ילקוט שמעוני על התורה תתקכ״אYalkut Shimoni on Torah 921

א׳וְאָרַב לוֹ. עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּן לוֹ. [וְרַבָּנַן אָמְרֵי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי] פְּרָט לְזוֹרֵק אֶבֶן לְגוֹ. הֵיכֵי דָמֵי, אִילֵימָא דְּאִיכָּא תִּשְׁעָה עוֹבְדֵי אֱלִילִים וְיִשְׂרָאֵל אֶחָד בֵּינֵיהֶם תֵּיפוּק לֵיהּ דְּרֻבָּא עוֹבְדֵי אֱלִילִים נִינְהוּ, אִי נַמֵי פְלָגָא וּפְלָגָא כָּל סָפֵק נְפָשׁוֹת לְהָקֵל. לָא צְרִיכָא, דְּאִיכָּא תִּשְׁעָה יִשְׂרָאֵלִים וְעוֹבֵד אֱלִילִים אֶחָד בֵּינֵיהֶם, דַּהֲוָה לֵיהּ עוֹבֵד אֱלִילִים קָבוּעַ וְכָל קָבוּעַ כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה דָּמֵי. נִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת הַבְּהֵמָה וְהָרַג אֶת הָאָדָם פָּטוּר, הָא נִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה חַיָּב. מַתְנִיתִי' דְּלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה פָּטוּר. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. דַּאֲמַר קְרָא (שמות כא, כט) "הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת", כְמִיתַת בְּעָלִים כָּךְ מִיתַת הַשּׁוֹר, מַה בְּעָלִים עַד דְּמְכַוֵּן לֵיהּ אַף שׁוֹר נַמֵּי עַד דִּמְכַוֵּן לֵיהּ. וּבְעָלִים גּוּפַיְהוּ מִנָּלַן. אֲמַר קְרָא וְאָרַב לוֹ, עַד שֶׁמִּתְכַּוֵּן לוֹ. וְרַבָּנַן הַאי וְאָרַב לוֹ מַאי עָבְדֵי לֵיהּ. אָמְרֵי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי פְּרָט לְזוֹרֵק אֶבֶן לְגוֹ' וְכוּ' (כִּדְלְעֵיל). בִּשְׁלָמָא לְרַבָּנַן דְּאָמְרֵי נִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה חַיָּב הַיְנוּ דִּכְתִיב "וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים" וְגוֹ' וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּמַצּוּת שֶׁבְּמִיתָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר דִּכְתִיב (שם כג) "אִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ" וְגוֹ', אֶלָּא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן הַאי "וְנָתַתָּ נֶפֶשׁ" מַאי עָבִיד לֵיהּ. מִ(י)בָּעֵי לֵיהּ לְמָמוֹן, כִּדְרַבִּי "וְנָתַתָּ נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ" מָמוֹן וְכוּ'. אֲמַר (רַב אַחָא) [רָבָא], הַאי דִּתְנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה מַפְקָא מִדְּרַבִּי וּמִדְּרַבָּנַן, דִּתְנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה (ראה ויקרא כד, כא) "מַכֶּה אָדָם" וּ"מַכֶּה בְּהֵמָה", מַה בְּהֵמָה לֹא חִלַּקְתָּ בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד וְכוּ', מַאי שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן, אִילֵימָא שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן כְּלָל הַיְנוּ שׁוֹגֵג, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן [אֶלָּא] לָזֶה וְקָתָנֵי לְחַיְּבוֹ מָמוֹן אֶלָּא לְפָטְרוֹ מָמוֹן וְאִי בַּר קְטָלָא הוּא לְמַאי אִצְטְרִיךְ לְמַפְטְרֵיהּ מָמוֹנָא אֶלָּא לָאו שְׁמַע מ|ִנָּהּ לָאו בַּר קְטָלָא הוּא וְלָאו בַּר מָמוֹנָא הוּא.

