ילקוט שמעוני על התורה תתקל״דYalkut Shimoni on Torah 934

א׳(דברים כג יא-יד) כִּי יִהְיֶה בְּךָ, וְלֹא בַּאֲחֵרִים. אִישׁ פְּרָט לְקָטָן. אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה לָיְלָה, אֵין לִי אֶלָּא קְרִי לַיְלָה, [קְרִי] יוֹם מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר" מִכָּל מָקוֹם, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "מִקְּרֵה לָיְלָה", דִּבְּרָה תּוֹרָה בַּהֲווֶֹה. וְיָצָא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה, וְלֹא יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה, זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, וְיָצָא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, זֶה מַחֲנֶה לְוִיָּה, וְלֹא יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה, זֶה מַחֲנֶה שְׁכִינָה. וְהָיָה לִפְנוֹת עֶרֶב יִרְחַץ בַּמָּיִם, מְלַמֵּד שֶׁהַקְּרִי פּוֹטֵר בְּזִיבָה מֵעֵת לְעֵת. וּכְבֹא הַשֶּׁמֶשׁ בִּיאַת שִׁמְשׁוֹ מְעַכְּבָתוֹ מִלִּכָּנֵס לִפְנִים מִן הַמַּחֲנֶה.

ב׳וְיָד תִּהְיֶה לְךָ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. אֵין יָד אֶלָּא מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר, (שמואל א טו יב) "וְהִנֵּה מַצִּיב לוֹ יָד", וְאוֹמֵר "אִישׁ עַל יָדוֹ לְדִגְלֵיהֶם". וְיָצָאתָ שָׁמָּה חוּץ בִּישִׁיבָה וְלֹא בַּעֲמִידָה. אָמַר לֵיה רַב פַּפָּא לְאַבַּיֵי, וְהָא הַאי תְּנָא דְּלָא דְּרִישׁ דַּיּוֹ וְאַף עַל גַּב דְּלָא מִיפְרַךְ קַל וָחֹמֶר, דְּתַנְיָא קְרִי בְּזָב, מִנַּיִן וְדִין הוּא וּמַה טָּהוֹר בְּטָהוֹר טָמֵא בְּטָמֵא, טָמֵא בְּטָהוֹר אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא טָמֵא בְּטָמֵא, וְקָא מַיְיתִי לָה בֵּין לְמַּגָּע בֵּין לְמַשָּׂא, וְאַמַּאי נֵימָא אַהֲנֵי קַל וָחֹמֶר לְמַגָּע וְאַהֲנֵי דַּיּוֹ לְאַפּוּקֵי לְמַשָּׂא, וְכִי תֵימָא לְמַגָּע לָא אִיצְטְרִיךְ קַל וָחֹמֶר דְּלָא גָּרַע מִגַּבְרָא טָהוֹר, אִיצְטְרִיךְ כְּמָאן דְּאָמַר מִקְּרֵה לָיְלָה כְּתִיב מִי שֶׁקִּרְיוֹ גּוֹרֵם לוֹ יָצָא זֶה שֶׁאֵין קִרְיוֹ גּוֹרֵם לוֹ אֶלָּא דָּבָר אַחֵר גָּרַם לוֹ, קָמַשְׁמַע לָן.

ג׳וְיָצָא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, זוֹ מַחֲנֵה לְוִיָּה, וְלֹא יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה, זוֹ מַחֲנֶה שְׁכִינָה. וְאֵימָא אִידִי וְאִידִי בְּמַחֲנֵה שְׁכִינָה וְלַעֲבֹר עָלָיו בִּשְׁנַים בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, אִם כֵּן לֵימָא קְרָא [וְיָצָא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה] וְלֹא יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה לָמָּה לִי, לִתֵּן לוֹ מַחֲנֶה אַחֶרֶת. שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁל זָב מְטַמֵּא בַּמַּשָּׂא כָּל מֵעֵת לְעֵת, וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֶר יוֹמוֹ. בְּמַאי קָא מִיפְלָגֵי בְּדִשְׁמוּאֵל, דִּשְׁמוּאֵל רָמֵי כְתִיב "כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה לָיְלָה", וּכְתִיב "וְהָיָה לִפְנוֹת עֶרֶב יִרְחַץ בַּמָּיִם", מָאן דְּאָמַר מֵעֵת לְעֵת דַּיִיק מִלִּפְנוֹת עֶרֶב. וְאִידָךְ דַּיִיק מִקְּרֵה לָיְלָה, וּמָאן דְּאָמַר לִפְנוֹת עֶרֶב הָא כְּתִיב מִקְּרֵה לָיְלָה, אָמַר לְךָ אוֹרְחֵיהּ דִּקְרִי לְמַתְיָא בְּלֵיְליָא.

