יסוד ושורש העבודה, שער הכולל י״חYesod VeShoresh HaAvodah, Shaar HaKollel 18
א׳
1
ב׳
2
ג׳
3
ד׳
4
ה׳
5
ו׳
6
ז׳
7
ח׳
8
ט׳
9
י׳
10
י״א
11
י״ב
12
י״ג
13
י״ד
14
ט״ו
15
ט״ז
16
י״ז
17
י״ח
18
י״ט
19
כ׳
20
כ״א
21
כ״ב
22
כ״ג
23
כ״ד
24
כ״ה
25
כ״ו
26
כ״ז
27
כ״ח
28
כ״ט
29
ל׳
30
ל״א
31
ל״ב
32
ל״ג
33
ל״ד
34
ל״ה
35
ל״ו
36
ל״ז
37
ל״ח
38
ל״ט
39
מ׳
40
מ״א
41
מ״ב
42
מ״ג
43
מ״ד
44
מ״ה
45
מ״ו
46
מ״ז
47
מ״ח
48
מ״ט
49
נ׳
50
נ״א
51
נ״ב
52
נ״ג
53
נ״ד
54
נ״ה
55
נ״ו
56
נ״ז
57
נ״ח
58
נ״ט
59
ס׳
60
ס״א
61
ס״ב
62
ס״ג
63
ס״ד
64
ס״ה
65
ס״ו
66
ס״ז
67
ס״ח
68
ס״ט
69
ע׳
70
ע״א
71
ע״ב
72
ע״ג
73
ע״ד
74
ע״ה
75
ע״ו
76
ע״ז
77
ע״ח
78
ע״ט
79
פ׳
80
פ״א
81
פ״ב
82
פ״ג
83
פ״ד
84
פ״ה
85
פ״ו
86
פ״ז
87
פ״ח
88
פ״ט
89
צ׳
90
צ״א
91
צ״ב
92
צ״ג
93
צ״ד
94
צ״ה
95
צ״ו
96
צ״ז
97
צ״ח
98
צ״ט
99
ק׳
100
ק״א
101
ק״ב
102
ק״ג
103
ק״ד
104
ק״ה
105
ק״ו
106
ק״ז
107
ק״ח
108
ק״ט
109
ק״י
110
קי״א
111
קי״ב
112
קי״ג
113
קי״ד
114
קי״ה
115
קי״ו
116
קי״ז
117
קי״ח
118
קי״ט
119
ק״כ
120
קכ״א
121
קכ״ב
122
קכ״ג
123
קכ״ד
124
קכ״ה
125
קכ״ו
126
קכ״ז
127
קכ״ח
128
קכ״ט
129
ק״ל
130
קל״א
131
קל״ב
132
קל״ג
133
קל״ד
134
קל״ה
135
קל״ו
136
קל״ז
137
קל״ח
138
קל״ט
139
ק״מ
140
קמ״א
141
קמ״ב
142
קמ״ג
143
קמ״ד
144
קמ״ה
145
קמ״ו
146
קמ״ז
147
קמ״ח
148
קמ״ט
149
ק״נ
150
קנ״א
151
קנ״ב
152
קנ״ג
153
קנ״ד
154
קנ״ההנה עלה זכרונו בפרק הקודם בענין ביהכ"נ לתפלה נכון והוא למודעי בפרק זה שני דברים המעכבין את התפלה מלעלות למעלה והוא הלנת פעולת שכיר כי האריז"ל קודם תפלת המנחה היה חוקר אם אין אתו שכיר יום לשלם לו ביומו שכרו לבל יתעכב עי"ז תפלתו לעלות למעלה וגודל עון להלין פעולת שכיר מבוא' בוה"ק וזאת שנית מעשה כסות שברור לך שהוא בחזקת שאין בו שעטנז כי אם תמצא תמצא בו תערובת מה משעטנז עי"ז תעוכב תפלתו לעלות כמבואר בספרים וגודל עונו מבואר בזה"ק:
155
קנ״והנה גודל העון וגודל העונש רח"ל של הלנת פעולת שכיר מבואר בפ' קדושים דף פ"ד ע"ב. וז"ל ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו. לא תבא עליו השמש אזדהר דלא תתכניש בגינוי מעלמא עד לא ימטי זמנך לאתכנשא כד"א עד אשר לא תחשך השמש וגו' מהכא אוליפנא מלה אחרא מאן דאשלים לנפשא דמסכנא אפילו דמטו יומוי לאסתלקא מעלמא קוב"ה אשלים לנפשיה ויהיב ליה חיין יתיר. לא תלין פעולת שכיר ת"ח