ילקוט שמעוני על התורה תתק״גYalkut Shimoni on Torah 903
א׳הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה, וְכִי בַּלַּיְלָה יָצְאוּ, וַהֲלֹא לֹא יָצְאוּ אֶלָּא בַיּוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיַד רָמָה", אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּגְאֲלוּ בַּלַּיְלָה. כְּתִיב (להלן פסוק ו) "שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעֶרֶב" רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, "בָּעֶרֶב" אַתָּה זוֹבֵחַ "וּכְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ" אַתָּה אוֹכֵל, וּמָתַי אַתָּה שׂוֹרֵף, "מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרַיִם". רַבִּי (עֲקִיבָא) [יְהוֹשֻׁעַ] אוֹמֵר, "בָּעֶרֶב" אַתָּה זוֹבֵחַ, "כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ" אַתָּה אוֹכֵל, וְעַד מָתַי אַתָּה אוֹכֵל וְהוֹלֵךְ, עַד "מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרַיִם.
1
ב׳אֲמַר (רָבָא) [רַבִּי אַבָּא], הַכֹּל מוֹדִים כְּשֶׁנִּגְאֲלוּ לֹא נִגְאֲלוּ אֶלָּא מִבָּעֶרֶב שֶׁנֶּאֱמַר "הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה", וּכְשֶׁיָּצְאוּ לֹא יָצְאוּ אֶלָּא בַיּוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", לֹא נֶחֶלְקוּ אֶלָּא עַל שְׁעַת חִפָּזוֹן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סְבַר חִפָּזוֹן דְּמִצְרַיִם רַבִּי (עֲקִיבָא) [יְהוֹשֻׁעַ] סְבַר חִפָּזוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.
2
ג׳וְזָבַחְתָּ פֶּסַח, מִנַּיִן לְמוֹתַר פֶּסַח שֶׁקָּרֵב שְׁלָמִים. שֶׁנֶּאֱמַר "וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה' צֹאן וּבָקָר", וְכִי פֶסַח בָּא מִן הַבָּקָר וַהֲלֹא אֵין פֶּסַח בָּא אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים אֶלָּא מִכָּאן לְמוֹתַר פֶּסַח שֶׁיְּהֵא לְדָבָר הַבָּא מִן הַצֹּאן וּמִן הַבָּקָר (כָּתוּב בֶּרֶמֶז קצ"ד). מִנַּיִן לְאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי עָלַי תּוֹדָה שֶׁלֹּא יָבִיא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר", וַהֲלֹא אֵין פֶּסַח בָּא אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "צֹאן וּבָקָר", לְהַקִּישׁ כָּל הַבָּא מִן הַצֹּאן וּמִן הַבָּקָר לְפֶסַח מַה פֶּסַח דָּבָר שֶׁבְּחוֹבָה וְאֵינוֹ בָא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין אַף כָּל דָּבָר שֶׁבְּחוֹבָה אֵינוֹ בָא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין וּפֶסַח גּוּפֵיהּ מִנָּלַן. דְּתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, נֶאֱמַר פֶּסַח בְּמִצְרַיִם וְנֶאֱמַר פֶּסַח לְדוֹרוֹת, מַה פֶּסַח הַבָּא בְּמִצְרַיִם אֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין אַף פֶּסַח הָאָמוּר לְדוֹרוֹת וְכוּ'. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא וְכִי דָנִין אִיפְשָׁר מִשֶּׁאִי אִיפְשָׁר. אָמַר לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר רְאָיָה גְדוֹלָה הִיא וְנִלְמַד הֵימֶנָּה. חָזַר רַבִּי עֲקִיבָא וְדָן דִּין אַחֵר, מַה לְּפֶסַח מִצְרַיִם שֶׁכֵּן אֵין טָעוּן מַתַּן דָּמִים וְאֵמוּרִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ תֹּאמַר בְּפֶסַח דּוֹרוֹת שֶׁכֵּן טָעוּן מַתַּן דָּמִים וְאֵמוּרִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. אָמַר לוֹ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה", שֶׁיִּהְיוּ כָּל עֲבוֹדוֹת שֶׁל חֹדֶשׁ הַזֶּה כְּזֶה וְכוּ' (כדכתיב ברמז תצ"ה). וְזָבַחְתָּ פֶּסַח וְגוֹ'. שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָתוֹ לְשֵׁם פֶּסַח, שֶׁאִם שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פָּסוּל. אֵין לִי אֶלָּא שְׁחִיטָתוֹ, מִנַּיִן לְרַבּוֹת קִבּוּל דָּמוֹ וּזְרִיקַת דָּמוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְעָשִׂיתָ". יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף הֶקְטֵר חֲלָבִין תַּלְמוּד לוֹמַר "וְזָבַחְתָּ", זְבִיחָה בַּכְּלָל הָיְתָה וְלָמָּה יָצָאת, לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ מַה זְּבִיחָה מְיֻחֶדֶת שֶׁמְּעַכֶּבֶת אֶת הַכַּפָּרָה [אַף כָּל שֶׁמְּעַכֵּב אֶת הַכַּפָּרָה], יָצְאָה הַקְטָרָה שֶׁאֵינָהּ מְעַכְּבָה אֶת הַכַּפָּרָה. לַה' אֱלֹהֶיךָ. לַשֵּׁם הַמְיֻחָד, צֹאן וּבָקָר. וַהֲלֹא אֵין פֶּסַח בָּא אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים וְכוּ'. בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. זוֹ שִׁילֹה וּבֵית עוֹלָמִים.
3
ד׳(דברים טו ג) לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ, אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח, חִטִּין וּשְׂעוֹרִין כֻּסְמִין וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן. הָנֵי אִין אֹרֶז וְדֹחַן לָא, מִנָּהָנֵי מִלֵּי. אֲמַר רֵישׁ לָקִישׁ, וְכֵן תָּנָא דְבֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אֲמַר קְרָא לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ וְגוֹ', דְּבָרִים הַבָּאִים לִידֵי חִמּוּץ אָדָם יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין בָּאִין לִידֵי חִמּוּץ אֶלָּא לִידֵי סִרָחוֹן. (כָּתוּב בֶּרֶמֶז ר"ד ור"ה ור"ו ור"ח).
4
ה׳הַכֹּל מוֹדִים בַּפֶּסַח שֶׁמַּנִּיחַ פְּרוּסָה לְתוֹךְ שְׁלֵמָה וּבוֹצֵעַ. מַאי טַעֲמָא. לֶחֶם עֹנִי כְּתִיב.
5
ו׳תָּנוּ רַבָּנָן "לֶחֶם עֹנִי". פְּרָט לְחָלוּט וַאֲשִׁישָׁה. יָכוֹל לֹא יֵצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ אֶלָּא בְּפַת שֶׁל הַדְרָאָה. תַּלְמוּד לוֹמַר "מַצּוֹת" "מַצּוֹת", רִבָּה אֲפִלּוּ כְּמַצָּתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה. מַצָּה שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לְדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר אֵין אָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפָּסַח. מַתְקִיף לַהּ רַב פַּפָּא מִי כְּתִיב מַצַּתְכֶם כוּ' (כָּתוּב בֶּרֶמֶז תרנ"א).
6
ז׳אֲמַר שְׁמוּאֵל, "לֶחֶם עֹנִי", שֶׁעוֹנִין עָלָיו דְּבָרִים הַרְבֵּה, דָּבָר אַחֵר ['עני' כְּתִיב] מַה דַּרְכוֹ שֶׁל עָנִי בִּפְרוּסָה, אַף כָּאן בִּפְרוּסָה.
7
ח׳דָּבָר אַחֵר מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל עָנִי הוּא מַסִּיק וְאִשְׁתּוֹ אוֹפָה, אַף כָּאן הוּא מַסִּיק וְאִשְׁתּוֹ אוֹפָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לָמָּה נִקְרָא לֶחֶם עֹנִי, (אֶלָּא) עַל שֵׁם עִנּוּי שֶׁנִּתְעַנּוּ בְמִצְרָיִם. כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאת. יָכוֹל חִפָּזוֹן לְיִשְׂרָאֵל וּלְמִצְרָיִם. תַּלְמוּד לוֹמַר "וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ", אֱמֹר מֵעַתָּה, לְמִצְרַיִם הָיָה חִפָּזוֹן וּלְיִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה חִפָּזוֹן (כָּתוּב בֶּרֶמֶז קצ"ט).
8