יסוד ושורש העבודה, שער הכולל י״זYesod VeShoresh HaAvodah, Shaar HaKollel 17
א׳
1
ב׳
2
ג׳
3
ד׳
4
ה׳
5
ו׳
6
ז׳
7
ח׳
8
ט׳
9
י׳
10
י״א
11
י״ב
12
י״ג
13
י״ד
14
ט״ו
15
ט״ז
16
י״ז
17
י״ח
18
י״ט
19
כ׳
20
כ״א
21
כ״ב
22
כ״ג
23
כ״ד
24
כ״ה
25
כ״ו
26
כ״ז
27
כ״ח
28
כ״ט
29
ל׳
30
ל״א
31
ל״ב
32
ל״ג
33
ל״ד
34
ל״ה
35
ל״ו
36
ל״ז
37
ל״ח
38
ל״ט
39
מ׳
40
מ״א
41
מ״ב
42
מ״ג
43
מ״ד
44
מ״ה
45
מ״ו
46
מ״ז
47
מ״ח
48
מ״ט
49
נ׳
50
נ״א
51
נ״ב
52
נ״ג
53
נ״ד
54
נ״ה
55
נ״ו
56
נ״ז
57
נ״ח
58
נ״ט
59
ס׳
60
ס״א
61
ס״ב
62
ס״ג
63
ס״ד
64
ס״ה
65
ס״ו
66
ס״ז
67
ס״ח
68
ס״ט
69
ע׳
70
ע״א
71
ע״ב
72
ע״ג
73
ע״ד
74
ע״ה
75
ע״ו
76
ע״ז
77
ע״ח
78
ע״ט
79
פ׳
80
פ״א
81
פ״ב
82
פ״ג
83
פ״ד
84
פ״ה
85
פ״ו
86
פ״ז
87
פ״ח
88
פ״ט
89
צ׳
90
צ״א
91
צ״ב
92
צ״ג
93
צ״ד
94
צ״ה
95
צ״ו
96
צ״ז
97
צ״ח
98
צ״ט
99
ק׳
100
ק״א
101
ק״ב
102
ק״ג
103
ק״ד
104
ק״ה
105
ק״ו
106
ק״ז
107
ק״ח
108
ק״ט
109
ק״י
110
קי״א
111
קי״ב
112
קי״ג
113
קי״ד
114
קי״ה
115
קי״ו
116
קי״ז
117
קי״ח
118
קי״ט
119
ק״כ
120
קכ״א
121
קכ״ב
122
קכ״ג
123
קכ״ד
124
קכ״ה
125
קכ״ו
126
קכ״ז
127
קכ״ח
128
קכ״ט
129
ק״ל
130
קל״א
131
קל״ב
132
קל״ג
133
קל״ד
134
קל״ה
135
קל״ו
136
קל״ז
137
קל״ח
138
קל״ט
139
ק״מ
140
קמ״א
141
קמ״ב
142
קמ״ג
143
קמ״ד
144
קמ״ה
145
קמ״ו
146
קמ״ז
147
קמ״ח
148
קמ״ט
149
ק״נ
150
קנ״א
151
קנ״בלמען יאריך ימים על האדמה צותה לנו התורה הקדושה במ"ע על כל איש מאישי ישראל עם קדוש לכתוב ס"ת לעצמו כנזכר בטור והב"י בש"ע הביאו וכל מי שזכהו השם יתעלה לקיים מצוה זו יראה שיכתבו השמות שבה בכוונה ושתהא מוגהת כי גדלה מאוד מעלת ס"ת מוגה. גם מבואר בפרק זה גודל איסור לטלטל ס"ת אפי' מבה"כ לבה"כ. וענין גלות ס"ת כל זה מבואר בפרק זה. וז"ל בתיקונים תיקון כ"ה דף ע' ע"ב וספר תורה היא דרגא דיעקב דאתמר ביה ויעקב איש תם וספר תורה כך צריך למהוי תם בלא פסולה ואם ספר תורה איהו חסר באתר דמלא או מלא באתר דחסר או אות חד חסיר או יתיר או חליף ספר תורה פסול לאו איהו כדיוקנא דס"ת דלעילא עכ"ל. וז"ל בפ' ויחי דף רכ"ה ע"א וזמינין בני עלמא די צווחין ולית מאן דישגח עלייהו ויהדרון רישא לכל סטרי עלמא ולא יתובין באסוותא אבל חד אסוותא אשכחנא בעלמא ולא יתיר בההוא אתר דישכחון אינון דלעאן באורייתא ואשתכח בינייהו ספר תורה דלא משתקר ביה (ר"ל שהיא מוגה וכשירה כד מפקי האי בגיניה מתערי עלאי ותתאי וכל שכן אי אכתיב ביה שמא קדישא כדקא חזי (ר"ל בכוונה) והא אוליפנא מלה ווי לדרא דאתגלייא בינייהו ספר תורה ולא מתערי עליה לעילא ותתא מאן אתער עליה בשעתא דעלמא בצערא טפי ואצטריך עלמא למטרא ואצטריך לאגלאה ספר תורה יתיר בדוחקא דעלמא דכד עלמא בצערא ובעאן בני נשא רחמין עלי קברי כלהו מתין מתערין עליה דהא נפשא אקדימת ומודעת