ילקוט שמעוני על התורה תתק״הYalkut Shimoni on Torah 905
א׳(דברים טו ט) שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, בְּבֵית דִּין. מִנַּיִן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא כג, טו) "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם", שֶׁתְּהֵא סְפִירָא לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה, מִשֶּׁהִתְחִיל חֶרְמֵשׁ. בַּקָּמָה. שֶׁיְּהוּ הַכֹּל בַּקָּמָה, שֶׁיְּהֵא תְחִלָּה לְכָל הַנִּקְצָרִים, שֶׁלֹּא תְהֵא קְצִירָתוֹ אֶלָּא בְּחֶרְמֵשׁ. (יָכוֹל יָבִיא תְּחִלָּה לִסְפֹּר). יָכוֹל יִקְצֹר וְיָבִיא וְיִסְפֹּר כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר ("מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם תִּסְפְּרוּ) [מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר"]. יָכוֹל יִקְצֹר וְיִסְפֹּר וְיָבִיא אֵימָתַי שֶׁיִּרְצֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) "מִיּוֹם הֲבִיאַכֶם". יָכוֹל יִקְצֹר בַּיּוֹם וְיִסְפֹּר בַּיּוֹם. תַּלְמוּד לוֹמַר "שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה", אֵימָתַי הֵן תְּמִימוֹת, מִשֶׁתַּתְחִיל בָּעֶרֶב. יָכוֹל יִקְצֹר בַּלַּיְלָה וְיִסְפֹּר בַּלַּיְלָה וְיָבִיא בַּלַּיְלָה. תַּלְמוּד לוֹמַר "מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם... תִּסְפְּרוּ", אֵין הֲבָאָה אֶלָּא בַּיּוֹם, הָא כֵּיצַד, קְצִירָה וּסְפִירָה בַלַּיְלָה וַהֲבָאָה בַיּוֹם.
1
ב׳(דברים טו י) וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ'. מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג, טז) "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ" יָכוֹל אִם יֵשׁ לְךָ קָצִיר אַתָּה עוֹשֶׂה יוֹם טוֹב וְאִם לָאו אִי אַתָּה עוֹשֶׂה יוֹם טוֹב. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ", בֵּין שֶׁיֵּשׁ לְךָ קָצִיר וּבֵין שֶׁאֵין לְךָ קָצִיר אַתָּה עוֹשֶׂה יוֹם טוֹב. מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן. מְלַמֵּד שֶׁאָדָם מֵבִיא חוֹבָתוֹ מִן הַחֻלִּין. מִנַּיִן שֶׁאִם רָצָה לְהָבִיא מִמַּעֲשֵר, יָבִיא. תַּלְמוּד לוֹמַר "כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ".
2
ג׳חֲגִיגַת יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר. וְאַמַּאי, דָּבָר שֶׁבְּחוֹבָה הוּא, וְכָל דָּבָר שֶׁבְּחוֹבָה אֵינוֹ בָא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין. אֲמַר עוּלָא, בְּטוֹפֵל. אֲמַר חִזְקִיָּה, טוֹפְלִין בְּהֵמָה לִבְהֵמָה וְאֵין טוֹפְלִין מָעוֹת לְמָעוֹת. וְרַבִּי יוֹחָנָן אֲמַר, טוֹפְלִין מָעוֹת לְמָעוֹת וְאֵין טוֹפְלִין בְּהֵמָה לִבְהֵמָה. תַּנְיָא כְוָתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן מִסַּת. מְלַמֵּד שֶׁאָדָם מֵבִיא חוֹבָתוֹ מִן הַחֻלִּין. וּמִנַּיִן שֶׁאִם רָצָה לְעָרֵב מְעָרֵב. תַּלְמוּד לוֹמַר "כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ". תַּנְיָא כְוָתֵיהּ דְּחִזְקִיָּה מִסַּת. מְלַמֵּד שֶׁאָדָם מֵבִיא חוֹבָתוֹ מִן הַחֻלִּין. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֲכִילָה רִאשׁוֹנָה מִן הַחֻלִּין, מִכָּאן וְאֵילָךְ מִן הַמַּעֲשֵׂר. מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי מִסַּת לִישָׁנָא (דְּהָוֵי לֵיהּ) [דְחֻלִּין] הוּא. דִּכְתִיב (אסתר י, א) "וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוְרוֹשׁ מַס".
