יין הטוב, חלק ב, יורה דעה י׳Yein HaTov, Part II, Yoreh De'ah 10
א׳בענין שינוי - הקדש תשובה לחכם אחד ממונה על הקדש
1
ב׳אשר תמהתה על בית דין הגדול שדייק מדברי תשובת מהרשד"ם (סי' קס"ז) שהביא הכנסת הגדולה (יו"ד סי' רנ"ט הגהות הטור אות ט"ו) שאין משנים הקדש מתלמוד תורה לישיבות ופסק כן אע"פ שלא מצא זה בשום פוסק אחר, וכתבת שנראה שכל שאר הפוסקים לא סוברים כן ואפשר לשנות מענין לענין באותה מצוה מתלמוד תורה לישיבות ולהיפך, והארכת בזה.
2
ג׳הנה נראה שלא עיינת בגוף תשובת מהרשד"ם והתעלמת מהעיקר, זה הכלל, שאין משנים הקדש אלא א"כ יש עילוי קדושה בשינוי, כמבואר בפוסקים. ועל פי זה דן מהרשד"ם שם בתשובתו להתיר לשנות מעות הקדש מישיבה בחברון לתלמוד תורה בשאלוניק, וכתב: "אע"פ שתורת ארץ ישראל מעולה עד מאד, מכל מקום הלומדים שם בישיבה הם גדולים, ובתלמוד תורה בשאלוניק תינוקות של בית רבן שהבל פיהם עולה על לימוד הגדולים, כדאמרינן בפ' כל כתבי (שבת קי"ט:): 'אמר ריש לקיש משום ר' יהודה נשיאה: אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן. אמר ליה רב פפא לאביי: דידי ודידך מאי. אמר ליה: אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא', ויש עילוי בשינוי מישיבה לתלמוד תורה ואפשר לשנות". ונראה ברור דמתלמוד תורה לישיבה אין משנים. וכן כתבו מפורש כמה פוסקים שאין משנים מתלמוד תורה לישיבות. כן כתב בן דורו וזמנו של מהרשד"ם, הרב בעל משפטי שמואל (סי' ס"ה) דאין לשנות מתלמוד תורה ליתן פרס לרב מורה הוראה שמלמד תלמידים גדולים, שמצות לימוד תינוקות של בית רבן יותר חשובה. אע"ג דאמרינן על מלמדי תינוקות: "ומצדיקי הרבים ככוכבים. ורבנן מאי? ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" (בבא בתרא ח'), היינו לענין שכרן, אבל לענין קיום העולם ושכר הנותנים ומחזיקים על ידם מצותן עדיפא, וכדאמרינן בפ' כל כתבי: "דידי ודידך מאי וכו'". וכן כתב נכדו של מהרשד"ם, בן בתו, מהר"ש חיון בס' בני שמואל (סוף סי' ל"ה) שמישיבה יכולים לשנות ליתן לנשואי יתומות אבל לא מתלמוד תורה של תינוקות של בית רבן, עיין שם. וכמו כן כתב המחנה אפרים בהלכות צדקה (סי' י"א) וזה לשונו: "עלה לנו מן האמור, דמה שנמלך המקדיש לשנות את ההקדש מתלמוד תורה כדי ליתן הריוח לתלמיד חכם אחד שילמד תלמידים הרי הוא קיים, בפרט שיש יותר מעליותא בזה שילמדו תלמידים כל היום אשר בהבל פיהם העולם מתקיים ממה שילמדו בישיבה עשרה תלמידי חכמים שעה אחת או חצי יום". ועיין כנסת הגדולה סי' רנ"ט. ובתשובותיו בעי חיי (סי' ר"ך דף קס"ד ע"ד) כתב וזה לשונו: "העלינו מכל זה שיכולין בית דין ק"ק תירייא לשנות ההקדש שהקדיש הגביר הר"י אדרבי נ"ע ולתת הפירות לתלמידי חכמים שבישיבות עיר תירייא, וכל שכן לחברת תלמוד תורה של תינוקות של בית רבן דעדיפא מתלמוד תורה של תלמידי חכמים גדולים, כדאמרינן בפ' כל כתבי דאינו דומה הבל שיש בו חטא לשאין בו חטא". ועיין