ילקוט שמעוני על התורה תתק״דYalkut Shimoni on Torah 904
א׳לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא שֶׁנֶּאֱמַר "לְמַעַן תִּזְכֹּר" וְגוֹ' יְמֵי חַיֶּיךָ הַיָּמִים כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ הַלֵּילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יְמֵי חַיֶּיךָ, הָעוֹלָם הַזֶּה, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ (כָּתוּב בֶּרֶמֶז רי"ח).
1
ב׳מִי שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע וְכוּ'. אָמַר רַבִּי, כְּתִיב לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, יָמִים שֶׁאַתָּה עוֹסֵק בָּהֶם בְּחַיִּים וְלֹא יָמִים שֶׁאַתָּה עוֹסֵק בָּהֶם בְּמֵתִים.
2
ג׳(דברים טו ד) לֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר, שֶׁלְּךָ אִי אַתָּה רוֹאֶה אֲבָל אַתָּה רוֹאֶה שֶׁל אֲחֵרִים, שֶׁלְּךָ אִי אַתָּה רוֹאֶה אֲבָל אַתָּה רוֹאֶה שֶׁל גָּבוֹהַּ. לֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר. רוֹאֶה אַתָּה לְפַלְטֵר. לֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר. בַּטֵּל מִלִּבְּךָ. מִכָּאן אָמְרוּ, הַהוֹלֵךְ לִשְׁחֹט אֶת פִּסְחוֹ וְנִזְכָּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָמֵץ בְּתוֹךְ הַבַּיִת, אִם יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְבַעֵר וְלַחֲזֹר לְמִצְוָתוֹ יַחֲזֹר וְאִם לָאו יְבַטֵּל בְּלִבּוֹ. (שמות יג, ז) ["וְ]לֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר". זֶהוּ חִלּוּק שֶׁבֵּין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שְׂאֹר בְּכַזַּיִת וְחָמֵץ בִּכְכּוֹתֶבֶת וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים זֶה וָזֶה בְּכַזַּיִת (כָּתוּב בֶּרֶמֶז ר"ד). וְלֹא יָלִין מִן הַבָּשָׂר אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב. אֵיזוֹ זְבִיחָה אַתָּה זוֹבֵחַ עַל מְנָת לֶאֱכֹל בָּעֶרֶב, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה הַפָּסַח. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַבֹּקֶר. לַבֹּקֶר שֶׁל שֵׁנִי.
3
ד׳(דברים טו ה-ו) לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד וְגוֹ'. תָּנוּ רַבָּנָן הָיוּ יִשְׂרָאֵל מֶחֱצָה טְהוֹרִין וּמֶחֱצָה טְמֵאִים הַלָּלוּ עוֹשִׂים לְעַצְמָן וְהַלָּלוּ עוֹשִׂים לְעַצְמָן, וְאִם הָיוּ הַטְּמֵאִים עוֹדְפִים עַל הַטְּהוֹרִים, אֲפִלּוּ אֶחָד, יַעֲשׂוּ בְּטֻמְאָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא אוֹמֵר, אֵין הַיָּחִיד מַכְרִיעַ אֶת הַצִּבּוּר לְטֻמְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד (שְׁעָרֶיךָ"). רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֲפִלּו שֵׁבֶט אֶחָד טָמֵא וּשְׁאָר כָּל הַשְּׁבָטִים טְהוֹרִין, הַלָּלוּ עוֹשִׂין לְעַצְמָן וְהַלָּלוּ עוֹשִׂין לְעַצְמָן. קָסְבַר שֵׁבֵט אֶחָד אִיקְרֵי קָהָל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כֻּלָּם יַעֲשׂוּ בְּטֻמְאָה, אִם יִרְצוּ מִטַּמֵּא אֶחָד מֵהֶם כִּי הֵיכִי דְּנֵהֱוֵי רֹב טְמֵאִים, שֶׁאֵין קָרְבַּן צִבּוּר חָלוּק. תָּנוּ רַבָּנָן מִנַּיִן שֶׁאֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח עַל הַיָּחִיד. תַּלְמוּד לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד (שְׁעָרֶיךָ וְגוֹ'). רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, יָחִיד וְיָכוֹל לְאָכְלוֹ, שׁוֹחֲטִין עָלָיו, עֲשָׂרָה וְאֵין יְכוֹלִין לְאָכְלוֹ, אֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן. וְרַבִּי יוֹסֵי, הַאי בְּאֶחָד מַאי עָבִיד לֵיהּ. מִיבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מִנַּיִן לְזוֹבֵחַ אֶת פִּסְחוֹ בְּבָמַת יָחִיד בִּשְׁעַת אִסּוּר הַבָּמוֹת שֶׁהוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה. תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד" (שְׁעָרֶיךָ). יָכוֹל אַף בִּשְׁעַת הֶתֵּר הַבָּמוֹת כֵּן. תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ", לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם נִכְנָסִין בְּשַׁעַר אֶחָד. וְרַבִּי יְהוּדָה, [הַאי מִנָּא לֵיהּ]. תַּרְתֵּי שָׁמַעְתְּ מִנָּהּ. וְרַבִּי יוֹסֵי, מִמַּאי דִּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן הוּא דְּאָתָא, דִּילְמָא לִכְדְרַבִּי יְהוּדָה הוּא דְּאָתָא. לָא סָלְקָא דַעְתָּךְ, מִדִּכְתִיב "אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ". שָׁם תִּזְבַּח(וּ) אֶת הַפֶּסַח (כָּתוּב לְעֵיל).
