ילקוט שמעוני על התורה תתפ״הYalkut Shimoni on Torah 885
א׳(דברים יא כט-לא) כִּי יַכְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁנָּטַע כֶּרֶם בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְהָיוּ בְּתוֹכוֹ אֲרָזִים גְּדוֹלִים וְקוֹצִים, הָלַךְ הַמֶּלֶךְ וְקִצֵּץ אֶת הָאֲרָזִים וְהִנִּיחַ אֶת הַקּוֹצִים, אָמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו, אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, הַקּוֹצִים שֶׁהֵן אוֹחֲזִין בִּבְגָדֵינוּ הִנַּחְתָּ וְקָצַצְתָּ אֶת הָאֲרָזִים, אָמַר לָהֶם, אִם לֹא קָצַצְתִּי אֶת הַקּוֹצִים בַּמֶּה הָיִיתִי גוֹדֵר אֶת כַּרְמִי, [אֶלָּא יָפֶה עָשִׂיתִי, יַעֲמֹד הַכֶּרֶם עַל עָמְדּוֹ וַאֲנִי מַצִּית בָּהֶן אֶת הָאוּר]. כָּךְ, יִשְׂרָאֵל הֵם כַּרְמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּכְתִיב "כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל", וְהִכְנִיס אוֹתָן לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְקִצֵּץ אֶת הָאֲרָזִים שֶׁבָּהּ שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ב, ט) "וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ", וְהִנִּיחַ אֶת בְּנֵיהֶם כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ג, א) "וְאֵלֶּה הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ ה' לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ', וּכְשֶׁיַּעֲמֹד הַכֶּרֶם עַל עָמְדּוֹ בְּמִשְׁמֶרֶת הַתּוֹרָה נֶאֱמַר "וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפֹת שִׂיד קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ" וּכְתִיב (שם מ, יז) "כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ" וּכְתִיב (שמות טו, יט) "כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה וְגוֹ' כֻּלָּן מֵתוּ בִּנְשִׁימָה אַחַת שֶׁנֶּאֱמַר (שם י) "נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ" וְגוֹ', וְכֵן לֶעָתִיד לָבוֹא גּוֹג וּמָגוֹג שֶׁנֶּאֱמַר "וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ וְגוֹ' וְהִתְגַּדְּלְתִּי וְהִתְקַדְּשְׁתִּי" וְגוֹ', וְאוֹתָהּ שָׁעָה (שם) "וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה'". כִּי יַכְרִית, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "וּרְשָׁעִים מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ" לָמָּה, "כִּי יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ", כָּל הַיָּמִים שֶׁהָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַצַּדִּיקִים מְטֻלְטָלִים וּכְשֶׁנֶּעֶקְרוּ הָרְשָׁעִים מִיַּד יִשְׁכְּנוּ הַצַּדִּיקִים. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּיַעֲקֹב, מַה כְּתִיב, (בראשית לו, ו) "וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו", מִיָּד, (שם לז, א) "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב". אַף כְּשֶׁהָיוּ שִׁבְעַת אֻמּוֹת יוֹשְׁבוֹת בָּאָרֶץ הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְטֻלְטָלִין, כֵּיוָן שֶׁנֶּעֶקְרוּ מִתּוֹכָהּ הִתְחִילוּ יִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִין. אָמַר הַכָּתוּב "הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם הֶחֱרַבְתִּי חוּצוֹתָם מִבְּלִי עוֹבֵר נִצְּדוּ עָרֵיהֶם מִבְּלִי אִישׁ מֵאֵין יוֹשֵׁב אָמַרְתִּי אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר", בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל חוֹטְאִין עוֹבְדֵי אֱלִילִים לוֹקִין, שֶׁיְּהֵא יִשְׂרָאֵל רוֹאֶה שֶׁהָעוֹבֵד אֱלִילִים לוֹקֶה וּמִתְיָרֵא וְעוֹשֶׂה תְשׁוּבָה. אָמְרוּ עוֹבְדֵי אֱלִילִים, בָּנֶיךָ חוֹטְאִין וְאָנוּ לוֹקִין. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלֶף אֲלָפִים כַּיּוֹצֵא בָכֶם אֵינָם סְפוּנִים לְפָנַי כְּלוּם שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ, יז) "כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ", אֲנִי אַכְרִית אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם כְּדֵי שֶׁיֵּשְׁבוּ יִשְׂרָאֵל בְּשַׁלְוָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי יַכְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ". וְכֵן לֶעָתִיד לָבוֹא (תהלים לז, לח) "אַחֲרִית רְשָׁעִים נִכְרָתָה". מַהוּ אוֹמֵר אַחֲרָיו (שם לט) "וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵה' מָעוּזָּם בְּעֵת צָרָה".
