ילקוט שמעוני על התורה תתפ״דYalkut Shimoni on Torah 884

א׳כִּי אִם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ, זוֹ שִׁילֹה. בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'. זוֹ יְרוּשָׁלַיִם. אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ. חָבִיב חָבִיב קוֹדֵם. וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא הַלֵּוִי (הַזֶּה) תֵּן לוֹ מֵחֶלְקוֹ, אֵין לוֹ מֵחֶלְקוֹ תֵּן לוֹ מִמַּעֲשַׂר עָנִי, אֵין לוֹ מַעְשַׂר עָנִי תֵּן לוֹ שְׁלָמִים. כִּי אִם לִפְנֵי ה' תֹּאכְלֶנּוּ, אֲמַר רַב אַסִּי אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַעְשֵׂר שֵׁנִי מֵאֵימָתַי חַיָּבִין עָלָיו, מִשֶּׁיִּרְאֶה פְּנֵי הַחוֹמָה, מַאי טַעֲמָא, אֲמַר קְרָא כִּי אִם לִפְנֵי וְגוֹ' וּכְתִיב (לעיל פסוק יז) לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ, כָּל הֵיכָא דְּקַרְיָא בֵּיהּ כִּי אִם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ קְרֵי בֵיהּ לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ, וְכָל הֵיכָא דְּלָא קַרְיָא בֵּיהּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ לָא קְרֵי בֵיהּ לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ. (דברים יא יט-כב) הִשָּׁמֶר לְךָ, בְּלֹא תַעֲשֶׂה, פֶּן בְּלֹא תַעֲשֶׂה. פֶּן תַּעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי כָּל יָמֶיךָ. אֲפִלּוּ שְׁמִיטִין ויוֹבְלוֹת. עַל אַדְמָתֶךָ. וְלֹא בַגּוֹלָה. אֲמַר רַבִּי אַבָּהוּ כְּתִיב "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי", מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ, "כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ", וְכִי מָה עִנְיָן זֶה אֵצֶל זֶה, [אֶלָּא] אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפִי מַתְּנוֹתֶיךָ מַרְחִיבִין לְךָ. רַב, (הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא) [אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא] עֶבֶד מֵבִיא פַּר וְרַבּוֹ מֵבִיא (עוֹלָה) [עֵגֶל], עֶבֶד קוֹדֵם לְרַבּוֹ, תַּנְיָא (משלי יח, טז) "מַתַּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ". מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָלְכוּ לְחוֹלוֹת [אַנְטוֹכְיָא] לַעֲסוֹק בְּמִגְבַּת [צְדָקָה] לַחֲכָמִים, הֲוָה תַמָּן חָד אַבָּא יוּדָן שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מִצְוָה בְּעַיִן יָפָה וְיָרַד לוֹ מִנְּכָסָיו, כֵּיוָן שֶׁרָאָה רַבּוֹתֵינוּ עָלָה לְבֵיתוֹ וּפָנָיו חוֹלָנִיּוֹת. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ לָמָּה פָּנֶיךָ חוֹלָנִיּוֹת, תָּנָא לָהּ עֻבְדָּא רַבּוֹתֵינוּ כָּאן וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת לָהֶן. אִשְׁתּוֹ שֶׁהָיְתָה צַדֶּקֶת מָה אָמְרָה לוֹ, לֹא נִשְׁתַּיְּרָה לְךָ שָׂדֶה אַחַת לֵךְ מְכֹר חֶצְיָהּ וְתֵן לָהֶם, הָלַךְ וְעָשָׂה כֵן. כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן לָהֶם אָמְרוּ לוֹ הַמָּקוֹם יְמַלֵּא חֶסְרוֹנְךָ וְהָלְכוּ לָהֶן רַבּוֹתֵנוּ. יָצָא לַחֲרֹשׁ, כְּשֶׁהוּא חוֹרֵשׁ חַצִי שָׂדֵהוּ הֵאִיר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֵינָיו וְנִבְקְעָה הָאָרֶץ מִתַּחְתָּיו וְנָפְלָה פָּרָתוֹ וְנִשְׁבְּרָה, יָרַד לְהַעֲלוֹתָהּ וְנִמְצָא תַחְתֶּיהָ סִימָא, אָמַר לְטוֹבָתִי נִשְׁבְּרָה רֶגֶל פָּרָתִי. כְּשֶׁחָזְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שָׁאֲלוּ עָלֵיהּ מָה אַבָּא יוּדָּן [עָבִיד, אָמְרוּ לְהוּ הוּא אַבָּא יוּדָן דְּעַבְדֵּי אַבָּא יוּדָן דְּעִזֵּין אַבָּא יוּדָן דִּגְמַלֵּי אַבָּא יוּדָן דְּתוֹרֵי, מָן יָכִיל לְמֵיחְמֵי סֵבֶר אַפּוֹי דְּאַבָּא יוּדָן, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע יָצָא לִקְרָאתָן, אָמְרֵי לֵיהּ מָה אַבָּא יוּדָן עָבִיד], אָמַר לָהֶן עָשְׂתָה תְּפִלַּתְכֵם פֵּרוֹת וּפֵרִי פֵרוֹת. אָמְרוּ לֵיה אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן אָדָם יוֹתֵר מִמְּךָ לְךָ כָּתַבְנוּ בְּרֹאשׁ, נְטָלוּהוּ וְהוֹשִׁיבוּהוּ אֶצְלָן וְקָרְאוּ עָלָיו הַפָּסוּק הַזֶּה "מַתַּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ". רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא עֲבַד פְּסִיקָא לְמֵיתַן בַּהֲדָא מִדְרָשָׁא דִטְבֶרְיָא, קָם חַד מִבְּנוֹי דְּסִילְכָּא וּפְסַק לִטְרָא דְּדַהֲבָא. נְטָלוֹ רַבִּי חִיָּא וְהוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ וְקָרָא עָלָיו "מַתַּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ". רֵישׁ לָקִישׁ אֲזַל לְבוֹצְרָה, הֲוָה תַמָּן חָד אַבָּא יוּדָן רַמַּאי, וְחַס וְשָׁלוֹם לָא הֲוָה רַמַּאי אֶלָּא שֶׁהָיָה מְרַמֶּה בְּמִצְוָתָא, הֲוָה חָמֵי מַה צִּבּוּר פְּסִיק וּפְסִיק לְקָבִיל צִבּוּר, נְטָלוֹ רֵישׁ לָקִישׁ וְהוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ וָקָרָא עָלָיו "מַתַּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ". הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי וּכְתִיב "כִּי יַרְחִיב". מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאֶחָד שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ הַשְׁאִילֵנִי זָהוּב אֶחָד, אָמַר לוֹ אֵינִי מַכִּיר חֶשְׁבּוֹנְךָ, אָמַר לוֹ בְּדֹק אוֹתִי, נָתַן לוֹ וּפָרַע לוֹ מִיָּד, אָמַר לוֹ אִם אַתָּה צָרִיךְ אֲפִלּוּ עַד עֶשְׂרִים זְהוּבִים אֲפִלּוּ עַד שְׁלוֹשִׁים זְהוּבִים טֹל לְךָ, מִי גָּרַם לוֹ שֶׁאָמַר לְהוּ כֵּן, אֶלָּא שֶׁעָשָׂה לוֹ חֶשְׁבּוֹן טוֹב, כָּךְ כְּשֶׁאָדָם מָפְרִישׁ מַעְשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי מִיָּד מַרְחִיבִים אֶת גְּבוּלוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי יח, טז) "מַתַּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ. (כָּתוּב בֶּרֶמֶז ר"ז).

