ילקוט שמעוני על התורה תתקל״אYalkut Shimoni on Torah 931
א׳(דברים כב י) לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר, אָדָם מֻתָּר עִם כֻּלָּן לַחֲרֹשׁ וְלִמְשֹׁךְ, לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו". אֶחָד שׁוֹר וְאֶחָד כָּל בְּהֵמָה לִנְפִילַת הַבּוֹר, וּלְהַפְרָשַׁת הַר סִינַי כוּ', כִּלְאַיִם דַּחֲרִישָׁה יָלִף שׁוֹר שׁוֹר מִשַּׁבָּת. (כָּתוּב בֶּרֶמֶז רפ"א). לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר, יָכוֹל לְעוֹלָם, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (שמות כג, יב) "לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ", [כְּבָר] שׁוֹר וַחֲמוֹר עוֹשִׂין מְלָאכָה, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "לֹא תַחְרֹשּׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר", [יָכוֹל לֹא יַחֲרֹשׁ עִם זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעִם זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "יַחְדָּו", אֲבָל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ מֻתָּר.] אֵין לִי אֶלָּא בְּשּׂוֹר וּבַּחֲמוֹר מנַּיִן לְרַבּוֹת שְּׁאֳר בְּהֵמָה חַיָה וְעוֹף, תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תַּחֲרֹשׁ" מכָּל מָקוֹם. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֳמַר "בְּשּׁוֹר וּבַחֲמוֹר", בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר אִי אַתָּה חוֹרֵשׁ אֲבָל אַתָּה חוֹרֵשׁ בְּאָדָם וּבַחֲמוֹר. [דָּבָר אַחֵר] לֹא תַחֲרֹשׁ אֵין לִי אֶלָּא חוֹרֵשׁ, מִנַּיִן לְרַבּוֹת הַדָּשׁ. וְיוֹשֵׁב בְּקָרוֹן, וְהַיּוֹצֵא וְהַמַּנְהִיג, תַּלְמוּד לוֹמַר "יַחְדָּו" מִכָּל מָקוֹם. רַבִּי מֵאִיר פּוֹטֵר בְּיוֹשֵׁב [בְּקָרוֹן]. יַחְדָּו פְּרָט (לְרַמָּךְ) [לְפֶרֶד] יַחְדָּו, פְּרָט לְקוֹשֵׁר אֶת הַסוּס בְּצִדֵּי קָרוֹן, אוֹ לְאַחַר הַקָּרוֹן. וְאֶת הדֻלוּפְקֶס לַגְּמַלִּים. הַבָּא עַל הַכּוּתִית חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם (אַרְבַּע) [אַרְבָּעָה עָשָׂר] לָאוִין מִשּׁוּם (לעיל פסוק ט) לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם, מִשּׁוּם לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו, לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעְטְנֵז, (שמות כ, יג-יד) "לֹא תִרְצָח, לֹא תִנְאָף, לֹא תִגְנֹב, לֹא תַעֲנֶה, לֹא תַחְמֹד", מִשּׁוּם שִׁפְחָה, מִשּׁוּם כּוּתִית, מִשּׁוּם נִדָּה, מִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ, מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב, וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אָח. וְאִם הָיָה יִשְׂרָאֵל שֶׁחִלֵּל עַצְמוֹ וְאֶת זַרְעוֹ בְּכוּתִית, אַל יְהִי לוֹ עֵר בַּחֲכָמִים "וְעֹנֶה" בַּתַּלְמִידִים. וְאִם הָיָה כֹּהֵן אַל יְהִי לוֹ בֵּן "מַגִּישׁ מִנְחָה לַה' צְבָאוֹת" רַבִּי אַחָא בַּר יֹאשִׁיָּה אָמַר אַל תִסְתַּכֵּל בְּנָשִׁים שֶׁלֹּא תָבוֹא לִדְבַר עֶרְוָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֹּשֶׁת פָּנִים לֹא בִּמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, יז) "וּבַּעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ" וְכָל מִי שֶׁאֵין לוֹ בֹּשֶׁת פָּנִים בִּמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעי' ג, ט) "הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם וְחַטָּאתָם כִּסְדּוֹם הִגִּידוּ". (כָּתוּב בֶּרֶמֶז ש"א). כָּל הָרוֹאֶה דְּבַר עֶרְוָה וְאֵינוֹ זָן אֶת עֵינָיו מִמֶּנָּה זוֹכֶה וְנֶהֱנֶה מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע" מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (שם, יז) "מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ".
1