1
ב׳כִּי יַכְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם, עֲשֵׂה מִצְוָה הָאֲמוּרָה בָּעִנְיָן שֶׁבִּשְׂכָרָהּ יַכְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם. אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה. בִּשְׂכַר שֶׁתָּבוֹא וְתִירַשׁ. וְיָרַשְׁתָּ אֹתָם וְיָשַׁבְתָּ בְּאַרְצָם. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וִירַשְׁתָּם וְיָשַׁבְתָּ בְעָרֵיהֶם" וְגוֹ' יָכוֹל אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְהוֹסִיף עַל הַבִּנְיָן. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְיָשַׁבְתָּ בְּאַרְצָם", כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לִבְנוֹת בְּנֵה. דָּבָר אַחֵר "וְיָרַשְׁתָּ אֹתָם". מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא וְרַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ וְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי יוֹנָתָן שֶׁהָיוּ יוֹצְאִין חוּצָה לָאָרֶץ וְהִגִּיעוּ לְפַּלְטוֹס וְזָכְרוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, זָקְפוּ עֵינֵיהֶן וְזָלְגוּ דִּמְעוֹתֵיהֶן וְקָרְעוּ בִּגְדֵיהֶן וְקָרְאוּ אֶת הַמִּקְרָא וִיָרַשְׁתָּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת. אָמְרוּ, יְשִׁיבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. וּמַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ וְרַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר שֶׁהָיוּ הוֹלְכִין לִנְצִיבִין אֵצֶל רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא לִלְמֹד מִמֶּנּוּ תוֹרָה וְהִגִּיעוּ לְצִידוֹן וְזָכְרוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְזָקְפוּ עֵינֵיהֶם וְזָלְגוּ דִּמְעוֹתֵיהֶן וְקָרְעוּ בִגְדֵיהֶן וְקָרְאוּ אֶת הַמִּקְרָא וִיָרַשְׁתָּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה. אָמְרוּ יְשִׁיבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, חָזְרוּ וּבָאוּ לָהֶם לִמְקוֹמָן.
2
ג׳הִשָּׁמֶר, בְּלֹא תַעֲשֶׂה. פֶּן תִּנָּקֵשׁ (אַחֲרֵיהֶן) [אַחֲרֵיהֶם]. שֶׁמָּא תִּמָּשֵׁךְ אַחֲרֵיהֶן, אוֹ שֶׁמָּא תִּדְמֶה לָהֶם, שֶׁמָּא תַּעֲשֶׂה כְמַעֲשֵׂיהֶם וְיִהְיוּ לְךָ לְמוֹקֵשׁ. אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ. שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה כְמַעֲשֵׂיהֶם, וְיָבוֹאוּ אֲחֵרִים וְיִשָּׁמְדוּ מִפָּנֶיךָ. וּפֶן תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר. שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וְהֵן יוֹצְאִין בְּאַבְטִיגָא אַף אֲנִי יוֹצֵא בְּאַבְטִיגָא, הוֹאִיל וְהֵן יוֹצְאִין בְּאַרְגָּמָן אַף אֲנִי יוֹצֵא בְּאַרְגָּמָן, הוֹאִיל וְהֵם יוֹצְאִין בְּקוֹלָסִין וַאֲנִי יוֹצֵא בְּקוֹלָסִין. אֵיכָה יַעַבְדוּ, (כָּתוּב בֶּרֶמֶז תק"פ).
3
ד׳וְאֶעֱשֶׂה, כֵּן גַּם אָנִי. יֵשׁ כֵּן לַעֲבוֹדָה וְיֵשׁ כֵּן (שֶׁנֶּעֶבְּדָה) [לְמִתְעֲבִיד]. מִכָּאן אָמְרוּ, דָּבָר שֶׁמַּקְרִיבִין אוֹתוֹ לַמִּזְבֵּחַ וְאֵין מַקְרִיבִין אוֹתוֹ לֶאֱלִילִים אִם הִקְרִיב חַיָּב, וְדָבָר שֶׁמַּקְרִיבִין אוֹתוֹ לֶאֱלִילִים אִם הִקְרִיבוֹ לַמִּזְבֵּחַ פָּטוּר, וְדָבָר שֶׁאֵין מַקְרִיבִין לַמִּזְבֵּחַ וְהִקְרִיבוֹ לֶאֱלִילִים אִם מַקְרִיב כַּיּוֹצֵא בוֹ חַיָּב וְאִם לָאו פָּטוּר. יָכוֹל (יְהוּ) [הָיוּ] מַקְרִיבִין חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי כָל תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא" וְגוֹ', דָּבָר שָׂנאוּי וּמְתֹעָב לַמָּקוֹם. דָּבָר אַחֵר לֹא נִתְכַּוְּנוּ לְהַקְרִיב אֶלָּא דָבָר שֶׁהַמָּקוֹם שׂוֹנֵא שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם". אֵין לִי אֶלָּא בָּנִים וּבָנוֹת, אָבוֹת וְאִמָּהוֹת מִנַּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר ("בְּנֵיהֶם) כִּי גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם". (גַּם בְּנֹתֵיהֶם) אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב, אֲנִי רָאִיתִי כּוּתִי אֶחָד שֶׁכְּפָתוֹ לְאָבִיו לִפְנֵי כַּלְבּוֹ וַאֲכָלוֹ.