ב׳כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ, מַה דִּבֶּר לָךְ. אֶת אֶרֶץ הַקֵּינִי קְנִיזִי וְקַדְמוֹנִי. רַבִּי אָמַר, כְּבָר אֵלּוּ אֲמוּרִים, וּמַה דִּבֶּר לָךְ "מִפְּאַת קָדִים עַד פְּאַת יָם דָּן אֶחָד יְהוּדָה אֶחָד אָשֵׁר אֶחָד".

ג׳וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר לֹא בָא הַכָּתוּב אֶלָּא לְהַתִּיר לָהֶן בְּשַׂר תַּאֲוָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ לֹא בָא הַכָּתוּב אֶלָּא לֶאֱסֹר לָהֶן בְּשַׂר נְחִירָה, שֶׁבַּתְּחִלָּה הֻתַּר לָהֶם בְּשַׂר נְחִירָה, מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ נֶאֱסַר לָהֶן בְּשַׂר נְחִירָה. רַבִּי עֲקִיבָא סְבַר בְּשַׂר תַּאֲוָה לָא אִ(י)תְּסַר כְּלָל, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סְבַר בְּשַׂר נְחִירָה לָא אִ(י)שְׁתְּרִי כְּלָל. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, הַיְנוּ דִּכְתִיב (ויקרא א, ה) "וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר", אֶלָּא לְרַבִּי עֲקִיבָא מַאי "וְשָׁחַט". קָדָשִׁים שָׁאנֵי. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הַיְנוּ דִּכְתִיב "הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם", אֶלָּא לְרַבִּי עֲקִיבָא יִנָחֵר מִבָּעֵי לֵיהּ. נְחִירָה שֶׁלָּהֶן זוֹ הָיְתָה שְׁחִיטָתָן. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הַיְנוּ דִּתְנַן הַשּׁוֹחֵט וְנִתְנַבְּלָה בְּיָדוֹ וְהַנּוֹחֵר וְהַמְעַקֵּר פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת, [אֶלָּא לְרַבִּי עֲקִיבָא אַמַּאי פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת]. הוֹאִיל וְאִ(י)תְּסַר אִ(י)תְּסַר, בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי עֲקִיבָא דַּאֲמַר בְּשַׂר תַּאֲוָה לָא אִ(י)תְּסַר כְּלָל, הַיְנוּ דִּכְתִיב "אַךְ כַּאֲשֶׁר יֵאָכֵל אֶת הַצְּבִי" וְגוֹ', אֶלָּא לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל צְבִי וְאַיָּל מִי הָווּ שָׁרוּ. דִּילְמָא כִּי אֲסַר רַחֲמָנָא בְּהֵמָה, דְּחָזְיָא לְהַקְרָבָה, [אֲבָל חַיָּה] דְּלָא חָזְיָא לְהַקְרָבָה לָא אֲסַר רַחֲמָנָא.

ד׳כִּי יַרְחִיב ה' אֶת גְּבֻלְּךָ, לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁלֹּא יֹאכַל אָדָם בָּשָׂר אֶלָּא לְתֵאָבוֹן. יָכוֹל יִקַּח בָּשָׂר מִן הַשּׁוּק וְיֹאכַל. תַּלְמוּד לוֹמַר "מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ". יָכוֹל יִזְבַּח כָּל בְּקָרוֹ וְיִזְבַּח כָּל צֹאנוֹ וְיֹאכַל. תַּלְמוּד לוֹמַר "מִבְּקָרְךָ" וְלֹא כָּל בְּקָרְךָ, "מִצֹּאנְךָ" וְלֹא כָּל צֹאנְךָ. מִכָּאן אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן עֲזַרְיָה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָנֶה יִקַּח לְפִתּוֹ לִיטְרָא יָרָק, עֶשֶׂר מָנֶה יִקַּח לְפִתּוֹ לִטְרָא דָּגִים, חֲמִשִּׁים מָנֶה יִקַּח לְפִתּוֹ לִטְרָא בָּשָׂר, מֵאָה מָנֶה יִשְׁפֹּת קְדֵרָה בְּכָל יוֹם, וְאִינַךְ מֵאֵימַת, מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. אָמַר רַב צְרִיכִין אָנוּ לָחוּשׁ לְדִבְרֵי זָקֵן. אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן אַבָּא מִמִּשְׁפַּחַת בְּרִיאִים הָיָה, אֲבָל כְּגוֹן אָנוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּרוּטָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יַרְצֶנָּה לַחֶנְוָנִי. אֲמַר רַבִּי נַחְמָן כְּגוֹן אֲנַן לוֹוִין וְאוֹכְלִין.

