ילקוט שמעוני על התורה תתקכ״גYalkut Shimoni on Torah 923

א׳וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים מִצְוָה בְּעֵדִים שֶׁיַּעַמְדוּ. שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים. אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהֵן אֲנָשִׁים, אִשָּׁה עִם אִישׁ וְאִישׁ עִם אִשָּׁה שְׁתֵּי נָשִׁים זוֹ עִם זוֹ, מִנַּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב", מִכָּל מָקוֹם. יָכוֹל אַף אִשָּׁה תְּהֵא כְשֵׁרָה לְעֵדוּת. נֶאֱמַר כָּאן שְׁנֵי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שְׁנֵי, מַה שְּׁנֵי הָאָמוּר לְהַלָּן אֲנָשִׁים וְלֹא נָשִׁים אַף שְׁנֵי הָאָמוּר כָּאן אֲנָשִׁים וְלֹא נָשִׁים. אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב. יָבוֹא בַּעַל הַשּׁוֹר וְיַעֲמֹד עַל שׁוֹרוֹ. לִפְנֵי ה'. שֶׁהֵם סְבוּרִים לִפְנֵי בָּשָׂר וָדָם הֵם עוֹמְדִים, וְאֵין עוֹמְדִין אֶלָּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם. לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם. זֶה הוּא שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְכִי עָלָה עַל דַּעְתְּךָ שׁוֹפֵט שֶׁאֵינוֹ בְיָמֶיךָ, אֶלָּא שׁוֹפֵט שֶׁהוּא כָּשֵׁר וּמֻחְזָק לְךָ בְּאוֹתָם הַיָּמִים. הָיָה קָרוֹב וְנִתְרָחֵק, כָּשֵׁר. אֵין הָעֵדִים זוֹמְמִין נַעֲשִׂין זוֹמְמִין עַד שֶׁיָּזוּמוּ אֶת עַצְמָן. כֵּיצַד, מְעִידָנוּ אֶת אִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ, אָמְרוּ לָהֶן הֵיאַךְ אַתֶּם מְעִידִין שֶׁהֲרֵי נֶהֱרָג זֶה אוֹ הוֹרֵג זֶה עִמָּנוּ הָיָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, אֵין אֵלּוּ זוֹמְמִין, אֲבָל אָמְרוּ הֵיאַךְ אַתֶּם מְעִידִין שֶׁהֲרֵי הֱיִיתֶם עִמָּנוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי הֲרֵי אֵלּוּ זוֹמְמִין וְנֶהֱרָגִין עַל פִּיהֶם. מִנָּא הָנֵי מִלֵּי. אֲמַר (רָבָא) [רַב אַדָּא], דַּאֲמַר קְרָא (להלן פסוק יח) וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד, שֶׁיְּשַׁקֵּר גּוּפָהּ שֶׁל עֵדוּת. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תְּנָא לַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה, עַד שֶׁתִּסְרֶה גּוּפָהּ שֶׁל עֵדוּת.

ב׳(דברים יט יח) וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב. וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (דברים יז, ד) "וְהֻגַּד לְךָ וְשָׁמָעְתָּ וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב", הֵיטֵב הֵיטֵב לִגְזֵרָה שָׁוָה, מְלַמֵּד שֶׁבּוֹדְקִין אוֹתוֹ בְּשֶׁבַע חֲקִירוֹת. בְּדִיקוֹת מִנַּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יג, טו) "וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר". מִנַּיִן שֶׁהָעֵד עוֹשֶׂה עַצְמוֹ שֶׁקֶר. שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד". וּמִנַּיִן שֶׁעוֹשֶׂה חֲבֵרוֹ שֶׁקֶר. שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִנֵה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד". יָכוֹל אַף מִשֶּׁנֶּחְקְרָה עֵדוּתָן בְּבֵית דִּין. תַּלְמוּד לוֹמַר "שֶׁקֶר עָנָה בְאָחִיו", אֲמֹר מֵעַתָּה כָּל זְמַן שֶׁבֵּית דִּין צְרִיכִין לָהֶם וְלֹא מִשֶּׁנֶּחְקְרָה עֵדוּתָן בְּבֵית דִּין. כְּשֶׁתִּמְצָא לוֹמַר זוֹמֵם מִזּוֹמֵם, וַאֲפִלּוּ הֵם מֵאָה.

