ילקוט שמעוני על התורה תתקי״טYalkut Shimoni on Torah 919

א׳(דברים יח יג) תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ. אִם עָשִׂיתָ כָּל הָאָמוּר בָעִנְיָן הֲרֵי אַתָּה תָּם לַה' אֱלֹהֶיךָ.

ב׳דָּבָר אַחֵר "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ". כְּשֶׁאַתָּה תָּם, חֶלְקְךָ עִם ה' אֱלֹהֶיךָ. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר "וַאֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ פְּדֵנִי וְחָנֵּנִי" (שם מא, יג) "וַאֲנִי בְּתֻמִּי (אֵלֵךְ) תָּמַכְתָּ בִּי וַתַּצִּיבֵנִי לְפָנֶיךָ לְעוֹלָם". מִנַּיִן שֶׁאֵין שׁוֹאֲלִים בְּכַלְדִּיים. שֶׁנֶּאֱמַר "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ".

ג׳(דברים יח יד-יח) כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם. עֲשֵׂה מִצְוָה הָאֲמוּרָה בָּעִנְיָן, שֶׁבִּשְׂכָרָהּ אַתָּה יּוֹרֵשׁ אוֹתָם. אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ. שֶׁמָּא תֹּאמַר, לָהֶם יֵשׁ בַּמֶּה לְהִשָּׁאֵל וְלִי אֵין לִי. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ" וְגוֹ'.

ד׳נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ וְגוֹ'. מִקִּרְבְּךָ. וְלֹא מִחוּצָה לָאָרֶץ. מֵאַחֶיךָ. וְלֹא מֵאֲחֵרִים. כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה'. וְלֹא לְעוֹבְדֵי אֱלִילִים, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם (ירמיה א, ה) "נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ", בְּנוֹהֲגִין מִנְהַג גּוֹיִם. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימָן פָּתַח, "נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב (אַחֶיךָ) [אֲחֵיהֶם] כָּמוֹךָ", וּכְתִיב (דברים לד, י) "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה" וְאַתְּ אֲמַרְתְּ כָּמוֹךָ, אֶלָּא כָּמוֹךָ בְּתוֹכָחוֹת. אַתָּה מוֹצֵא כָּל מַה שֶּׁכָּתוּב בָּזֶה כָּתוּב בָּזֶה, זֶה נִתְנַבֵּא אַרְבָּעִים שָׁנָה וְזֶה נִתְנַבֵּא אַרְבָּעִים שָׁנָה, זֶה נִתְנַבֵּא עַל יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל וְזֶה נִתְנַבֵּא עַל יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל, זֶה עָמְדוּ בְּנֵי שִׁבְטוֹ כְּנֶגְדּוֹ וְזֶה עָמְדוּ בְּנֵי שִׁבְטוֹ כְּנֶגְדּוֹ, זֶה הֻשְׁלַךְ לַיְאוֹר וְזֶה הֻשְׁלַךְ לַבּוֹר, זֶה הֻצַּל עַל יְדֵי אָמָה וְזֶה הֻצַּל עַל יְדֵי עֶבֶד, זֶה בָּא בְּדִבְרֵי תוֹכָחוֹת וְזֶה בָּא בְּדִבְרֵי תוֹכָחוֹת, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר דִּבֵּר דִּבְרֵי דְּבָרִים אָלוֹת וְתוֹכָחוֹת הֵן, כְּתִיב "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה" וּכְתִיב תַּמָּן (דברים לב, כד) "מְזֵי רָעָב וּלְחֻ(וּ)מֵי רֶשֶׁף", כְּתִיב "דְּבַר ה' אֲשֶׁר הָיָה אֶל הוֹשֵעַ בֶּן בְּאֵרִי", מַה כְּתִיב תַּמָּן, (שם שם, ט) "כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי", כְּתִיב (ירמיה א, א) "דִּבְרֵי יִרְמְיָה", מַה כְּתִיב תַּמָּן, "אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת" וְגוֹ'.

ה׳תָּא שְׁמַע "אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן". אֲפִלּוּ אָמַר לְךָ הַנָּבִיא עֲבֹר עַל אַחַת מִכָּל מִצְווֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, כְּגוֹן אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל, הַכֹּל לְפִי שָׁעָה שְׁמַע לוֹ. שָׁאנִי הָתָם דִּכְתִיב "אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן". וְלִיגְמַר מִנֵּיהּ. מִיגְדַר מִלְּתָא שָׁאנֵי.