ה׳כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם, הַמְקַדֵּשׁ בְּחֻלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. מִנָּא הָנֵי מִלֵּי. אֲמַר אַבָּיֵי מֵהָכָא, דְּתַנְיָא (ויקרא ג, ב) "וְשָׁחֲטוּ", (שם, ח) "וְשָׁחַט אוֹתוֹ", ["וְשָׁחַט אוֹתוֹ"], מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם וְזָבַחְתָּ", בְּרִחוּק מָקוֹם אַתָּה זוֹבֵחַ וְאִי אַתָּה זוֹבֵחַ בְּמָקוֹם קָרוֹב, פְּרָט לְחֻלִּין שֶׁלֹּא יִשָּׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה, וְאֵין לִי אֶלָּא תְּמִימִים הָרְאוּיִין לִקָּרֵב, מִנַּיִן לְרַבּוֹת בַּעֲלֵי מוּמִין, מְרַבֶּה אֲנִי בַּעֲלֵי מוּמִין שֶׁהוּא מִמִּין הַכָּשֵׁר, מִנַּיִן לְרַבּוֹת הַחַיָּה, מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הַחַיָּה שֶׁהִיא בִּשְׁחִיטָה כִּבְהֵמָה, מִנַּיִן לְרַבּוֹת הָעוֹפוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר ["וְשָׁחֲטוּ", "וְשָׁחַט אוֹתוֹ""], וְשָׁחַט אוֹתוֹ, יָכוֹל לֹא יִשְׁחֹט וְאִם שָׁחַט יְהֵא מֻתָּר, תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם וְאָכַלְתָּ וְזָבַחְתָּ", מַה שֶּׁאַתָּה זוֹבֵחַ בְּרִחוּק מָקוֹם אַתָּה אוֹכֵל וְאִי אַתָּה אוֹכֵל מַה שֶּׁאַתָּה זוֹבֵחַ בְּמָקוֹם קָרוֹב, פְּרָט לְחֻלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה, וְאֵין לִי אֶלָּא תְּמִימִים וְכוּ' (כְּדִלְעֵיל), תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשָׁחַט אוֹתוֹ", יָכוֹל לֹא יִשְׁחֹט וְאִם שָׁחַט יַשְׁלִיכֶנּוּ לִפְנֵי כַּלְבּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כב, ל) "לַכֶּלֶב תַּשְׁלִיכוּן אוֹתוֹ", אוֹתוֹ אַתָּה מַשְׁלִיךְ לַכֶּלֶב וְאִי אַתָּה מַשְׁלִיךְ לַכֶּלֶב חֻלִּין שֶׁנִּשְׁחְטוּ בַּעֲזָרָה.

ו׳רַב אָשֵׁי אֲמַר, אַתְיָא מִשְּׁחִיטָה עַצְמָהּ, דַּאֲמַר רַחֲמָנָא וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ שְׁחֹט וֶאֱכֹל (וְדִילְמָא) [וְלֵחוּשׁ] שֶׁמָּא בִּמְקוֹם נֶקֶב שָׁחַט אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינָן זִיל בְּתַר רֻבָּא. אֲמַר רַב אָשֵׁי אַמְרִיתָא לִשְׁמַעְתָּא לְקָמֵיהּ דְּרַב כַּהֲנָא וַאֲמַר לִי וְדִילְמָא הֵיכָא דְּאֶפְשָׁר אֶפְשָׁר וְהֵיכָא דְּלָא אֶפְשָׁר לָא אֶפְשָׁר, דְּאִי לָא תֵימָא הָכֵי לְרַבִּי מֵאִיר דְּחָיִישׁ לְמִעוּטָא הָכֵי נַמִּי דְּלָא אָכִיל בִּישְׂרָא, וְכִי תֵימָא הָכֵי נַמֵּי פֶּסַח וְקָדָשִׁים מַאי אִיכָּא לְמֵימַר, אֶלָּא הֵיכָא דְּאֶפְשָׁר אֶפְשָׁר הֵיכָא דְּלָא אֶפְשָׁר לָא אֶפְשָׁר. רַב יֵימַר אֲמַר, מִנַּיִן לִשְׁחִיטָה מִן הַתּוֹרָה, אָמַר קְרָא וְזָבַחְתָּ, מִמָּקוֹם שֶׁזָּב חַתֵּהוּ. [מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי] חַתֵּהוּ לִשָּׁנָא דְּמִתְּבַר, דִּכְתִיב (דברים א, כא) "אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת". וְזָבַחְתָּ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ. מְלַמֵּד שֶׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה עַל הַוֵּשֶׁט וְעַל הַקָּנֶה, וְעַל רוֹב אֶחָד בְּעוֹף, וְעַל רוֹב שְׁנַיִם בִּבְהֵמָה. (כָּתוּב בֶּרֶמֶז תקפ"ד).