ג׳(דברים יט יט-כא) וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו. אִם מָמוֹן מָמוֹן, אִם מַכּוֹת מַכּוֹת. עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה מִנַּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם" וְגוֹ'. "לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו". מִכָּאן אָמְרוּ אֵין הָעֵדִים זוֹמְמִין נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין, שֶׁהֲרֵי הַצְּדוֹקִים אוֹמְרִים עַד שֶׁיֵּהָרֵג הַנִּדּוֹן שֶׁנֶּאֱמַר נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ. תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי, אֶרְאֶה בַּנֶּחָמָה אִם לֹא הָרַגְתִּי עֵד זוֹמֵם לְהוֹצִיא מִלִּבָּן שֶׁל צְדוֹקִין שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים אֵין הָעֵדִים נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיֵּהָרֵג הַנִּדּוֹן. אָמַר לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח, אֶרְאֶה בַּנֶּחָמָה אִם לֹא שָׁפַכְתָּ דַּם נָקִי, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חֲכָמִים אֵין הָעֵדִים זוֹמְמִין נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיִּזֹּמּוּ שְׁנֵיהֶם. מִיָּד קִבֵּל עָלָיו רַבִּי יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי שֶׁאֵין מוֹרֶה הֲלָכָה כָּל יָמָיו אֶלָּא בִּפְנֵי שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח. וְכָל יָמָיו שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי הָיָה מִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ (הָרוּג) [הָעֵד] וְהָיָה נִשְׁמָע קוֹלוֹ בַּלַּיְלָה, וְכִסְבוּרִים הָעָם קוֹלוֹ שֶׁל הָרוּג הוּא, אָמַר לָהֶם קוֹלִי שֶׁלִּי הוּא, תֵּדְעוּ שֶׁהֲרֵי לְמָחָר הוּא מֵת וְאֵין קוֹלוֹ נִשְׁמָע. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי, דִּילְמָא בְּדִינָא קָם בַּהֲדֵיהּ, אִי נַמֵּי פִּיּוּסֵי פְּיָיסֵיהּ. וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם. אָמַר רַבִּי אִלְעַאי, בְּפֵרוּשׁ רִבְּתָה תוֹרָה עֵדִים זוֹמְמִין לְתַשְׁלוּמִין, מִכְּדֵי כְּתִיב (להלן פסוק כא) וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם, יָד בְּיָד לָמָּה לִי, דָּבָר הַנִּתָּן מִיָּד לְיָד, וּמַאי נִיהוּ, מָמוֹן. חוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ נַמֵּי, מִכְּדֵי כְּתִיב "כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לוֹ", (שם כ) "כֵּן יִנָּתֵן בּוֹ" לָמָּה לִי. דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נְתִינָה, וּמַאי נִיהוּ, מָמוֹן. וְרַבִּי יוֹחָנָן, הַאי תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ" מִ(י)בָּעֵי לֵיהּ לְכִדְאַבָּיֵי, כְּתִיב (דברים כב, כט) "תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ" מִכְּלָּל דְּאִיכָּא בֹּשֶׁת וּפְגָם. וְעוּלָא נַפְקָא לֵיהּ מִדְּרָבָּא "וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ" וְגוֹ', הֲנָאַת שְׁכִיבָה חֲמִשִּׁים מִכְּלָל דְּאִיכָּא בֹּשֶׁת וּפְגָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עֵדִים זוֹמְמִין מָמוֹנָא מְשַׁלְּמֵי, וּמִילְקֵי לָא לָקֵי מִשּׁוּם דְּלָאו בְּנֵי הַתְרָאָה נִינְהוּ. דְּנִיתְרֵי בְהוֹ, אֵימָתַי נִיתְרֵי בְהוֹ, מֵעִקָּרָא, אָמְרֵי אִישְׁתְּלִין, נִיתְרֵי בְהוֹ בְּשְׁעַת מַעֲשֶׂה פָּרְשֵׁי וְלָא מַסְהֲדֵי, נִיתְרֵי בְהוֹ לְבַסּוֹף מַאי דַּהֲוָה הֲוָה. וְנִיתְרֵי בְהוֹ בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, וְנִיתְרֵי בְהוֹ מֵעִיקָרָא וְנִרְמְזֵייהוּ רְמִיזֵי. וְכִי לָא מַתְרִינַן בְּהוֹ לָא קָטְלִינַן לְהוֹ, מִי אִיכָּא מִידֵי דְּאִלּוּ אִינְהוּ בָּעֵי קָטִיל בְּלֹא הַתְרָאָה וְאִינְהוּ בָּעֵי הַתְרָאָה הָא בָּעִינָן וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו וְלֵיכָּא. וְאִי אָמַרְתְּ בֶּן גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה דְּלָאו מִכַּאֲשֶׁר זָמַם אִיתְרַבֵּי לִ(י)בָּעֵי הַתְרָאָה, אֲמַר קְרָא (ויקרא כד, כב) "מִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם", מִשְׁפָּט הַשָּׁוֶה לְכֻלְּכֶם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין לַעֲבָדִים בֹּשֶׁת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה, יא) "כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו אִישׁ וְאָחִיו", בְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַחְוָה, יָצָא עֶבֶד שֶׁאֵין לוֹ אַחְוָה. אֶלָּא מֵעַתָּה, לְרַבִּי יְהוּדָה זוֹמְמֵי עֶבֶד לֹא יֵהָרְגוּ דִּכְתִיב "וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו". אָמַר קְרָא וּבִעַרְתָּ הָרַע מִקִּרְבֶּךָ, מִכָּל מָקוֹם. תַּנְיָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם", לְפִי שֶׁכָּל (מוּמָתִין) [הַזּוֹמְמִין] שֶׁבַּתּוֹרָה זוֹמְמֵיהֶן [וּבוֹעֲלֵיהֶן] כַּיּוֹצֵא בָהֶם, בַּת כֹּהֵן הִיא בִּשְׂרֵפָה וְאֵין בּוֹעֲלָהּ בִּשְׂרֵפָה זוֹמְמִין אֵינִי יוֹדֵעַ אִם לוֹ הֻקְּשׁוּ אִם לָהּ הֻקְּשׁוּ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו, וְלֹא לַאֲחוֹתוֹ. מִנָּא הָא מִלְּתָא דַּאֲמוּר רַבָּנַן זִיל בְּתַר רֻבָּא כוּ' רֻבָּא דְּלֵיתָא קָמָן כְּגוֹן קָטָן וּקְטַנָּה. רָבִינָא אֲמַר, אַתְיָא מֵעֵדִים זוֹמְמִין דְּרַחֲמָנָא אֲמַר וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם וְדִילְמָא הַאי דְּאַסְהִידוּ עָלֵיהּ טְרֵפָה הֲוַאי אֶלָּא לָאו דְאָמְרִינַן זִיל בְּתַר רֻבָּא, וְכִי תֵימָא דְּבָדְקִינַן לֵיהּ, וְהָא תַנְיָא רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר לֹא הָרְגוּ נֶהֱרָגִין הָרְגוּ אֵין נֶהֱרָגִין. מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים. מִנָּא הָנֵי מִלֵּי. אֲמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דַּאֲמַר קְרָא וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם, לוֹ וְלֹא לְזַרְעוֹ. וְלִיפְסְלוּהָ לְדִידֵיהּ וְלָא לִיפְסְלוּהָ לְזַרְעֵיהּ. בָּעִינַן כַּאֲשֶׁר זָמַם וְלֵיכָּא.

ד׳מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא חַיָּב מַלְקוֹת אַרְבָּעִים וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין, לוֹקִין שְׁמוֹנִים, מִשּׁוּם (שמות כ, יג) "לֹא תַעֲנֶה" וְגוֹ' וּמִשּׁוּם וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין לוֹקִין אֶלָּא אַרְבָּעִים. וְרַבָּנַן, הַאי "לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ" מַאי דָּרְשֵׁי בֵיהּ. מִ(י)בָּעֵי לֵיהּ לְאַזְהָרָה לְעֵדִים זוֹמְמִין. וְרַבִּי מֵאִיר, אַזְהָרָה מֵעֵדִים זוֹמְמִין מְנָא לֵיהּ. נַפְקָא לֵיהּ מִן וְהַנִּשְׁאָרִים יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ. וְרַבָּנַן, הַהוּא מִיבָּעֵי לֵיהּ לְהַכְרָזָה. וְרַבִּי מֵאִיר, הַכְרָזָה מִיִּשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ נָפְקָא. מְשַׁלְּשִׁין בְּמָמוֹן וְאֵין מְשַׁלְּשִׁין בְּמַכּוֹת. כֵּיצַד, הֵעִידוּהוּ שֶׁהוּא חַיָּב לַחֲבֵרוֹ מָאתַיִם זוּז וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין מְשַׁלְּשִׁין בֵּינֵיהֶם, אֲבָל אִם הֵעִידוּהוּ שֶׁהוּא חַיָּב מַלְקוֹת וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד לוֹקֶה אַרְבָּעִים. מִנָּא הָנֵי מִלֵּי. אֲמַר אַבָּיֵי, נֶאֱמַר רָשָׁע בְּחַיָּבֵי מַלְקוֹת וְנֶאֱמַר רָשָׁע בְּחַיָּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין, מַה לְּהַלַּן אֵין מִיתָה לַחֲצָאִין אַף כָּאן אֵין מַלְקוּת לַחֲצָאִין. רָבָא אֲמַר, בָּעִינָן וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו וְלֵיכָּא. אִי הָכֵי, מָמוֹן נַמֵּי. מָמוֹן מִצְטָרֵף. מַלְקוֹת לָא מִצְטָרֵף. אֵין הָעֵדִים זוֹמְמִין נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין, שֶׁהֲרֵי הַצְּדוֹקִים אָמְרִין עַד שֶׁיֵּהָרֵג הַנִּדּוֹן שֶׁנֶּאֱמַר "נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ". אֲמַר לֵיהּ, וַהֲלֹא נֶאֱמַר "כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו" וַהֲרֵי אָחִיו קַיָּם. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ". יָכוֹל מִשֶּׁקִּבְּלוּ עֵדוּתָן יֵהָרֵג, תַּלְמוּד לוֹמַר "נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ", הָא אֵין נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין. תַּנְיָא רַבִּי אוֹמֵר, לֹא הָרְגוּ נֶהֱרָגִין הָרְגוּ אֵין נֶהֱרָגִין. אָמַר לוֹ אָבִיו, בְּנִי לָאו קַל וָחֹמֶר הוּא, אָמַר לוֹ, לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּנוּ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין, דְתַנְיָא "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲח(וֹ)תוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ" וְכוּ', חַיָּבֵי מַלְקוֹת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "רָשָׁע רָשָׁע", חַיָּבֵי גָּלֻיּוֹת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "רֹצֵחַ רֹצֵחַ". דְּבֵי רַבִּי [חִיָּא] תְּנָא יָד בְּיָד, דָּבָר הַנִּתָּן מִיָּד לְיָד, וּמַאי נִיהוּ, מָמוֹן. אֶלָּא מֵעַתָּה רֶגֶל בְּרָגֶל נַמֵּי [הָכֵי הוּא. אָמְרִי, דְּבֵי] רַבִּי [חִיָּא] קְרָא יְתֵירָא קָא דָרְשֵׁי, מִכְּדֵי כְּתִיב וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מַמָּשׁ (הָא תוּ) [יָד בְּיָד] לָמָּה לִי, שְׁמַע מִנָּהּ מָמוֹן. רֶגֶל בְּרָגֶל לָמָּה לִי. אַיְידֵי דִּכְתִיב "יָד בְּיָד" כְּתִיב נַמֵּי "רֶגֶל בְּרָגֶל".