3
ד׳(דברים טו יא) וְשָׂמַחְתָּ, אֵלּוּ שְׁלָמִים, נֶאֱמַר כָּאן שִׂמְחָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שִׂמְחָה, מַה שִּׂמְחָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן שְׁלָמִים אַף שִׂמְחָה הָאֲמוּרָה כָּאן שְׁלָמִים. אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי (אֲשֶר בִּשְׁעָרֶיךָ) וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה [אֲשֶר בִּשְׁעָרֶיךָ]. חָבִיב חָבִיב קוֹדֵם. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, שָׁלֹשׁ מִצְווֹת נוֹהֲגוֹת בָּרֶגֶל, וְאֵלּוּ הֵן, חֲגִיגָה וּרְאִיָּה וְשִׂמְחָה, יֵשׁ בִּרְאִיָּה שֶׁאֵין בְּשִׂמְחָה וְיֵשׁ בְּשִׂמְחָה שֶׁאֵין בִּרְאִיָּה וְיֵשׁ בַּחֲגִיגָה שֶׁאֵין בִּשְׁנֵיהֶן וְיֵשׁ בְּשִׂמְחָה שֶׁאֵין בִּשְׁנֵיהֶם, רְאִיָּה כֻּלָּהּ לְגָבוֹהַּ מַה שֶּׁאֵין בִּשְׁתֵּיהֶן, חֲגִיגָה נוֹהֶגֶת לִפְנֵי הַדִּבּוּר וּלְאַחַר הַדִּבּוּר מַה שֶּׁאֵין בִּשְׁתֵּיהֶן, שִׂמְחָה נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים מַה שֶּׁאֵין בִּשְׁתֵּיהֶן, הָא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּזוֹ מַה שֶּׁאֵין בָּזוֹ וְיֵשׁ בָּזוֹ מַה שֶּׁאֵין בָּזוֹ הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר אֶת כֻּלָּן. (דברים טו יב) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם, מְלַמֵּד שֶׁכֹּל שֶׁנּוֹהֲגִין בַּעֲצֶרֶת נוֹהֲגִין בַּפֶּסַח וָחָג. אוֹ אַף כָּל שֶׁנּוֹהֲגִין בַּפֶּסַח וּבֶחָג יְהוּ נוֹהֲגִין בַּעֲצֶרֶת. תַּלְמוּד לוֹמַר "אֵלֶּה", אֶלֶּה נוֹהֲגִין בַּעֲצֶרֶת וְאֵין סֻכָּה וְלוּלָב וְשִׁבְעָה וּמַצָּה נוֹהֲגִין בַּעֲצֶרֶת.
4
ה׳(דברים טו יג) חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ, סֻכָּה יְשָׁנָה, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין, וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. וְאֵיזוֹ הִיא יְשָׁנָה, כָּל שֶׁעֲשָׂאָהּ קֹדֶם לֶחָג שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְאִם עֲשָׂאָהּ לְשֵׁם חַג אֲפִלּוּ עֲשָׂאָהּ מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה, כְּשֵׁרָה. מַאי טַעֲמָא דְּבֵית שַׁמַּאי. אֲמַר קְרָא חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ, סֻכָּה הָעֲשׂוּיָה לְשֵׁם חַג בָּעִינָן. וּבֵית הִלֵּל, הַהוּא מִ(י)בָּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַב שֵׁשֶׁת מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא דַּאֲמַר מִנַּיִן לַעֲצֵי סֻכָּה שֶׁאֲסוּרִין בַּהֲנָאָה כָּל שִׁבְעָה שֶׁנֶּאֱמַר "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים", וְתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁכְּשֵׁם שֶׁחָל שֵׁם שָׁמַיִם עַל חֲגִיגָה כָּךְ חָל שֵׁם שָׁמַיִם עַל הַסֻּכָּה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג, לד) "חַג הַסֻּכֹּת שִׁבְעַת יָמִים לַה'" מַה חֲגִיגָה לַה' אַף סֻכָּה לַה'. וּבֵית שַׁמַּאי נַמֵּי, מִיבָּעֵי לֵיהּ לְהָכֵי. אֵין הָכֵי נַמֵּי. אֶלָּא מַאי טַעְמַיְהוּ דְּבֵית שַׁמַּאי. כְּתִיב קְרָא אַחֲרִינָא, "חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים", סֻכָּה הָעֲשׂוּיָה לְשֵׁם חַג בָּעִינָן. וּבֵית הִלֵּל, הַהוּא מִיבָּעֵי לֵיהּ לְעוֹשִׂין סֻכָּה בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. [וּבֵית שַׁמַּאי סְבִירָא לְהוֹ אֵין עוֹשִׂין סֻכָּה בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד]. וּבֵית הִלֵּל, לֵית לְהוֹ הָא דַאֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר רַב עֲשָׂאָהּ לְצִיצִית מִן הַקּוֹצִים וּמִן הַגְּרָדִין [פְּסוּלָה מִן הַסִּיסִין כְּשֵׁרָה כִּי אָמְרִיתַהּ קָמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל אֲמַר לִי אַף] מִן הַסִּיסִין נַמֵּי פְסוּלָה, אַלְמָא טְוִיָּה לִשְׁמָהּ בָּעִינָן. שָׁאנֵי הָתָם דַּאֲמַר קְרָא (דברים כב, יב) "גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לְךָ", "לְךָ", לְשֵׁם חוֹבְךָ, הָכָא נַמֵּי חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ, לְךָ, לְשֵׁם חוֹבְךָ, הַהִיא לְךָ [מִיבָּעְיָא לֵיהּ] לְמַעוּטֵי גְזוּלָה, הָתָם נַמֵּי מִיבָּעֵי לֵיהּ לְמַעוּטֵי גְזוּלָה. הָתָם כְּתִיב קְרָא אַחֲרִינָא "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִית", מִשֶּׁלָּהֶם.
5