ז׳כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ, מַה קָּדָשִׁים בִּשְׁחִיטָה אַף חֻלִּין בִּשְׁחִיטָה. אִי מַה קָּדָשִׁים בַּמָּקוֹם אַף חֻלִּין בַּמָּקוֹם. תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם וְזָבַחְתָּ", בְּרִחוּק מָקוֹם אַתָּה זוֹבֵחַ וְאִי אַתָּה זוֹבֵחַ בְּקֵרוּב מָקוֹם, פְּרָט לְחֻלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה. אֵין לִי אֶלָּא תְּמִימִין, בַּעֲלֵי מוּמִין מִנַּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא ג, ב) "וּשְׁחָטוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד". יָכוֹל אַף חַיָּה וָעוֹף פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹתוֹ" אוֹתוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְאֵין חַיָּה וָעוֹף פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. אִי מַה קָּדָשִׁים בַּזְּמַן אַף חֻלִּין בַּזְּמַן. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ בְּכֹל אַוַּת נַפְשֶׁךָ". אִי מַה קָּדָשִׁים בִּמְחִיצָה אַף חֻלִּין בִּמְחִיצָה. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ". אִי מַה קָּדָשִׁים בַּיּוֹם אַף חֻלִּין בַּיּוֹם. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ". אִי מַה קָּדָשִׁים בְּטָהֳרָה אַף חֻלִּין בְּטָהֳרָה. תַּלְמוּד לוֹמַר "הַטָּמֵא יֹאכְלֶנּוּ". אֵין לִי אֶלָּא טָמֵא, טָהוֹר מִנַּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהַטָּהוֹר יֹאכְלֶנּוּ", מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם אוֹכְלִין מִתּוֹךְ קְעָרָה אַחַת. יָכוֹל אַף תְּרוּמָה תְּהֵא נֶאֱכֶלֶת מִתּוֹךְ קְעָרָה אַחַת. תַּלְמוּד לוֹמַר ("יַחְדָּו) יֹאכֲלֶנּוּ", זֶה נֶאֱכָל מִתּוֹךְ קְעָרָה אַחַת וְאֵין תְּרוּמָה נֶאֱכֶלֶת מִתּוֹךְ קְעָרָה אַחַת. יָכוֹל יְהוּ חַיָּבִין בְּחָזֶה וְשׁוֹק. תַּלְמוּד לוֹמַר "כַּצְּבִי". אוֹצִיאוֹ מִכְּלַל חָזֶה וְשׁוֹק וְלֹא אוֹצִיאוֹ מִכְּלַל שְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת וְיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד. תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּאַיָּל". אִי מַה צְּבִי כֻּלּוֹ מֻתָּר אַף זֶה כֻּלּוֹ מֻתָּר. תַּלְמוּד לוֹמַר "אַךְ". אַךְ כַּאֲשֶׁר יֵאָכֵל אֶת הַצְּבִי, רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר בְּרַבִּי אוֹמֵר וְכִי מַה בָּא זֶה לְלַמְּדֵנוּ בֵּין צְבִי לְאַיָּל, אֶלָּא הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד, מַה בְּהֵמָה בִּשְׁחִיטָה אַף חַיָּה בִּשְׁחִיטָה, אֲבָל עוֹף אֵינוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. רַבִּי אוֹמֵר, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ, מְלַמֵּד שֶׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה עַל הַוֵּשֶׁט וְעַל הַגַּרְגֶּרֶת וְעַל רוֹב אֶחָד בְּעוֹף וְעַל רוֹב שְׁנַיִם בִּבְהֵמָה.

ח׳(דברים יא כג-כה) רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מַגִּיד שֶׁהָיוּ שְׁטוּפִין בְּדָם קֹדֶם מַתַּן תוֹרָה יָכוֹל. אַף מִשֶּׁקִּבְּלוּ אוֹתָה בְּשִׂמְחָה מֵהַר סִינַי. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי, וַהֲלֹא שָׁלֹשׁ מִצְווֹת עֲשֵׂה בַּתּוֹרָה כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, לוֹמַר מַה דָּם שֶׁאֵין בְּכָל הַמִּצְווֹת קַל מִמֶּנּוּ הִזְהִירְךָ הַכָּתוּב עָלָיו, שְׁאָר כָּל הַמִּצְווֹת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל מִצְוָה שֶׁקִּבְּלוּ אוֹתָהּ יִשְׂרָאֵל בְּשִׂמְחָה מֵהַר סִינַי עֲדַיִן הֵן עוֹשִׂין אוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה, וְכָל מִצְוָה שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אוֹתָה בְּשִׂמְחָה אֵין עוֹשִׂין אוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, כָּל מִצְוָה שֶׁמָּסְרוּ יִשָׂרָאֵל נָפְשָׁם עָלֶיהָ בִּשְׁעַת הַשְׁמָד נוֹהֲגִין אוֹתָהּ בְּפַרְהֶסְיָא, וְכָל מִצְוָה שֶׁלֹּא מָסְרוּ יִשְׂרָאֵל נַפְשָׁן עָלֶיהָ בִּשְׁעַת הַשְׁמָד עֲדַיִן מְרֻפָּה הִיא בְּיָדָן. וַהֲרֵי אֵבֶר מִן הַחַי דְּרַחֲמָנָא אָמַר [וְ]לֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר, וְתַנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, מִנַּיִן שֶׁלֹּא יוֹשִׁיט כּוֹס לְנָזִיר וְאֵבֶר מִן הַחַי לִבְנֵי נֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט, יד) "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִּתֵּן מִכְשׁ(וֹ)ל", הָא לִכְלָבִים שָׁרֵי. שָׁאנֵי אֵבֶר מִן הַחַי דְּאִ(י)תְּקַשׁ לְדָם, דִּכְתִיב "רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ". וּלְחִזְקִיָּה דָּם מִן הַחַי אִ(י)תְּקַשׁ לְאֵבֶר מִן הַחַי, [וְאֵיזֶה, זֶה] דַּם הַקָּזָה שֶׁהַנֶּפֶשׁ יוֹצְאָה בּוֹ (כָּתוּב בֶּרֶמֶז תק"ה. וּבְרֶמֶז תקפ"ה). אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן. מִנַּיִן לְדַם קָדָשִׁים שֶׁאֵינוֹ מַכְשִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תֹּאכֲלֶנּוּ עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם", דָּם שֶׁנִּשְׁפָּךְ כַּמַּיִם מַכְשִׁיר, שֶׁאֵינוֹ נִשְׁפָּךְ כַּמַּיִם אֵינוֹ מַכְשִׁיר. וַהֲרֵי דַּם הַתַּמְצִית שֶׁנִּשְׁפָּךְ כַּמַּיִם וְאֵינוֹ מַכְשִׁיר. אֲמַר לֵיהּ הָנַח לְדַם הַתַּמְצִית דַּאֲפִלּוּ בְּחֻלִּין לֹא מַכְשִׁיר, דַּאֲמַר קְרָא רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ, (דַּם הַנֶּפֶשׁ) דָּם שֶׁהַנֶּפֶשׁ יוֹצְאָה בּוֹ קָרוּי דָּם, דָּם שֶׁאֵין הַנֶּפֶשׁ יוֹצְאָה בּוֹ אֵין קָרוּי דָּם.