ה׳מִנַּיִן שֶׁהַמְבַיֵּשׁ מְשַׁלֵּם מָמוֹן. נֶאֱמַר כָּאן "לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים כה, יב) "לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ", מַה לֹּא תָחוֹס עֵינֶךָ הָאָמוּר (לְהַלָּן) [כָּאן] מָמוֹן אַף "לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ" הָאָמוּר (כָּאן) [לְהַלָּן] מָמוֹן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, נֶאֱמַר כָּאן יָד וְרֶגֶל וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "יָד" וְ"רֶגֶל", מַה יָּד וְרֶגֶל הָאָמוּר (לְהַלָּן) [כָּאן] מָמוֹן אַף "יָד" וְ"רֶגֶל" הָאָמוּר (כָּאן) [לְהַלָּן] מָמוֹן. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, מִנַּיִן שֶׁלֹּא יֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַד שֶׁיְּהוּ בּוֹ יָדַיִם וְרַגְלַיִם וְעֵינַיִם וְשִׁנַּיִם תַּלְמוּד לוֹמַר "נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ עַיִן בְּעַיִן שֵׁן בְּשֵׁן יָד בְּיָד".

ו׳כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בַּמָּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה, אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת חוֹבָה הַכֹּל יוֹצְאִין אֲפִלּוּ חָתָן מֵחַדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ.

ז׳(דברים כ א) כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה "וְלֹא תָחוֹס עֵינֶךָ", וְאַחֲרָיו הוּא אוֹמֵר וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב, אֲמַר לָהֶם אִם אַתֶּם חוֹמְלִין עֲלֵיהֶם הֵם יוֹצְאִין לַמִּלְחָמָה עֲלֵיכֶם. מָשָׁל לְרוֹעֶה, שֶׁהָיָה רוֹעֶה צֹאנוֹ בַּיַּעַר, מָצָא גּוּר אֶחָד שֶׁל זְאֵב וְחָמַל עָלָיו וְהָיָה מֵינִיקוֹ מִן הָעִזִּים, בָּא בַּעַל מְלַאכְתּוֹ וְרָאָה אוֹתוֹ, אֲמַר לֵיהּ הֲרֹג אוֹתוֹ לֹא תָחוֹס עָלָיו שֶׁלֹּא יְהֵא תַקָּלָה לָצֹאן וְלֹא שָׁמַע אֵלָיו, כֵּיוָן שֶׁגָּדַל הָיָה רוֹאֶה כֶּבֶשׂ וְהוֹרְגוֹ גְּדִי וְאוֹכְלוֹ, אֲמַר לֵיהּ לֹא אָמַרְתִּי לְךָ לֹא תָחוֹס, כָּךְ אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה, אִם אַתֶּם חָסִין עֲלֵיהֶם (במדבר לג, נה) "וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם". וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּשָׁאוּל שֶׁחָמַל עַל אֲגָג. וְאַחְאָב שֶׁחָמַל עַל בֶּן הֲדָד. וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ, מָשָׁל לִשְׁנַיִם שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים עַל פֶּתַח בֵּית הַוַּעַד, אֶחָד גְּבַהּ קוֹמָתוֹ וְהָיָה עַם הָאָרֶץ, וְאֶחָד קָטָן וְהָיָה בֶּן תּוֹרָה, הִתְחִיל הַגָּבוֹהַּ מִתְגָּאֶה לוֹמַר אֲנִי נִכְנָס תְּחִלָּה. אָמַר לוֹ, אַל תְּהִי רוּחֲךָ גָּבוֹהַּ בְּקוֹמָתְךָ, נִכְנְסוּ בְּבֵית הַוַּעַד הָיָה אוֹתוֹ חָבֵר נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּפָרָשָׁה וְהוֹשִׁיבוּהוּ בְּמָקוֹם חָמוּד. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אַל תִּירָא מֵהֶם. שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ב, ט) "וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ" וְגוֹ'.

ח׳דָּבָר אַחֵר "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה וְגוֹ' וְרָאִיתָ וְגוֹ' עַם רַב מִמְּךָ". אָמַר אֶחָד לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, לָא חֲצִיפָא אִימַרְתָּא דְּרַעיָא בֵּין שִׁבְעִין דִּבִּין, אֲמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא בְּחֵילֵיהּ דְּרַעיָא הִיא רַעיָא. אִלּוּלֵא חֵילֵיהּ דְּרַעיָא לָא הֲוָה רָעֵי לָהּ בֵּינִי שִׁבְעִין דִּבִּין וְהוּא מְשֵׁיזִיב לָהּ מִכֻּלְּהוֹן. כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה. בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. עַל אֹיְבֶךָ. כְּנֶגֶד אוֹיְבֶיךָ אַתָּה נִלְחָם וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב מַה הֵם יוֹצְאִין עָלֶיךָ בְּסוּס וָרֶכֶב. אַף אַתָּה צֵא עֲלֵיהֶן בְּסוּס וָרֶכֶב. סוּס וָרֶכֶב. כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, כָּל הָעוֹבְדֵי אֱלִילִים נַעֲשִׂין לִפְנֵיהֶם כְּסוּס אֶחָד. שֶׁנֶּאֱמַר "סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם" וְכִי סוּס אֶחָד הָיָה וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר וַיִּקַּח (שם יד, ז) "שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב" וּכְתִיב (שם טו, ד) "מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה", אֶלָּא כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם וְכוּ'. כַּיוֹצֵא בּוֹ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב וְכִי סוּס אֶחָד וְהָכְתִיב "עַם רַב מִמְּךָ" וְכוּ'. "לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ". מִי שֶׁהֶעֱלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם הוּא עוֹמֵד לְךָ בְּעֵת צָרָה.

ט׳(דברים כ ב-ג) וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן. זֶה כֹּהֵן מְשׁוּחַ מִלְחָמָה, יָכוֹל כָּל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים". מַה שּׁוֹטְרִים מְמֻנִּים אַף כֹּהֵן מְמֻנֶּה, וְאֵימָא כֹּהֵן גָּדוֹל, דּוּמְיָא דְּשׁוֹטֵר מַה שּׁוֹטֵר שֶׁיֵּשׁ מְמֻנֶּה עַל גַּבָּיו, אַף כֹּהֵן, וְהָאִיכָּא מֶלֶךְ, בַּעֲבוֹדָתוֹ קָאָמְרֵי. וְדִבֶּר אֶל הָעָם. בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. נֶאֱמַר כָּאן וְדִבֶּר וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שמות יט, יט) "מֹשֶׁה יְדַבֵּר", מַה לְּהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. מ"שׁ שְׁמַע אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי [אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל] אֲפִלּוּ לֹא קִיַּמְתֶּם אֶלָּא קְרִיאַת שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית. אִי אַתֶּם נִמְסָרִים בְּיָדָם. אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם וְלֹא עַל אֲחֵיכֶם. לֹא יְהוּדָה עַל שִׁמְעוֹן וְלֹא שִׁמְעוֹן עַל בִּנְיָמִין שֶׁאִם תִּפְּלוּ בְּיָדָם יְרַחֲמוּ עֲלֵיכֶם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר "וַיָּקֻמוּ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְשֵׁמוֹת וַיַּחֲזִיקוּ בַשִּׁבְיָה וְכָל מַעֲרֻמֵּיהֶם הִלְבִּישׁוּ" וְגוֹ' עַל אֹיְבֵיכֶם אַתֶּם הוֹלְכִים, שֶׁאִם תִּפְּלוּ בְּיָדָם אֵין מְרַחֲמִין עֲלֵיכֶם. אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם מִצִּחְצוּחַ חֲרָבוֹת, וְאַל תִּירְאוּ. מִפְּנֵי הַגָּפַת תְּרִיסִין וְשִׁפְעַת קַלְגָסִין וְאַל תַּחְפְּזוּ, מִקּוֹל הַקְּרָנוֹת. וְאַל תַּעַרְצוּ מִקּוֹל הַצְּוָחָה. תָּנוּ רַבָּנָן פַּעֲמַיִם מְדַבֵּר עִמָּם, אַחַת בַּסְּפָר וְאַחַת בַּמִּלְחָמָה, בַּסְּפָר מַהוּ אוֹמֵר, שִׁמְעוּ דְּבָרַי מֵעֶרְכֵי הַמִּלְחָמָה וְחִזְרוּ. בַּמִּלְחָמָה מַהוּ אוֹמֵר, אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ. כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁהָאוֹיְבִים עוֹשִׂים, מַגִּיפִים וּמְרִיעִים וְצוֹוְחִים וְרוֹמְסִים. כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם (הוּא) הַהֹלֵךְ (לִפְנֵיכֶם) [עִמָּכֶם]. הֵם בָּאִים בְּנִצְחוֹן בָּשָׂר וָדָם וְאַתֶּם בָּאִים בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, פְּלִשְׁתִּים בָּאוּ בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל גָּלְיָת מֶה הָיָה סוֹפָם, סוֹף שֶׁנָּפַל בַּחֶרֶב וְהֵם נָפְלוּ עִמּוֹ, בְּנֵי עַמּוֹן בָּאוּ בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל שׁוֹבָךְ מֶה הָיָה סוֹפוֹ, סוֹף שֶׁנָּפַל בַּחֶרֶב וְהֵם נָפְלוּ עִמּוֹ. וְאַתֶּם לֹא כֵן כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ (לִפְנֵיכֶם) [עִמָּכֶם]. לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם, זֶה מַחֲנֵה הָאָרוֹן. וְכָל כָּךְ לָמָּה מִפְּנֵי שֶׁהַשֵּׁם וְכָל כִּנּוּיָיו מֻנָּחִין בָּאָרוֹן.

י׳וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה. [יָכוֹל זֶה יוֹם שֶׁקְּרֵבִין בּוֹ לַמִּלְחָמָה], כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם, הֲרֵי הַיּוֹם שֶׁקְּרֵבִין בּוֹ לַמִּלְחָמָה אָמוּר. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה". כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעִים לַסְּפָר כֹּהֵן מַתְנֶה עֲלֵיהֶם הַתְּנָאִים הַלָּלוּ. (דברים כ ד) לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם. מִשְּׂרָפִים וְעַקְרַבִּים וְרוּחוֹת הָרָעִים. עַד כָּאן הָיָה מְשׁוּחַ הַמִּלְחָמָה מְדַבֵּר, מִכָּאן וְאֵילָךְ וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים.

י״א(דברים כ ה-ט) תָּנוּ רַבָּנָן "וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים". יָכוֹל דְּבָרִים שֶׁל עַצְמָן, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים הֲרֵי דְּבָרִים שֶׁל עַצְמָן אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים בְּדִבְרֵי מְשׁוּחַ מִלְחָמָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. הָא כֵּיצַד כֹּהֵן מְדַבֵּר וְשׁוֹטֵר מַשְׁמִיעַ. תָּנֵי חָדָא כֹּהֵן מְדַבֵּר וְשׁוֹטֵר מַשְׁמִיעַ. וְתַנְיָא אִידָךְ כֹּהֵן מְדַבֵּר וְכֹהֵן מַשְׁמִיעַ. וְתַנְיָא אִידָךְ שׁוֹטֵר מְדַבֵּר וְשׁוֹטֵר מַשְׁמִיעַ. אָמַר אַבַּיֵי [הָא כֵּיצַד] מִוְנִגַּשׁ עַד וְדִבְּרוּ כֹּהֵן מְדַבֵּר וְכֹהֵן מַשְׁמִיעַ מִוְדִבְּרוּ עַד וְיָסְפוּ כֹּהֵן מְדַבֵּר וְשׁוֹטֵר מַשְׁמִיעַ, מִכָּאן וְאֵילָךְ שׁוֹטֵר מְדַבֵּר וְשׁוֹטֵר מַשְׁמִיעַ. מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה. אֵין לִי אֶלָּא בָּנָה, לָקַח וְיָרַשׁ נִתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה מִנַּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "מִי הָאִישׁ". אֵין לִי אֶלָּא בַּיִת, מִנַּיִן לְרַבּוֹת בֵּית הַתֶּבֶן וּבֵית הַבָּקָר וּבֵית הָאוֹצָרוֹת וּבֵית הָעֵצִים. תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר בָּנָה" [מִכָּל מָקוֹם]. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף הַבּוֹנֶה בֵּית שַׁעַר אַכְסַדְרָה וּמִרְפֶּסֶת. תַּלְמוּד לוֹמַר "בַיִת". מַה בַּיִת הָרָאוּי לְדִירָה אַף כָּל הָרָאוּי לְדִירָה. לֹא חִנֵּךְ וְלֹא חֲנָכוֹ פְּרָט לְגַזְלָן וְכוּ' כְּגוֹן דְּעָבַד תְּשׁוּבָה וְיָהִיב דָּמֵיהּ. [אִי הָכִי הַוֵה לֵיהּ לוֹקֵחַ וְלִיהָדַר]. כֵּיוָן דְּמֵעִקָּרָא בְּתוֹרַת גָּזֵל אֲתָא לְיָדֵיהּ לָא. תָּנוּ רַבָּנָן "נָטַע כֶּרֶם". אֵין לִי אֶלָּא נָטַע, לָקַח וְיָרַשׁ וְנִיתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה מִנַּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "וּמִי הָאִישׁ" אֲשֶׁר נָטַע כֶרֶם. אֵין לִי אֶלָא כֶּרֶם, מִנַּיִן לְרַבּוֹת חֲמִשָּׁה מִינֵי אִילָנֵי מַאֲכָל וַאֲפִלּוּ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר נָטַע". יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה הַנּוֹטֵעַ אַרְבָּעָה אִילָנֵי מַאֲכָל וַחֲמִשָּׁה אִילָנֵי סְרָק, תַּלְמוּד לוֹמַר "כֶּרֶם". רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר כֶּרֶם כְּמַשְׁמָעוֹ. לֹא חִלֵּל וְלֹא חִלְּלוֹ פְּרָט לְמַבְרִיךְ וּלְמַרְכִּיב. וְהָאֲנָן תְּנָן אֶחָד הַנּוֹטֵעַ וְאֶחָד הַמַּבְרִיךְ וְאֶחָד הַמַּרְכִּיב לָא קַשְׁיָא, כָּאן בְּהַרְכָּבַת הֶתֵּר, כָּאן בְּהַרְכָּבַת אִסּוּר. הַאי הַרְכָּבַת הֶתֵּר הֵיכִי דָמֵי, אִילֵּימָא יָלְדָה בְּיָלְדָה, תֵּיפּוּק לֵיהּ דְּבָעֵי מִיהָדַר מִשּׁוּם יָלְדָה רִאשׁוֹנָה, כוּ'. אֶלָּא כְּגוֹן דִּנְטָעָהּ לְהַךְ קָמַייתָא לִסְיָג וּלְקוֹרוֹת, דְּאָמַר מַר הַנּוֹטֵעַ לִסְיָג וּלְקוֹרוֹת, פָּטוּר מִן הָעָרְלָה. אָמַר רַב פַּפָּא, כֶּרֶם שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִין. אֵין חוֹזְרִין עָלָיו מֵעֶרְכֵי הַמִּלְחָמָה. וְכָל חָד וְחָד לָא קְרִינָן בֵּיהּ כַּרְמוֹ. חֲמִשָּׁה אַחִים וּמֵת אֶחָד מֵהֶם בַּמִּלְחָמָה כֻּלָּן חוֹזְרִין. דְּכָל חָד וְחָד קְרִינָן בֵּיהּ אִשְׁתּוֹ. תָּנוּ רַבָּנָן "אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה". אֶחָד הַמְאָרֵס אֶת הַבְּתוּלָה וְאֶחָד הַמְאָרֵס אֶת הָאַלְמָנָה וְאֶחָד שׁוֹמֶרֶת יָבָם וַאֲפִלּוּ חֲמִשָּׁה אַחִים [וּמֵת אֶחָד מֵהֶם בַּמִּלְחָמָה כֻּלָּן חוֹזְרִים]. לֹא לָקַח וְלֹא לְקָחָהּ פְּרָט לְאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר. תָּנוּ רַבָּנָן "אֲשֶׁר בָּנָה אֲשֶׁר נָטַע אֲשֶׁר אֵרַשׂ" לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ. שֶׁיִּבְנֶה אָדָם בַּיִת וְיִטַּע כֶּרֶם וְאַחַר כָּךְ יִשָּׂא אִשָּׁה. וְאַף שְׁלֹמֹה אָמַר בְּחָכְמָתוֹ (משלי כד, כז) "הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ" זֶה בַּיִת. "וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ" זֶה כֶּרֶם, "אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ" זוֹ אִשָּׁה. כָּל אֵלּוּ שׁוֹמְעִים דִּבְרֵי כֹּהֵן (וְחוֹזְרִין) מֵעֶרְכֵי הַמִּלְחָמָה וְחוֹזְרִין וּמְסַפְּקִין מַיִם וּמָזוֹן וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים. וְאֵלּוּ שֶׁאֵין זָזִין מִמְּקוֹמָם, בָּנָה בַּיִת וַחֲנָכוֹ, נָטַע כֶּרֶם וְחִלְּלוֹ. וְהַנּוֹשֵׂא אֶת אֲרוּסָתוֹ. וְהַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר "נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת" "בֵּיתוֹ" זוֹ בֵּיתוֹ. "יִהְיֶה". זֶה כַּרְמוֹ. "וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ" [זוֹ אִשְׁתּוֹ] אֲשֶׁר לָקָח לְהָבִיא אֶת יְבִמְתּוֹ. וְאֵינָן מְסַפְּקִים מַיִם וּמָזוֹן וְאֵינָם מְתַקְּנִים אֶת הַדְּרָכִים.