לרוחא דהא ס"ת אשתכח בגלותא בדוחקא דעלמא כדין רוחא מודעת לנשמה ונשמה לקב"ה וכדין קב"ה אתער וחס על עלמא ודא על גלותא דס"ת מאתרי' וחייא אתיין למבעי רחמי על קברי מתיים ווי לדרא אי אצטריך ס"ת לגלאה ליה מאתר לאתר אפי' מבי כנישתא לבי כנישתא דהא לא אשתכח בינייהו על מה ישגחון עלייהו ודא לא ידעין כלהו בני נשא דהא שכינתא כד אתגלייא גלותא בתראה עד לא תסתלק לעילא מה כתיב מי יתנני במדבר מלון אורחים לבתר בזמנא דדחקא אשתכח טפי בעלמא תמן אשתכחת. בגלותא דס"ת תמן היא כלא מתערין עליה עלאי ותתאי כו' זכאה כד אשתאר בעלמא בין חייא ובין מיתיא אשתמודע דהא כל יומא מכרזי עליה בינייהו וכד צערא טפי בעלמא והוא לא יכיל לאגנא על דרא הוא אודע להו צערא דעלמא וכד לא אשתכח זכאה דמכרזו עליה בינייהו לא אשתכח מאן דאתער להו בצערא דעלמא אלא ס"ת כדין עלאי ותתאי מתערין עליה וצריכין כלא דישתכחון בתשובה ואי לא משתכחי הא מארי דדינא אתערון עלייהו ואפי' רוח דגנתא דעדן מתערין עלייהו בגיניה דס"ת כדאתמר עכ"ל:
152
קנ״גגם את הדבר הזה תעשה להקדים ולהחשיך לבה"כ הני דאהני' להו לאריכות ימים כנזכר בגמרא הקדושה ע"כ מהראוי לעשות סמוכין בזה הפרק בני העיר מחוייבים להשתדל שיהיה בהכ"נ בעירם נאה בכל מיני יופי והידור ושלא יתפלל אדם בשדה. ועוד חובת הקהילה הוא להשתדל לעשות חופה נאה וכסא של מילה נאה כל זה מבואר בזה"ק. וז"ל בפ' בשלח דף נ"ט ע"ב בר"מ פקודא למבני מקדשא לתתא כגוונא דבי מקדשא דלעילא כד"א מכון לשבתך פעלת ה' דאצטריך למבני בי מקדשא לתתא ולצלאה בגויה צלותא בכל יומא למפלח ליה לקב"ה דהא צלותא אקרי עבודה וההוא בי כנשתא אצטריך למבני לי בשפירו סגיא ולאתקנא ליה בכל תקונין דהא בי כנשתא דלתתא קיימא לקבל בי כנשתא דלעילא כו'. בי כנישתא אצטריך בכל תקוני שפירו למהוי כגוונא עלאה למהוי בצלותא לאתקנא תקונין בצלותא כמה דאוקימנא כו' ואיתימא אפי' בחקלא בגין דרוחא להוי סליק לאו הכי דהא אין צריכין בית וליכא לאשתכחא בית לתתא כגוונא דבית עלאה לנחתא דיורא עלאה לדיורא תתאה ותו דההוא צלותא וההוא רוחא אצטריך לסלקא ולנפקא מגו עאקו בארח מישור לקבל ירושלים ועל דא כתיב מן המצר קראתי יה דאצטריך אתר דחיק בעאקו לשדרא בגויה ההוא רוחא דלא יסטי לימינא ולשמאלא ובחקלא לא יכיל קלא לשדרא ליה הכי כו' ואם תאמר הא כתיב ויצא יצחק לשוח בשדה כו' עכ"ל בקיצור נמרץ:
153
קנ״דחופה נאה כסה של מילה נאה מבואר בת' תרומה דף קס"ט ע"א וז"ל אצטריך לתקנא חופה לחופאה בתקוני שפירו ליקרא דכלה אחרא. (ר"ל השכינה הקדושה) דאתיא למשרי תמן בחדוה דכלה תתאה ובגין יקרא דההיא כלה עלאה אצטריך למעבד חופאה דשפירו בכל תקוני דשפירו לזמנא לכלה עלאה לההיא חדוה. כגוונא דא בכל גזירו דברית לתתא אצריך לאתקנא כסא אחרא בשפירו למאריה דברית קיימא דאתי תמן כו'. ובזה נשלם הפרק בעז"ה:
154