ט׳כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ, לְהַגִּיד מַה גָּרַם. וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר. זֶה אֵבֶר מִן הַחַי. וַהֲלֹא דִּין הוּא וּמַה בָּשָׂר וְחָלָב שֶׁמֻּתָּר לִבְנֵי נֹחַ אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל, אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאָסוּר לִבְנֵי נֹחַ אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל, יְפַת תֹּאַר וְכָל הַדּוֹמִין לָהּ תּוֹכִיחַ שֶׁאֲסוּרָה לִבְנֵי נֹחַ וּמֻתֶּרֶת לְיִשְׂרָאֵל, אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לִבְנֵי נֹחַ שֶׁיְּהֵא מֻתָּר לְיִשְׂרָאֵל, תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר", זֶה אֵבֶר מִן הַחַי. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר זֶה דָּם מִן הַחַי. (דברים יא כה) לֹא תֹּאכֲלֶנּוּ, לְרַבּוֹת בָּשָׂר בְּחָלָב. וַהֲרֵי דִּין הוּא מַה נְבֵלָה שֶׁאֵין חַיָּבִין עַל בִּשּׁוּלָהּ חַיָּבִין עַל אֲכִילָתָהּ, בָּשָׂר בְּחָלָב שֶׁחַיָּבִין עַל בִּשּׁוּלוֹ אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהוּ חַיָּבִין עַל אֲכִילָתוֹ, כִּלְאֵי זְרָעִים יוֹכִיחוּ שֶׁחַיָּבִין עַל זְרִיעָתָן וְאֵין חַיָּבִין עַל אֲכִילָתָן, וְאַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל בָּשָׂר בְּחָלָב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁחַיָּבִין עַל בִּשּׁוּלוֹ לֹא יְהוּ חַיָּבִין עַל אֲכִילָתוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תֹּאכֲלֶנּוּ", לְרַבּוֹת בָּשָׂר בְּחָלָב. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר וּמַה פֶּסַח שֶׁאֵין חַיָּבִין עַל בִּשּׁוּלוֹ חַיָּבִין עַל אֲכִילָתוֹ, בָּשָׂר בְּחָלָב שֶׁחַיָּבִין עַל בִּשּׁוּלוֹ אֵינוֹ דִּין שֶׁחַיָּבִין עַל אֲכִילָתוֹ, פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת יוֹכִיחַ שֶׁחַיָּבִין עַל פִּטּוּמָהּ וְאֵין חַיָּבִין עַל רֵיחָהּ, וְאַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל בָּשָׂר בְּחָלָב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁחַיָּבִין עַל בִּשּׁוּלוֹ שֶׁלֹּא יִהְיוּ חַיָּבִין עַל אֲכִילָתוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תֹּאכֲלֶנּוּ", לְרַבּוֹת בָּשָׂר בְּחָלָב. רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרַבִּי אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם, מַה [דָּם] שֶׁאֵין בְּכָל הַמִּצְווֹת קַל מִמֶּנּוּ הִזְהִירְךָ הַכָּתוּב עָלָיו, שְׁאָר מִצְווֹת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

י׳(דברים יא כו-כז) רַק קָדָשֶׁיךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לְךָ, תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל רַק קָדָשֶׁיךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לְךָ, בִּוְלָדֵי קָדָשִׁים וּתְמוּרָתָן הַכָּתוּב מְדַבֵּר, מַה תַקָּנָתָן, תִּשָּׂא וּבָאתָ אֶל הַמָּקוֹם, יָכוֹל יַעֲלֵם לְבֵית הַבְּחִירָה וְיִמְנַע מֵהֶם מַיִם וּמָזוֹן בִּשְׁבִיל שֶׁיָּמוּתוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם" לוֹמַר לְךָ כְּדֶרֶךְ שֶׁאַתָּה נוֹהֵג בְּעוֹלָה נְהֹג בִּתְמוּרָתָהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁאַתָּה נוֹהֵג בִּשְׁלָמִים נְהֹג בִּוְלָדוֹתֵיהֶן, יָכוֹל אַף וְלַד חַטָּאת וּתְמוּרַת אָשָׁם כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר "רַק", דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (ויקרא ז, ה) "אָשָׁם הוּא בַּהֲוָיָתוֹ יְהֵא". קָתָנֵי בִּשְׁבִיל שֶׁיָּמוּתוּ, אַמַּאי, הָא גַּבֵּי וְלַד חַטָּאת הוּא דִּגְמִירֵי בָהּ מִיתָה. אִי לָאו קְרָא הֲוָה אָמֵינָא וְלַד חַטָּאת בְּכָל מָקוֹם וּוְלָדֵי קָדָשִׁים בְּבֵית הַבְּחִירָה, קָא מַשְׁמַע לָן דְּלָא. קָתָנֵי יָכוֹל אַף וְלַד חַטָּאת