י״בתָּנוּ רַבָּנָן (דברים כד, ה) "אִשָּׁה חֲדָשָׁה", אֵין לִי אֶלָּא חֲדָשָׁה, אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "אִשָּׁה" מִכָּל מָקוֹם, אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "חֲדָשָׁה". מִי שֶׁחֲדָשָׁה אֶצְלוֹ. יָצָא מַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ שֶׁאֵין חֲדָשָׁה לוֹ. תָּנוּ רַבָּנָן (שם) "לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא" יָכוֹל בַּצָּבָא לֹא יֵצֵא אֲבָל יַסְפִּיק מַיִם וּמָזוֹן. (וִיתַקֵּן אֶת הַדְּרָכִים) תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר". יָכוֹל בָּנָה בַּיִת וְלֹא חֲנָכוֹ נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ אֵרַס אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ, כְּשֵׁם שֶׁאִי אַתָּה מַעֲבִיר עַל (אֵלּוּ) [זֶה] כָּךְ אִי אַתָּה מַעֲבִיר עַל אֵלּוּ. תַּלְמוּד לוֹמַר "עָלָיו". עָלָיו אֵינוֹ מַעֲבִיר אֲבָל אַתָּה מַעֲבִיר עַל אֲחֵרִים. וּמֵאַחַר דִּכְתִיב "וְלֹא יַעֲבֹר". "לֹא יֵצֵא בַצָּבָא" לָמָּה לִי. לַעֲבֹר עָלָיו בִשְׁנֵי לָאוִין.

י״גמִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כְּמַשְׁמָעוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה וְלִרְאוֹת חֶרֶב שְׁלוּפָה. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ, לְפִיכָךְ תָּלְתָה לוֹ הַתּוֹרָה אֶת כָּל אֵלּוּ שֶׁיַּחֲזֹר בִּגְלָלָן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר, זֶהוּ אִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב. מַאי אִיכָּא בֵּין רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי יוֹסֵי הַגְלִילִי. אִיכָּא בֵּינַיְהוּ עֲבֵירָה דְּרַבָּנַן. סָח בֵּין תְּפִלָּה לִתְפִלָּה עֲבֵירָה הִיא בְּיָדוֹ וְחוֹזֵר עָלֶיהָ מֵעֶרְכֵי הַמִּלְחָמָה. מָאן תָּנָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן שָׁמַע קוֹל קְרָנוֹת וְנִבְעַת הַגָּפַת תְּרִיסִין וְרָתַת, צִחְצוּחַ חֲרָבוֹת וּמַיִם שׁוֹתְתִין לוֹ עַל בִּרְכָּיו חוֹזֵר. לֵימָא רַבִּי עֲקִיבָא הִיא וְלֹא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, אֲפִלּוּ תֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי, מוֹדֶה מִשּׁוּם וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ. וְהָיָה כְּכַלּוֹת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם. בַּעֲקֵבוֹ שֶׁל עַם מַעֲמִידִין זְקִיפִין מִלִּפְנֵיהֶם וַאֲחֵרִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם וְכַשִּׁילִין שֶׁל בַּרְזֶל בִּידֵיהֶן וְכָל הַמְבַקֵּשׁ לַחֲזֹר הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לְקַפֵּחַ אֶת שׁוֹקָיו. שֶׁתְּחִלַּת נְפִילָה נִיסָה. שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ד, יז) "נָס יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וְגַם מַגֵּפָה גְדוֹלָה הָיְתָה בָעָם". וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (שם לא, א) "וַיָּנֻסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים וַיִּפְּלוּ" וְגוֹ'. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת. אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה הַכֹּל יוֹצְאִין אֲפִלּוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת חוֹבָה אֲפִלּוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מְחֻפָּתָהּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן רְשׁוּת דְּרַבָּנַן זוֹ הִיא מִצְוָה דְּרַבִּי יְהוּדָה. מִצְוָה דְּרַבָּנַן זוֹ הִיא חוֹבָה דְּרַבִּי יְהוּדָה. מִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ לִכְבֹּשׁ דִּבְרֵי הַכֹּל חוֹבָה, מִלְחֶמֶת בֵּית דָּוִד לִרְוָחָה דִּבְרֵי הַכֹּל רְשׁוּת. כִּי פְּלִיגֵי לְמִעוּטֵי נָכְרִים דְּלָא לֵיתִי עָלַיְהוּ, מַר קָרֵי לֵיהּ מִצְוָה. וּמַר קָרֵי לֵיהּ (חוֹבָה) [רְשׁוּת]. נַפְקָא מִינָהּ לְעוֹסֵק בְּמִצְוָה שֶׁפָּטוּר מִן הַמִּצְוָה. וְיָסְפוּ. לָמָּה נֶאֶמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ. שֶׁלֹּא יְהוּ עָרֵי יִשְׂרָאֵל נְשַׁמּוֹת כְּדִבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חָס הַמָּקוֹם עַל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת. מִפְּנֵי "הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב". כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר יֹאמְרוּ שֶׁמָּא בָּנָה בַּיִת שֶׁמָא נָטַע כֶּרֶם שֶׁמָּא אֵרַשׂ אִשָּׁה וְכֻלָּם צְרִיכִין לְהָבִיא עֵדוּתָן. חוּץ מִן הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב שֶׁעֵדָיו עִמּוֹ. שָׁמַע קוֹל הַגָּפַת תְּרִיסִין וְנִבְעַת, קוֹל צַהֲלוֹת סוּסִים וּמְרַתֵּת קוֹל לִעוּז קְרָנוֹת וְנִבְהַל, רוֹאֶה שִׁמּוּשׁ סַיָּפִין וּמַיִם יוֹרְדִין בֵּין בִּרְכָּיו. פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה. אִם אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לְדִבְרֵי כֹהֵן סוֹף שֶׁהוּא מֵת בַּמִּלְחָמָה. וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ יָכוֹל דּוֹדוֹ וּבֶן דּוֹדוֹ. נֶאֱמַר כָּאן אַחֵר (דברים כח, ל) וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "אַחֵר" מַה אַחֵר הָאָמוּר לְהַלָּן נָכְרִי, אַף אַחֵר הָאָמוּר כָּאן נָכְרִי. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר "הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב". שֶׁהוּא בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה. וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו. מְלַמֵּד שֶׁאִם הָיָה אֶחָד מֵהֶם מִתְיָרֵא מִן הָעֲבֵירוֹת שֶׁבְּיָדוֹ כֻּלָּם חוֹזְרִין וּבָאִים.