ד׳רַבִּי יוֹנָתָן רָמֵי כְּתִיב "וְיָד תִּהְיֶה לְךָ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" וְגוֹ', וּכְתִיב "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ", וְגוֹ' הָא כֵּיצַד, כָּאן בִּגְדוֹלִים, כָּאן בִּקְטַנִּים. עֶרְוָה בַּעֲשִׁישִׁית אָסוּר לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע כְּנֶגְדָּהּ, דִּכְתִיב "וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר", וְהָא קָמִתְחַזְיָא. אָמַר רַב יְהוּדָה, כּוּתִי עָרֹם אָסוּר לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע כְּנֶגְדּוֹ, מַהוּ דְּתֵימָא הוֹאִיל וּכְתִיב (יחזקאל כג, כ) "אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם", אֵימָא כַּחֲמוֹר בְּעָלְמָא הוּא, קָּמַשְׁמַע לָן דִּלְעִנְיַן עֶרְוָה אִיקְרוּ נַמִּי עֶרְוָה, דִּכְתִיב "וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא רָאוּ".

ה׳וְיָתֵד תִּהְיֶה לָךָ וְגוֹ' בִּדְבָרִים שֶׁתַּגָּרֵי אֻמּוֹת מוֹכְרִין אוֹתָן לָהֶן לְיִשְרָאֵל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן פְּרָטָא אוֹמֵר אַף דְּבָרִים שֶׁתַּגָּרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹכְרִין לָהֶן מָן מְפִיגָן, אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ, לְאַחַר שֶׁסָּרְחוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אָמַרְתִּי יְהוּ כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְהֵם לֹא רָצוּ, עַכְשָׁיו אֲנִי מַטְרִיחַ אוֹתָן שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת, הַיְנוּ דִכְתִיב (במדבר לג, מט) "וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן" וְגוֹ', אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה לְדִידִי חָזִי לִי הַהוּא דּוּכְתָּא וְהַוָה תְּלָתָא פַּרְסֵי. תְּנָא כְּשֶׁהֵן נִפְנִין אֵין נִפְנִין לֹא לִפְנֵיהֶן וְלֹא לְצִדֵּיהֶן אֶלָּא לַאֲחוֹרֵיהֶן.

ו׳דָּבָר אַחֵר "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ", בְּסוֹד וּבְלָשׁוֹן נְקִיָּה נֶאֶמְרוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה, לֹא תֵשֵׁב לְךָ בְּלֹא אִשָּׁה, עֲשֵׂה תִּיק לְזַיִן שֶׁלְּךָ, מִי שֶׁהוּא יוֹצֵא לַחוּץ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה סוֹף הַשָּׂטָן שׁוֹלֵט בּוֹ וְהוּא מַכֶּה לְאֶחָד וְהוֹרְגוֹ וּמִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, כָּךְ כָּל מִי שֶׁיּוֹשֵׁב בְּלֹא אִשָּׁה וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה יֵצֶר הָרָע שׁוֹלֵט בּוֹ, יוֹצֵא עִמּוֹ לַשּׁוּק שָׂטָן עוֹמֵד וּמְצַפֶּה לְאַבְּדוֹ מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ד, ז) "הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ", וְהַשָּׂטָן מְשַׁלְּחוֹ לִשְׁתוֹת מִן כּוֹס שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ וּמְאַבֵּד עַצְמוֹ מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר "נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב" אֲבָל הָיְתָה הַחֶרֶב תְּחוּבָה בְּתַעֲרָהּ אֵינָהּ מַזִּיקָתוֹ, אִם נָשָׂאתָ אִשָּׁה אֵין יֵצֶר הָרָע שׁוֹלֵט בְּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ב, כד) "וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ". דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא, מַאי דִּכְתִיב "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" [אַל תִּקְרִי "אֲזֵנֶךָ" אֶלָּא 'עַל אָזְנֶיךָ'] שֶׁאִם יִשְׁמַע אָדָם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן יַנִּיחַ אֶצְבָּעוֹ בְּאָזְנָיו, וְהַיְנּוּ דְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מִפְּנֵי מָה אֶצְבְּעוֹתָיו שֶׁל אָדָם דּוֹמוֹת לִיתֵדוֹת, מַאי טַעְמָא אִילֵימָא מִשּׁוּם דִּמְחַלְּקָן, כָּל חָדָא וְחָדָא לְמִילְתֵיהּ עֲבִידָא דְּאָמַר מַר זוֹ [זֶרֶת, וְזוֹ] קְמִיצָה, וְזוֹ אַמָּה, וְזֶה אֶצְבַּע, וְזֶה גּוּדָל. אֶלָּא מַאי טַעְמָא רָאשֵׁיהֶן מְשֻׁפָּעוֹת כִּיתֵדוֹת, שֶׁאִם יִשְׁמַע דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן יַנִּיחַ אֶצְבְּעוֹתָיו בְּאָזְנָיו. תָּנָא דְבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מִפְּנֵי מָה אֹזֶן כֻּלָּהּ קָשָׁה וְהָאַלְיָה רַכָּה, שֶׁאִם יִשְׁמַע אָדָם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן יָכֹף אַלְיָה לְתוֹכָהּ. תָּנוּ רַבָּנָן אַל יַשְׁמִיעַ אָדָם לְאָזְנָיו דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן נִכְווֹת תְּחִלָּה לָאֵבָרִים.