ו׳כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ מֵעִם ה' אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב. בָּזוֹ זָכוּ שֶׁעָמְדוּ לָהֶם נְבִיאִים דִּכְתִיב "לֹא אֹסֵף לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל ה'" וְגוֹ'. (דברים ה, כד) "קְרַב אַתָּה וּשֲׁמַע" וְגוֹ' וַיֹּאמֶר ה' אֵלָי הֵיטִיבוּ אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ כִּוְּנוּ לְדַעְתִּי. נָבִיא אָקִים לָהֶם וְגוֹ'. הָא לָמַדְנוּ שֶׁבִּשְׂכַר יִרְאָה זָכוּ שֶׁעָמְדוּ לָהֶם נְבִיאִים. וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו. דְּבָרַי אֲנִי נוֹתֵן בְּפִיו אֲבָל אֵינִי מְדַבֵּר עִמּוֹ פָּנִים בְּפָנִים. דָּבָר אַחֵר "וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו". מִכָּאן וָאֵילָךְ הֱוֵי יוֹדֵעַ הֵיאַךְ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִתֶּנֶת בְּפִי הַנְּבִיאִים. וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם. שֶׁלֹּא לְהָשִׁיב אֶת הַתֻּרְגְּמָן. אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ. אוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן. (דברים יח יט) וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע (אֶת) [אֶל] דְּבָרַי אֲשֶׁר יְדַבֵּר בִּשְׁמִי אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ. שְׁלֹשָׁה מִיתָתָן בִּידֵי שָׁמַיִם, הַכּוֹבֵשׁ נְבוּאָתוֹ כְּיוֹנָה בֶּן אֲמִתַּי, וְהַמְוַתֵּר עַל דִּבְרֵי נָבִיא כַּחֲבֵרוֹ שֶׁל מִיכָה, וְנָבִיא שֶׁעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי עַצְמוֹ כְעִדּוֹ הַנָּבִיא. וּשְׁלֹשָׁה מִיתָתָן בְּבֵית דִּין, הַמִּתְנַבֵּא מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע כְּצִדְקִיָּה בֶּן כְּנַעֲנָה, וּמַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר לוֹ כַּחֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר, שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ דְּבָרִים מִפִּי יִרְמִיָּה שֶׁהָיָה מִתְנַבֵּא בַּשּׁוּק הָעֶלְיוֹן וְהוֹלֵךְ וּמִתְנַבֵּא בַּשּׁוּק הַתַּחְתּוֹן, וְהַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲבוֹדַת אֱלִילִים וְאוֹמֵר כָּךְ אָמְרָה אֱלִילִים פְּלוֹנִי אֲפִלּוּ כִּוֵּן אֶת הַהֲלָכָה לְטַמֵּא אֶת הַטָּמֵא וּלְטַהֵר אֶת הַטָּהוֹר אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. (דברים יח כ) מִנָּא הָנֵי מִלֵּי דַּאֲמַר קְרָא אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי, זֶה הַמִּתְנַבֵּא מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע, וְאֵת אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִיו, הָא לַחֲבֵרוֹ צִוִּיתִיו, זֶה הַמִּתְנַבֵּא מַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר לוֹ, וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים, זֶה הַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם אֱלִילִים, וּכְתִיב "וּמֵת הַנָּבִיא הַהוּא" וְכָל מִיתָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה סְתָם אֵינָהּ אֶלָּא חֶנֶק. הַכּוֹבֵשׁ אֶת נְבוּאָתוֹ וְהַמְוַתֵּר עַל דִּבְרֵי נָבִיא וְנָבִיא שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵי (תּוֹרָה) [עַצְמוֹ], מִיתָתָן בִּידֵי שָׁמַיִם, דִּכְתִיב "וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע (אֶת) [אֵל] דְּבָרַי", קָרֵי בֵיהּ לֹא יַשְׁמִיעַ וְקָרֵי בֵיהּ לֹא יִשְׁמַע וְקָרֵי בֵיהּ לֹא יִשָׁמַע וּכְתִיב "אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ", בִּידֵי שָׁמַיִם. אֵין דָּנִין אֶת נְבִיא הַשֶּׁקֶר אֶלָּא בְּשִׁבְעִים סַנְהֶדְרִין. אֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, גָּמַר דָּבָר דָּבָר מֵהַמְרָאָתוֹ. וְלֵיהֲדַר זָקֵן מַמְרֵא וְלִיגְמַר הֲזָדָה הֲזָדָה מִנְּבִיא הַשֶּׁקֶר. דָּבָר דָּבָר גְּמִיר, הֲזָדָה הֲזָדָה לָא גְמִיר.