י״ד(דברים כ י) כִּי תִקְרַב אֶל עִיר וְגוֹ'. בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אֶל עִיר וְלֹא לִכְרַךְ. אֶל עִיר וְלֹא לִכְפָר. לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ. וְלֹא לְהַרְעִיבָהּ ולְהַצְמִיאָהּ וְלֹא לַהֲמִיתָהּ בְּמִיתַת תַּחֲלוּאִים. וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁאֲפִלּוּ מֵתִים צְרִיכִין שָׁלוֹם. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁאֲפִלּוּ בְּמִלְחַמְתָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין שָׁלוֹם. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁדָּרֵי רֹם צְרִיכִין שָׁלוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כה, ב) "עֹשֶה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו" גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁחוֹתֶמֶת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים. וְאַף מֹשֶׁה הָיָה אוֹהֵב שָׁלוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת דִּבְרֵי שָׁלוֹם". (דברים כ יא-יד) וְהָיָה אִם שָׁלוֹם תַּעַנְךָ. יָכוֹל אֲפִלּוּ מִקְצָתָהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר "וּפָתְחָה לָךְ" כֻּלָּהּ וְלֹא מִקְצָתָהּ. "וְהָיָה כָּל הָעָם הַנִּמְצָא בָהּ". לְרַבּוֹת כְּנַעֲנִים שֶׁבְּתוֹכָהּ. יִהְיוּ לְךָ לָמַס וַעֲבָדוּךָ. אָמְרוּ מְקַבְּלִים אָנוּ עָלֵינוּ מִסִּים וְלֹא שִׁעְבּוּד שִׁעְבּוּד וְלֹא מִסִּים אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶם עַד שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם זוֹ וָזוֹ. (פסוק יב) וְאִם לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה. הַכָּתוּב מְבַשֶּׂרְךָ שֶׁאִם אֵינָהּ מַשְׁלֶמֶת עִמְּךָ לְסוֹף שֶׁהִיא עוֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה. וְצַרְתָּ עָלֶיהָ. אַף לְהַרְעִיבָהּ אַף לְהַצְמִיאָהּ אַף לַהֲמִיתָהּ בְּמִיתַת תַּחֲלוּאִים (פסוק יג-יד) וּנְתָנָהּ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ. אִם עָשִׂיתָ אֶת כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן לְסוֹף שֶׁה' נוֹתְנָהּ בְּיָדְךָ. וְהִכִּיתָ אֶת כָּל זְכוּרָהּ לְפִי חָרֶב. שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַקְּטַנִּים שֶׁבְּתוֹכָהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר "רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף" וְגוֹ'. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא טַף שֶׁל נְקֵבוֹת. אָמַרְתָּ וּמַה מִדְּיָן שֶׁהֵמִית אֶת הַנְּקֵבוֹת הַגְּדוֹלוֹת הֶחֱיָה אֶת הַקְּטַנּוֹת. כָּאן שֶׁהֶחֱיָה אֶת הַגְּדוֹלוֹת אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּחַיֶּה אֶת הַקְּטַנּוֹת. הָא אֵינוֹ אוֹמֵר כָּאן טַף אֶלָּא טַף שֶׁל זְכָרִים. [כָּל שְׁלָלָהּ תָּבֹז לָךְ]. יָכוֹל שֶׁתְּהֵא בִּזָּתָן אֲסוּרָה לְךָ. תַּלְמוּד לוֹמַר "תָּבֹז לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת שְׁלַל אֹיְבֶיךָ". (דברים כ טו-יז) כֵּן תַעֲשֶׂה לְכָל הֶעָרִים הָרְחֹקֹת. הָרְחוֹקוֹת בַּתּוֹרָה הַזֹּאת, וְאֵין הַקְּרוֹבוֹת בַּתּוֹרָה הַזֹּאת, רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה. בְּסַיִף. כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם יָכוֹל תְּהֵא בִּזָּתָן אֲסוּרָה לְךָ. תַּלְמוּד לוֹמַר "וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב" וְגוֹ'. הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. לְרַבּוֹת אֶת הַגִּרְגָּשִׁי. (דברים כ יח) לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יְלַמְּדוּ אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת. מְלַמֵּד שֶׁאִם עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה אֵין נֶהֱרָגִין. וַחֲטָאתֶם לַה' אֱלֹהֵיכֶם. אִם לֹא עֲשִׂיתֶם כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן נִקְרֵאתֶם חַטָּאִים לַה' אֱלֹהֵיכֶם. (דברים כ יט-כ) כִּי תָצוּר אֶל עִיר וְגוֹ' לְהִלָּחֵם. בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אֶל עִיר. וְלֹא לִכְרַךְ. אֶל עִיר. וְלֹא לִכְפָר. יָמִים רַבִּים יָמִים שְׁנַיִם, רַבִּים שְׁלוֹשָׁה, מִכָּאן אָמְרוּ אֵין צָרִין עַל עִיר שֶׁל עוֹבְדֵי אֱלִילִים פָּחוֹת מִשְּׁלוֹשָׁה יָמִים קֹדֶם לְשַׁבָּת. לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, וְלֹא לִשְׁבּוֹתָהּ. לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן. אֵין לִי אֶלָּא בַּרְזֶל, מִנַּיִן אַף לִמְשֹׁךְ הֵימֶנָּה אַמַּת הַמַּיִם. תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ" בְּכָל דָּבָר.

