ילקוט שמעוני על התורה תתק״טYalkut Shimoni on Torah 909

א׳וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא. אֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת אֶלָּא בְּבֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד, דַּאֲמַר קְרָא וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא אִישׁ וְאִשָּׁה אַתָּה מוֹצִיא לִשְׁעָרֶיךָ וְאִי אַתָּה מוֹצִיא כָּל הָעִיר כֻּלָּהּ לִשְׁעָרֶיךָ. וְאֵין דָּנִין אֶת הַשֵּׁבֶט אֶלָּא בְּבֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד. הַאי שֵׁבֶט דְּחָטָא, בְּמַאי. אִילֵימָא בִּמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, אִימַר דְּפָלִיג רַחֲמָנָא בֵּין יְחִידִים לִמְרֻבִּים לְעִנְיַן עֲבוֹדַת אֱלִילִים בִּשְׁאָר מִצְוָה מִי פָּלִיג, אֶלָּא בְּשֵׁבֶט שֶׁהֻדַּח. לְמֵימְרָא דִּבְדִינָא דְּרַבִּים דָיְּינִין לֵיהּ, כְּמָאן לָא כְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה וְלָא כְּרַבִּי יוֹנָתָן, דְּתַנְיָא עַד כַּמָּה עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת, מֵעֲשָׂרָה וְעַד מֵאָה, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה, רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר, מִמֵּאָה וְעַד רֻבּוֹ שֶׁל שֵׁבֶט, [וַאֲפִלּוּ רַבִּי יוֹנָתָן לָא קָאֲמַר אֶלָּא רֻבּוֹ אֲבָל כֻּלּוֹ לָא]. אֲמַר רַב מַתָּנָה, הָכָא בִּנְשִׂיא שֵׁבֶט [שֶׁחָטָא] עָסְקִינַן, מִי לָא אֲמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה (שמות יח, כב) "כָּל הַדָּבָר הַגָּד(וֹ)ל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ" דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל, הַאי נַמֵּי גָּדוֹל הוּא. רָבִינָא אֲמַר, לְעוֹלָם בְּשֵׁבֶט שֶׁהֻדַּח וּדְקַשְׁיָא לָךְ בֵּי דִּינָא דְּרַבִּים דַּיְינִין לֵיהּ, מִי לָא אֲמַר רַבִּי חִיָּא בַּר יוֹסֵף וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא וְגוֹ' אִישׁ וְאִשָּׁה אַתָּה מוֹצִיא לִשְׁעָרֶיךָ וְאֵין אַתָּה מוֹצִיא כָּל הָעִיר כֻּלָּהּ לִשְׁעָרֶיךָ, הָכָא נַמִּי אִישׁ וְאִשָּׁה אַתָּה מוֹצִיא לִשְׁעָרֶיךָ וְאִי אַתָּה מוֹצִיא כָּל הַשֵּׁבֶט כֻּלּוֹ לִשְׁעָרֶיךָ. תָּנוּ רַבָּנָן נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה שֶׁזִּנְּתָה סוֹקְלִין אוֹתָהּ עַל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ. אֵין לָהּ פֶּתַח בֵּית אָב סוֹקְלִין אוֹתָהּ עַל פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר, וּבְעִיר שֶׁרֻבָּהּ נָכְרִים סוֹקְלִין אוֹתָהּ עַל פֶּתַח בֵּית דִּין, וּבַעֲבוֹדַת אֱלִילִים סוֹקְלִין אוֹתוֹ עַל פֶּתַח שַׁעַר שֶׁעָבַד בּוֹ, וּבְעִיר שֶׁרֻבָּהּ נָכְרִים סוֹקְלִין אוֹתוֹ עַל פֶּתַח בֵּית דִּין. מִנָּהָנֵי מִלֵּי. דִּתְנוֹ רַבָּנַן "שְׁעָרֶיךָ" זֶה שַׁעַר שֶׁעָבַד בּוֹ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שַׁעַר שֶׁנִּדּוֹן בּוֹ נֶאֱמַר "שְׁעָרֶיךָ" לְמַטָּה וְנֶאֱמַר "שְׁעָרֶיךָ" לְמַעְלָה, מַה שְּׁעָרֶיךָ הָאָמוּר לְמַעְלָה שַׁעַר שֶׁעָבַד בּוֹ אַף שְׁעָרֶיךָ הָאָמוּר לְמַטָּה שַׁעַר שֶׁעָבַד בּוֹ.