וּתְמוּרַת אָשָׁם כֵּן תַּלְמוּד לוֹמַר "רַק". לָמָּה לִי קְרָא, הִלְכְתָא גְמִירֵי לַהּ וְלַד חַטָּאת לְמִיתָה אָזְלָא. הָכִי נַמֵּי לְמִיתָה אָזְלָא וּקְרָא לְאָשָׁם הוּא דְּאָתָא. אָשָׁם נַמֵּי הִלְכְתָא גְמִירֵי לַהּ כָּל שֶׁבְּחַטָּאת מֵתָה בְּאָשָׁם רוֹעָה. [אֶלָּא] אִי מֵהִלְכְתָא הֲוָה אָמֵינָא הִלְכְתָא וְאִי אַקְרְבֵיהּ לָא לֵיחַיֵּיב עָלֶיהָ כְּלוּם קָא מַשְׁמַע לָן קְרָא דִּאִי מַקְרִיב לֵיהּ קָאִים עָלֵיהּ בַּעֲשֵׂה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר אָשָׁם הוּא בַּהֲוָיָתוֹ יְהֵא. לָמָּה לִי קְרָא גְּמָרָא גְּמִירִין לָהּ כָּל שֶׁבְּחַטָּאת מֵתָה בְּאָשָׁם רוֹעָה. הָכִי נַמֵּי, וְכִי אֲתָא קְרָא לְכִדְרַב דַּאֲמַר רַב אָשָׁם שֶׁנִּתָּק לִרְעִיָּה וּשְׁחָטוֹ לְשֵׁם עוֹלָה כָּשֵׁר, טַעֲמָא דְּנִתָּק הָא לָא נִתָּק לָא דַּאֲמַר קְרָא הוּא בַּהֲוָיָתוֹ יְהֵא. רַק קָדָשֶׁיךָ, אֵלּוּ הַתְּמוּרוֹת אֲשֶׁר יִהְיוּ לְךָ. אֵלּוּ הַוְּלָדוֹת. [וּנְדָרֶיךָ]. הִקִּישָׁן הַכָּתוּב לְנֶדֶר, מַה נֶּדֶר, בַּעַל מוּם לָא, אַף הָכָא נַמֵּי בַּעַל מוּם לָא. (וּנְדָרֶיךָ זֶה נֶדֶר). תִּשָּׂא וּבָאתָ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַכְנִיסֵם לְבֵית הַבְּחִירָה וְכוּ'. עַד רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "אָשָׁם הוּא" הוּא קָרַב וְאֵין תְּמוּרָתוֹ קְרֵיבָה, אֲמַר מַר, יָכוֹל יַכְנִיסֵם לְבֵית הַבְּחִירָה וְכוּ'. הָא מֵהֵיכָא תֵיתֵי וְהָא גְּמָרָא גְמִירֵי דְּחָמֵשׁ חַטָּאוֹת מֵתוֹת, [הֲנָךְ מִקְרַב קְרִיבֵי]. מַהוּ דְּתֵימָא חָמֵשׁ חַטָּאוֹת מֵתוֹת בְּכָל מָקוֹם וְהֲנָךְ יָמוּתוּ בְּבֵית הַבְּחִירָה. לִישָׁנָא אַחֲרִינָא סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא חָמֵשׁ חַטָּאוֹת מְמִיתִין לָהֶן בְּיָדַיִם וְהָנֵי גְּרָמָא אִין בְּיָדַיִם לָא, קָא מַשְׁמַע לָן. וְעָשִׂיתָ, אֲמַר מַר, יָכוֹל אַף וַלְדוֹת קָדָשִׁים כֵּן. וְלַד דְּמָאן, אִי דְעוֹלָה זָכָר הוּא אִי וְלַד דְּחַטָּאת לְמִיתָה אָזִיל אִי דִּתְמוּרַת אָשָׁם הָא גְּמָרָא הוּא כֹּל שֶׁבְּחַטָּאת מֵתָה בְּאָשָׁם רוֹעָה, אֶלָּא כִּי אִיצְטְרִיךְ קְרָא דְּאִי עָבַר וּמַקְרִיב לֵיהּ קָאֵי עָלֵיהּ בַּעֲשֵׂה.

י״ארַק קָדָשֶׁיךָ, בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אִם בְּקָדְשֵׁי הָאָרֶץ הֲרֵי כְּבָר אָמוּר, הָא אֵין מְדַבֵּר אֶלָּא בְּקָדְשֵׁי חוּצָה לָאָרֶץ. תִּשָּׂא וּבָאתָ. שֶׁחַיָּב בְּטִפּוּל הֲבָאָתוֹ עַד שֶׁיְּבִיאֵם לְבֵית הַבְּחִירָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד בְּאֵר הַגּוֹלָה חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן, מִבְּאֵר הַגּוֹלָה וְאֵילָךְ אֵין חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן, יָכוֹל אַף בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר, תַּלְמוּד לוֹמַר "וּנְדָרֶיךָ" קָדָשִׁים שֶׁהֵן בָּאִין בְּנֶדֶר וּנְדָבָה יָצְאוּ בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר שֶׁאֵין בָּאִין בְּנֶדֶר וּנְדָבָה, יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא חַטָּאת וְאָשָׁם תַּלְמוּד לוֹמַר "קָדָשֶׁיךָ", (אִם) [וּמִי] לְחָשְׁךָ לְהָבִיא אֶת חַטָּאת וְאָשָׁם לְהוֹצִיא אֶת בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב וּמִעֵט מֵבִיא אֲנִי חַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁאֵין לָהֶן פַּרְנָסָה אֶלָּא בִּמְקוֹמָן וּמוֹצִיא אֲנִי בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר שֶׁיָּכוֹל לְהִתְפַּרְנֵס בְּכָל מָקוֹם. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, (בִּתְרוּמַת) [בִּתְמוּרַת] קָדָשִׁים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, תִּשָּׂא וּבָאתָ אֶל הַמָּקוֹם יָכוֹל אַף בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר, תַּלְמוּד לוֹמַר "וּנְדָרֶיךָ".

