ילקוט שמעוני על התורה תתק״בYalkut Shimoni on Torah 902

א׳(דברים טו א-ב) שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב, שְׁלַח לֵיהּ רַב הוּנָא בַּר אָבִין לְרָבָא, כִּי חָזִית דְּמָשְׁכָה תְּקוּפַת טֵבֶת עַד שִׁיתְסַר בְּנִיסָן עַבְּרָה לְהַהִיא שַׁתָּא וְלָא תֵיחוּשׁ לָהּ, דִּכְתִיב "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב" שְׁמֹר אָבִיב שֶׁל תְּקוּפָה שֶׁיְּהֵא בְּחֹדֶשׁ נִיסָן. שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הַסָּמוּךְ לָאָבִיב מִפְּנֵי אָבִיב שֶׁיְּהֵא בִּזְמַנּוֹ. יָכוֹל אִם הָיְתָה שָׁנָה חֲסֵרָה אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם אוֹ חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם אַתָּה נוֹתֵן לָהּ אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם אוֹ חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם תַּלְמוּד לוֹמַר "חֹדֶשׁ", לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. יָכוֹל אִם הָיְתָה שָׁנָה חֲסֵרָה אַרְבָּעִים יוֹם אוֹ חֲמִשִּׁים יוֹם אַתָּה נוֹתֵן לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם אוֹ חֲמִשִּׁים יוֹם. תַּלְמוּד לוֹמַר "חֹדֶשׁ", לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת מַזְכִּיר פָּרָשַׁת מוֹעֲדוֹת, בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים מִפְּנֵי סִדְרָן, בְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים מִפְּנֵי קָרְבָּן, בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה מִפְּנֵי הַצִּבּוּר, לְלַמֶּדְךָ שֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה פָּרָשַׁת מוֹעֲדוֹת מִסִּינַי וַאֲמָרָהּ לְיִשְׂרָאֵל וְחָזַר וּשְׁנָאָהּ לָהֶן בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה, הִזָּהֲרוּ לִהְיוֹת שׁוֹנִין בָּעִנְיָן וְדוֹרְשִׁין בּוֹ לְכָךְ נֶאֱמַר "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב".
1
ב׳(כָּתוּב בֶּרֶמֶז קפ"ט וּבְרֶמֶז ר"ח). "וְעָשִׂיתָ פֶּסַח", שֶׁתְּהֵא עֲשִׂיָּתוֹ לְשֵׁם פֶּסַח, שֶׁאִם שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פָּסוּל. אֵין לִי אֶלָּא שְׁחִיטָתוֹ, מִנַּיִן לְרַבּוֹת קִבּוּל דָּמוֹ וּזְרִיקַת דָּמוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְעָשִׂיתָ". יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה צְלִיָּתוֹ וַהֲדָחַת קְרָבָיו. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְזָבַחְתָּ", זְבִיחָה בַּכְּלָל הָיְתָה וְלָמָּה יָצָאת, לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ מַה זְּבִיחָה מְיֻחֶדֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם עֲבוֹדָה [אַף כָּל שֶׁהוּא לְשֵׁם עֲבוֹדָה] יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵינָן לְשֵׁם עֲבוֹדָה. לַה' אֱלֹהֶיךָ. לְשֵׁם הַמְיֻחָד כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב. חֹדֶשׁ שֶׁהוּא כָשֵׁר, לֹא חַם וְלֹא צוֹנֵן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַכּוֹשָׁרוֹת".
2