מאן דנטיל אגרא דמסכנא כאלו נטיל נפשיה ודאנשי ביתיה הוא אזער נפשייהו קב"ה אזער יומוי ואזער נפשיה מההוא עלמא דהא כל אינון הבלים דנפקי מפומיה כל ההוא יומא כלהו סלקין קמיה דקב"ה וקיימין קמיה לבתר סלקא נפשיה ונפשייהו דאנשי ביתיה וקיימין באינון הבלים דפומי' וכדין אפילו אתגזר על ההוא ב"נ כמה יומין וכמה טבאן כלהו מתעקראן מניה ולא עוד אלא דנפשא דיליה לא סלקא לעילא והיינו דא"ר אבא רחמנ' לשזבינן מנייהו ומעלבונייהו ואוקמוה אפי' עשיר הוא ואליו הוא נושא את נפשו דייקא אפי' מכל ב"נ נמי וכ"ש מסכנא והיינו דהוה רב המנונא עביד כד הוה ההוא אגיר מסתלק מעבידתי' הוה יהיב ליה אגריה וא"ל מול נפשך דאפקידת בידא מול פקדונך ואפילו אמר יהא בידך דאנא בעינא לסלקא אגרי לא הוה בעי אמר פקדונך דגופך לא אתחזי לאתפקדא בידי כל שכן פקדונא דנפשא דהא פקדונא דנפשא לא אתיהיבת אלא לקב"ה דכתיב בידך אפקיד רוחי אמר ר' חייא ובידא דאחרא שארי א"ל אפי' בידיה בתר דיהיב. כתיב לא תלין פעלת שכיר וכתיב לא תבא עליו השמש אלא הא אוקמוה אבל ת"ח לית לך יומא. ויומא דלא שלטא ביה יומא עלאה אחרא ואי איהו לא יהיב ליה נפשא דיליה כמאן דפגים לההוא יומא. ובגיני כך ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש. והא דאתמר לא תלין בגין דנפשיה לא סליק וסליק ההוא נפשא דמסכינא ודאנשי ביתיה כמה דאתמר עד כאן לשונו:
156
קנ״זוגודל העון וגודל הפגם בלבישת שעטנז מבואר בפ' הנ"ל דף פ"ו ע"א וז"ל תא חזי עד ברא קב"ה עלמא אתקין כל מלה ומלה כל חד וחד בסטרוי ומני עלייהו חילין עלאין ולית לך אפי' עשבא זעירא בארעא דלית ליה חילא עלאה לעילא כו' בגין כך אסיר למחלף זינין ולאעלא זינא בזינא אחרא בגין דאעקר לכל חילא וחילא מאתרייהו ואכחיש פמליא של מעלה ואכחיש פומבי דמלכא. כלאים מהו כלאים כמאן דיהיב אחרא בבי מטרא כד"א אל בית הכלא בגין דלא למעבד מידי. כלאים מניעיתא דמנע לכל אינון חילין מעבידתא דילהון כלאים ערבובייא דעביד ערבובייא בחילא דלעילא ואכחיש פומבי דמלכא כמה דאתמר ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך כו' כתיב דרשה צמר ופשתים. דרשה מהו דרשה. דבעיא ודריש על צמר ופשתים מאן דמחבר לון כחדא כו' ודא דרשה צמר ופשתים למעבד נוקמא במאן דמחבר לון כחדא כו' אף הכא מאן דפריש לון בההוא גוונא כמה דאמרו דלא אשתכח שוע טיוי ונוז כחדא האי בר נש אסגי שלמא עלי' ועל כל עלמא עכ"ל ובזה נשלם הפרק בעז"ה:
157