ז׳וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ, אֵין אֲזֶנֵךָ אֶלָּא מְקוֹם זֵינְךָ. וְהָיָה בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ, וְלֹא בַּעֲמִידָה. וְחָפַרְתָּה בָהּ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יְהֵא חוֹפֵר בְּאַחַת וּמְכַסֶּה בְּאַחַת, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת צֵאָתֶךָ" מְלַמֵּד שֶׁחוֹפֵר וּמְכַסֶּה בְּאַחַת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם הוֹפֵךְ מָתְנָיו כְּלַפֵּי דָּרוֹם תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת צֵאָתֶךָ". (דברים כג טו) כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ וְגוֹ', מִכָּאן אָמְרוּ לֹא יִקְרָא אָדָם קְרִיאַת שְׁמַע בְּצָד מִשְׁרָה שֶׁל כּוֹבְסִין, וְלֹא יִכָּנֵס לֹא לַמֶּרְחָץ וְלֹא לְבוּרְסְקִי וּסְפָרִים וּתְפִלִּין בְּיָדוֹ. לְהַצִּילְךָ וְלָתֵתֵ אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ, אִם עָשִׂיתָ כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן סוֹף שֶׁהוּא מַצִּילְךָ וְיִתֵּן אֶת אוֹיְבֶיךָ בְּיָדְךָ. וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ, קַדְּשֵׁהוּ. מִכָּאן אָמְרוּ לֹא יִכָּנֵס אָדָם בְּהַר הַבַּיִת בְּמַקְלוֹ וּבְמִנְעָלוֹ וּבְאָבָק שֶׁעַל רַגְלוֹ. וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר, מְלַמֵּד שֶׁהָעֲרָיוֹת מְסַלְּקוֹת אֶת הַשְּׁכִינָה. אָמַר רַב חִסְדָּא בִּתְחִלָּה קֹדֶם שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה שְׁכִינָה שׁוֹרָה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ", כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ נִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ". זְנוּתָא בְּבֵיתָא כִּי קָרְיָא לְשוּמְשְׁמִי, תֻּקְפָּא בְּבֵיתָא כִּי קָרְיָא לְשׁוּמְשְׁמִי, אִידִי וְאִידִי בְּאִיתְתָא. הַדְּמַאי מַפְרִישִׁין אוֹתוֹ עָרֹם, וְאִי אָמַרְתָּ כָּל מִדְּרַבָּנַן בָּעֵי בְּרָכָה כִּי קָאֵי עָרֹם הֵיכִי מְבָרֵךְ וְהָא בָּעִינָן וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֵיכָּא וְכוּ'. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, בְּכָל מָקוֹם מֻתָּר לְהַרְהֵר חוּץ מִבֵּית הַמֶּרְחָץ וּבֵית הַכִּסֵּא, דִּכְתִיב "וְהָיָה מַחֲנֶיךָ" וְגוֹ' וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר. תָּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, לֹא יַעֲמֹד בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה וְיִתְפַּלֵּל כְּדֶרֶךְ עוֹבְדֵי אֱלִילִים. לֹא יַעֲמֹד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיִתְפַּלֵּל מִפְּנֵי דַּעַת הַבְּרִיּוֹת. וְלֹא יַעֲמֹד בֵּין הַנָּשִׁים וְיִתְפַּלֵּל מִפְּנֵי דַּעַת הַנָּשִׁים. אֶלָּא יְקַדֵּשׁ מַחֲנֵהוּ חֲמִשָּׁה אֲמּוֹת לְכָל צַד, וְאִם הָיָה בְּתּוֹךְ מַחֲנֵהוּ יְקַדֵּשׁ אֶת כֻּלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר "ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ". הָא לָמַדְנוּ שֶׁיַּעֲמֹד בְּצַד הָעֵץ אוֹ בְּצַד הָאֶבֶן אוֹ בְּצַד הַכֹּתֶל וְיִתְפַּלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעי' לח, ב) "וַיָּסֵב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר" וְגוֹ'. דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל רָדְפוּ אַחֲרֵי דָּוִד, מַאי דְּרוּשׁ, וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ, וְהֵם לֹא הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁעֲבֵירָה מְכַבֶּה מִצְוָה וְאֵין עֲבֵירָה מְכַבֶּה תּוֹרָה.