4
ה׳(דברים יב א) אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, שֶׁתְּהֵא מִצְוָה קַלָּה חֲבִיבָה עָלֶיךָ כְּמִצְוָה חֲמוּרָה. אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל כַּל עֲשֵׂה הָאָמוּר בַּפָּרָשָׁה. לֹא תֹסֵף עָלָיו. וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ. מִכָּאן אָמְרוּ, הַנִּתָּנִין בְּמַתָּנָה אַחַת שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּנִתָּנִין בְּמַתָּנָה אַחַת יִנָּתְנוּ בְּמַתָּן אֶחָד. דָּבָר אַחֵר "לֹא תֹסֵף עָלָיו". מִנַּיִן שֶׁאֵין מוֹסִיף עַל הַלּוּלָב וְעַל הַצִּיצִית. תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תֹסֵף עָלָיו". וּמִנַּין שֶׁאֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶן. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ". וּמִנַּיִן שֶׁאִם פָּתַח לְבָרֵךְ בִּרְכַּת כֹּהֲנִים שֶׁלֹּא יֹאמַר הוֹאִיל וּפָתַחְתִּי לְבָרֵךְ אֹמַר (דברים א, יא) "ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵ(י)כֶם י(וֹ)סֵף עֲלֵיכֶם". תַּלְמוּד לוֹמַר "הַדָּבָר", אֲפִלּוּ דָּבָר לֹא תוֹסִיף עָלָיו. (דברים יב ב-ד) כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא, מַה מֹּשֶׁה בְּ"כֹה אָמַר", אַף הַנְּבִיאִים בְּ"כֹה אָמַר", מֹשֶׁה אָמַר מִקְצָת וְקִיֵּם מִקְצָת אַף נְבִיאִים אָמְרוּ מִקְצָת וְקִיְּמוּ מִקְצָת, וּמַה מֹּשֶׁה זָקֵן וּבֶן שְׁמוֹנִים וּבֶן עַמְרָם יָכוֹל אַף הַנְּבִיאִים כָּךְ. תַּלְמוּד לוֹמַר "נָבִיא", מִכָּל מָקוֹם. אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם. מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר אֶל מֹשֶׁה "פֶּה אֶל פֶּה" יָכוֹל אַף הַנְּבִיאִים כֵּן. תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם". בְּקִרְבְּךָ. לְרַבּוֹת אֶת הָאִשָּׁה. וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת. בַּשָּׁמַיִם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית א, יד) "וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים". מָצִינוּ מוֹפֵת בָּאָרֶץ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שופטים ו, לז) "אִם טַל יִהְיֶה עַל הַגִּזָּה לְבַדָּהּ וְעַל כָּל הָאָרֶץ חֹרֶב" וַיַּעַשׂ ה' כֵּן בַּלַּיְלָה הַהוּא" וְגוֹ'. וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, רְאֵה עַד הֵיכָן הִגִּיעַ הַכָּתוּב לְסוֹף דַּעְתָּן שֶׁל עוֹבְדֵי אֱלִילִים, שֶׁנָּתַן לָהֶם מֶמְשָׁלָה, אֲפִלּוּ מַעֲמִידִים חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אַל תִּשְׁמַע לָהֶן, מִפְּנֵי מָה, כִּי מְנַסֶּה ה' אֱלֹהֵיכֶם. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, חָס וְשָׁלוֹם שֶׁמַּעֲמִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת לְעוֹבְדֵי עֲבוֹדַת אֱלִילִים, הָא אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּמִי שֶׁהָיוּ נְבִיאֵי אֱמֶת מִתְּחִלָּה וְחָזְרוּ לִהְיוֹת נְבִיאֵי שֶׁקֶר, כַּחֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר. לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא. וְלֹא הַחוֹזֵר בּוֹ. אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא. וְלֹא חָשׁוּד לְמַפְרֵעַ (כִּי מְנַסֶּה ה' וְגוֹ').
5