י״בבֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, יָכוֹל יְהֵא מַעְשַׂר בְּהֵמָה נוֹהֵג בְּשֻׁתָּפוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר יִהְיוּ לְךָ", יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אֶת הָאַחִין שֶׁקָּנוּ בִּתְפוּסַת הַבַּיִת וְאַחַר כָּךְ חָלְקוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר יִהְיוּ לְךָ". בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, יָכוֹל יְהֵא מַעְשַׂר בְּהֵמָה נוֹהֵג בְּיָתוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר "רַק". וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, אִם אֵין בָּשָׂר אֵין דָּם וְאִם אֵין דָּם אֵין בָּשָׂר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, דָּם אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּשָׂר שֶׁנֶּאֱמַר "וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ", אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם, לוֹמַר לְךָ מַה דָּם בִּזְרִיקָה אַף בָּשָׂר בִּזְרִיקָה. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נַמֵּי, הַכְּתִיב וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ. אֲמַר לְךָ, כְּתִיב וְ(אֶת) הַבָּשָׂר תֹּאכֵל. וּתְרֵי קְרָאֵי לָמָּה לִי. חַד בְּעוֹלָה וְחַד בִּשְׁלָמִים, וּצְרִיכָא, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא עוֹלָה, שֶׁכֵּן כָּלִיל, אֲבָל שְׁלָמִים דְּלָא חָמִירֵי אֵימָא לָא, וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא שְׁלָמִים, שֶׁכֵּן יֵשׁ בָּהֶן שְׁתֵּי אֲכִילוֹת, אֲבָל עוֹלָה אֵימָא לָא, צְרִיכָא. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הַאי וְהַבָּשָׂר תֹּאכֵל מַאי עָבִיד לֵיהּ. שֶׁאֵין הַבָּשָׂר מֻתָּר בַּאֲכִילָה עַד שֶׁיִּזָרֵק הַדָּם. וְאֵימָא כֻּלֵּיהּ קְרָא לְהָכִי הוּא דְּאָתָא, דָּם אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּשָׂר לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִנָּא לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ אִם כֵּן נִכְתּוּב רַחֲמָנָא וְהַבָּשָׂר תֹּאכֵל וְהָדַר וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ, מַאי שְׁנָא דְּכָתַב קְרָא בְּרֵישָׁא וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ וְהָדַר וְהַבָּשָׂר תֹּאכֵל, לְאַשְׁמוּעִינַן דָּם אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּשָׂר כוּ'. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, הַאי מִקַּל וָחֹמֶר אָתְיָא, וּמָה אֵמוּרִין דְּכִי לֵיתְנָהוּ לָא מְעַכְּבֵי כִּי אִיתְנָהוּ מְעַכְּבֵי, דָּם כִּי לֵיתֵיהּ מְעַכֵּב כִּי אַיְתֵיהּ לָא כָּל שֶׁכֵּן. וְאִידָךְ, מִלְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וָחֹמֶר טָרַח וְכָתַב לֵיהּ קְרָא. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, כָּל הֵיכָא דְּאִיכָּא לְמִדְרַשׁ דָּרְשִׁינָן. שָׁאַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן יוֹסֵי בֶּן לָקוֹנְיָא אֶת רַבִּי יוֹסֵי, אוֹמֵר הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אֲוִיר הָיָה בֵּין כֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ. אֲמַר לֵיהּ, וְאַתָּה אִי אַתָּה אוֹמֵר כֵּן וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם" מַה דָּם בִּזְרִיקָה אַף בָּשָׂר בִּזְרִיקָה. אֲמַר לֵיהּ, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר עוֹמֵד בְּצַד מַעֲרָכָה וְזוֹרֵק. אֲמַר לֵיהּ, וּכְשֶׁהוּא זוֹרֵק לְמַעֲרָכָה דְלוּקָה הוּא זוֹרֵק אוֹ לְמַעֲרָכָה שֶׁאֵינָהּ דְלוּקָה, הֱוֵי אוֹמֵר לְמַעֲרָכָה דְלוּקָה. הָתָם מִשּׁוּם דְּלָא אִיפְשָׁר הוּא. אֲמַר רַב פַּפָּא, כְּדָם, מַה דָּם אֲוִיר קַרְקַע מַפְסִיקוֹ אַף בָּשָׂר אֲוִיר קַרְקַע מַפְסִיקוֹ. (כָּתוּב בֶּרֶמֶז תמ"ה וּבְרֶמֶז ד"ש). תָּנוּ רַבָּנָן מִנַּיִן לְנִתָּנִין עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן שֶׁנְּתָנָן מַתָּנָה אַחַת שֶׁכִּפֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר "וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ". וְהַאי לְהָכִי הוּא דְּאָתָא, הַאי מִבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא מִנַּיִן לְכָל הַדָּמִים שֶׁטְּעוּנִין מַתַּן דָּם לַיְסוֹד, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ". נָפְקָא לֵיהּ מִדְּרַבִּי, דְּתַנְיָא רַבִּי אוֹמֵר (ויקרא ה, ט) "וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "בַּדָּם", לְפִי שֶׁלֹּא לָמַדְנוּ אֶלָּא לְנִתָּנִין מַתַּן אַרְבַּע שֶׁטְּעוּנִים מַתַּן דָּם לַיְסוֹד, שְׁאָר כָּל הַדָּמִים מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה", שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "בַּדָּם", לִמֵּד עַל כָּל הַדָּמִים שֶׁטְּעוּנִין מַתַּן דָּם לַיְסוֹד. וְאַכַּתֵי לְהָכֵי הוּא דְּאָתָא, מִבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַּנְיָא מִנַּיִן לַנִּתָּנִין בִּזְרִיקָה שֶׁנִּתָנָן בִּשְׁפִיכָה יָצָא, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ" סָבַר לָהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דַּאֲמַר "לֹא זְרִיקָה בִּכְלַל שְׁפִיכָה וְלֹא שְׁפִיכָה בִּכְלַל זְרִיקָה, דִּתְנַן בֵּרֵךְ אֶת שֶׁל פֶּסַח פָּטַר אֶת שֶׁל זֶבַח, וְשֶׁל זֶבַח לֹא פָּטַר אֶת שֶׁל פֶּסַח, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לֹא זוֹ פוֹטֶרֶת זוֹ וְלֹא זוֹ פוֹטֶרֶת זוֹ. אַכַּתֵי לְהָכֵי הוּא