ב׳דָּבָר אַחֵר "שְׁעָרֶיךָ" וְלֹא שַׁעֲרֵי נָכְרִים. הָא אַפִּיקְתֵיהּ. אִם כֵּן לֵימָא קְרָא שַׁעַר, מַה שְׁעָרֶיךָ, שְׁמַע מִ(י)נָּהּ תַּרְתֵּי. אַשְׁכְּחָן עֲבוֹדַת אֱלִילִים, נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה מְנָּלַן. גְמַר פֶּתַח מִפֶּתַח וּפֶתַח מִשַּׁעַר וְשַׁעַר מִשְּׁעָרֶיךָ. הַהוּא. וְלֹא אָנוּס וְלֹא שׁוֹגֵג וְלֹא מֻטְעֶה. הַהִיא. וְלֹא אֲנוּסָה וְלֹא שׁוֹגֶגֶת וְלֹא מֻטְעֵית.

ג׳וּסְקַלְתָּם בָּאֲבָנִים. יָכוֹל בָּאֲבָנִים מְרֻבּוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא כ, כז) "בָּאֶבֶן". אִי בָּאֶבֶן יָכוֹל אֲפִלּוּ לֹא מֵת בְּאֶבֶן אַחַת. תַלְמוּד לוֹמַר "בָּאֲבָנִים". אֱמֹר מֵעַתָּה לֹא מֵת בָּרִאשׁוֹנָה יָמוּת בַּשְּׁנִיָּה. (דברים יז ו-ז) יָכוֹל אֵין לִי אֶלָּא מֵת בַּסֵּדֶר הַזֶּה אֶלָּא זֶה בִּלְבַד, מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הַמּוּמָתִין. תַּלְמוּד לוֹמַר "עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים" וְגוֹ' יוּמַת הַמֵּת. מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְלַמֵּד עֵד חוֹבָה. תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא יוּמַת עַל פִּי עֵד אֶחָד". יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ. מִצְוָה בָּעֵדִים לַהֲמִיתוֹ. לֹא מֵת בְּיַד הָעֵדִים מִנַּיִן לַהֲמִיתוֹ בְּיַד כָּל אָדָם. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה". וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ, בַּעֵר עוֹשֵׂי הָרָעוֹת מִיִּשְׂרָאֵל.

ד׳עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ (עַל פִּי) שְׁלֹשָׁה. אִם מִתְקַיֵּמֶת הָעֵדוּת בִּשְׁנַיִם לָמָּה פֵּרֵט לְךָ הַכָּתוּב שְׁלֹשָׁה, אֶלָּא לְהַקִּישׁ שְׁלֹשָׁה לִשְׁנַיִם מַה שְּׁלֹשָׁה מְזִימִין אֶת הַשְּׁנַיִם אַף שְׁנַיִם מְזִימִין אֶת הַשְּׁלֹשָׁה וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ הֵם מֵאָה. תַּלְמוּד לוֹמַר "עֵדִים". רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מַה שְּׁנַיִם אֵין נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶם זוֹמְמִין אַף הַשְּׁלֹשָׁה אֵין נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיְּהוּ שְׁלָשְׁתָּן זוֹמְמִין. וּמִנַיִן אֲפִלּוּ מֵאָה. תַּלְמוּד לוֹמַר "עֵדִים". רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לֹא בָּא הַשְּׁלִישִׁי לְהָקֵל אֶלָּא לְהַחֲמִיר עָלָיו וְלַעֲשׂוֹת דִּינוֹ כַּיּוֹצֵא בְאֵלּוּ, וְאִם עָנַשׁ הַכָּתוּב לַנִּטְפָּל לְעוֹבְרֵי עֲבֵירָה כְּעוֹבְרֵי עֲבִירָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיְּשַׁלֵּם שָׂכָר לַנַּטְפָּל לְעוֹשֵׂי מִצְוָה כְּעוֹשֵׂי מִצְוָה. וּמַה שְּׁנַיִם נִמְצָא אֶחָד מֵהֶם קָרוֹב אוֹ פָּסוּל עֵדוּתָן בְּטֵלָה אַף שְׁלֹשָׁה נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל עֵדוּתָן בְּטֵלָה וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ הֵם מֵאָה. תַּלְמוּד לוֹמַר "עֵדִים". אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּמָה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת אֲבָל בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת תִתְקַיֵּם הָעֵדוּת בַּשְּׁאָר. רַבִּי אוֹמֵר, אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֶחָד דִּינֵי נְפָשׁוֹת, [וְאֵימָתַי], בִּזְמַן שֶׁהִתְרוּ בָּהֶן אֲבָל בִּזְמַן שֶׁלֹּא הִתְרוּ בָּהֶן מַה יַּעֲשׂוּ שְׁנֵי אַחִים שֶׁרָאוּ בְּאֶחָד שֶׁהָרַג אֶת הַנָּפֶשׁ. אֲמַר רָבָא, וְהוּא שֶׁהֵעִידוּ כָּל אֶחָד בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר שֶׁל חֲבֵרוֹ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לְעוֹלָם אֵינוֹ נֶהֱרָג עַד שֶׁיְּהוּ שְׁנֵי עֵדָיו מַתְרִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים".

