ילקוט שמעוני על התורה תתקי״חYalkut Shimoni on Torah 918

א׳(דברים יח ט-יא) כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ. עֲשֵׂה מִצְוָה הָאֲמוּרָה בָּעִנְיָן, שֶׁבִּשְׂכָרָהּ תִּכָּנֵס לָאָרֶץ. אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, בִּזְכוּתְךָ. לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתֹעֲבֹת הַגּוֹיִם. יָכוֹל אִי אַתָּה רַשַּׁאי לִלְמֹד וּלְהָבִין. תַּלְמוּד לוֹמַר "לַעֲשׂוֹת", לַעֲשׂוֹת אִי אַתָּה לָמֵד אֲבָל אַתָּה לָמֵד לְהוֹרוֹת וּלְהָבִין. רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן תְּרַדְיוֹן גָּזְרוּ עָלָיו שְׂרֵפָה, שֶׁהָיָה הוֹגֶה אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו. וְהֵיכֵי עָבִיד הָכֵי, וְהָתְנַן אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר אַף הַהוֹגֶה אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. לְהִתְלַמֵּד עֲבַד, דִּכְתִיב "לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת", אֲבָל אַתָּה לָמֵד לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת. אֶלָּא מַאי טַעְמָא אִיעֲנַשׁ. מִשּׁוּם דְּהוֹגֶה בְּפַרְהֶסְיָא הֲוָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שְׁנַיִם לוֹקְטִין קִשּׁוּאִין, אֶחָד לוֹקֵט פָּטוּר וְאֶחָד לוֹקֵט חַיָּב, הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה חַיָּב הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם פָּטוּר. וְהָא רַבִּי עֲקִיבָא מֵרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הֲוָה גָּמִיר לֵיהּ, וְהָתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הֲלָכוֹת שָׁנִיתִי בְּבַהֶרֶת עַזָּה וְלֹא הָיָה אָדָם שֶׁשָּׁאַל לִי מֵהֶם דָּבָר מֵעוֹלָם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי שׁוֹנֶה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הֲלָכוֹת וְאָמְרֵי לָהּ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים הֲלָכוֹת בִּנְטִיעַת קִשּׁוּאִין וְלֹא הָיָה אָדָם שֶׁשּׁוֹאֲלֵנִי מֵהֶם דָּבָר מֵעוֹלָם חוּץ מֵעֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף, פַּעַם אַחַת הָיִינוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ אָמַר לִי רַבִּי לַמְּדֵנִי בִּנְטִיעַת קִשּׁוּאִין, אָמַרְתִּי דָּבָר אֶחָד נִתְמַלְּאָה כָּל הַשָּׂדֶה קִשּׁוּאִין, אָמַר לִי רַבִּי לִמַּדְתַּנִי נְטִיעָתָן לַמְּדֵנִי עֲקִירָתָן, אָמַרְתִּי דָּבָר אֶחָד נִתְקַבְּצוּ כֻּלָּן לְמָקוֹם אֶחָד, אִלְמָא מֵרַבִּי אֱלִיעֶזֶר גְּמָרָהּ. גְמָרָהּ מֵרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְלָא סְבָרָהּ וַהֲדָר גְּמָרָהּ מֵרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאַסְבָּרָהּ נֵיהֲלֵיהּ. וְהֵיכֵי עָבִיד הָכֵי, וְהָתְנַן הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה חַיָּב. לְהִתְלַמֵּד שָׁאנֵי, דַּאֲמַר מַר לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת אֲבָל אַתָּה לָמֵד לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת.

ב׳לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ (כָּתוּב בֶּרֶמֶז כ"ב וּבְרֶמֶז תקצ"ו).