בתשובת מהר"י בן ריי בדבר משה ח"ב (סי' קי"א) וכן כתב הרב בעל חקרי לב במערכי לב (סי' כ"ד), שכן משמע ממה שכתב במדרש רבה על פסוק "הקול קול יעקב" (פרשה ס"ה, כ') שאבגימוס הגרדי אמר להם לאומות העולם: "לכו וחזרו על בתי כנסיות ובתי מדרשות, אם מצאתם שם תינוקות של בית רבן מצפצפין בקולם אין אתם יכולים להזדוג להם, שכך הבטיחם אביהם: בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אין הידים ידי עשיו". ומשמע דגדול לימודם של התינוקות של בית רבן ועולה על לימוד התלמידי חכמים הגדולים. וכתב: "והיינו טעמא שהוא הבל שאין בו חטא. וכן נראה ממה שכתב במדרש איכה על פסוק כי ה' הוגה (פרשה א', ל"ב): 'אמר ר' יהודה בר סימון: בוא וראה כמה חביבין התינוקות לפני הקב"ה, שגלו עשרה שבטים ולא גלתה שכינה, גלו יהודה ובנימין ולא גלתה שכינה, גלו סנהדרין ולא גלתה שכינה, גלו משמרות ולא גלתה שכינה, וכיון שגלו התינוקות גלתה שכינה, דכתיב: "עולליה הלכו שבי" וכתיב בתריה: "ויצא מבת ציון כל הדרה"', וחיבתם משום הבל פיהם ונראה שעולה על לימוד הגדולים. ובמסכת שבת שם: 'אמר רב המנונא: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו בה תינוקות של בית רבן', שהם הסיבה לקיום העולם. ועיין זוהר הקדוש פרשת בראשית (דף מ"ז) ופרשת פקודי (דף רנ"ה) שמתבאר משם שיש מעלה יתירה להבל פיהם של תינוקות של בית רבן, ועיין חסד לאברהם בעין הקורא נהר כ"ד".
3
ד׳אלא שהרב בעל מערכי לב עצמו שוב סתר את דבריו שם בסי' כ"ה וכתב: "אדרבא לימוד הגדולים עדיף", והוכיח זה ממה שאמרו בפרק קמא דברכות (דף ח') משמיה דרב חסדא: "מאי דכתיב אוהב ה' שערי ציון? אוהב ה' שערים המצוייינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות. והיינו דאמר עולא: מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד" ואמרו שם: "ר' אמי ור' אסי ור' חייא בר אמי ואביי לא הוו מצלו אלא באתרא דהוו גרסי", ופירשו הרי"ף ומהרש"א: "דבתי כנסיות ובתי מדרשות קטון וגדול שם ולומדים שם מקרא ומדרש ולא עלה בידם הלכה", שמע מינה דלימוד התלמידי חכמים עדיף, שכן פסקו כהסוגיא דברכות הרמב"ם והטור באו"ח סי' צ', עיין שם. ומזה הקשה על תשובת מהרשד"ם הנ"ל.
4
ה׳ולענ"ד יש לעיין בדבריו, דמדברי הרי"ף ומהרש"א שהזכיר לא נראה שגם תינוקות של בית רבן לומדים בבתי כנסיות ובתי מדרשות, ומלשון "קטון וגדול" שנקטו אין ראיה להסיק כן. וגם מאבגימוס הגרדי אין ראיה ולבתי התלמוד תורה הוא קרא בתי כנסיות ובתי מדרשות. והפוסקים שפסקו כהסוגיא דברכות פסקו נמי כהסוגיא דשבת וכריש לקיש, הרמב"ם בפרק ב' מהלכות תלמוד תורה (הלכה א'), סמ"ג עשין י"ב, טוש"ע יו"ד סי' רמ"ה (סעיף ז'), ועיין ב"ח שם. ונראה ברור שאין פלוגתא בין הסוגיות: אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה, וחיבה יתירה לו לתינוקות של בית רבן מצד הבל פיהם שאין בו חטא ועולה על לימוד כל הגדולים, כמו שכתב בסי' כ"ד.
5
ו׳שוב ראיתי בס' חיים ביד למהר"ח פאלאג'י סי' ס"ה בתשובת מהר"ח יו"ט דאנון שם שעמד על קושית המערכי לב הנ"ל על מהרשד"ם, וכתב שמהרשד"ם מפרש הסוגיא דברכות כפשטא, ובתי כנסיות ובתי מדרשות אין בהם תינוקות של בית רבן, שלא כמו שנראה ממה שפירשו שם הרי"ף ומהרש"א שלומדים בהם גם תינוקות של בית רבן. ואבגימוס הוא דאמר לכו חזרו על בתי כנסיות ובתי מדרשות אם מצאתם שם תינוקות של בית רבן וכו', ולפי האמת בתי כנסיות ובתי מדרשות לחוד ותלמוד תורה של תינוקות של בית רבן לחוד. וזה מעין מה שכתבתי. ומה שכתב: שלא כמו שנראה מדברי הרי"ף ומהרש"א שלומדים בהם גם תינוקות של בית רבן", כבר כתבתי שאין זה מוכח בדבריהם שם, ומה שכתבו: "קטון וגדול שם" לישנא דקרא נקטו (איוב ג' י"ט) ואין תינוקות של בית רבן כלולים בלשון זה. ומהר"ח פאלאג'י שם השיב על דבריו וכתב דמלבד שדוחק לפרש שבתי כנסיות ובתי מדרשות אין בהם תינוקות של בית רבן, שלא כמו שנראה פשוט מהבראשית רבה שבזמנם היו בהם תינוקות של בית רבן, עוד בה כיון שאמרו אוהב ה' שערי ציון שערים המצויינים בהלכה ולא אמרו תינוקות של בית רבן, ואמרו שם והיינו דאמר ר' חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד, דשמעת מינה דלימוד תורה שאינו בדבר הלכה אינו כל כך חשוב לפני הקב"ה כמו לימוד תורה בדבר הלכה, ממילא גם לימוד תינוקות של בית רבן בכלל שאר תורה. ויש לתמוה על מהרשד"ם שפסק שלימוד תינוקות של בית רבן עדיף מלימוד תלמידי חכמים גדולים. והרי כפי הסוגיא דברכות ואשר פסקוה הפוסקים נראה דתלמוד תורה של גדולים עדיף, וכמו שכתב הרב מור זקינו.
6
ז׳ויש לעיין בדבריו, ולענ"ד איני רואה דוחק בזה שאנו מפרשים שאין בבתי כנסיות ובתי מדרשות תינוקות של בית רבן, כמו שכן הוא הדבר בדרך כלל. ואבגימוס הגרדי הוא שקרא לבתי סופרים בתי כנסיות ובתי מדרשות. ויש לתמוה על מה שדימה וכלל לימוד תינוקות של בית רבן עם סתם לומדים, שלא כמבואר בסוגיא דשבת שהבל פיהם של תינוקות של בית רבן עולה על כלל הלומדים אף על השונים הלכות, כמו שאמר לו אביי לרב פפא דאינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא. וכבר כתבתי שאין פלוגתא בין הסוגיות, אע"פ שאוהב ה' שערים המצויינים בהלכה חביבים לו עוד יותר תינוקות של בית רבן, כמו שאמרו במדרש איכה וכנ"ל, וכמו שנראה שכן סבירא ליה למהרשד"ם ולכל הפוסקים הנ"ל הסוברים כמוהו שלימוד התינוקות של בית רבן עולה על לימוד הגדולים. ועיין בתשובת מהר"מ שיק יו"ד סי' רל"ז.
