ילקוט שמעוני על התורה תתי״בYalkut Shimoni on Torah 812
א׳דָּבָר אַחֵר "וָאֶתְחַנַּן", לָמָּה לֹא נִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶלָּא בִּלְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים. אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁעָמַד מֹשֶׁה וְאָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "הוֹדִ(י)עֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶ(י)ךָ", [אָמַר מֹשֶׁה] רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הוֹדִיעֵנִי נָא בְּאֵיזֶה מִדָּה אַתָּה מַנְהִיג אֶת עוֹלָמְךָ אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אַרְאֶה לְךָ, (שם, יט) "וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי", אָמַר לוֹ אֵינִי חַיָּב לִבְרִיָּה כְּלוּם, כָּל מַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה אָדָם מִצְוָה חִנָּם אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "וְחַנּ(וֹ)תִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן", [אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, אִם כֵּן עֲשֵׂה עִמִי מִצְוָה וְתֵן לִי חִנָּם, לְפִיכָךְ כְּתִיב וָאֶתְחַנַּן]. דָּבָר אַחֵר "וָאֶתְחַנַּן", מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, (דברים ג, יב) "וְעָרָיו נָתַתִּי (לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד) [לָרְאוּבֵנִי וְלַגָּדִי"], לִמֵּד מֹשֶׁה אֶת בָּאֵי הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם הוֹאִיל וְחֹלִי שֶׁלּוֹ מְסֻכָּן וְעוֹשֶׂה דַּיְתִּיקִי וְחִלֵּק כָּל אֲשֶׁר לוֹ, (לֹא יֹאמַר) לֹא אֶתְפַּלֵּל עוֹד, אֶלָּא יִתְפַּלֵּל, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹסֵל תְּפִלַּת כָּל בְּרִיָּה, שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה עָשָׂה דַּיְתִּיקִי, שֶׁנֶּאֱמַר "וָעָרָיו נָתַתִּי לָרְאוּבֵנִי וְלַגָּדִי" וְגוֹ', "וּלְמָכִיר נָתַתִּי אֶת הַגִּלְעָד וְגוֹ' וָאֲצַו אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר וְגוֹ' וְאֶת יְהוֹשׁוּעַ צִוֵּיתִי" וְגוֹ' [הֲרֵי דַּיְתִּיקִי, שֶׁמָּא תֹּאמַר עָמַד לוֹ וְלֹא הִתְפַּלֵּל, תַּלְמוּד לוֹמַר "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'"], וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' לָמָּה, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לָאָרֶץ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דניאל ב, כא) "וְהוּא מְהַשְׁנֵא עִדָּנַיָּא וְזִמְנַיָּא" אָמַר רַבִּי אָבִין מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אוֹהֵב וְהוּא מְמַנֶּה דֻּכָּסִין וְאִפַּרְכִין וְאִיסְטְרָלִיטִין, לְאַחַר יָמִים רָאוּ אוֹתוֹ מְבַקֵּשׁ מִן הַשּׁוֹעֵר לִכָּנֵס לִפְלָטִין וְאֵינוֹ מַנִּיחַ לוֹ, הָיוּ הַכֹּל תְּמֵהִין וְהָיוּ אוֹמְרִים אֶתְמוֹל הָיָה מְמַנֶּה דֻּכָּסִין וְאִפַּרְכִין וְאִיסְטָרְלִיטִין וְעַכְשָׁיו הוּא מְבַקֵּשׁ מִן הַשּׁוֹעֵר לִכָּנֵס לַפְּלָטִין וְאֵינוֹ מֵנִיחַ לוֹ, אָמְרוּ לָהֶם שַׁעְתֵּיהּ עַבְרַת, כָּךְ מֹשֶׁה, אֶתְמוֹל גּוֹזֵר עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוּא מְקַיֵּם, "קוּמָה ה'", "שׁוּבָה ה'", (שם טז, ל) "וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה'", וְעַכְשָׁיו מִתְחַנֵּן וּמִתְחַבֵּט לִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֵינוֹ מִתְקַבֵּל, שַׁעְתֵּיהּ עַבְרַת. [זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב] (משלי יח, כג) "תַּחֲנוּנִים יְדַבֵּר רָשׁ" זֶה מֹשֶׁה, שֶׁבָּא אֵצֶל בּוֹרְאוֹ בְּתַחֲנוּנִים, וָאֶתְחַנַּן, ["וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת"], עֲשִׁירוֹ שֶׁל עוֹלָם יַעֲנֶה אוֹתוֹ עַזּוֹת.
1
ב׳דָּבָר אַחֵר "תַּחֲנוּנִים יְדַבֵּר". אֵלּוּ נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין לְךָ גָּדוֹל בַּנְּבִיאִים כְּמֹשֶׁה וִישַׁעְיָה, וּשְׁנֵיהֶם לֹא בָאוּ אֶלָּא בְּתַחֲנוּנִים, יְשַׁעְיָה אָמַר (ישעיה לג, ג) "ה' חָנֵנּוּ לְךָ קִוִּינוּ", וּמֹשֶׁה אָמַר וָאֶתְחַנַּן. "וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת". אֵלּוּ נְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֵין לְךָ צַדִּיק בָּאֻמּוֹת יוֹתֵר מֵאִיּוֹב וְלֹא בָא אֶלָּא בְּתוֹכָחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כג, ד) "אֶעֶרְכָה לְפָנָיו מִשְׁפָּט וּפִי אֲמַלֵּא תוֹכָחוֹת.
2