ג׳תָּנוּ רַבָּנָן "מְעוֹנֵן". רַבִּי (יִשְׁמָעֵאל) [שִׁמְעוֹן] אוֹמֵר זֶה הַמַּעֲבִיר שִׁבְעָה מִינֵי זָכוּר עַל הָעַיִן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, זֶה הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, זֶה הַמְחַשֵּׁב עִתִּים וְשָׁעוֹת וְאוֹמֵר הַיּוֹם יָפֶה לָצֵאת, לְמָחָר יָפֶה (לָצֵאת) [לִקַּח]. לִמּוּדֵי עַרְבֵי שְׁבִעִיּוֹת חִטִּין יָפוֹת עִקּוּרִי קִטְנִיּוֹת מֵחַיוֹת רָעוֹת. מְנַחֵשׁ. זֶה הָאוֹמֵר פִּתּוֹ נָפְלָה מִפִּיו, מַקְלוֹ נָפַל מִיָּדוֹ, בְּנוֹ קוֹרֵא לוֹ מֵאֲחוֹרָיו, עוֹרֵב קוֹרֵא לוֹ, צְבִי הִפְסִיקוֹ בַּדֶּרֶךְ, נָחָשׁ בִּימִינוֹ וְשׁוּעָל בִּשְׂמֹאלוֹ, אַל תַּתְחִיל בִּי, שַׁחֲרִית הוּא, רֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא, מוֹצָאֵי שַׁבָּת הוּא. תָּנוּ רַבָּנָן (ויקרא יט, כו) "לֹא תְּנַחֲשׁוּ". אֵלּוּ הַמְנַחֲשִׁים בְּחֻלְדָה וּבְעוֹפוֹת [וּבְדָגִים]. תָּנוּ רַבָּנָן "חֹבֵר חָבֶר" אֶחָד חֶבֶר גָּדוֹל וְאֵחָד חֵבֶר קָטָן וַאֲפִלּוּ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים. אֲמַר אַבָּיֵי הִילְכָךְ הַאי מָאן דְּצָמִיד זִבּוּרָא וְעַקְרַבָּא אַף עַל גַּב דְּקָא מְכַוֵּן דְּלָא לִיזְקוּ, אָסוּר. (בַּעַל) [שֹׁאֵל] אוֹב. זֶה פִּיתוֹם הַמְדַבֵּר מִשֶּׁחְיוֹ. וְיִדְּעֹנִי. זֶה שֶׁמְּדַבֵּר בְּפִיו. הֲרֵי אֵלּוּ בִּסְקִילָה וְהַנִּשְׁאָל בָּהֶן בְּאַזְהָרָה. (בַּעַל) [שֹׁאֵל]. אוֹב, זֶה הַמְדַבֵּר מִבֵּין הַפְּרָקִים וּמִבֵּין אֲצִילֵי [יָדָיו]. יִדְּע(וֹ)נִי. זֶה הַמַּנִּיחַ עֶצֶם יַדּוּעַ בְּפִיו וְהוּא מְדַבֵּר מֵאֵלָיו. (בַּעַל) [שֹׁאֵל]. אוֹב אֶחָד הַמַּעֲלֶה בִּזְכוּרוֹ וְאֶחָד הַנִּשְׁאָל בְּגֻלְגֹּלֶת, [מַה בֵּין זֶה לָזֶה], מַעֲלֶה בִזְכוּרוֹ אֵינוֹ מַעֲלֶה כְדַרְכּוֹ וְאֵינוֹ עוֹלֶה בַשַּׁבָּת, נִשְׁאָל בְּגֻלְגֹּלֶת עוֹלֶה כְדַרְכּוֹ וְעוֹלֶה בַשַּׁבָּת. [עוֹלֶה, לְהֵיכָא סָלִיק] הָא קָמֵיהּ מְנַח. אֶלָּא אֵימָא עוֹנֶה כְדַרְכּוֹ וְעוֹנֶה בַשַּׁבָּת. שְׁאֵלָה זוֹ שָׁאַל טוּרְנוּסְרוֹפוֹס הָרָשָׁע אֶת רַבִּי עֲקִיבָא. אֲמַר לֵיהּ, וּמַה יּוֹם מִיּוֹמַיִם. אֲמַר לֵיהּ, וּמַה גֶּבֶר בְּגֻבְרִין. אֲמַר לֵיהּ, דְּמָרֵיהּ צָבֵי. שַׁבָּת נַמֵּי דְּמָרֵיהּ צָבֵי. אֲמַר לֵיהּ, הָכֵי קָאֲמִינָא לָךְ, מִי יֵימַר דְּהָאִידְנָא שַׁבָּתָא. אֲמַר לֵיהּ סַמְבַּטְיוֹן יוֹכִיחַ, בַּעַל אוֹב יוֹכִיחַ, קִבְרוֹ שֶׁל אָבִיו יוֹכִיחַ שֶׁאֵין מַעֲלֶה עָשָׁן בְּשַׁבָּת. דֹרֵשׁ אֵל הַמֵּתִים. זֶה הַמַּרְעִיב עַצְמוֹ וְלָן בְּבֵית הַקְבָרוֹת כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה. וּכְשֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא מַגִּיעַ לַמִּקְרָא הַזֶּה הָיָה בּוֹכֶה, אָמַר, וּמַה הַמַּרְעִיב עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה שׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה הַמַּרְעִיב עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טָהֳרָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁעֲווֹנוֹתֵינוּ גָּרְמוּ לָנוּ שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם".

ד׳דָּבָר אַחֵר "מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתוֹ בָּאֵשׁ". זֶה הַבּוֹעֵל אֲרָמִית וּמַעֲמִיד מִמֶּנָּה בֵּן אוֹיֵב לַמָּקוֹם. עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ. תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ" וְגוֹ'. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, זֶה שֶׁהוּא מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים וְכוֹרֵת עִמָּהּ בְּרִית שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לד, יח) "הָעֵגֶל אֲשֶׁר כָּרְתוּ לִשְׁנַיִם וַיַּעַבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו". קֹסֵם. (קְסָמִים) אֶחָד קְסָמִים מְרֻבֶּה וְאֶחָד מוּעָט. [קְסָמִים]. לְחַיֵּב עַל כָּל קֶסֶם וָקֶסֶם. אֵיזֶהוּ קֹסֵם. זֶה הָאוֹחֵז בְּמַקְלוֹ וְאוֹמֵר אִם אֵלֵךְ וְאִם לֹא אֵלֵךְ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (הושע ד, יב) "עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאַל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ". (דברים יח יב) כִּי תוֹעֲבַת ה' כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה. יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָב עַד שֶׁיַעֲבֹר עַל כֻּלָן תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה", אֲפִלּוּ אַחַת מֵהֶן. "וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ". מִכָּאן שֶׁהֻזְהֲרוּ כְּנַעֲנִים עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלּו, שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין אֶת הָאָדָם עַד שֶׁמַּזְהִירִין אוֹתוֹ.