ח׳(דברים כג טז-יז) לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו מִכָּאן אָמְרוּ הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לְעוֹבֵד אֱלִילִים אוֹ לְחוּץ לָאָרֶץ יֵצֵא בֶּן חוֹרִין. אֲשֶׁר יִנָּצֵל אֵלֶיךָ מֵעִם אֲדֹנָיו לְרַבּוֹת גֵּר תּוֹשָׁב. עִמְּךָ יֵשֵׁב, וְלֹא בְּעִיר עַצְמוֹ. בְּקִרְבְּךָ, וְלֹא (בַּכְּפָר) [בַּסְּפָר]. בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר, בְּמָקוֹם שֶׁפַּרְנָסָתוֹ יוֹצֵא. בְּאַחַת שְׁעָרֶיךָ, וְלֹא בִּירוּשָׁלַיִם. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ שֶׁלֹּא יְהֵא גּוֹלֶה מֵעִיר לְעִיר. בַּטּוֹב לוֹ מִנָּוֶה הָרָע לְנָוֶה הַיָּפֶה. לֹא תּוֹנֶנּוּ, זוֹ אוֹנָאַת דְּבָרִים. (דברים כג יח) ["וְ]לֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ" (כָּתוּב בֶּרֶמֶז תקצ"ח). ["וְ]לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל", לֹא תְּהֵא מֻזְהָר עָלֶיהָ בִּכְנַעֲנִים. ["וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל". לֹא תְּהֵא מֻזְהָר עָלָיו בִּכְנַעֲנִים]. שֶׁהָיָה בַּדִּין וּמַה קְדֵשָׁה קַלָּה אַתָּה מֻזְהָר עָלֶיהָ בְּיִשְׂרָאֵל, קָדֵשׁ חָמוּר אֵינוֹ דִּין שֶׁיְהֵא מֻזְהָר עָלָיו, אוֹ חִילוּף אִם קָדֵשׁ חָמוּר אִי אַתָּה מֻזְהָר עָלָיו בִּכְנַעֲנִים, קְדֵשָׁה קַלָה אֵינָה דִּין [שְׁלֹא] תְּהֵא מֻזהָר [עָלֶיהָ בִּכְנַעֲנִים], וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "קָדֵשׁ", צָרִיךְ לְאוֹמְרוֹ שְׁאִילוּ נֶאֱמַר "קְדֵּשָׁה" וְלֹא נֶאֱמַר "קָדֵשׁ" היִיתִי אוֹמֵר אִם קְדֵשָׁה קַלָּה אַתָּה מֻזהָר עָלֶיהָ בְּיִשְׂרָאֵל, קָדֵשׁ חָמוּר אֵינוֹ דִין שְׁתְּהֵא מֻזהָר עָלָיו בִּכְנַעֲנִים תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל [וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל"]. אִי אַתָּה מֻזְהָר עָלָיו בִּכְנַעֲנִים. (דברים כג יט) לֹא תָבִיא אֶתְנַן, אֵיזֶהוּ אֶתְנַן, הָאוֹמֵר לְזוֹנָה הֵילָךְ טָלֶה זֶה בְּאֶתְנַנֵּךְ אֲפִלּוּ הֵן מֵאָה כֻּלָּם אֲסוּרִין. וְכֵן הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ הֵילְךָ טָלֶה זֶה וְתָלִין שִׁפְחַתְךָ אֵצֶל עַבְדִּי, רַבִּי אוֹמֵר, אֵינוֹ אֶתְנַן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶתְנַן. וְאֵיזֶהוּ "מְחִיר כֶּלֶב", הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ הֵילְךָ טָלֶה זֶה תַּחַת כֶּלֶב זֶה. וְכֵן שְׁנֵי שֻׁתָּפִים שֶׁחָלְקוּ אֶחָד נָטַל עֲשָׂרָה, וְאֶחָד נָטַל תִּשְׁעָה וְכֶלֶב, שֶׁכְּנֶגֶד הַכֶּלֶב אֲסוּרִין, וְשֶׁעִם הַכֶּלֶב מֻתָּרִים. אֶתְנַן הַכֶּלֶב, וּמְחִיר זוֹנָה הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר "שְׁנַיִם" וְלֹא אַרְבָּעָה, וַלְדוֹתֵיהֶם מֻתָּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר "הֵם", הֵם וְלֹא וַלְדּוֹתֵיהֶם. נָתַן לָהּ כְּסָפִים הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין. יֵינוֹת וּשְׁמָנִים וּסְלָתוֹת וְכָל דָּבָר שֶׁכַּיּוֹצֵא בּוֹ קָרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ אָסוּר, נָתַן לָהּ מֻקְדָּשִׁים הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין, עוֹפוֹת הֲרֵי אֵלּוּ אַסוּרִים. שֶׁהָיָה בַּדִּין וּמָה אִם הַמֻּקְדָּשִׁין שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶם אֵין אֶתְנַן וּמְחִיר חָל עֲלֵיהֶן, עוֹף שֶׁאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בּוֹ אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר חָל עָלָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר "לְכָל נֶדֶר" לְהָבִיא אֶת הָעוֹף. אָמַר רַב, אֶחָד אֶתְנַן זָכוּר וְאֶחָד אֶתְנַן כָּל הָעֲרָיוֹת אָסוּר, חוּץ מֵאֶתְנַן אִשְׁתּוֹ נִדָּה, מַאי טַעְמָא זוֹנָה כְּתִיב וְאִשְׁתּוֹ נִדָּה לָאו זוֹנָה הִיא. וְלֵוִי אָמַר אֲפִלּוּ אֶתְנַן אִשְׁתּוֹ נִדָּה אָסוּר, מַאי טַעְמָא תּוֹעֵבָה [כְּתִיב וְהָא תּוֹעֵבָה] הִיא. וּלְלֵוִי נַמִּי וְהָכְתִיב "זוֹנָה", קְסָבַר הַהוּא זוֹנֶה וְלֹא זוֹנָה, וְרַב זוֹנָה וְלֹא זוֹנֶה נָפְקָא לֵיהּ מִדְּתַנְיָא רַבִּי אוֹמֵר, אֵין אֶתְנַן אָסוּר אֶלָּא מֵעֲרָיוֹת הַבָּאוֹת בַּעֲבֵירָה, אֲבָל שֶׁנָּתַן לְאִשְׁתּוֹ בְּנִדָּתָהּ, אוֹ שֶׁנָּתְנָה לוֹ בְּאֶתְנַנּוֹ, אוֹ שֶׁנָּתָן לָהּ שְׂכַר פְּקַעְתָּהּ כֻּלָּן מֻתָּרִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, לד) "וּבְתִתֵּךְ אֶתְנָן וְאֶתְנַן לֹא נִתַּן לָךְ וַתְּהִי לְהֶפֶךְ". וְרַב הַאי תּוֹעֵבָה מַאי עָבִיד לֵיהּ, מִיבָּעֵי לֵיהּ לִכְדְאַבַּיֵי זוֹנָה כּוּתִית אֶתְנַנָּהּ אָסוּר, מַאי טַעְמָא יָלִיף תּוֹעֵבָה "תּוֹעֵבָה" מֵעֲרָיוֹת, מַה לְּהַלָּן עֲרָיוֹת דְּלָא תָּפְסֵי בָּהֶּם קִדּוּשִׁין אַף כָּאן זוֹנָה כּוּתִית דְּלָא תָּפְסֵי בָּהּ קִדּוּשִׁין וּכֹהֵן הַבָּא עָלֶיהָ אֵין לוֹקֶה עָלֶיָה מִשּׁוּם זוֹנָה, מַאי טַעְמָא דְּאָמַר קְרָא "וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ" מִי שֶּׁזַּרְעוֹ מְיֻחָס אַחַרָיו, יָצְאתָה כּוּתִית דְּאֵין זַרְעוֹ מְיֻחָס אַחֲרָיו. זוֹנָה יִשְׂרְאֵלִית אֶתְנַנָּהּ מֻתָּר מַאי טַעְמָא דְּהָא תָּפְסֵי בָּהּ קִדּוּשִׁין. וְכֹהֵן שֶׁבָּא עָלֶיהָ לוֹקֶה מִשּׁוּם זוֹנָה, מַאי טַעְמָא דְּהָא זַרְעוֹ מְיֻחָס אַחֲרָיו. וְרָבָא אָמַר, אַחַת זוֹנָה כּוּתִית וְאַחַת זוֹנָה יִשְׂרְאֵלִית אֶתְנַנָּהּ אָסוּר, וְכֹהֵן הַבָּא