ה׳דָּבָר אַחֵר "עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים". שֶׁלֹּא תְּהֵא סַנְהֶדְרִין שׁוֹמַעַת מִפִּי הַתֻּרְגְּמָן. גֵּט פָּשׁוּט עֵדָיו מִתּוֹכוֹ, מְקֻשָּׁר עֵדָיו מֵאֲחוֹרָיו. שְׁנַיִם לְפָשׁוּט שְׁלֹשָׁה לִמְקֻשָּׁר. מִנָּא הָנֵי מִלֵּי. אֲמַר רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל, מֵהָכָא, עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ (עַל פִּי) שְׁלֹשָׁה וְגוֹ', אִם עֵדוּת מִתְקַיֶּמֶת בִּשְׁנַיִם לָמָּה פֵּרֵט לְךָ הַכָּתוּב שְׁלֹשָׁה, לוֹמַר לְךָ שְׁנַיִם לְפָשׁוּט שְׁלֹשָׁה לִמְקֻשָּׁר. וְהַאי מִבָּעֵי לֵיהּ לְהַקִּישׁ שְׁלֹשָׁה לִשְׁנַיִם. אֶלָּא [מְקֻשָּׁר] מִדְּרַבָּנַן וּקְרָאֵי אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא. וְטַעֲמָא מַאי תָּקִינוּ מְקֻשָּׁר. אַתְרָא דְּכֹהֲנֵי הֲוָה וַהֲווֹ קָפְדֵי טוּבָא וּמְגָרְשֵׁי נְּשַׁיְהוּ, תְּקִינוּ לְהוֹ רַבָּנַן מְקֻשָּׁר דְּאַדְהָכִי וְהָכֵי מִיָּתָבָא דַּעְתַּיְהוּ. עַד שֶׁיַּתִּיר עַצְמוֹ לְמִיתָה. מִנָּלַן. אֲמַר רָבָא אִיתֵימָא חִזְקִיָּה, אֲמַר קְרָא יוּמַת הַמֵּת, עַד שֶׁיַּתִּיר עַצְמוֹ לְמִיתָה. יוּמַת הַמֵּת. חַי הוּא וּקְרָאוֹ מֵת, אֶלָּא מִכָּאן לָרְשָׁעִים שֶׁאֲפִלּוּ בְּחַיֵּיהֶן קְרוּיִין מֵתִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יחזקאל כא, ל) "וְאַתָּה חָלָל רָשָׁע". אֲבָל הַצַּדִּיקִים אֲפִלּוּ בְּמִיתָתָן קְרוּיִין חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חַי". וְכֵן הוּא אוֹמֵר (קהלת ט, ה) "כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמֻ(וּ)תוֹ" וְכוּ'.