ט״ודָּבָר אַחֵר. "כִּי תָצוּר אֶל עִיר". מַגִּיד שֶׁתּוֹבֵעַ שָׁלוֹם שְׁנַיִם שְׁלוֹשָׁה (פְּעָמִים) [יָמִים] עַד שֶׁלֹּא נִלְחָם בָּהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמואל ב א, א) "וַיֵּשֶׁב דָּוִד בְּצִקְלָג יָמִים (רַבִּים) [שְׁנָיִם"] (יָמִים שְׁנַיִם רַבִּים שְׁלֹשָׁה). וְאֵין צָרִין עַל עִיר בִּתְחִלָּה בְּשַׁבָּת אֶלָּא קֹדֶם לְשַׁבָּת שְׁלֹשָׁה יָמִים. וְאִם הִקִּיפוּהָ וְאֵרְעָה שַׁבָּת לִהְיוֹת, אֵין הַשַּׁבָּת מַפְסֶקֶת מִלְחַמְתָּהּ. זֶה אֶחָד מִשְּׁלוֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁדָּרַשׁ שַׁמַּאי הַזָּקֵן. אֵין מַפְלִיגִין אֶת הַסְּפִינָה לַיָּם הַגָּדוֹל אֶלָּא שְׁלוֹשָׁה יָמִים קֹדֶם לְשַׁבָּת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה אֲבָל בְּדֶרֶךְ קְרוֹבָה מַפְלִיגִין אוֹתָהּ. כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל מִצְוַת עֲשֵׂה. [וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת. מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה דָּבָר אַחֵר "כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל"] שֶׁחַיָּיו שֶׁל אָדָם (אֵינָם אֶלָּא) מִן הָאִילָן. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר. מִכָּאן חָס הַמָּקוֹם עַל פֵּרוֹת הָאִילָן קַל וָחֹמֶר מֵאִילָן, וּמָה אִילָן שֶׁעוֹשֶׂה פֵּרוֹת הִזְהִירְךָ הַכָּתוּב עָלָיו. פֵּרוֹת עַצְמָן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר קוֹצְצֵהוּ. ["רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע". זֶה אִילָן מַאֲכָל]. כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל זֶה אִילָן סְרָק. אִם סוֹפֵנוּ לְרַבּוֹת אִילָן (סְרָק) [מַאֲכָל] מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ["כִּי לֹא עֵץ] מַאֲכָל". מְלַמֵּד שֶׁאִילָן סְרָק קוֹדֵם לְאִילָן מַאֲכָל. יָכוֹל אֲפִלּוּ מְעֻלֶּה מִמֶּנּוּ בְּדָמִים וּכְדִבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי [שִׁמְעוֹן], תַּלְמוּד לוֹמַר "רַק אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ". עוֹשֶׂה אַתָּה מִמֶּנּוּ (תִּקּוּן וְדוּגְיָאוֹת) [דָּיֵק וְכַרְכּוֹמוֹת]. וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר עוֹשֶׂה אַתָּה לָהּ מִינֵי מַטֶרְנָאוֹת. וּמֵבִיא אַתָּה לָהּ מִינֵי בְּלִיצְטְרָאוֹת. עַד רִדְתָּהּ, וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת. לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ. אָמַר מַר זוּטְרָא הַאי מָאן דְּמְכַסֵּי שְׁרָגָא דְּמִשְׁחָא. וּמֶגַלֵי נַפְטָא קָא עָבַר מִשׁוּם בַּל תַּשְׁחִית. מַאי דִּכְתִיב "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה". וְכִי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה הוּא. אֶלָּא [מִשּׁוּם דִּכְתִיב "כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת" וּכְתִיב "אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרַתָּ". הָא כֵּיצַד] אִם תַּלְמִיד חָכָם הָגוּן הוּא מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת. וְאִם לָאו אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרַתָּ. וְלָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה לְעֵץ. לוֹמַר לְךָ מָה עֵץ קָטָן מַדְלִיק אֶת הַגָּדוֹל. אַף תַּלְמִידֵי חֲכָמִים קְטַנִּים מְחַדְּדִין אֶת הַגְּדוֹלִים. וְהַיְנוּ דְּאָמַר רַבִּי [חֲנִינָא] הַרְבֵּה תּוֹרָה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי. וּמֵחֲבֵרַי יוֹתֵר מֵהֶם. וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם. כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ. תּוֹרָתוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יח) "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַחֲזִיקִים בָּהּ".

ט״ז(דברים כא א-ג) כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ וְגוֹ' פְּרָט לְמָצוּי. נִמְצָא סָמוּךְ לַסְּפָר. אוֹ בְּעִיר שֶׁרֻבָּהּ כּוּתִים לֹא הָיוּ עוֹרְפִין. חָלָל וְלֹא חָנוּק, וְלֹא מְפַרְפֵּר. בָּאֲדָמָה וְלֹא טָמוּן בְּגַל, נֹפֵל. וְלֹא תָּלוּי בְּאִילָן. בַּשָּׂדֶה וְלֹא צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בְּכֻלָּן אִם הָיָה חָלָל עוֹרְפִין. אֲמַר לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁאִם הָיָה חָנוּק וּמֻטַּל בְּאַשְׁפָּה שְׁאֵין עוֹרְפִין. אַלְמָא חָלָל וְלֹא חָנוּק. הָכָא נַמֵּי בָּאֲדָמָה וְלֹא טָמוּן בְּגַל. נֹפֵל וְלֹא תָּלוּי בְּאִילָן. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר חָלָל יְתֵירָא כְּתִיב. נִמְצָא סָמוּךְ לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּין לֹא הָיוּ מוֹדְדִין. דְּבָעִינָן זִקְנֵי הָעִיר וְלֵיכָּא. וּמִנַּיִן שֶׁאִם נִמְצָא סָמוּךְ לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּין שֶׁמְנִיחִין אוֹתָהּ (וְהוֹלְכִין) [וּמוֹדְדִין] לְעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית דִּין. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר" מִכָּל מָקוֹם. אֵין יְרוּשָׁלַיִם מֵבִיא עֶגְלָה עֲרוּפָה. דְּאָמַר קְרָא "לִשְׁבָטֶיךָ". וּקְסָבַר יְרוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לִשְׁבָטִים. נִמְצָא הַהוֹרֵג, עַד שֶׁלֹּא נֶעֱרַף הָעֶגְלָה, תֵּצֵא וְתִרְעֶה. מִשֶּׁנֶּעֶרְפָה תִּקָּבֵר בִּמְקוֹמָהּ. שֶׁעַל הַסָּפֵק בָּאַתָה מִתְּחִלָּה כִּפְּרָה סְפֵקָהּ וְהָלְכָה לָהּ. נֶעֶרְפָה הָעֶגְלָה וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הַהוֹרֵג. הֲרֵי זֶה יֵהָרֵג. שֶׁנֶּאֱמַר "וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שׁוֹפְכוֹ".

י״זתָּנוּ רַבָּנָן, "לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ". הָא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ. אֲפִלּוּ אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם לֹא הָיוּ עוֹרְפִין. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא. מִנַּיִן לְסַנְהֶדְרִין שֶׁרָאוּ בְּאֶחָד שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ וְאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹרְפִין, תַּלְמוּד לוֹמַר (להלן פסוק ז) וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ. וַהֲלֹא רָאוּ. כִּי יִמָּצֵא. וְלֹא בְּשָׁעָה שֶׁמָּצוּי, מִכָּאן אָמְרוּ מִשֶּׁרַבּוּ הַרוֹצְחִין בָּטְלָה עֶגְלָה עֲרוּפָה, מִשֶּׁבָּא אֶלְעָזָר בֶּן דִּינַאי וּתְחִינָא בֶּן פְּרִישָׁה הָיָה נִקְרָא, חָזְרוּ לִקְרוֹתוֹ בֶּן הָרַצְחָנִין. אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ, לְרַבּוֹת עֵבֶר הַיַּרְדֵּן.