עָלֶיהָ לוֹקֶה מִשּׁוּם זוֹנָה, מַאי טַעְמָא יָלִיף מֵהֲדָדֵי מַה זּוֹנָה יִשְׂרְאֵלִית בְּלָאו אַף זוֹנָה כּוּתִית בְּלָאו וּמָה אֶתְנַן כּוּתִית אָסוּר, אַף אֶתְנַן זוֹנָה יִשְׂרְאֵלִית אָסוּר. נָתַן לָהּ כְּסָפִים וְלָקְחָה בָּהֶם בְּהֵמָה מֻתֶּרֶת, מַאי טַעְמָא אֶתְנַן כְּתִיב וְלֹא כְּתִיב בְּאֶתְנַן, וְעוֹד הַיְנוּ חִלּוּפָן. תָּנוּ רַבָּנָן "בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ" פְּרָט לְפָרָה שֶׁאֵינָהּ בָּאָה לַבַּיִת, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לְרַבּוֹת אֶת הָרִקּוּעִים. מָאן חֲכָמִים רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּתַנְיָא נָתַן לָהּ זָהָב רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין עוֹשִׂין אוֹתָהּ רִקּוּעִין אֲפִלּוּ אֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפֹּרֶת. לְכָל נֶדֶר, לְהָבִיא אֶת הָעוֹף, קַל וְחֹמֶר לְמֻקְדָּשִׁין מֵעַתָּה וּמָה אִם עוֹפוֹת שֶׁאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶם אֶתְנַן וּמְחִיר חָל עֲלֵיהֶם, מֻקְדָּשִׁין שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶן אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא אֶתְנַן וּמְחִיר חָל עֲלֵיהֶן תַּלְמוּד לוֹמַר "לְכָל נֶדֶר" פְּרָט לְדָבָר הַנִּדּוֹר. טַעְמָא דְּמִעַטֵּיהּ קְרָא הָא לָא מִעַטֵּיהּ קְרָא הֲוָה אֲמִינָא מֻקְדָּשִׁין לִיתְּסְרוּ, אַמַּאי, הָא אֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, אָמַר רַבִּי הוֹשִׁעְיָא, בִּמְמַנֶּה עַל פִּסְחוֹ וְרַבִּי (יְהוּדָה) הִיא, (שמות) דְּתַנְיָא "וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיוֹת מִשֶּׂה", הַחֲיֵהוּ מִשֶּׂה מִכְּדֵי אֲכִילָה וְלֹא מִכְּדֵי מִקָּח, רַבִּי אוֹמֵר, אַף מִכְּדֵי מִקָּח שֶׁאִם אֵין לוֹ מְמַנֶּה אֲחֵרִים עִמּוֹ עַל פִּסְחוֹ וְעַל חֲגִיגָתוֹ וּמָעוֹתָיו חֻלִּין שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִקְדִּישׁוּ יִשְׂרָאֵל אֶת פִּסְחֵיהֶן. נָתַן לָהּ מֻקְדָּשִׁין הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין, עוֹפוֹת הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין, שֶׁהָיָה בַּדִּין וּמַה מֻּקְדָּשִׁין שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶן אֵין אֶתְנַן וּמְחִיר פּוֹסֵל בָּהֶם וְכוּ' (כִּדְלְעֵיל). נָתַן לָהּ חִטִּין בְאֶתְנַנָּהּ וַעֲשָׂאָתָן סֹלֶת, זֵיתִים וַעֲשָׂאָתָן שֶׁמֶן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹסְרִין, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין, מַאי טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּאי דִּכְתִיב "גַּם