ו׳לֹא יוּמַת עַל פִּי עֵד אֶחָד. אֲמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוּבְיָא אֲמַר רַב, מִנַּיִן לְעֵדוּת מְיֻחֶדֶת שֶׁהִיא פְּסוּלָה, דִּכְתִיב "לֹא יוּמַת עַל פִּי עֵד אֶחָד". מַאי עֵד אֶחָד, אִילֵימָא עֵד אֶחָד מַמָּשׁ מֵרֵישָׁא שְׁמַעְתְּ מִנָּהּ עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים, אֶלָּא מַאי אֶחָד, אֶחָד אֶחָד. תַּנְיָא נַמֵּי הָכֵי לֹא יוּמַת עַל פִּי עֵד אֶחָד, לְהָבִיא שְׁנַיִם שֶׁרוֹאִין אוֹתוֹ אֶחָד מֵחַלּוֹן זֶה וְאֶחָד מֵחַלּוֹן זֶה וְאֵין רוֹאִין זֶה אֶת זֶה שֶׁאֵין מִצְטָרְפִין, וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִ(י)לּוּ שְׁנַיִם בָּזֶה אַחַר זֶה מֵחַלּוֹן אֶחָד אֵין מִצְטָרְפִין. אֲמַר לֵיהּ רַב פַּפָּא לְאַבָּיֵי, הָשַׁתָּא וּמַה אֶחָד מֵחַלּוֹן זֶה [וְאֶחָד מֵחַלּוֹן זֶה] דְּהַאי חָזֵי כֻּלּוֹ מַעֲשֶׂה וְהַאי חָזֵי כֻּלּוֹ מַעֲשֶׂה לָא מִצְטָרְפֵי, בָּזֶה אַחַר זֶה דְּהַאי חָזֵי פְּלָגָא דְמַעֲשֶׂה וְהַאי חָזֵי פְּלָגָא דְמַעֲשֶׂה מִבָּעֵיהּ לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ, לָא נִצְרָכָא אֶלָּא לְבוֹעֵל אֶת הָעֶרְוָה. אֲמַר שְׁמוּאֵל, נִקְטְעָה יַד הָעֵדִים פָּטוּר. מַאי טַעֲמָא. דְּבָעִינַן יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשֹׁנָה וְלֵיכָּא. אֶלָּא מֵעַתָּה עֵדִים גִּדְמִין דְּמֵעִיקָרָא, הָכֵי נַמֵּי דִּפְסִילֵי. שָׁאנֵי הָתָם דַּאֲמַר קְרָא יַד הָעֵדִים, שֶׁהָיְתָה כְּבָר. וּמִי בָּעִינַן קְרָא כְּדִכְתִיב, וְהָתַּנְיָא "מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה רֹ(וֹ)צֵחַ הוּא" אֵין לִי אֶלָּא מִיתָה הַכְּתוּבָה בוֹ וְכוּ'. שָׁאנֵי הָתָם דִּכְתִיב "מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה". וְלִיגְמַר מִ(י)נֵּיהּ. מִשּׁוּם דַּהֲוֵי רוֹצֵחַ וְגוֹאֵל הַדָּם שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִין כְּאֶחָד וְאֵין מְלַמְּדִין, [רוֹצֵחַ, הָא דְּאָמְרָן, גּוֹאֵל הַדָּם מַאי הִיא] דְּתַנְיָא (שם יט) "גּ(וֹ)אֵל הַדָּם הוּא יָמִית אֶת הָר(וֹ)צֵחַ" מִצְוָה בְּגוֹאֵל הַדָּם, וּמִנַּיִן שֶׁאִם אֵין לוֹ גּוֹאֵל הַדָּם שֶׁבֵּית דִּין מַעֲמִידִין לוֹ גּוֹאֵל הַדָּם, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) "בְּפִגְעוֹ בוֹ" מִכָּל מָקוֹם. וּמִי לָא בָעִינָן קְרָא כְּדִכְתִיב, וְהָתְּנַן הָיָה אֶחָד מֵהֶם גִּדֵּם אוֹ אִלֵּם וְכוּ' אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֶּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה מַאי לָאו דְּבָעִינָן קְרָא כְּדִכְתִיב, שָׁאנִי הָתָם דְּכֻלּוֹ קְרָא יְתֵירָא הוּא. תָּא שְׁמַע אֵין לָהּ רְחוֹב אֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת וְכוּ' , עַד כָּאן לָא פְּלִיגֵי אֶלָּא מַר סְבַר רְחוֹב דְּמֵעִיקָרָא בָּעִינָן וּמַר סְבַר רְחוֹב דְּהָשַׁתָּא, דְּכֻלֵּי עָלְמָא בָּעוּ קְרָא כְּדִכְתִיב. תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא אֵין לוֹ בֹּהֶן יָד וְכוּ'.

ז׳וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ. אֲמַר רָבָא, הַהוֹרֵג אֶת הַטְּרֵפָה פָּטוּר, וּטְרֵפָה שֶׁהָרַג בִּפְנֵי בֵית דִּין חַיָּב שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵית דִּין פָּטוּר, בִּפְנֵי בֵית דִּין חַיָּב דִּכְתִיב "וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ", שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵית דִּין פָּטוּר דַּהֲוָה לָהּ עֵדוּת שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲזִימָהּ. וַאֲמַר רָבָא, שׁוֹר טְרֵפָה שֶׁהָרַג חַיָּב, שׁוֹר שֶׁל אָדָם טְרֵפָה שֶׁהָרַג חַיָּב. רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אֲמַר, שׁוֹר שֶׁל אָדָם טְרֵפָה שֶׁהָרַג פָּטוּר, דַּאֲמַר קְרָא (שמות כא, כט) "הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת" כָּל הֵיכָא דְּקָרִינַן בֵּיהּ "וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת" קָרִינַן בֵּיהּ "הַשּׁוֹר יִסָּקֵל" וְכָל הֵיכָא דְּלָא קָרִינַן בֵּיהּ "וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת" לָא קָרִינַן בֵּיהּ "הַשּׁוֹר יִסָקֵּל". רַב אָשֵׁי אֲמַר, אֲפִלּוּ שׁוֹר טְרֵפָה נַמִּי שֶׁהָרַג פָּטוּר, כֵּיוָן דְּאִלּוּ בְּעָלִים הֲווֹ פְטִירֵי שׁוֹר נַמֵּי פָטִיר.