7
ח׳ועיין שם עוד בס' חיים ביד שהאריך הרבה, ובסוף כתב: "ולענין הלכה למעשה היה ראוי לחוש לסברתם של הפוסקים הנ"ל כיון שהם רבים, אלא כיון שהרה"ג מור זקני חלק על זה והביא סמוכות מהסוגיא דברכות ומדברי מהרש"א והרי"ף, דנראה דקיימי כוותיה דעדיף לימוד התלמידי חכמים הגדולים, א"כ אם יהיה הענין שמוחזקים בו התלמידי חכמים או הגזברים שלהם יכולים לומר 'קים לן' ולהחזיק בהקדשם. כמו כן לאידך גיסא, אם התינוקות של בית רבן או הגזברים שלהם הם מוחזקים, יכולים לומר 'קים לן' כמהרשד"ם ודעימיה. ברם כשאין צד מוחזק, לכאורה היה נראה דאזלינן בתר רוב הפוסקים ורבים הם הסוברים כמהרשד"ם דעדיף הבל פיהם של תינוקות של בית רבן. אם לא שנאמר: כיון שהרבים הללו לא זכרו לא לסוגיא דברכות ולא להפוסקים שפסקוה, נראה דשב ואל תעשה עדיף ושלא לשנות. אם ההקדש הוא לתינוקות של בית רבן אין לשנותו לתיתו לתלמידי חכמים הגדולים, וכמו כן אם הוא לתלמידי חכמים אין ליתנו לתינוקות של בית רבן". ונדחק בכל זה כפי שכתב, מפני שהרב מור זקינו חלק על הפוסקים שהעדיפו הבל פיהם של תינוקות של בית רבן והעלה שלימוד הגדולים עדיף טפי. וכבר עמדתי על דבריו לעיל וכתבתי שאין פלוגתא בין הסוגיות כמו שכתבתי, ומהסוגיה דשבת נראה ברור שהבל פיהם של תינוקות של בית רבן עולה על השונים הלכות, כמו שנראה שהבינו כן הפוסקים הנ"ל מהרשד"ם ודעימיה. ולכן לא ראו ענין להזכיר את הסוגיא דברכות, והלכה כמוהם. ובשום אופן אין לשנות מתלמוד תורה לישיבות, ומישיבות לתלמוד תורה אפשר לשנות.
8
ט׳ושוב ראיתי בספר יפה ללב לבנו של מהר"ח פאלאג'י הנ"ל (חלק ה' יו"ד סי' רמ"ט) שהביא דברי הרב מור זקינו הראשונים שבמערכי לב (סי' כ"ד) שכתב שם שלימוד תינוקות של בית רבן גדול מלימוד חכמי הישיבות. וכתב שכן שמע נמי מפי קודשו של הרב בעל כסא שלמה ששאל מהרב מור זקינו בעל המערכי לב עצמו בענין קדימת חלוקת הבגדים הנהוגה בעירם ואמר לו שתינוקות של בית רבן קודמין לחכמי הישיבות. וכתב היפה ללב: "והיינו כפסק מהרשד"ם הנ"ל". אלא ששוב עמד על הסתירה שבין שני הסימנים שם במערכי לב (כ"ד וכ"ה), וכתב לחלק בתינוקות של בית רבן עצמם שיש שהבל פיהם יש בו חטא ויש שאין בו חטא, לפי רוב ומיעוט השנים או לפי הדעה, שהרי ער ואונן חטאו אע"פ שהיו קטנים בגדר תינוקות של בית רבן לפי שהיו בעלי דעת, דלגבי דידהו אין חכמי הישיבות נדחים מפניהם. ובמחילת כ"ת אין דבריו נראים, ונראה ששוב חזר הרב בעל מערכי לב לסברא קמייתא שלו שלימוד תינוקות של בית רבן עדיף, ולכולי עלמא אין משנים מתלמוד תורה לישיבות, ובית הדין שפסק כן שפיר פסק.
9
י׳אלא דמה שפסק לאסור השינוי גם בנדונכם, זה לא נראה כלל. וכל הפוסקים הנ"ל דיברו אשר דיברו בתלמודי תורה שכרגיל לומדים בהם תורה רוב ככל היום כמו שהזכיר זה להדיא המחנה אפרים והיא שעשועם יום יום, ועיין טוש"ע סי' רמ"ה סעיף י"א. והתלמודי תורה שהיו לכם, כפי הנשמע - ומאושר זה בדבריך - שהיו לומדים בהם תורה כשעה או שעתיים ביום ומשום כך כונו על ידכם בשם תלמוד תורה וברוב הזמן למדו לימודים אחרים, ולשמם ולמענם של תלמודי תורה האלו נעשה ההקדש ואין לו דין הקדש של תלמוד תורה, וברור שלא על הקדש מעין זה כתבו הפוסקים הנ"ל שלא לשנותו אפילו לישיבות. ואפילו לו היו לומדים בהם רק תורה בשיעור זה ואפילו יותר, ג"כ הייתם יכולים לשנות ההקדש לישיבות שלכם שלומדים בהם תורה רוב היום. אפילו בעוד שהתלמודי תורה אלו היו קיימים הייתם יכולים לשנות ההקדש לישיבות בכל עת שהיה עולה ברצונכם ושינוי זה הוא למעליותא. אשר על כן נראה לי שתתפשרו ביניכם ותעבירו ההקדש לישיבותיכם.
10