ילקוט שמעוני על התורה תתק״וYalkut Shimoni on Torah 906
א׳חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ. תַּעֲשֶׂה, וְלֹא מִן הָעָשׂוּי. מִכָּאן אָמְרוּ, הִדְלָה עָלֶיהָ אֶת הַגֶּפֶן וְאֶת הַדְּלַעַת וְאֶת הַקִּיסוֹם וְסִכֵּךְ עַל גַּבָּן, פְּסוּלָה. וְאִם הָיָה הַסְּכָךְ הַרְבֵּה מֵהֶם אוֹ שֶׁקְּצָצָן, כְּשֵׁרָה. הֵיכֵי דָמֵי, אִילֵימָא דְלָא קְצָצָן מַאי אִירְיָּא מִשּׁוּם תַּעֲשֶׂה וְלֹא מִן הָעָשׂוּי, תֵּיפוּק לֵיהּ דְּהָוֵי מְחֻבָּר, אֶלָּא לָאו דִּקְצָצָן, שְׁמַע מִ(י)נָּהּ דְּלָא אַמְרִינַן קְצִיצָתָן הִיא עֲשִׂיָּתָן. הָכָא בְּמַאי עַסְקִינָן דְּשָׁלְפִינְהוּ שְׁלוּפֵי, דְּלָא מִינְכְּרָא עֲשִיָּה דִידְהוּ. הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, רַבִּי מֵאִיר מַכְשִׁיר וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל. מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה. אֲמַר קְרָא חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים, דְּחָזְיָא לְשִׁבְעַת יָמִים שְׁמָהּ סֻכָּה, דְּלָא חָזְיָא לְשִׁבְעַת יָמִים לָא שְׁמָהּ סֻכָּה. (וְרַבָּנָן) [וְרַבִּי מֵאִיר], מִדְּאוֹרָיְתָא מִיהוּ חָזְיָא וְרַבָּנָן הוּא דְגָזְרוּ בָהּ. תַּנְיָא רַבִי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵין יוֹצְאִין מִסֻּכָּה לְסֻכָּה וְאֵין עוֹשִׂין סֻכָּה בְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יוֹצְאִין מִסֻּכָּה לְסֻכָּה וְעוֹשִׂין סֻכָּה בְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. וְשָׁוִין שֶׁאִם נָפְלָה שֶׁחוֹזֵר וּבוֹנֶה אוֹתָהּ [בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד]. מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. דִּכְתִיב "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים", עֲשֵׂה סֻכָּה [הָרְאוּיָה] לְשִׁבְעָה. וְרַבָּנָן, (מַאי) [הָכֵי] קָאֲמַר רַחֲמָנָא עֲשֵׂה סֻכָּה בֶּחָג. תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כְּשֵׁם שֶׁאֵין אָדָם יוֹצֵא בְלוּלָבוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן דִּכְתִיב (ויקרא כג, מ) "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן" "לָכֶם" מִשֶּׁלָּכֶם כָּךְ אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּסֻכָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ דִּכְתִיב "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ" מִשֶּׁלְּךָ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אָדָם יוֹצֵא בְּלוּלָבוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, אֲבָל יוֹצֵא בְּסֻכָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, דִּכְתִיב (שם, מב) "כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת" מְלַמֵּד שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִין לֵישֵׁב בְּסֻכָּה אַחַת. וְרַבָּנָן, הַאי לְךָ מַאי עָבְדֵי לֵיהּ. הַהוּא מִיבָּעֵי לֵיהּ לְהוֹצִיא אֶת הַגְּזוּלָה, אֲבָל שְׁאוּלָה כְּתִיב "כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל". וְרַבִּי אֶלִיעֶזֶר, הַאי "כָּל הָאֶזְרָח" מַאי עָבִיד לֵיהּ. מִבָּעֵי לֵיהּ לְגֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר בֵּינְתַיִם וְקָטָן שֶׁנִּתְגַּדֵּל בֵּינְתַיִם. וְרַבָּנָן, כֵּיוָן דְאָמְרֵי עוֹשִׂין סֻכָּה בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד לָא אִצְטְרִיךְ קְרָא. חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים, לְהֶדְיוֹט. וּמִנַּיִן אַף לַגָּבוֹהַּ, תַּלְמוּד לוֹמַר "חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה'". אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "תַּעֲשֶׂה". כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה סֻכָּה מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ לַגָּבוֹהַּ אַתָּה עוֹשֶׂה, שִׁבְעַת יָמִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, פֶּסַח וְחַג שֶׁאֵין עוֹנַת מְלָאכָה זֶה שִׁבְעָה וְזֶה שְׁמוֹנָה, עֲצֶרֶת שֶׁהִיא עוֹנַת מְלָאכָה אֵינָהּ אֶלָּא יוֹם אֶחָד בִּלְבַד, מְלַמֵּד שֶׁחָס הַכָּתוּב עַל יִשְׂרָאֵל.