שְׁנֵיהֶם" לְרַבּוֹת שִׁנּוּיֵיהֶן, וּבֵית הִלֵּל (שְׁנֵיהֶם) [הֵם] וְלֹא שִׁנּוּיֵיהֶם. וּבֵית שַׁמַּאי, הַהוּא הֵם וְלֹא וַלְדוֹתֵיהֶם הוּא דְּאָתָא. וּבֵית הִלֵּל תְּרֵי מֻפְקֵי מִינַהּ הֵם וְלֹא שִׁנּוּיֵיהֶם, הֵם וְלֹא וַלְדוֹתֵיהֶם וּבֵית הִלֵּל הָכְתִיב "גַּם גַּם" לְבֵית הִלֵּל קָשְׁיָא. לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב, לֹא שְׁנָא תָּלוּשׁ לֹא שְׁנָא מְחֻבָּר. בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ פְּרָט לְפָרָה שֶׁאֵינָהּ בָּאָה לַבַּיִת, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לְרַבּוֹת אֶת הָרִקּוּעִין. אֵיזֶהוּ "אֶתְנַן זוֹנָה", הָאוֹמֵר לְזוֹנָה הֵילָךְ טָלֶה זֶה בִּשְׂכָרֵךְ אֲפִלּוּ מֵאָה כֻּלָּן אֲסוּרִין. וּמְחִיר כֶּלֶב [הֵילָךְ טָלֶה זֶה תַּחַת כֶּלֶב זֶה]. יָכוֹל אֲפִלּוּ הֶעֱבִירוֹ בְּרַגְלוֹ לַעֲזָרָה, יְהֵא חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי תוֹעֲבַת" נֶאֱמַר כָּאן תּוֹעֵבָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "תוֹעֲבַת" מַה תּוֹעֵבָה הָאָמוּר לְהַלָּן בְּשֵׁם זוֹבֵחַ, אַף תּוֹעֵבָה הָאמוּר כָּאן בְּשֵׁם זוֹבֵחַ. נֶדֶר פְּרָט לְדָבָר הַנִּדּוֹר, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לְכָל נֶדֶר לְרַבּוֹת בָּמָה. יָכוֹל אֲפִלּוּ שְׂכַר פְּקַעַת יְהֵא אָסוּר, תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי תוֹעֲבַת". (דברים כג כ-כא) לֹא תַשִּׁיךְ (כָּתוּב בֶּרֶמֶז תרס"ו). כְּתִיב (משלי כח, ח) "מַרְבֶּה הוֹנוֹ בְּנֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לְחוֹנֵן דַּלִּים יְקַבְּצֶנּוּ". אָמַר רַב, כְּגוֹן שְׁבוּר מַלְכָּא, אָמַר רַב נַחְמַן אָמַר לִי הוּנָא, (כְּגוֹן) [לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא אֲפִלּוּ] רִבִּית דְּנָכְרִי. אֵיתֵיבֵי רָבָא לְרַב נַחְמָן לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ מַאי לָאו תִשֹּׁךְ, לֹא תַשִּׁיךְ, לָא סָגְיָא דְּלָא מִינְשִׁיךְ לֵיהּ נָכְרִי אֶלָּא לַנָּכְרִי לְמִעוּטֵי יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל בְּהֶדְיָא כְּתִיב בֵּיהּ וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ. לַעֲבֹר עָלָיו בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה. אִיתִיבֵי לוֹוִין מֵהֶם וּמַלְוִין אוֹתָם בְּרִבִּית וְכֵן בְּגֵר תּוֹשָׁב, לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא בִּכְדֵי חַיָּיו, רָבִינָא אָמַר, הָכָא בְּתַלְמִיד חָכָם עַסְקִינָן, טַעְמָא מַאי דְּלָא גָּזוּר רַבָּנַן לְרִבִּית דְּנָכְרִי שֶׁמָּא יִלְמֹד מִמַּעֲשָׂיו, וְכֵיוָן דְּתַלְמִיד חָכָם הוּא לָא גָּמַר מִמַּעֲשָׂיו.