ז׳(דברים יח כא-כב) וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ. עֲדַיִן עֲתִידִין אַתֶּם לוֹמַר אֵיכָה נֵדַע אֶת הַדָּבָר וְגוֹ', יִרְמְיָה אָמַר ("הִנֵּה כְּלֵי בֵּית ה' הוֹלְכִים בָבֶלָה") (ירמיה כז, כא-כב) ["עַל הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים (בְּ)בֵית ה' וְגוֹ' בָּבֶלָה יוּבָאוּ וְשָׁמָּה יִהְיוּ"], חֲנַנְיָה אוֹמֵר (שם טז) "הִנֵּה כְלֵי בֵית ה' (מוּבָאִים) [מוּשָׁבִים] מִבָבֶלָה", וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְמִי אֶשְׁמַע. תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה' וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבֹא הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִּבְּרוֹ ה'", אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁדִּבְּרוֹ הַמָּקוֹם, זֶה שֶׁאוֹמֵר וּבָא.

ח׳בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא. עַל זָדוֹן הוּא חַיָּב, וְאֵינוֹ חַיָּב עַל שְׁגָגָה. "לֹא תָגוּרוּ מִמֶּנּוּ". אַל תִּמְנַע עַצְמְךָ מִלְּלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה.

ט׳(דברים יט א) כִּי יַכְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת אַרְצָם. בִּזְכוּתְךָ, וִירַשְׁתָּם וְיָשַׁבְתָּ בְעָרֵיהֶם וּבְבָתֵיהֶם. מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר (וְיָרַשְׁתָּ אֹתָם וְיָשַׁבְתָּ בְּאַרְצָם) ["וְיָשַׁבְתָּ בְעָרֵיהֶם וּבְבָתֵיהֶם"] יָכוֹל אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְהוֹסִיף עַל הַבִּנְיָן. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְיָשַׁבְתָּ (בְעָרֵיהֵם וּבְבָתֵיהֶם) [בְּאַרְצָם"], כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לִבְנוֹת בְּנֵה. (דברים יט ב) שְׁלֹשׁ עָרִים. עָרִים וְלֹא טִירִים, "עָרִים" וְלֹא (כְּרָמִים) [כְּרַכִּים], עָרִים וְלֹא כְפָרִים. תַּבְדִּיל לְךָ. וְלֹא לַאֲחֵרִים. בְּתוֹךְ אַרְצְךָ וְלֹא בַסְּפָר. אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ. מִשֶׁתִּכְבֹּשׁ תִּירַשׁ.

י׳(דברים יט ג-ד) תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ. תְּכַוֵּן לְךָ סַרְטִיאוֹת שֶׁיְּהוּ מְפֻלָּשׁוֹת לְתוֹכָהּ. וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת גְּבוּל אַרְצְךָ. שֶׁלֹּא יְהוּ מְפֻזָּרוֹת אֶלָּא יְהוּ מְכֻוָּנוֹת כִּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם. אֲשֶׁר יַנְחִילְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. לְרַבּוֹת עֵבֶר הַיַּרְדֵּן. וְהָיָה לָנוּס שָׁמָּה כָּל רֹצֵחַ (שֶׁלֹּא יְהֵא גּוֹלֶה מֵעִיר לְעִיר).

י״אתָּנוּ רַבָּנָן דֶּרֶךְ הַיָּחִיד אַרְבַּע אַמּוֹת, דֶּרֶךְ הַרַבִּים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת, דֶּרֶךְ עָרֵי מִקְלָט שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמּוֹת. אֲמַר רַב הוּנָא, מַאי קְרָאָה, תָּכִין (לָהּ) [לְךָ] הַדֶּרֶךְ, דֶּרֶךְ הַדֶּרֶךְ. דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ אֵין לוֹ שִׁעוּר כוּ'. תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, מִקְלָט הָיָה כָּתוּב עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר הָרוֹצֵחַ וְיִפְנֶה לְשָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר "תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ", עֲשֵׂה לְךָ הֲכָנָה לַדֶּרֶךְ. רַבִי חָמָא פְּתַח פִּתְחָא לְהַאי פָּרָשָׁתָא מֵהָכָא, "טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ", אִם לְחַטָּאִים יוֹרֶה קַל וָחֹמֶר לְצַדִּיקִים. עַל כָּל מִיל וָמִיל הָיָה עוֹמֵד בּוּרְגָּן, וְעַל כָּל בּוּרְגָּן וּבוּרְגָּן הָיָה צֶלֶם, וְהָיְתָה יָדוֹ שֶׁל צֶלֶם עֲקֻמָּה וְהָיְתָה מַרְאָה לָהֶם לְהֵיכָן עָרֵי מִקְלָט. מוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמָּא יַהַרְגֶנּוּ בַדֶּרֶךְ וִידַבְּרוּ אֵלָיו דְּבָרִים הָרְאוּיִין לוֹ, אוֹמְרִים (לָהֶם) [לוֹ] אַל תִּנְהֹג בּוֹ מִנְהַג שׁוֹפְכֵי דָמִים, בִּשְׁגָגָה בָּא מַעֲשֶׂה לְיָדוֹ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הוּא מְדַבֵּר עַל יְדֵי עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ". אָמְרוּ לוֹ, הַרְבֵּה שְׁלִיחוּת עוֹשָׂה. אֲמַר מַר בִּשְׁגָגָה בָּא מַעֲשֶׂה לְיָדוֹ. פְּשִׁיטָא, דְּאִי מֵזִיד בַּר קְטָלָא הוּא. הָא מָנִי, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הִיא, דַּאֲמַר בַּתְּחִלָּה אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד מַקְדִּימִין לְעָרֵי מִקְלָט וּבֵית דִּין שׁוֹלְחִין וְלוֹקְחִין אוֹתוֹ מִשָּׁם שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק יב), "וְשָׁלְחוּ זִקְנֵי עִירוֹ", מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב מִיתָה הֲרָגוּהוּ שֶׁנֶּאֱמַר "וְשָׁלְחוּ זִקְנֵי וְגוֹ' וָמֵת", מִי שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב מִיתָה פְּטָרוּהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לה, כה) "וְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת הָרֹצֵחַ", מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב גָּלוּת מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "וְהֵשִׁיבוּ א(וֹ)תוֹ הָעֵדָה אֶל עִיר מִקְלָטוֹ". רַבִּי אוֹמֵר, מֵעַצְמָן הֵן גּוֹלִין, כִּסְבוּרִין הֵן אֶחָד שׁוֹגֶג וְאֶחָד מֵזִיד קוֹלְטוֹת, וְהֵן לֹא יָדְעוּ שֶׁאֵין קוֹלְטוֹת אֶלָּא בְּשׁוֹגֵג בְּמֵזִיד אֵינָן קוֹלְטוֹת. רוֹצֵחַ שֶׁגָּלָה לְעִיר מִקְלָט וְרָצוּ בְּנֵי הָעִיר לְכַבְּדוֹ אוֹמֵר לָהֶם רוֹצֵחַ אֲנִי, אָמְרוּ לוֹ אַף עַל פִּי כֵן יְקַבֵּל מֵהֶם שֶׁנֶּאֱמַר "וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ". מַעֲלִין הָיוּ שָׂכָר לַלְוִיִּים, דִּבְרֵי רַבִּי (מֵאִיר) [יְהוּדָה]. רַבִּי (יְהוּדָה) [מֵאִיר] אוֹמֵר, לֹא הָיוּ מַעֲלִים לָהֶן שָׂכָר. אֲמַר (רַב כַּהֲנָא) [רָבָא], מַחֲלֹקֶת בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם דְּמַר סְבַר "וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ", לִקְלִיטָה, וּמַר סְבַר "וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ", כַּהֲנָךְ, [מַה הֲנָךְ] כְּתִיב (שם יב) "לָכֶם" לְכָל צָרְכֵיהֶם אַף הָנֵי נַמִּי לְכָל צָרְכֵיהֶם, אֲבָל בְּשֵׁשׁ דִּבְרֵי הַכֹּל לֹא הָיוּ מַעֲלִים לָהֶן שָׂכָר.