ילקוט שמעוני על התורה תתצ״הYalkut Shimoni on Torah 895
א׳עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה, מָשָׁל לְגַנָּבִים שֶׁחָפְרוּ בֵיתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, אֶחָד גָּנַב זָהָב וְאֶחָד גָּנַב עוֹרוֹת, תְּפָסוּם וֶהֱבִיאוּם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, חִיְּבָם לֵהָרֵג, אָמַר אוֹתוֹ שֶׁגָּנַב עוֹרוֹת, זֶה גָּנַב זָהָב וַאֲנִי גָּנַבְתִּי עוֹרוֹת וְאָנוּ שָׁוִין, אָמַר לוֹ, הַכֹּל שֶׁל טִמְיוֹן הֵם, לְכָךְ נִסְמָךְ, לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל מִי שֶׁאוֹכֵל מַעַשְׂרוֹת כְּאִלּו אוֹכֵל נְבֵלוֹת. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה, לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי, אֵימָתַי, שֶׁתְּהוּ מְבָעֲרִין הַשִּׁבֳּלִין נְתוּנִים בִּמְעֵי אִמָּן כֶּחָלָב הַזֶּה, וְאִם לָאו אֲנִי מְיַבֵּשׁ אוֹתוֹ כֶחָלָב הַזֶּה וְלֹא עוֹד אֶלָּא מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ בִּשַּׁלְתֶּם בָּשָׂר בְּחָלָב.
1
ב׳דָּבָר אַחֵר "עַשֵּׂר". בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר. מָשָׁל לְבַעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה מַלְוֶה לְכָל בְּנֵי הָעִיר חִטִּין טוֹבוֹת, וְהָיוּ נוֹתְנִין לוֹ חִטִּין טוֹבוֹת בִּשְׁעַת הַגֹּרֶן. הָיָה שָׁם אֶחָד עֵינוֹ רָעָה, וְעֵרֵב בָּהֶם תֶּבֶן וְעָפָר וְהוֹלִיךְ לוֹ. רָאָה אוֹתוֹ בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהָיוּ רָעוֹת, אָמַר לְבֶן בֵּיתוֹ, הַנַּח אוֹתָן לְעַצְמָן וְאַל תְּעָרְבֵם עִם הַתְּבוּאָה, שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹא לִלְווֹת מִמֶּנּוּ מֵהֶן אֲנִי נוֹתֵן לוֹ. כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, אִם הִפְרַשְׁתֶּם מַעֲשֵׂר מֵעַיִן רָעָה עָפָר הוּא נוֹתֵן לָכֶם שֶׁנֶּאֱמַר "יִתֵּן ה' אֶת מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר", וְאִם הִפְרַשְׁתֶּם כָּרָאוּי (שם, יב) "יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב". עַשֵׂר תְּעַשֵּׂר, מְלַמֵּד שֶׁאֵין מְעַשְּׂרִין מִשָּׁנָה לַחֲבֶרְתָּהּ, אֵין לִי אֶלָּא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁבּוֹ דִּבֵר הַכָּתוּב, מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר מַעַשְׂרוֹת תַּלְמוּד לוֹמַר "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר". מִנַּיִן לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה שֶׁאֵין מְעַשְּׂרִין אוֹתָהּ מִשָּׁנָה לַחֲבֶרְתָּהּ תַּלְמוּד לוֹמַר "שָׁנָה שָׁנָה". רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן, מִנַּיִן לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה שֶׁהוּא בְעֲמוֹד וְעַשֵׂר. תַּלְמוּד לוֹמַר "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר". יָכוֹל שֶׁגִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ כְּגוֹן אִסְטִיס וְקוֹצָה יְהֵא חַיָּב בְּמַעֲשֵׂר. תַּלְמוּד לוֹמַר "עַשֵׂר תְּעַשֵׂר וְאָכַלְתָּ". יָכוֹל אַף דְּבַשׁ וְחָלָב. תַּלְמוּד לוֹמַר "הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה", אֱמֹר מֵעַתָּה דָּבָר הַיּוֹצֵא (מֵרְשׁוּת שָׁנָה) [מִן הַשָּׂדֶה וְנֶאֱכָל]. מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר "וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר" וְגוֹ' "מַעְשַׂר דְּגָנְךָ" יָכוֹל אֵין לִי חַיָּב אֶלָּא עַל דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר, מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר פֵּרוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר "תְּבוּאַת". יֹאמַר זֶה, שֶׁאִלּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר מַה תְּבוּאָה מְיֻחֶדֶת שֶׁמַּכְנִיסָהּ לְקִיּוּם וְדַרְכָּה לְהֵאָכֵל כְּמוֹת שֶׁהִיא אַף אֲנִי אֵינִי מְרַבֶּה אֶלָּא אֶת כַּיּוֹצֵא בָּהּ, אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה אֶת הָאֹרֶז וְאֶת הַדֹּחַן וְהַפְּרָגִין וְהַשֻּׁמְשְׂמִין, מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר מִינֵי קִטְנִיּוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר". מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הַקִּטְנִיּוֹת, שֶׁדַּרְכָּן לְהֵאָכֵל כְּמוֹת שֶׁהֵם, וַעֲדַיִן לֹא אֲרַבֶּה אֶת הַתּוּרְמוּסִין וְאֶת הַחַרְדָּל, שֶׁאֵין דַּרְכָּן לְהֵאָכֵל כְּמוֹת שֶׁהֵם. תַּלְמוּד לוֹמַר "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר". יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִשְׁרִישׁוּ. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאָכַלְתָּ". מִנַּיִן לְרַבּוֹת יְרָקוֹת לְמַעַשְׂרוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא כז, ל) "וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ".
2