ב׳וְנָס אֶל אַחַת הֶעָרִים. עֶבֶד שֶׁגָּלָה לְעִיר מִקְלָט, אִם אָמַר לוֹ רַבּוֹ צֵא מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ לִמְזוֹנוֹתֶיךָ אֵין רַבּוֹ חַיָּב לְזוּנוֹ וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּעֲשֵה יָדָיו לְרַבּוֹ, לְהַעֲדָפָה. פְּשִׁיטָא מַהוּ דְתֵימָא כֵּיוָן דְּכִי לֵית לֵיהּ לָא יָהִיב לֵיהּ כִּי אִית לֵיהּ נַמֵּי לָא לִשְׁקֹל, קָא מַשְׁמַע לָן. וּמַאי שְׁנָא לְעִיר מִקְלָט. סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא (דברים ד, מב) "וְנָס אֶל אַחַת מִן הֶעָרִים הָאֵל וָחָי" עָבִיד לֵיהּ חַיּוּתָא טְפֵי, קָמַשְׁמַע לָן. אִשָּׁה שֶׁגָּלְתָה לְעִיר מִקְלָט בַּעֲלָהּ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ אַף עַל גַּב דְּאָמַר לָהּ צְאִי מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ בִּמְזוֹנוֹתַיִךְ. בִּדְלָא סָפְקָה, וְאִי מַסְפָּקַתְּ וְאָמַר לָהּ צְאִי מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ בִּמְזוֹנוֹתַיִךְ, רַשַּׁאי. מַסְפָּקַתְּ מַאי לְמֵימְרָא. מַהוּ דְתֵימָא "כָּל כְּבוּדָה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה", קָמַשְׁמַע לָן. עָרִים הַלָּלוּ אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן לֹא טִירִים קְטַנִּים וְלֹא כְּרַכִּים גְּדוֹלִים אֶלָּא עֲיָרוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת. וְאֵין מוֹשִׁיבִין אוֹתָן אֶלָּא בִּמְקוֹם מַיִם, וְאִם אֵין שָׁם מַיִם מְבִיאִין לָהֶם מַיִם. וְאֵין מוֹשִׁיבִין אוֹתָן אֶלָּא בִּמְקוֹם שְׁוָקִים, וְאֵין מוֹשִׁיבִין אוֹתָן אֶלָּא בִּמְקוֹם אוּכְלוּסִין, נִתְמַעֲטוּ אוּכְלוּסֵיהֶן מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן נִתְמַעֲטוּ דִיּוּרֵיהֶן מְבִיאִין לָהֶן כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרָאֵלִים. וְאֵין מוֹכְרִין לָהֶן כְּלֵי זַיִן וּכְלֵי מְצוּדָה, דִּבְרֵי רַבִּי נְחֶמְיָה. וַחֲכָמִים מַתִּירִין. וְשָׁוִין שֶׁאֵין פּוֹרְשִׂין לְתוֹכָן מְצוּדוֹת וְאֵין מַפְשִׁילִין לְתוֹכָן חֲבָלִים כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא רֶגֶל שֶׁל גּוֹאֵל הַדָּם מְצוּיָה שָׁם. אֲמַר רַבִּי יִצְחָק, מַאי קְרָא (דברים ד, מב) "וְנָס אֶל אַחַת מִן הֶעָרִים הָאֵל וָחָי", עָבִיד לֵיהּ מִידֵי דְתֵיהֲוֵי לֵיהּ חַיּוּתָא. תְּנָא תַּלְמִיד שֶׁגָּלָה מַגְלִין רַבּוֹ עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָס אֶל אַחַת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וָחָי", עָבִיד לֵיהּ מִידֵי דְּתֵיהֲוֵי לֵיהּ חַיּוּתָא. אֲמַר רַבִּי זֵירָא, מִכָּאן שֶׁלֹּא יִשְׁנֶה אָדָם לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן.

ג׳וּמֵת בְּיַד גֹּאֵל הַדָּם. (יָכוֹל) [מִנַּיִן] לֹא מֵת בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם יָמוּת בְּיַד כָּל אָדָם. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְנָתְנוּ אֹתוֹ בְּיַד גֹּאֵל הַדָּם וָמֵת". "לֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וּבִעַרְתָּ דַם הַנָּקִי". שֶׁמָּא תֹאמַר הוֹאִיל וְנֶהֱרַג זֶה לָמָּה אָנוּ בָּאִים לָחוּב בְּדָמוֹ שֶׁל זֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וּבִעַרְתָּ דַם הַנָּקִי", בַּעֵר עוֹשֵׂי הָרָעוֹת מִיִּשְׂרָאֵל.

ד׳(דברים יט יד) לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ. וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "לֹא תִגְזֹל", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תַסִּיג". מְלַמֵּד שֶׁכָּל הָעוֹקֵר תְּחוּמוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין. יָכוֹל [אַף] בְּחוּצָה לָאָרֶץ. תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל", בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין, בְּחוּצָה לָאָרֶץ אֵין עוֹבֵר אֶלָּא מִשּׁוּם לָאו אֶחָד בִּלְבַד, מִנַּיִן לְעוֹקֵר תְּחוּמִין שֶׁל שְׁבָטִים שֶׁעוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תַסִּיג". מִנַּיִן לְמַחֲלִיף. דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לוֹמַר עַל טָמֵא טָהוֹר וְעַל טָהוֹר טָמֵא שֶׁהוּא עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תַסִּיג". מִנַּיִן לְמוֹכֵר קֶבֶר אֲבוֹתָיו שֶׁעוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תַסִּיג". יָכוֹל אֲפִלּוּ לֹא נִקְבַּר בּוֹ אָדָם מֵעוֹלָם. תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּנַחֲלָתְךָ", הָא אִם קָבַר בּוֹ אֲפִלּוּ נֶפֶל אֶחָד בִּרְשׁוּתוֹ אֵינוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. הַמַּנִּיחַ כַּלְכָּלָה תַּחַת הַגֶּפֶן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בוֹצֵר הֲרֵי זֶה גּוֹזֶל אֶת הָעֲנִיִּים, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (אַל תַּסֵּג) ["לֹא תַסִּיג] גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים (בְּנַחֲלָה) [בְּנַחֲלָתְךָ"] וְגוֹ'. רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא הֲוָה מַפְלִיג מִצְוָה בְּלֵילָא. חָד זְמַן פְּגַע בֵּיהּ רַבּהוֹן דְּרוּחָאֵי, אֲמַר לֵיהּ לָא כְתִיב "לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ". אֲמַר לֵיהּ, לָא כְתִיב (משלי כא, יד) "מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף", וְעֹקְרוֹ מְקוֹמֵיהּ.