ילקוט שמעוני על התורה תתקי״דYalkut Shimoni on Torah 914

א׳(דברים יז יח-יט) וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ. אִם עוֹשֶׂה הוּא כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן כְּדַאי הוּא שֶׁיֵּשֵׁב עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ. אֲמַר רָבָא, אַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחוּ לוֹ לָאָדָם סֵפֶר תּוֹרָה מִצְוָה לִכְתֹב מִשֶּׁלּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת". אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי, וְכוֹתֵב לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה לִשְׁמוֹ, שֶׁלֹּא יִתְנָאֶה בְּשֶׁל אֲבוֹתָיו, מֶלֶךְ אִין הֶדְיוֹט לָא. לָא צְרִיכָא, לִשְׁתֵּי תוֹרוֹת כְּדִכְתִיב "וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה", כּוֹתֵב לִשְׁמוֹ שְׁתֵּי תוֹרוֹת, כִּדְּתַנְיָא וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה, כּוֹתֵב לִשְׁמוֹ שְׁתֵּי תוֹרוֹת, אַחַת שֶׁהִיא יוֹצֵאת וְנֶכְנֶסֶת עִמּוֹ וְאַחַת שֶׁמֻּנַּחַת לוֹ בְּבֵית גְּנָזָיו אוֹתָהּ שֶׁנִּכְנֶסֶת וְיוֹצְאָה עִמּוֹ עוֹשֶׂה אוֹתָהּ כְּמִין קָמֵיעַ וְתוֹלֶה בִּזְרוֹעוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים טז, ח) "שִׁוּיִתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" וְאֵינוֹ נִכְנָס בָּהּ לֹא לְבֵית הַמֶּרְחָץ וְלֹא לְבֵית הַכִּסֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו", מָקוֹם הָרָאוּי לִקְרוֹת בּוֹ. אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה. אֲמַר מַר זוּטְרָא וְאִיתֵמָא מַר עוּקְבָא, בַּתְּחִלָּה נִתְּנָה תוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל בִּכְתָב עִבְרִי וּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, חָזְרָה וְנִתְּנָה לָהֶם בִּימֵי עֶזְרָא בִּכְתָב אַשּׁוּרִית וְלָשׁוֹן אֲרָמִית, בָּרְרוּ לָהֶן יִשְׂרָאֵל כְּתָב אַשּׁוּרִית וּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ כוּ'. וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה. כְּתָב הָרָאוּי לְהִשְׁתַּנּוֹת. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ אַשּׁוּרִית. שֶׁעָלָה עִמָּהֶן מֵאַשּׁוּר. רַבִּי אוֹמֵר, בִּכְתָב זֶה נִתְּנָה תוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ נֶהְפַּךְ לָהֶן לְרוֹעֵץ, כֵּיוָן שֶׁחָזְרוּ בָּהֶן הֶחֱזִירוֹ לָהֶן שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ט, יב) "שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה". וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ אַשּׁוּרִית. שֶׁמְּאֻשֶּׁרֶת בִּכְתָב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּרָטָא שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי, כְּתָב זֶה לֹא נִשְׁתַּנָּה כָּל עִיקָר, שֶׁנֶּאֱמַר "וָוֵי הָעַמּוּדִים מָה עַמּוּדִים לֹא נִשְׁתַּנּוּ אַף וַוִּין לֹא נִשְׁתַּנּוּ", וְאוֹמֵר (אסתר ח, ט) "וְאֶל הַיְּהוּדִים כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם" מַה לְּשׁוֹנָם לֹא נִשְׁתַּנָּה אַף כְּתָבָם לֹא נִשְׁתַּנָּה, אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה, לִשְׁתֵּי תוֹרוֹת, אַחַת יוֹצְאָה עִמּוֹ וְכוּ' (כדלעיל).