יין הטוב, חלק א, אורח חיים א׳Yein HaTov, Part I, Orach Chayim 1
א׳שויתי ה' לנגדי תמיד - אם דוקא בשעת תפילה או תמיד
1
ב׳שויתי יִהְוָה לנגדי תמיד - כתב הרמ"א בראש השולחן ערוך שהוא כלל גדול בתורה ובמעלת הצדיקים. והרצון שלהגיע אל תכלית הנרצה בעסק התורה והמצוות ולהשיג מעלת הצדיקים השלמים וכו' צריך לשום מחשבתו תמיד בה' ברוך הוא ולא תפרד מחשבתו ממנו יתברך אף רגע, על דרך שדרש בר קפרא (ברכות ס"ג): "איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויין בה, בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך".
2
ג׳והנה ראיתי בפתח הדביר שהרב בעל סידור בית עובד, בחידושיו על השולחן ערוך כ"י, העיר על דברי רבינו הרמ"א הנ"ל, דבסנהדרין (כ"ב) אמר רבי שמעון חסידא שהמתפלל דוקא צריך שיראה השכינה נגדו, והפתח הדביר עצמו תמה עליו דאיך סלקא דעתיה דרבי שמעון חסידא סבירא ליה דוקא בשעת תפלה יראה עצמו כאלו השכינה נגדו, ד"תמיד" שבפסוק הנ"ל היינו בלא הפסק רגע. ומצוות עשה מן התורה שתהיה מחשבת האדם דבוקה בהבורא יתברך תמיד, כמו שכתב החיי אדם בראש ספרו, דכתיב "את ה' אלהיך תירא ובו תדבק", וכי אפשר, אלא רצונו לומר שידבק בו תמיד במחשבתו, כדכתיב שויתי ה' לנגדי תמיד. גם הסמ"ק והחרדים כתבו שזו מצוות עשה תדירית לא תיפסק אף רגע. ובודאי גם רבי שמעון חסידא סובר כן, אלא רצונו לומר בפרט בשעת התפלה, וכמו שכתב החיי אדם (כלל כ"ב אות י"א) דבעת התפלה ישים אל לבו אף שבלאו הכי מלא כל הארץ כבודו מכל מקום עכשיו עומדת לנגדו, עיין שם באורך.
3
ד׳ולבבי לא כן ידמה, ולעניות דעתי הרמ"א כתב רק התכלית שתהיה מחשבת האדם דבוקה בו יתברך וידע נאמנה שה' נצב עליו ורואה מעשיו, אבל רבי שמעון חסידא השמיענו איך יגיע האדם אל זאת התכלית. כי לפנות המחשבה לרכז הנפש לחשוב תמיד בה' ברוך הוא בלי הרף כפשט הפסוק הנ"ל, זו מעלה גדולה עד מאד, כמו שכתב המורה (פרק נ"א משלישי) שממנו לקח הרמ"א הנ"ל דבריו, ולבוא למדה זו - אף לא על דרך העיון והחקירה אלא על דרך האמונה והקבלה - צריך השתדלות והרגל. ולבוא אל תכונת ההרגל והלימוד לדבק המחשבה ביוצר כל, לדעת רבי שמעון חסידא יפה שעה אחת, שעת התפלה, שאין לך שעה מיוחדת לנפש ומוכשרת להביא את האדם אל זאת התכלית כשעה שהוא מתפלל ושואל צרכיו ממנו יתברך. וכמו שכתב שם המורה: "תחילת מה שתתחיל לעשות בכדי שתגיע לזאת התכלית הגדולה, תפנה מחשבתך מכל דבר כשתקרא קריאת שמע ותתפלל". וזה שציוה רבי אליעזר הגדול לבנו: "וכשאתה מתפלל דע לפני מי אתה עומד" ולתלמידיו (ברכות כ"ח; אבות דרבי נתן פרק י"ט; דרך ארץ פרק ג'): "וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים ובשביל כך תזכו לחיי עולם הבא", שעל ידי שיעשה האדם כל יכולתו לשעבד מחשבתו למי שאמר והיה העולם בשעת התפילה וידע לפני מי הוא עומד ויתחזק בזה ימים רבים, ממילא יתחזק אצלו הרגש הזה והאמונה שה' ניצב עליו גם שלא בשעת התפלה, ויבוא לידי הכרה ברורה כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות הוא מבין וכו' עד שישים כל מעייניו בו וכל פעולותיו ומחשבותיו ימשיך אחר רצון האל יתברך, ואף בהשתדלו בדברים הגשמיים והחמריים תהיה כוונתו רק להגיע בסיבתם לדבר מעלה להיות לו דרך ושביל לעלות מעלה מעלה, על דרך שנתבאר בשולחן ערוך סימן רל"א, עיין שם. ועיין חסד לאלפים (סימן א' אות ג'), ויפה ללב (בסימן א' אות ד') בשם ארצות החיים, ועיין שם בסימן צ"ח (אות ג') כתב עוד בזה. והנראה לעניות דעתי כתבתי. ותפלתי על חכי תמיד, הורני ה' דרכך, אהלך באמתך, יחד לבבי ליראה שמך.
4