ילקוט שמעוני על התורה תתי״אYalkut Shimoni on Torah 811

א׳דָּבָר אַחֵר "וָאֶתְחַנַּן", (עֶשֶׂר) [שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה] לְשׁוֹנוֹת נִקְרָא, תְּפִלָּה, זְעָקָה, שַׁוְעָה, נְאָקָה, [בִּיצוּר, רִנָּה, פְּגִיעָה, נִפּוּל, פִּלּוּל, עֲתִירָה, עֲמִידָה, חִלּוּי, חִנּוּן. זְעָקָה מִנָּיִן]. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, כג) "וַיְהִי בַּיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמֹת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְגוֹ' וַיִּזְעֲקוּ". [שַׁוְעָה מִנָּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר] (שם) "וַתַּעַל שַׁוְעָתָם". [נְאָקָה מִנָּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר] (שם, כד) "וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם". נִקְרֵאת בִּצּוּר וּקְרִיאָה, שֶׁנֶּאֱמַר "בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה'". נִקְרֵאת רִנָּה וּפְגִיעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ז, טז) "וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל" וְגוֹ'. וְנִקְרֵאת נִפּוּל, שֶׁנֶּאֱמַר "וָאֶתְנַפַּל". נִקְרֵאת פִּלּוּל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, כו) "וָאֶתְפַּלַּל". נִקְרֵאת עֲתִירָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, כא) "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק", נִקְרֵאת עֲמִידָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל". נִקְרֵאת חִלּוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יא) "וַיְחַל מֹשֶׁה". נִקְרֵאת תְּחִנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר "וָאֶתְחַנַּן". בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר, מָשָׁל לִבְנֵי מְדִינָה שֶׁהָיוּ מְבַקְשִׁין לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה מְדִינָתָן קָלָנְיָא. פַּעַם אַחַת הָיוּ לוֹ שְׁנֵי אוֹיְבִים וְנָפְלוּ לְפָנָיו, אָמְרוּ, הֲרֵי שָׁעָה שֶׁנְּבַקֵּשׁ בָּהּ מִלְּפָנָיו שֶׁיַּעֲשֶׂה מְדִינָתֵנוּ קָלָנְיָא. כָּךְ מֹשֶׁה מְבַקֵּשׁ מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁיִּכָּנֵס לָאָרֶץ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁנָּפְלוּ סִיחוֹן וְעוֹג לְפָנָיו, אָמַר, הֲרֵי שָׁעָה שֶׁאֲבַקֵּשׁ שֶׁאֶכָּנֵס לָאָרֶץ, לְכָךְ נֶאֱמַר "בָּעֵת הַהִיא". [לֵאמֹר]. זֶה אֶחָד מִן אַרְבָּעָה דְבָרִים וְכוּ' (כָּתוּב בְּרֶמֶז קע"ז). זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (איוב ט, כב) "אַחַת הִיא עַל כֵּן אָמַרְתִּי תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּה", הַכֹּל שָׁוִים לְפָנָיו, גְּזֵרָה אַחַת לַצַדִּיקִים וְלָרְשָׁעִים. וְכֵן שְׁלֹמֹה אָמַר (קהלת ט, ב) "הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל מִקְרֶה אֶחָד" וְגוֹ' וְכוּ'. "לְטוֹב" זֶה [מֹשֶׁה], שֶׁנֶּאֱמַר "וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא", שֶׁנּוֹלַד מָהוּל. "וּלְטָהוֹר", זֶה אַהֲרֹן, שֶׁמְּטַהֵר עֲווֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. "לַטָּמֵא", אֵלּוּ מְרַגְּלִים. אֵלּוּ אָמְרוּ שִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵלּוּ אָמְרוּ גְּנוּתָהּ, אֵלּוּ לֹא נִכְנְסוּ וְאֵלּוּ לֹא נִכְנְסוּ. אָמַר מֹשֶׁה מְרַגְּלִים הִכְעִיסוּ לְפָנֶיךָ בְּדִבַּת הָאָרֶץ וַאֲנִי שִׁמַּשְׁתִּי אֶת בָּנֶיךָ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, מִקְרֶה אֶחָד לִי וְלָהֶם. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁבִּקֵּשׁ לִשָּׂא אִשָּׁה, שָׁלַח שְׁלוּחָיו לִרְאוֹתָהּ אִם נָאָה הִיא אִם לָאו, הָלְכוּ וְרָאוּ אוֹתָהּ, בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ רָאִינוּ אוֹתָהּ וְאֵין עֲזוּבָה וּכְעוּרָה מִמֶּנָּה. שָׁמַע שׁוֹשְׁבִינָהּ וְאָמַר לוֹ, מָרִי, אֵין נָאָה הֵימֶנָּה בָּעוֹלָם. בָּא לִשָּׂא אוֹתָהּ, אָמַר אֲבִי הַנַּעֲרָה לִשְׁלוּחֵי הַמֶּלֶךְ נִשְׁבָּע אֲנִי שֶׁאֵין אֶחָד מִכֶּם נִכְנָס כֵּיוָן שֶׁבִּזִּיתֶם אוֹתָהּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. בָּא הַשּׁוֹשְׁבִין לִכָּנֵס, אֲמַר לֵיהּ אַף אַתָּה לֹא תִכָּנֵס. אֲמַר לֵיהּ הַשּׁוֹשְׁבִין, אֲנִי לֹא רְאִיתִיהָ וְאָמַרְתִּי לַמֶּלֶךְ שֶׁאֵין נָאָה הֵימֶנָּה וְהֵם אָמְרוּ אֵין כְּעוּרָה מִמֶּנָּה, וְעַכְשָׁיו אֶרְאֶה אִם כִּדְבָרַי אִם כְּדִבְרֵיהֶם. כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַמְרַגְּלִים דִּבְּרוּ לָשׁוֹן הָרַע (במדבר יג, לב) "אֶרֶץ אֹכֶלֶת יֹשְׁבֶיהָ", אֲבָל אֲנִי לֹא רָאִיתִי אוֹתָהּ וְשִׁבַּחְתִּי אוֹתָהּ לִפְנֵי בָנֶיךָ וְאָמַרְתִּי "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה", וְעַכְשָׁיו אֶרְאֶה אוֹתָהּ אִם [כִּדְבָרַי אִם] כְּדִבְרֵיהֶם שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק כה) אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אָמַר לוֹ (להלן פסוק כז) כִּי לֹא תַעֲבֹר.
1