י״חתָּנוּ רַבָּנָן, "וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ". שְׁנַיִם, "וְשֹׁפְטֶיךָ" שְׁנַיִם. וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל, מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד הֲרֵי כָּאן חֲמִשָּׁה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר זְקֵנֶיךָ שְׁנַיִם. וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל, מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד, הֲרֵי כָּאן שְׁלוֹשָׁה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, נַמֵּי הָכְתִיב "וְשֹׁפְטֶיךָ". הַהוּא מִבָּעֵי לֵיהּ לַמְיֻחָדִין שֶׁבְּשׁוֹפְטֶיךָ. וְרַבִּי יְהוּדָה מִזִּקְנֵי זְקֵנֶיךָ נָפְקָא. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אִי כְּתַב זִקְנֵי הֲוָה אֲמִינָא זִקְנֵי הַשּׁוּק כָּתַב רַחֲמָנָא זְקֵנֶיךָ. וְאִי כָּתַב רַחֲמָנָא זְקֵנֶיךָ. הֲוָה אֲמִינָא אֲפִלּוּ סַנְהֶדְרֵי קְטַנָּה. כָּתַב רַחֲמָנָא וְשֹׁפְטֶיךָ לַמְיֻחָדִים (שֶׁבִּשְׁבָטֶיךָ) [שֶׁבְּשֹׁפְטֶיךָ]. וְרַבִּי יְהוּדָה גָּמַר זִקְנֵי זִקְנֵי "מִזִּקְנֵי הָעֵדָה". מַה לְּהַלָּן מְיֻחָדִין שֶׁבָּעֵדָה. אַף כָּאן מְיֻחָדִין שֶׁבִּזְקֵנֶיךָ. אִי גָּמַר לִיגְמְרָהּ לְכֻּלָּהּ מִלְּתָא מֵהָתָם זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ [לָמָּה לִי אֶלָּא] וי"ו לְמִנְיָינָא. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן. וי"ו לֹא מַשְׁמַע לֵיהּ. מַאי קָאָמַר רַחֲמָנָא. הַהוּא לַמְיֻחָדִין שֶׁבְּשׁוֹפְטֶיךָ, אֶלָּא מֵעַתָּה וְיָצְאוּ שְׁנַיִם. וּמָדֲדוּ שְׁנַיִם. לְרַבִּי יְהוּדָה הֲרֵי כָּאן תִּשְׁעָה, לְרַבִּי שִׁמְעוֹן הֲרֵי כָּאן שִׁבְעָה, הַהוּא מִיבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא וְיָצְאוּ. הֵן וְלֹא שְׁלוּחָן. וּמָדְדוּ. שֶׁאֲפִלּוּ נִמְצָא בַּעֲלִיל לָעִיר הָיוּ מוֹדְדִין, שֶׁמִּצְוָה לַעֲסֹק בִּמְדִידָה. תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר זְקֵנֶיךָ. זוֹ סַנְהֶדְרִין. שֹׁפְטֶיךָ זֶה [כֹּהֵן גָּדוֹל וּמֶלֶךְ]. מֶלֶךְ דִּכְתִיב (משלי כט, ד) "מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יְהֶרְסֶנָּה". כֹּהֵן גָּדוֹל, דִּכְתִיב "וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם". בְּסַנְהֶדְרִין נַמֵּי פְּלִיגָא עַד דְּאִיכָּא כֻּלָּא סַנְהֶדְרִין, תַּנְיָא נַמֵּי הָכֵי. מְצָאוֹ אַבֵּית פַּאגִי שֶׁיָּצְאוּ לִמְדִידַת הָעֶגְלָה אוֹ לְהוֹסִיף עַל הָעִיר וְעַל הָעֲזָרוֹת. וְהִמְרָה עֲלֵיהֶן יָכוֹל תְּהֵא הַמְרָאָתוֹ הַמְרָאָה. תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יז, ח) "וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם" מְלַמֵּד שֶׁהַמָּקוֹם גּוֹרֵם. כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה דּוֹרֵשׁ (דברים כא, יט) בְּאָבִיו וְאִמּוֹ כָּךְ אַתָּה דּוֹרֵשׁ בְּזִקְנֵי בֵּית דִּין. וְיָצְאוּ. פְּרָט לְחִגְרִין. וְאָמְרוּ פְּרָט לְאִלְמִין. (שם) יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה. פְּרָט לְקִטְעִין. וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ. פְּרָט לְסוּמִין. מַגִּיד הַכָּתוּב כְּשֵׁם שֶׁזִּקְנֵי בֵּית דִּין שְׁלֵמִים בְּצֶדֶק. כָּךְ הֵם צְרִיכִין שֶׁיְּהוּ בְּאֵיבָרֵיהֶן. וּמָדֲדוּ אֶל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹת הֶחָלָל. מֵאַיִן הָיוּ מוֹדְדִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִטַּבּוּרוֹ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר. מֵחָטְמוֹ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, מִמָּקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה חָלָל מִצַּוָּארוֹ. בְּמַאי קָמִפַּלְגִי מַר סָבַר עִקַּר חַיּוּתָא בְּאַפֵּיהּ. דִּכְתִיב (בראשית ז, כב) "אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו". וּמַר סָבַר עִקַּר חַיּוּתָא בְּטַבּוּרֵיהּ. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. כְּדִכְתִיב (יחזקאל כא, לד) "לָתֵת אוֹתָךְ אֶל צַוְּארֵי חַלְלֵי רְשָׁעִים". וּכְתִיב "אֶל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹת הֶחָלָל". מִן הֶחָלָל אֶל הֶעָרִים וְלֹא מִן הֶעָרִים אֶל הֶחָלָל. נִמְצָא גּוּפוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד וְרֹאשׁוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד. מוֹלִיכִין אֶת הָרֹאשׁ אֵצֶל הַגּוּף. דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, הַגּוּף אֵצֶל הָרֹאשׁ. וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר. נִמְצָא מְכֻוָּן בֵּין שְׁתֵּי עַיָּרוֹת. מְבִיאוֹת שְׁתֵּי עֶגְלוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, קָסָבַר אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם וּקְרֹבָה וַאֲפִלּוּ קְרוֹבוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא הָיוּ עוֹרְפִין. כֻּלֵּי עָלְמָא אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם. וְהָכָא בִּקְרוֹבָה וְלֹא בִּקְרוֹבוֹת קָמִיפַּלְגִי, תָּנָא קָמָא סָבַר קְרֹבָה וְלֹא קְרוֹבוֹת. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר, קְרֹבָה וַאֲפִלּוּ קְרוֹבוֹת. תַּנְיָא אִידָךְ נִמְצָא מְכֻוָּן בֵּין שְׁתֵּי עֲיָרוֹת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, שְׁתֵּיהֶן מְבִיאוֹת שְׁתֵּי עֶגְלוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יָבִיאוּ עֶגְלָה אַחַת בְּשֻׁתָּפוּת. וְיִתְּנוּ. קְסָבְרֵי רַבָּנַן אִי אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם וַאֲפִלּוּ בִידֵי אָדָם. וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא. וְלֹא זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם. עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. עֶגְלָה בַּת שְׁנָתָהּ. וּפָרָה בַּת שְׁתַּיִם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עֶגְלָה בַּת שְׁתַּיִם. וּפָרָה בַּת שָׁלוֹשׁ, וּבַת אַרְבַּע. דָּבָר אַחֵר "עֶגְלַת בָּקָר" (אֲשֶׁר) רְחִיצָה בִּזְקֵנִים וְכַפָּרָה בְּכֹהֲנִים.