4
ה׳(דברים טו ז-ח) וּבִשַׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם, מְלַמֵד שֶׁמַּחֲזִיר אֶת [הַשָּׁלֵם וְאֵין מַחֲזִיר] הַחֲתִיכוֹת וְאֶת הָאֵיבָרִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בַּשַּׁבָּת בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אָסוּר, בְּיוֹם טוֹב בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מֻתָּר. וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר (כָּתוּב בֶּרֶמֶז ת"ג). וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ. מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין לִינָה. אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ בִּלְבַד, מִנַּיִן לְרַבּוֹת עוֹפוֹת וּמְנָחוֹת, יַיִן וּלְבוֹנָה וְעֵצִים. תַּלְמוּד לוֹמַר "וּפָנִיתָ", כָּל פִּנּוֹת שֶׁאַתָּה פּוֹנֶה מִן הַבֹּקֶר וְאֵילָךְ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יָכוֹל יְהֵא פֶסַח שֵׁנִי טָעוּן לִינָה. תַּלְמוּד לוֹמַר "וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת", אֶת שֶׁנֶּאֱכָל לְשִׁשָּׁה טָעוּן לִינָה, אֶת שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל לְשִׁשָּׁה יָמִים אֵין טָעוּן לִינָה, יָצָא פֶסַח שֵׁנִי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא יוֹם אֶחָד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הֲרֵי הוּא כְּעֵצִים וְכִלְבוֹנָה שֶׁטְעוּנִין לִינָה. שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת. מַה שְּׁבִיעִי עָצוּר אַף שִׁשִּׁי עָצוּר. אִי מַה שְּׁבִיעִי עָצוּר בְּכָל מְלָאכָה, אַף שִׁשָּׁה עָצוּר בְּכָל מְלָאכָה תַּלְמוּד לוֹמַר "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת", שְׁבִיעִי עָצוּר בְּכָל מְלָאכָה וְאֵין שִׁשָּׁה עָצוּר בְּכָל מְלָאכָה, הָא לֹא מְסָרָן הַכָּתוּב אֶלָּא לַחֲכָמִים לוֹמַר לְךָ אֵיזֶה יוֹם אָסוּר וְאֵיזֶה יוֹם מֻתָּר אֵיזוֹ מְלָאכָה אֲסוּרָה וְאֵיזוֹ מְלָאכָה מֻתֶּרֶת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמות יג, ו) "שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּ(וֹ)ת" וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת, הָא כֵיצַד, מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת כָּל שִׁבְעָה אוֹכְלָהּ שִּׁשָּׁה יָמִים מִן הֶחָדָשׁ וּשְׁבִיעִי מִן הַיָּשָׁן. תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵין לוֹ לְאָדָם בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא אוֹ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה אוֹ יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, חַלְּקֵהוּ חֶצְיוֹ לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְחֶצְיוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. וַאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹהֶיךָ וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם", הָא כֵּיצַד, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אוֹ כֻלּוֹ לַה' אוֹ כֻלּוֹ לָכֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר חֶצְיוֹ לַה' וְחֶצְיוֹ לָכֶם.
5