ילקוט שמעוני על התורה תתקמ״זYalkut Shimoni on Torah 947
א׳(דברים לב מד) וַיָּבֹא מֹשֶׁה, נֶאֱמַר כָּאן "וַיָּבֹא מֹשֶׁה" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים לא, א) "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה" אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה" שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר "וַיָּבֹא מֹשֶׁה" וְאִי אֶפְשָׁר וְכוּ', אֱמֹר מֵעַתָּה בָּא דִּיתְקוֹס שֶׁלּוֹ וְהָרְשׁוּת נִתְּנָה בְּיַד אַחֵר. וַיְדַבֵר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹאת בְּאָזְנֵי הָעָם מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מְשַׁקְּעָה בְּאָזְנֵיהֵם. הוּא וְהוֹשֵׁעֻ בִּן נוּן וְלָמָּה אֲנִי צָרִיךְ, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר, "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ", [וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן" לְלַמֶּדְךָ צִדְקָתוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ] שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁתָּזוּחַ עָלָיו דַּעְתּוֹ מִשֶׁנִּתְמַנֶּה בָּרָשׁוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר "הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן" הוֹשֵׁעַ בְּצִדְקוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְמַנָּה פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר הוּא הוֹשֵׁעַ בְּצִדְקוֹ, כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר (שמות א, ה) "וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרַיִם", וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁיּוֹסֵף הָיָה בְּמִצְרַיִם אֶלָּא לְהוֹדִיעֲךָ צִדְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף, יוֹסֵף הָיָה רוֹעֶה צֹאן אָבִיו וְאַף עַל פִּי שֶׁנַּעֲשָׂה מֶלֶךְ (עַל יִשְׂרָאֵל) [בְּמִצְרַיִם] הוּא יוֹסֵף בְּצִדְקוֹ, וְכוּ'. (דברים לב מו) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים [מְלַמֵּד] שֶׁצָרִיךְ אָדָם שֶׁיְּהוּ עֵינָיו וְלִבּוֹ וְאָזְנָיו מְכֻוָּנִים לְדִבְרֵי תּוֹרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "בֶּן אָדָם שִׂים לִבְּךָ וּרְאֵה בְּעֵינֶיךָ וּבְאָזְנֶיךָ שְׁמַע אֶת כָּל אֲשֶׁר אֲנִי מְדַבֵּר אוֹתָךְ וְגוֹ'. וְשַׂמְתָּ לִבְּךָ לִמְבוֹא הַבַּיִת בְּכָל מוֹצָאֵי הַמִּקְדָּשׁ", וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמַה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּרְאֶה בָּעֵינַיִם וְנִמְדָּד בְּיָד צָרִיךְ אָדָם שֶׁיְּהוּ עֵינָיו וְלִבּוֹ וְאָזְנָיו מְכֻוָּנִים, דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁהֵן כַּהֲרָרִים הַתְּלוּיִם בְּשְׂעָרָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אָמַר לָהֶם צָרִיךְ אֲנִי לְהַחֲזִיק לָכֶם טוֹבָה שֶׁתְקַיְמוּ אֶת הַתּוֹרָה אַחַרַי, אַף אַתֶּם צְרִיכִין לְהַחְזִיק טוֹבָה לִבְנֵיכֶם שֶׁיְּקַיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה אַחֲרֵיכֶם. מַעֲשֶׂה שֶׁבָּא רַבֵּינוּ מִלּוּדְקִיָּא וְנִכְנַס רַבִּי יוֹסִי בַּר יְהוּדָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה וְיָשְׁבוּ לְפָנָיו אָמַר לָהֶם קָרְבוּ לְכָאן צָרִיךְ אֲנִי לְהַחֲזִיק לָכֶם טוֹבָה שֶׁתְּקַיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה אַחֲרַי, אַף אַתֶּם צְרִיכִין לְהַחֲזִיק טוֹבָה לִבְנֵיכֶם שֶׁיְּקַיְּמוּ אַת הַתּוֹרָה אַחֲרֵיכֶם, אִלּוּ אֵין מֹשֶׁה גָּדוֹל הוּא וְאִלּוּ אַחֵר אָמַר וְקִבַּלְנוּ תּוֹרָתוֹ לֹא הָיְתָה תוֹרָתוֹ שָׁוָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, לְכָךְ נֶאֱמַר "אֲשֶׁר תְּצַוֻּם", וְגוֹ'.
1