1
ב׳בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ, זֶה הַכְּלָל, כָּל דָּבָר הַמְקַבֵּל טֻמְאָה וְאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ אֵין מְסַכְּכִין בּוֹ. מִנָּא הָנֵי מִלֵּי. אֲמַר קְרָא בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיקִבֶךָ, בִּפְסֹלֶת גֹּרֶן וְיֶקֶב הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וְאֵימָא גֹּרֶן. גֹּרֶן עַצְמוֹ יֶקֶב יֶקֶב עַצְמוֹ. יֶקֶב כְּתִיב, וְאִי אֶפְשָׁר לְסַכֵּךְ בּוֹ, וְאֵימָא יַיִן קָרוּשׁ הַבָּא מִשְּׂנִיר, שֶׁהוּא דוֹמֶה לְעִגּוּלֵי דְּבֵלָה. מִגָּרְנְךָ, וְלֹא גֹרֶן עַצְמוֹ, מִיִּקְבְךָ, וְלֹא יֶקֶב עַצְמוֹ. רַב חִסְדָּא אֲמַר, מֵהָכָא, (נחמיה ח, טו) "צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וְגוֹ' וַעֲלֵי עֵץ עָב(וֹ)ת לַעֲשׂ(וֹ)ת סֻכּ(וֹ)ת כַּכָּתוּב". הַיְנוּ הֲדַס הַיְנוּ עֵץ עָבוֹת. הָדָס שׁוֹטֶה לְסֻכָּה וְעֵץ עָבוֹת לְלוּלָב. תַּנְיָא "בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבְךָ". מַה גֹּרֶן וְיֶקֶב מְיֻחָדִין שֶׁגְּדֵלִין עַל מֵי שָׁנָה שֶׁעָבְרָה אַף כָּל שֶׁגְּדֵלִין עַל מֵי שָׁנָה שֶׁעָבְרָה מִתְעַשְּׂרִין לַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה, יָצְאוּ יְרָקוֹת שֶׁגְּדֵלִין עַל מֵי שָׁנָה הַבָּאָה [וּמִתְעַשְּׂרִין לַשָּׁנָה הַבָּאָה]. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מַה גֹּרֶן וְיֶקֶב מְיֻחָדִין שֶׁגְּדֵלִין עַל רָב מַיִם וּמִתְעַשְּׂרִין לַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה אַף כָּל שֶׁגְּדֵלִין עַל רָב מַיִם מִתְעַשְּׂרִין לְשָׁנָה שֶׁעָבְרָה, יָצְאוּ יְרָקוֹת שֶׁגְּדֵלִין עַל כָּל מַיִם וּמִתְעַשְּׂרִין לַשָּׁנָה הַבָּאָה. מַאי בֵּינַיְהוּ. בְּצָלִים הַסָּרִיסִים [וּפוֹל הַמִּצְרִי] אִיכָּא בֵּינַיְהוּ, דְּתַנְיָא בְּצָלִים הַסָּרִיסִים וּפוֹל הַמִּצְרִי שֶׁמָּנַע מֵהֶם מַיִם שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה מִתְעַשְּׂרִים לְשֶׁעָבַר וּמֻתָּרִים בַּשְּׁבִיעִית וְאִם לָאו [אֲסוּרִין בִּשְׁבִיעִית] וּמִתְעַשְּׂרִין לְשָׁנָה הַבָּאָה.
2
ג׳(דברים טו יד) וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, לְרַבּוֹת כָּל מִינֵי שִׂמְחָה בְּיוֹם טוֹב. מִכָּאן אָמְרוּ, יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת וּבְמַעֲשַׂר [בְּהֵמָה], וְהַכֹּהֲנִים בְּחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וּבִבְכוֹרוֹת וּבְחָזֶה וְשׁוֹק. יָכוֹל אַף בְּעוֹפוֹת וּבִמְנָחוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ", אֶת שֶׁחֲגִיגָה בָּאָה מֵהֶם, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין חֲגִיגָה בָאָה מֵהֶם רַב אָשֵׁי אֲמַר, וְשָׂמַחְתָּ, מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׂמְחָה, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין בָּהֶן שִׂמְחָה. וְרַב אָשֵׁי, הַאי בְּחַגֶּךָ מַאי עָבִיד לֵיהּ. לְכִדְרַבִּי דָּנִיֵּאל בַּר רַב קְטִינָא אֲמַר רַב, מִנַּיִן שֶׁאֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים בַּמּוֹעֵד, שֶׁנֶּאֱמַר "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ", 'בְּחַגֶּךָ' וְלֹא בְאִשְׁתְּךָ. תָּנוּ רַבָּנָן חַיָּב אָדָם לְשַׂמֵּחַ בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ בָּרֶגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ". וּבַמֶּה מְשַׂמְּחָם. בְּיָיִן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֲנָשִׁים בָּרָאוּי לָהֶם וְנָשִׁים בָּרָאוּי לָהֶן. אֲנָשִׁים בָּרָאוּי לָהֶם, בְּיַיִן, וְנָשִׁים בָּרָאוּי לָהֶן, בְּמַאי. תָּנֵי רַב יוֹסֵף בְּבָבֶל בְּבִגְדֵי צִבְעוֹנִין, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּבִגְדֵי פִּשְׁתָּן הַמְגֹהָצִין. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם אֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְבָשָׂר שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כז, ז) "וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ", וְעַכְשָׁיו אֵין שִׂמְחָה נוֹהֶגֶת אֶלָּא בְּיַיִן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, טו) "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ".
3