ילקוט שמעוני על התורה פ״טYalkut Shimoni on Torah 89

א׳תָּנוּ רַבָּנָן, כָּל אֵלוּ שֶׁאָמְרוּ דְּמֵי בּוֹשְׁתוֹ, אֲבָל צַעֲרוֹ אֲפִלּוּ הֵבִיא כָּל אֵילֵי נְבָיוֹת אֵינוֹ נִמְחָל לוֹ, עַד שֶׁיְּבַקֵּשׁ הֵימֶנּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא, אֵשֶׁת נָבִיא הוּא דִּתְהַדָר דְּלָאו נָבִיא לֹא תְהַדָר, הָכֵי קְאָמַר לֵיה וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ מִכָּל מָקוֹם, וּדְקָאָמַרְתְּ הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחוֹתִי הִיא, נָבִיא הוּא, וּמִמְּךָ לָמַד אַכְסְנָאי שֶׁבָּא לְעִיר עַל עִסְקֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ, אוֹ עַל עִסְקֵי אִשְׁתּוֹ שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ אִשְׁתְּךָ הִיא אֲחוֹתְךָ הִיא. מִכָּאן לְבֶן נֹחַ שֶׁנֶּהֱרַג עַל שֶׁהָיָה לוֹ לִלְמֹד וְלֹא לָמַד.

ב׳תַּמָן תַּנִינָן הָאִשָּׁה נִקְנֵית בְּשָׁלֹשׁ דְּרָכִים, בְּכֶסֶף, בִּשְׁטָר וּבְּבִּיאָה. בְּבִּיאָה מִנְלָן, אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר קְרָא וְהִיא בְּעוּלַת בָּעַל מְלַמֵּד שֶׁנַּעֲשָׂה לָהּ בַּעַל עַל יְדֵי בְּעִילָה, אָמַר לֵיה רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי אֲבָהוּ, כְּעוּרָה (מִשְׁנָה) זוֹ שֶׁשָּׁנָה רַבִּי (דברים כד, א) "וּבְעָלָהּ", מְלַמֵּד שֶׁנִּקְנֵית בְּבִיאָה. אִי מֵהָתָם הֲוָה אֲמִינָא עַד דִּמְקַדֵּשׁ וַהֲדַּר בָּעִיל קָא מַשְׁמֲע לָן. מַתְקִיף לָהּ רַבִּי אַבָּא בַּר מַמָל אִם כֵּן נַעֲרָה הַמְּאֹרָסָה דְּאָמַר רַחְמָנָא בִּסְקִילָה הֵיכֵי מַשְׁכַּחַת לָה, אִי דְּקָדִּישׁ וּבָעִיל בְּעוּלָה הִיא, וְאִי דְּקָדִּישׁ וְלֹא בָּעִיל לָאו כְּלוּם הוּא, אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַשְׁכַּחַת לָהּ כְּגוֹן שֶׁקִּדְּשָׁהּ בִּשְׁטַר הוֹאִיל וְגוֹמֵר וּמוֹצִיא גּוֹמֵר וּמַכְנִיס וְרַבִּי יוֹחָנָן הַאי "וּבְעָלָהּ" מִיבָּעֵיה לֵיה זוֹ נִקְנֵית בְּבִיאָה, וְאֵין אָמָּה הָעִבְרִיָּה נִקְנֵית בְּבִיאָה. סָלְקָא דַעְתָּךְ אַמִינָא הוֹאִיל וּכְתִיב "אִם אֲחֶרֶת יִקַּח לוֹ", הֵקִישָׁהּ הַכָּתוּב לַאֲחֶרֶת, מַה אֲחֶרֶת נִקְנֵית בְּבִיאָה אַף אָמָה הָעִבְרִיָּה, קָא מַשְׁמָע לָן. וְרַבִּי הַאי סְבָרָא מְנָא לֵיה, אִם כֵּן לִכְתֹּב רַחְמָנָא וּבָעַל מַאי "וּבְעָלָהּ" שְׁמַע מִינֵיה תַּרְתֵּי. וּלְרָבָא דְּאָמַר בַּר אָהִינָא אַסְבְּרָה לִי (דברים כד, א) "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ" קִדּוּשִׁין הַמְּסוּרִין לְבִיאָה הֲווּ קִדּוּשִׁין, שֶׁלֹּא נִמְסְרוּ לְבִיאָה לֹא הֲווּ קִדּוּשִׁין, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר, אִם כֵּן לִכְתֹּב רַחְמָנָא אוֹ בָּעַל מַאי "וּבְעָלָהּ" שְׁמַע מִינֵה כּוּלְהוּ. וְרַבִּי הַאי בְּעוּלַת בָּעַל מַאי עָבִיד לֵיה, מִיבָּעֵיה לֵיה בַּעַל עוֹשֶׂה אוֹתָה בְּעוּלָה [שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ], וְאֵין אַחֵר עוֹשֶׂה אוֹתָה בְּעוּלָה [שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ], וּמוֹדֶה רַבִּי לְעִנְיַן קְנַס דְּכוּלְהוּ מְשַׁלְמֵי, וּמַאי שְׁנָא מִקְטָלָא, דְּאָמַר רַבִּי בָּאוּ עָלֶיהָ עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם וַעֲדַיִן הִיא בְּתוּלָה הָרִאשׁוֹן בִּסְקִילָה, וְכוּלָן בְּחֶנֶק, שַׁאֲנִי הָתָם דְּאָמַר קְרָא (דברים כב, כה) "וּמֵת הָאִישׁ (הַהוּא) אֲשֶׁר שָׁכַב עִמָּה לְבַדּוֹ". וְרַבִּי יוֹחָנָן הַאי סְבָרָא מְנָא לֵיה, אִם כֵּן לִכְתֹּב רַחְמָנָא בְּעוּלַת אִישׁ מַאי בְּעוּלַת בָּעַל, שְׁמַע מִינֵיה תַּרְתֵּי.

ג׳תָּנִי רַבִּי חֲנִינָא, וְהִיא בְּעוּלַת בָּעַל, בְּעוּלַת בַּעַל יֵשׁ לָהֶם, נִכְנְסָה לְחֻפָּה וְלֹא נִבְעֲלָה אֵין לָהֶם.

ד׳וְהִיא בְּעוּלַת בָּעַל, בַּעֲלִיָתוֹ שֶׁל בַּעַל. וְהִיא בְּעוּלַת בָּעַל, אָמַר רַב, בַּעֲלָהּ נִתְעַטֵּר בָּהּ, וְהִיא לֹא נִתְעַטְּרָה בְּבַעֲלָהּ רַבָּנָן אַמְרֵי, מַרְתָא דְּבַעֲלָהּ, בְּכָל מָקוֹם הָאִישׁ גּוֹזֵר בְּרָם הָכָא (בראשית כא, יב) "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ".