ילקוט שמעוני על התורה תתק״כYalkut Shimoni on Torah 920
א׳וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ. מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר רוֹצֵחַ שֶׁגּוֹלֶה מֵעִירוֹ לְעִיר מִקְלָט יְדַבֵּר וְיֹאמַר רוֹצֵחַ אֲנִי. מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק ו) פֶּן יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ אֵין לִי אֶלָּא רוֹדֵף וְגוֹאֵל, רוֹדֵף וְלֹא גוֹאֵל גּוֹאֵל וְלֹא רוֹדֵף לֹא רוֹדֵף וְלֹא גּוֹאֵל, מִנַּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "רֹצֵחַ רֹצֵחַ", רִבָּה. מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי יֵחַם לְבָבוֹ" אֵין לִי אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חִמּוּם הַלֵּב, הָאָב אֶת הַבֵּן וְהַבֵּן אֶת הָאָב (הָאָב אֶת הָאָב וְהַבֵּן אֶת הַבֵּן) מִנַּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "רֹצֵחַ רֹצֵחַ", רִבָּה. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "שָׁמָּה" שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. [שָׁם תְּהֵא דִירָתוֹ שָׁם תְּהֵא מִיתָתוֹ] שָׁם תְּהֵא קְבוּרָתוֹ. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "רֵעֵהוּ" שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. רֵעֵהוּ פְּרָט לַאֲחֵרִים, רֵעֵהוּ פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב, רֵעֵהוּ כְּבָר קְרָאָתוֹ הַתּוֹרָה רֵעֵהוּ שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת רֵעֵהוּ בִּבְלִי דַעַת". וְהוּא לֹא שֹׂנֵא. הָא אִם שׂוֹנֵא אֵינוֹ גוֹלֶה. מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, תְּמֹל שְׁנַיִם, שִׁלְשֹׁם שְׁלֹשָׁה.
1
ב׳שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַדָּרִים בְּעִיר אַחַת וְאֵין נוֹחִין זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה אֶחָד מֵת וְאֶחָד גּוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, מב) "לָנוּס שָׁמָּה (כָּל) רוֹצֵחַ אֲשֶׁר יִרְצַח אֶת רֵעֵהוּ בִּבְלִי דַעַת" וְאֵין דַּעַת אֶלָּא תוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר "נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי [הַ]דָּעַת".
2
ג׳(דברים יט ה) לַחְטֹב עֵצִים. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, מַה חֲטִיבַת עֵצִים רְשׁוּת אַף כָּל רְשׁוּת, יָצָא הָאָב הַמַּכֶּה אֶת בְּנוֹ וְהָרַב הָרוֹדֶה אֶת תַּלְמִידוֹ וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין. אֲמַר לֵיהּ הַהוּא מֵרַבָּנַן לְרָבָא, מִמַּאי דְּמֵחֲטִיבַת עֵצִים דִּרְשׁוּת, דִּלְמָא מֵחֲטִיבַת עֵצִים דְּסֻכָּה וּמֵחֲטִיבַת עֵצִים דְּמַעֲרָכָה וַאֲפִלּוּ הָכֵי אֲמַר רַחֲמָנָא לִיגְלֵי. אֲמַר לֵיהּ, כֵּיוָן דְּאִם מָצָא חָטוּב אֵינוֹ חוֹטֵב לָאו מִצְוָה הִיא הַשַׁתָּא נַמֵּי לָאו מִצְוָה הִיא. אֵיתִיבֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא, יָצָא הָאָב הַמַּכֶּה אֶת בְּנוֹ וְכוּ', וַאֲמַאי לֵימָא כֵּיוָן דְּאִלּוּ גְּמִיר לָאו מִצְוָה הַשַׁתָּא נַמֵּי לָאו מִצְוָה. הָתָם אַף עַל גַּב דִּגְמִיר מִצְוָה קָעֲבִיד דִּכְתִיב (משלי כט, יז) "יַסֵּר בִּנְּךָ וִינִיחֶךָ" וְגוֹ'. הֲדַר אֲמַר רָבָא, לָאו מִלְּתָא הִיא דְּאָמְרֵי, אֶלָּא אֲמַר קְרָא "וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר", מַה יַּעַר אִי בָּעֵי עָיַיל וְאִי בָּעֵי לָא עָיַיל, וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מִצְוָה מִי סָגֵי דְּלָא עָיַיל. אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְרָבָא, וְכָל הֵיכָא דִּכְתִיב "אֲשֶׁר" דְּאִי בָּעֵי הוּא, אֶלָּא מֵעַתָּה "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא" אִי בָּעֵי מִ(י)טַּמֵּא וְאִי בָּעֵי לָא מִ(י)טַּמֵּא, מֵת מִצְוָה דְּלָא סָגֵי דְּלָא מִיטַּמָּא הָכֵי נַמֵּי דְפָטוּר. שָׁאנֵי הָתָם דִּכְתִיב (שם יג) "טָמֵא יִהְיֶה", מִכָּל מָקוֹם. הַהוּא מִבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא "טָמֵא יִהְיֶה" לְרַבּוֹת טְבוּל יוֹם, (שם) "טֻמְאָתוֹ בוֹ" לְרַבּוֹת מְחֻסַּר כִּפּוּרִים. אֲמַר לֵיהּ אֲנָא מֵ"עוֹד" קָאֲמִינָא. וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר. מַה יַּעַר רְשׁוּת לַנִּזָּק וְלַמַּזִּיק לְהִכָּנֵס לְשָׁם, [אַף כָּל שֶׁהוּא רְשׁוּת לַנִּזָּק וְלַמַּזִּיק לְהִכָּנֵס לְשָׁם], יָצָא חֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁאֵין רְשׁוּת לַנִּזָּק וְלַמַּזִּיק לִכָּנֵס לְשָׁם. לַחְטֹב עֵצִים. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מַה חֲטִיבַת עֵצִים רְשׁוּת אַף כָּל וְכוּ'. וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן. מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר נִתְכַּוֵּן לָקוּץ אֶת הָאִילָן וְנָפַל עַל הָאָדָם וַהֲרָגוֹ הֲרֵי זֶה גוֹלֶה. נִשְׁמַט הַבַּרְזֶל מִקַתּוֹ וַהֲרָגוֹ, רַבִּי אוֹמֵר אֵינוֹ גוֹלֶה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים גּוֹלֶה, מִן הָעֵץ הַמִּתְבַּקֵּעַ, רַבִּי אוֹמֵר גּוֹלֶה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ גוֹלֶה. תַּנְיָא אָמַר לָהֶם רַבִּי לַחֲכָמִים, וְכִי נֶאֱמַר 'וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מֵעֵצוֹ' וַהֲלֹא לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "מִן הָעֵץ" וְעוֹד נֶאֱמַר "עֵץ" לְמַעְלָה וְנֶאֱמַר "עֵץ" לְמַטָּה מָה עֵץ הָאָמוּר לְמַעְלָה מִן הָעֵץ הַמִּתְבַּקֵּעַ אַף עֵץ הָאָמוּר לְמַטָּה מִן הָעֵץ הַמִּתְבַּקֵּעַ. וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ רַבִּי סְבַר יֵשׁ אֵם לַמָּסֹּרֶת, וְנִשֵּׁל כְּתִיב. וְרַבָּנַן סָבְרֵי ֵישׁ אֵם לַמִּקְרָא, וְנָשַׁל קָרִינַן. וּסְבַר רַבִּי יֵשׁ אֵם לַמָּסֹרֶת וְהָאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן רַבִּי וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן רוֹעֵץ וְכוּ' כֻּלְּהוּ סְבִירָא יֵשׁ אֵם לַמִּקְרָא. הַיְנוּ דַּאֲמַר לְהוּ וְעוֹד.
3
ד׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, אִם מִכְּשֶׁיָּצְאָה אֶבֶן מִיָּדוֹ הוֹצִיא הַלָּה אֶת רֹאשׁוֹ וְקִבְּלָהּ הֲרֵי זֶה פָּטוּר. תָּנוּ רַבָּנָן "וּמָצָא", פְּרָט לְמַמְצִיא אֶת עַצְמוֹ. מִכָּאן אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, אִם מִשֶּׁיָּצְאָה וְכוּ' (כדלעיל). לְמֵימְרָא דְּמָצָא מֵעִיקָרָא מַשְׁמָע, וְרָמִינְהוּ (ויקרא כה, כו) "וּמָצָא" פְּרָט לְמָצוּי, שֶׁלֹּא יִמְכֹּר בְּרָחוֹק וְיִגְאַל בְּקָרוֹב בְּרָעָה וְיִגְאַל בְּיָפָה. אֲמַר רָבָא, הָכָא מֵעִנְיָנָא דִקְרָא וְהָתָם מֵעִנְיָנָא דִקְרָא, הָתָם מֵעִנְיָנָא דִקְרָא "וּמָצָא" דּוּמְיָא דִּ"וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ" מַה הִשִּׂיגָה יָדוֹ מֵהָשַׁתָּא אַף וּמָצָא נַמֵּי מֵהָשַׁתָּא, הָכָא מֵעִנְיָנָא דִקְרָא וּמָצָא דּוּמְיָא דְּיַעַר מַה יַּעַר מִידִי דְּאִיתֵיהּ מֵעִיקָרָא אַף וּמָצָא נַמֵּי מִידֵי דְּאִיתֵיהּ מֵעִיקָרָא.
4
ה׳תָּנוּ רַבָּנָן הַנִּכְנָס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל נַגָּר שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת וְנִתְּזָה בְּקַעַת וְטָפְחָה לוֹ עַל פָּנָיו וּמֵת, פָּטוּר. וְאִם נִכְנָס בִּרְשׁוּת, חַיָּב. [מַאי חַיָּב]. אֲמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, חַיָּב בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים וּפָטוּר מִגָּלוּת לְפִי שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה לְיַעַר וְכוּ'. אֲמַר רָבָא, [מַאי] פָּטוּר מִגָּלוּת, דְּלָא סָגֵי לֵיהּ בְּגָלוּת, דַּהֲוָה לֵיהּ שׁוֹגֵג קָרוֹב לְמֵזִיד. רַב פַּפָּא מַתְנֵי אֲרֵישָׁא, הַנִּכְנָס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל נַגָּר שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת וְנִתְּזָה בְּקַעַת וְטָפְחָה לוֹ עַל פָּנָיו וּמֵת פָּטוּר. מַאי פָּטוּר, פָּטוּר מִגָּלוּת וְחַיָּב בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים. מָאן דְּמָתְנֵי לָהּ אֲסֵיפָא כָּל שֶׁכֵּן אֲרֵישָׁא וּמָאן דְּמָתְנִי לָהּ אֲרֵישָׁא אֲבָל סֵיפָא כֵּיוָן דְּבִרְשׁוּת עָאַל חַיָּב גָּלוּת. רַב זָבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא מָתְנֵי לָהּ אֲהָא (אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת רֵעֵהוּ), [וּמָצָא] פְּרָט לְמַמְצִיא אֶת עַצְמוֹ וְכוּ' (כדלעיל). מָאן דְּמָתְנֵי אֲהָא כָּל שֶׁכֵּן אֲקָמַיְתָא, וּמָאן דְּמָתְנֵי אֲקָמַיְתָא אֲבָל הָא פָּטוּר לְגַמְרֵי. מְעִידִין אָנוּ בִּפְלוֹנִי שֶׁהוּא חַיָּב גָּלוּת אֵין אוֹמְרִים יִגְלֶה זֶה תַּחְתָּיו אֶלָּא לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים. מִנָּא הָנֵי מִלֵּי. אֲמַר רֵישׁ לָקִישׁ, אֲמַר קְרָא הוּא יָנוּס, הוּא וְלֹא זוֹמְמִין. הוּא יָנוּס אֶל אַחַת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וָחָי. שֶׁלֹּא יְהֵא גוֹלֶה מֵעִיר לְעִיר. (דברים יט ו-ז) פֶּן יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם. מִצְוָה בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם לִרְדֹּף. אֲמַר רַב הוּנָא רוֹצֵחַ שֶׁגָּלָה לְעִיר מִקְלָט וּמְצָאוֹ גּוֹאֵל הַדָּם וַהֲרָגוֹ, פָּטוּר. קָסְבַר "וְלוֹ אֵין מִשְׁפַּט מָוֶת" בְּגוֹאֵל הַדָּם הוּא דִּכְתִיב. מֵיתְיבֵי "וְלוֹ אֵין מִשְׁפַּט מָוֶת", בָּרוֹצֵחַ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּגוֹאֵל הַדָּם, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (וְהוּא) "לֹא שֹׂנֵא לוֹ" הֱוֵי אוֹמֵר בָּרוֹצֵחַ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. הוּא דַּאֲמַר כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא "וְלוֹ אֵין מִשְׁפַּט מָוֶת", בְּגוֹאֵל הַדָּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בָּרוֹצֵחַ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (וְהוּא) "לֹא שׂנֵא לוֹ" הֲרֵי רוֹצֵחַ אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם וְלוֹ אֵין מִשְׁפַּט מָוֶת, בְּגוֹאֵל הַדָּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
5
ו׳כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ. הָא אִם שׂוֹנֵא לוֹ אֵינוֹ גוֹלֶה. מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. זוֹ הִיא שֶׁרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר תְּמוֹל שְׁנַיִם שִׁלְשׁוֹם שְׁלֹשָׁה. עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר. לְהַזְהִיר בֵּית דִּין עַל כָּךְ. (דברים יט ח) וְאִם יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ. עֲשֵׂה מִצְוָה הָאֲמוּרָה בָּעִנְיָן בַּתּוֹרָה שֶׁבִּשְׂכָרָהּ יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבוּלְךָ. כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ. הַכֹּל בִּזְכוּת אָבוֹת. וְנָתַן לְךָ אֶת כָּל הָאָרֶץ וְגוֹ'. הַכֹּל בִּזְכוּת אָבוֹת. (דברים יט ט) וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָׁלֹשׁ הָאֵלֶּה. מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר שָׁלֹשׁ עָרִים הִפְרִישׁ מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וּכְשֶׁבָּאוּ לָאָרֶץ הִפְרִישׁוּ עוֹד שָׁלֹשׁ, וּלֶעָתִיד לָבוֹא מַפְרִישִׁין עוֹד שָׁלֹשׁ, שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ הֲרֵי שֵׁשׁ, וְעוֹד שָׁלֹשׁ הֲרֵי תֵּשַׁע. רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר, שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ [וְעוֹד שָׁלֹשׁ] הֲרֵי תִּשְׁעָה, וְעוֹד שָׁלֹשׁ הֲרֵי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ וְעוֹד שָׁלֹשׁ הֲרֵי תֵּשַׁע, עַל הַשָּׁלֹשׁ הֲרֵי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, הָאֵלֶּה הֲרֵי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה.
6
ז׳(דברים יט י) יוֹצְאִים (וּמְתַקְּנִים) [לְקַוֵּץ] אֶת הַדְּרָכִים וּלְתַקֵּן הָרְחוֹבוֹת וְאֶת הָאַסְטַרְטָאוֹת וְלָמוֹד אֶת הַמִּקְוָאוֹת וּלְהַרְגִּיל לְתוֹכָן אַרְבָּעִים סְאָה. וּמִנַּיִן שֶׁאִם לֹא יָצְאוּ וְעָשׂוּ כָּל אֵלּוּ שֶׁכָּל דָּמִים שֶׁנִּשְׁפְּכוּ שָׁם מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שָׁפְכוּ הֵם שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה עָלֶיךָ דָּמִים".
7
ח׳(דברים יט יא-יג) כִּי יִהְיֶה אִישׁ שׂנֵא לְרֵעֵהוּ וְאָרַב לוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ, עָבַר אָדָם עַל מִצְוָה קַלָּה סוֹפוֹ לַעֲבֹר עַל מִצְוָה חֲמוּרָה. אִם עָבַר עַל מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" סוֹפוֹ לַעֲבֹר עַל (שם) "לֹא תִקֹּם" וְעַל "לֹא תִטֹּר" וְעַל "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ" וְעַל (שם כה, לו) "וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ" עַד שֶׁבָּא לִידֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים, לְכָךְ נֶאֱמַר "וְכִי יִהְיֶה אִישׁ שׂנֵא לְרֵעֵהוּ וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו".
8