דְאָתָא, מִבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר "אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר אוֹ בְּכוֹר כֶּשֶׂב אוֹ בְּכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה כִּי קֹדֶשׁ הֵם" לָמַדְנוּ לִבְכוֹר שֶׁטָּעוּן מַתַּן דָּם וְאֵמוּרִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, מַעֲשֵׂר וּפֶסַח מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ. סָבַר לָהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, דְּתַנְיָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, "דָּמוֹ" לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "דָּמָם", "חֶלְבוֹ" לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "חֶלְבָּם", לִמֵּד עַל בְּכוֹר מַעֲשֵׂר וּפֶסַח שֶׁטְּעוּנִין מַתַּן דָּמִים וְאֵמוּרִים לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, הַאי קְרָא מַפִּיק לֵיהּ לְהָכֵי וּמַפִּיק לֵיהּ לְהָכֵי תְּרֵי תַנָּאֵי אֲלִיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּמוֹקֵי לֵיהּ כֻּלֵּיהּ בִּבְכוֹר הַיְנוּ דִכְתִיב (שם יח) "וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָךְ", אֶלָּא לְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי דְּמוֹקֵי לֵיהּ נַמֵּי בְּפֶסַח וּמַעֲשֵׂר, מַעֲשֵׂר וּפֶסַח בְּעָלִים אָכְלֵי לֵיהּ מַאי "וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָךְ", אֶחָד תָּם וְאֶחָד בַּעַל מוּם, לִמֵּד עַל בְּכוֹר בַּעַל מוּם שֶׁנִּתָּן לַכֹּהֵן, שֶׁלֹּא מָצִינוּ לוֹ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, נָפְקָא לֵיהּ מִ(וּ")לְךָ יִהְיֶה" דְּסֵיפָא. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי דְּמוֹקֵי לֵיהּ בְּמַעֲשֵׂר וּפֶסַח הַיְנוּ דִכְתִיב (שם יז) "לֹא תִפְדֶּה קֹדֶשׁ הֵם", הֵן קְרֵבִים וְאֵין תְּמוּרָתָן קְרֵבָה, וּתְנַן תְּמוּרַת בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר הֵן וּוְלָדָן וּוְלַד וְלָדָן עַד סוֹף הָעוֹלָם הֲרֵי הֵן כִּבְכוֹר וּמַעֲשֵׂר וְיֵאָכְלוּ בְּמוּמָן לַבְּעָלִים, וּתְנַן אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שָׁמַעְתִּי שֶׁתְּמוּרַת פֶּסַח קְרֵבָה (לְעוֹלָם) וּתְמוּרַת פֶּסַח אֵינָהּ קְרֵבָה וְאֵין לִי לְפָרֵשׁ, אֶלָּא לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּמוֹקֵי לֵיהּ כֻּלֵּיהּ בִּבְכוֹר, מַעֲשֵׂר וּפֶסַח דְּלָא קְרֵבָה תְמוּרָתָן מִנָּא לֵיהּ. מַעֲשֵׂר גְּמַר הַעֲבָרָה הַעֲבָרָה מִבְּכוֹר, פֶּסַח בְּהֶדְיָא כְּתִיב בֵּיהּ (ויקרא ג, ז) "כֶּשֶׂב", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אִם כֶּשֶׂב", לְרַבּוֹת תְּמוּרַת פֶּסַח אַחַר הַפֶּסַח שֶׁקְּרֵבָה שְׁלָמִים, יָכוֹל אָף לִפְנֵי הַפֶּסַח כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר "הוּא". וְכָל הֲנָךְ תַּנָּאֵי דְּמָפְקֵי לֵיהּ לְהַאי וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ לִדְרָשָׁא אַחֲרִינָא, הַאי כָּל הַנִּתָּנִין עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן שֶׁנְּתָנָן מַתָּנָה אַחַת כִּפֵּר מִנָּא לְהוּ. סָבְרֵי לְהוּ כְבֵית הִלֵּל דְּאָמְרֵי אַף הַחַטָּאת שֶׁנְּתָנָה מַתָּנָה אַחַת כִּפֵּר, וְיָלְפֵי כֻּלְּהוּ מֵחַטָּאת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, בִּתְמוּרַת קָדָשִׁים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. תִּשָׂא וּבָאתָ אֶל הַמָּקוֹם. הֲרֵי הוּא בָא אֶל הַמָּקוֹם, מַה יַּעֲשֶׂה לוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם", מַה (בָּשָׂר) [עוֹלָה] טְעוּנָה הֶפְשֵׁט [וְנִתּוּחַ] וְכָלִיל לָאִשִּׁים אַף תְּמוּרָה כַּיּוֹצֵא בָהּ, וּמָה עוֹלָה טְעוּנָה מַתַּן יְסוֹד וּשְׁפִיכָה אַחַת עַל גַּבֵּי הַמִּזְבּחַ אַף תְּמוּרָתָהּ כַּיּוֹצֵא בָהּ, וּמָה עוֹלָה פָּקְעוּ אֵבָרִים מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ מַחֲזִירָן לַמַּעֲרָכָה אַף תְּמוּרָתָהּ כַּיּוֹצֵא בָהּ, וּמַה כָּל קָדָשִׁים אֵינָן מֻתָּרִין בַּבָּשָׂר אֶלָּא לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים אַף תְּמוּרָתָן כַּיּוֹצֵא בָהֶן.

י״ג(דברים יא כח) שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ, אִם שָׁמַעְתָּ מְעַט סוֹפְךָ לִשְׁמֹעַ הַרְבֵּה, אִם שָׁמַרְתָּ מְעַט סוֹפְךְ לִשְׁמֹר הַרְבֵּה, (אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ שֶׁתְּהֵא מִצְוָה קַלָּה חֲבִיבָה עָלֶיךָ כְּמִצְוָה חֲמוּרָה) אִם שָׁמַרְתָּ מַה שֶּׁשָּׁמַעְתָ סוֹפְךָ לִשְׁמֹר מַה שֶׁלֹּא שָׁמַעְתָּ, שָׁמַרְתָּ מַה שֶׁבְּיָדְךָ סוֹפְךָ לִשְׁמֹר לֶעָתִיד לָבוֹא רַבִּי אוֹמֵר, זָכָה אָדָם לַתּוֹרָה זוֹכֶה לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו וּלְדוֹרֵי דוֹרוֹתָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת.

י״דדָּבָר אַחֵר "שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ", כָּל שֶׁאֵינוֹ בִכְלַל מִשְׁנָה אֵינוֹ בִכְלַל מַעֲשֶׂה, אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ, שֶׁתְּהֵא מִצְוָה קַלָּה חֲבִיבָה עָלֶיךָ כְּמִצְוָה חֲמוּרָה, כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר, הַטּוֹב. בְּעֵינֵי שָׁמַיִם, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי אָדָם, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי שָׁמַיִם, וְהַטּוֹב, בְּעֵינֵי אָדָם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ג, ד) "וּמָצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם".