יסוד ושורש העבודה, שער הכולל ב׳Yesod VeShoresh HaAvodah, Shaar HaKollel 2
א׳
1
ב׳
2
ג׳
3
ד׳
4
ה׳
5
ו׳
6
ז׳
7
ח׳
8
ט׳
9
י׳
10
י״א
11
י״ב
12
י״ג
13
י״ד
14
ט״ו
15
ט״ז
16
י״זמפני שקדם מאמרנו בביאור כל חמירא עונשי גיהנם וזולתם עמדנו על הפרק להכרי"ז בקול מוסד על אבר קט"ב ממאמרי הזה"ק מגודל שעשוע יונק שפע התענוג שיש לצדיקים מג"ע התחתון והעליון וגודל פלאי פלאות הנעשים בג"ע בגזרת אומר ועושה בכדי שישים האדם אל לבו ולו שקול ישקל כעסו ומהותו במאזנים לעלות המה מהבל יחד גודל העונש ר"ל ועוצם השכר לעושי דברו חכם לב יקח מצות בזריזות זריז ונשכר עוצם השכר אף שאין מן הראוי להיות כוונת האדם בעבודתו עבודת הקודש בשביל שיזכה גודל השעשוע והתענוג ההוא להיותו כעין עבדים התלוים אל אדוניהם ע"מ כו' רק כל מעשיו יהיו לש"ש לתת בעבודתו נחת רוח ליוצרו ובוראו ית"ש וזכרו לעד וסוף הכבוד לבא מ"מ הכנו"ת פתוחה בזה לבא מן הדי"ן לידי יראה פנימית ובאהבה השלימה הרצוי' לעבודתו ית"ש:
17
י״חוז"ל פרשת תרומה דף ק"ג ע"א גן עדן איהו בארעא נטיע באינון נטיען דנטע ליה קב"ה כד"א ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם. איהו נטע ליה בשמא שלים כגוונא עלאה לעילא וכל דיוקנין עלאין כלהו מרקמן ומתציירן בהאי גן עדן דלתתא ותמן אינון כרובים לאו אינון גליפין בגליפוי דבני נשא מדהבא או ממלה אחרא אלא כלהו נהורין דלעילא גליפן ומתציירין בציורא מרקמא עובדי ידי אומנא דשמא שלים דקב"ה וכלהו מחקקן תמן וכל דיוקנין וציורין דהאי עלמא כלהו מתציירין תמן וגליפין ומתחקקן תמן כלהו כגוונא דהאי עלמא. ואתר דא איהו מדורא לרוחין קדישין בין אינון דאתו להאי עלמא בין אנון דלא אתו להאי עלמא. ואינון דזמינין למיתי להאי עלמא וכלהו רוחין מתלבשן בלבושין וגופין ופרצופין כגוונא דהאי עלמא ומסתכלן תמן בזיו יקרא דמאריהון עד דאתיין להאי עלמא. בשעתא דנפקי מתמן למיתי להאי עלמא מתפשטין אינון רוחין מההוא גופא ולבושא דתמן ומתלבשין בגופא ובלבושא דהאי עלמא ועבדין דיוריהון בהאי עלמא בלבושא וגופא דא דאיהו מטפה סרוחה וכד מטי זמניה למיהך ולנפקא מהאי עלמא לא נפיק עד דהאי מלאך המות אפשיט ליה לבישא דגופא דא. כיון דאתפשט האי גופא מההוא רוחא על ידי דההוא מלאך המות אזלא ומתלבשא בההוא גופא אחרא דבגנתא דעדן דאתפשיט כד אתי להאי עלמא ולית חדו לרוחא בר בההוא גופא דתמן וחדי על דאתפשט מהאי גופא דהאי עלמא ואתלבש בלבושא אחרא שלים כגוונא דההיא עלמא. מביה יתיב ואזיל ואסתכל למנדע ברזין עלאין מה דלא יכול למנדע ולאסתכלא בהאי עלמא בגופא דא. וכד אתלבשת נשמתא בההוא לבישא דההוא עלמא כמה עדונין כמה כסופין דילה תמן. מה גרים לגופא דא לאתלבשא ביה רוחא. הוי אימא ההוא דאפשיט ליה לבושין אלין. וקב"ה עביד טיבו עם בריין דלא אפשיט ליה לבר נש לבושין אלין עד דאתקין ליה לבושין אחרנין יקירין וטבין מאלין ווי לאינון חייבי עלמא דלא אהדרי בתיובתא שלימתא למאריהון דערטילאין אתו להאי עלמא וערטילאין יתובין תמן. ונשמתא אזלא בכסופא לגבי אחרנין דלית לה לבושין כלל ואתדנת בההוא גיהנם בארעא מגו ההוא אשא דלעילא ואית מנהון דמצפצפי וסלקי עכ"ל:
18
י״טובפ' ויקהל דף ר"ט ע"ב ז"ל רתיכא חדא עלאה דאיהי רתיכא דמיכאל רב סגנין. רתיכא תניינא דאיהי רתיכא מההוא רב ממנא דאקרי בוא"ל ודא איהו שמשא יקירא דאקרי רפאל ואלין נחתין וקיימין על נשמתא ואמרין לה שלום בואך יבא שלום כו'. כדין אלין תרין רתיכין עאלין לגו היכלא חדא טמירא דגנתא דאקרי אהלות ותמי תריסר זיני בוסמין גניזין דכתיב נרד וכרכם קנה וקנמון וגו' ואינון תריסר זיני דבוסמין דלתתא. ותמן כל אינון לבושין דנשמתין דאתחזון לאתלבשא בהו כל חד וחד כדקא חזי. בההיא לבושא אתרשימו כל אינון עובדין טבין דעבד בהאי עלמא וכלהו רשימין ביה ומכריזי האי איהו לבושא דפלניא ונטלין לההוא לבושא ואתלבשת ביה ההיא נשמתא דצדיקיא דבגינתא כגוונא דדיוקנא דהאי עלמא והני מלי מתלתין יומין ואילך דהא כל תלתין יומין לית לך נשמתא דלא תקבל עונשא עד לא תיעול לגנתא דעדן. כיון דקביל עונשא עאלת לגנתא דעדן כמה דאוקמוה לבתר דאתלבנת אתלבישא כיון דאתלבשא בהאי לבושא יהבין לה אתר כמה דאתחזי לה כו' ובכל שעתא נהרין צדיקיא מההוא זיוא עלאה. אבל בכל שבתא ושבתא ובכל ריש ירחא אתגלייא שכינתא יתיר משאר זמר בהאי רקיע ואתיין כלהו צדיקייא וסגדין לגביה. זכאה חולקי' מאן דזכי להני לבושין דקאמרן דמתלבשן בהו צדיקיא בגנתא דעדן אלין מעובדין טבין דעביד ב"נ בהאי עלמא בפקודי אורייתא ובהון קיימא נשמתא בגנתא דעדן ואתלבשא בהני לבושין יקירין. כד סלקא נשמתא בההוא פתחא דרקיעא לעילא אזדמנן לה לבושין אחרנין יקירין עלאין דאינון מרעותא וכוונה דלבא באורייתא ובצלותא כד סלקא מתעטרא מההוא עטרא מאן דמתעטרא ואשתאר חולקיה לההוא בר נש ואתעביד מניה לבושין דנהירא לאתלבשא בהו נשמתא לסלקא לעילא ואע"ג דאוקמוה דאינון לבושין בעובדין תליין. אלין לא תליין אלא ברעותא דרוחא כמה דאתמר לקיימא גו מלאכין רוחין קדישין ודא איהו ברירו דמלה. ובוצינא קדישא אוליף הכי מאליהו. לבושין דלתתא בגנתא דארעא בעובדין. לבושין דלעילא ברוחא ורעותא וכוונה דלבא כו'. כיון דסלקין אלין נשמתין עד ההוא פתחא דרקיע כדין ההוא רקיעא סתרא סוחרני דגנתא תלת זמנין ומקל נעימו דסחרניה דההוא רקיע נפקין כל אינון נשמתין וחמאן ההוא נעימו דההוא רקיע וחמאן ההוא עמודא דסלקא אשא ועננא ותננא ונגה דלהיט וסגדין כלהו. כדין נשמתון סלקין בההוא פתחא עד דסלקין לגו עגולא דסחרא בההיא נקודה. כדין חמאן מה דחמאן. ומגו נהירו וחדוותא מההוא דחמא סלקין ונחתין קרבין ורחקין כו' כל חילא דשמייא פתח בההיא שעתא ואמרי זכאין אתון צדיקיא נטרי אורייתא זכאין אינון דמשתדלין באורייתא דהא חדוותא דמאריכון הוי בכו דהא עטרא דמאריכון מתעטרא בכון. כדין כיון דנהרין נהורא בנהורא תרין נהורין מתחברן כחדאי ונהרין לבתר אינון גוונין נחתין ואסתכלן לאשתעשא באינון נשמתין דצדיקיא ומתקני לון לעטרא לעילא וכל דא אתמר עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו' כו' בגנתא דעדן אית היכלא חדא דאקרי היכלא דבני מרעין כדין משיח עאל בההוא היכלא וקארי לכל מרעין וכל כאבין כל יסוריהון דישראל דייתון עליה וכלהו אתיין עליה ואלמלא דאיהו הקיל מעלייהו דישראל ונטיל עליה. לא הוי ב"נ דיכיל למסבול יסוריהון דישראל על עונשי דאורייתא הה"ד אכן חלינו הוא נשא וגו' כו' וכד הוו ישראל בארעא קדישא באינון פולחנין וקרובנין דהוו עבדי הוו מסלקין כל אינן מרעין ויסורין מעלמא. השתא משיח מסלק לון מבני עלמא עד דנפיק בר נש מהאי עלמא ומקבל עונשיה כו' זכאין אינון דנטרי פקודי אורייתא קדישא עכ"ל. ובפ' פקודי דף ר"כ ע"א ז"ל זכאין אינון צדיקייא לעלמא דאתי דכמה נהורין גניזין לון כמה עדונין בההוא עלמא טמירין לון דכתיב מה רב טובך אשר צפנת ליראך מה רב טובך הא אוקמוה דהא הוא אור דגניז לצדיקייא לעלמא דאתי כו' אשר צפנת בגין דאסתכל קב"ה בההוא נהורא ואסתכל באינון חייביא דזמינין למחטי בעלמא וגניז לי' לההוא נהורא למזכי ביה צדיקייא לעלמא דאתי כמה דאתמר עכ"ל. ובדף רמ"ו ע"ב ז"ל היכלא תניינא כו' הכא קיימין כל אינון מלבושין דנשמתין דצדיקייא דסלקין לאתחזאה קמי מאריהון ולקיימא מקמיה וכד נשמתא סלקא ומטי להאי היכלא כדין אזדמן חד ממנא דאתפקד על אינין לבושין וצדקיאל שמיה דהא בזמנא דבר נש עביד פקודין דאורייתא בהאי עלמא כגוונא דאיהו אשתדל גרמיה הכי אתעביד ליה בהאי היכלא לעילא מלבושא לאתלבשא ביה בההוא עלמא וכד נשמתא סלקא ההוא ממנא נטיל ההוא לבושא דילה ואזיל עמה עד די מטא לנהר דינור די נשמתא אצטריכא לאתסחייא ולאתלבנא תמן כו'. ואי זכאת האי נשמתא ואסתלקת האי ממנא צדקיאל נטיל לה להאי נשמתא ואלביש לה ההוא לבושא ואתקנת ביה וסלקא לקרבא על ידא דמיכאל כהנא לקיימא תדיר כל יומין קמי עתיק יומין זכאה חולקיה דהאי נשמתא דקיימא וזכאת להאי עכ"ל. ובפ' אחרי דף ע' ע"ב ז"ל אמר רבי יצחק זכאין אינון צדיקיא בעלמא הדין ובעלמא דאתי דהא כלהו קדישין גופא דילהון קדישא נפשא דלהון קדישא רוחא דלהון קדישא נשמתא דלהון קדש קדשים. תלת דרגין אינון כגוונא דלעילא כו' ת"ח תלת דרגין אינון ואתדבקו כחד נפש רוח ונשמה ועלאה מנייהו נשמה דאמר רבי יוסי בכלהו בני נשא אית נפש ואית נפש עלאה מנפש זכה בר נש בהאי נפש מריקין עליה עטרא חד דאקרי רוח הה"ד עד יערה עלינו רוח ממרום כדין אתער בר נש באתערותא אחרא עלאה לאסתכלא בנימוסי מלכא קדישא. זכה בר נש ביה בההוא רוחא מעטרין ליה בכתרא קדישא עלאה דכליל כלא דאקרי נשמה דאתקרי נשמת אלוה. ותאנא ברזא דרזין בגו ספרא דקהלת דשלמה מלכא האי קרא דכתיב ושבח אני את המתים שכבר מתו כיון דכתיב ושבח אני את המתים אמאי שכבר מתו אלא שכבר מתו בהאי עלמא בפולחניה דמאריהון. ותמן כתיב ג' מדורון עבד קב"ה לצדיקייא. חד דזכו אינון צדיקייא דלא אשתציאו מהאי עלמא וכד איצטריך עלמא רחמין ואינון חיין יתבין בצערא אינון מצלין צלותין עלייהו ואזלין ומודעין מלה לאינון דמיכין דחברון ומתערין ועאלין לגן עדן דארעא דתמן רוחיהון דצדיקיי' מתלבשין בעטרין דנהורא ואתייעטו בהו ובזרין גזירה וקב"ה עביד רעותא דלהון וחם על עלמא ואינון נפשין דצדיקיא משתכחין בהאי עלמא לאגנא על חייא והאי אקרי נפש ודא לא אשתצי מהאי עלמא לאסתכלא ולמנדע ולאגנא על דרא והאי הוא דאמר חברייא דמתי ידעי בצערא דעלמא ועונשא דחייבין די בארעא בהאי הוא דכתיב ונכרתה הנפש ההיא מעמיה. ומדורא תניינא הוא גן עדן כי בארעא ביה עבד הקב"ה מדורין עלאין יקירין כגוונא דהאי עלמא וכגוונא דעלמא עלאה והיכלין בתרין גוונין דלית להון חושבנא ואלנין ועשבין וריחין דסלקין בכל יומא ובהאי אחר שארי ההוא דאקרי רוח דאינון צדיקייא ומדורא דההוא רוחא ביה שארי. וכל רוח ורוח מתלבשא בלבוש יקירא כגוונא דהאי עלמא וכגוונא דההוא עלמא עלאה. מדורא תליתאה הוא מדורא עלאה קדישא דאקרי צרורא דחיי דתמן מתעדנ' ההוא דרגא עלאה קדישא דאקרי נשמה. והאי אתדבק לאתענגא בעדונא עלאה עליה כתיב אז תתענג על ה' והרכבתיך וגו'. ותאנא בשעתא דאצטריך עלמא רחמי ואינון צדיקייא זכין ההוא נפש דאשתכחא בעלמא לאגנא על עלמא. נפש סליק ואזיל ושאט בעלמא ומודע לרוח ורוח סליק ואתעטר ומודע לנשמה. ונשמה לקב"ה וכדין חס קב"ה על עלמא. כדין נחתא מעילא לתתא נשמה אודע לרוח ורוח אודע לנפשא. ובכל שבתא ושבתא וריש ירחא כלהו מתחברן ומתעטרן כחד עד דאזדווגו למיתי לסגדא למלכא עלאה, ולבתר תייבין לאתריהו הה"ד והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר וגו'. ובשעתא דאצטריך עלמא רחמי וחיי אזלי ומודעי להו לנפשייהו דצדיקייא ובכאן על קברייהו אינון דאתחזו לאודעא להו. מ"ט דשווין רעותא דלהון לאתדבקא נפשא בנפשא כדין אתערין נפשייהו דצדיקייא ומתכנפי ואזלין ושאטין לדמיכי חברון ומודיעי להוא צער דעלמא וכלהו עאלין בההוא פתחא דג"ע ומודיעי לרוח. ואינון רוחין דמתעטרן בג"ע מלאכי עלאין אזלי בינייהו וכלהו מודיעין לנשמה ונשמה אודעא לקב"ה וכלהן בעאן רחמי על חיין וחס קב"ה על עלמא בגיניהון ועל דא אמר שלמה ושבח אני את המתים שכבר מתו וגו' עכ"ל:
19
כ׳ובפרשת שלח דף קנ"ט ע"ב ז"ל אמר ר' שמעון מפרשתא דא (ר"ל מפרשת מרגלים) אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת"ח קב"ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי. קב"ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא דכסופא עלאה. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמדע כל האי. מה כתיב עלו זה בנגב אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קיימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. וראיתם את הארץ מה הוא וגו' תחמון מנה ההוא עלמא ודהיא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. ואת העם היושב עליה אינו צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין דינין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. החזק הוא הרפה. בה תחמו אי זכו לכו האי כד אתקפו על יצרהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא ולילה או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. המעט היא אם רב. אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחנו ותתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי לא. ומה הארץ השמנה היא אם רזה. מדאוריי' תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. היש בה עץ אם אין. האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא עכ"ל. וז"ל בז"ח פ' נח דף י"ט ע"ג תאנא שבע פתחים יש לנפשות הצדיקים להכנס עד מקום מעלתם ועל כל פתח ופתח שומרים. הפתח הראשון נכנסת הנשמה במערת המכפלה שהיא סמוכה לגן עדן ואדם הראשון שומר עליו זכתה הוא מכריז ואומר פנו מקום שלום בואיך ויוצאה מפתח הראשון. הפתח השני בשערי גן עדן ומוצאה את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת זכתה נכנסת בשלום ואם לאו שם תקבל עונשה ותשפט בלהב הכרובים וכנגדם היו הכרובים במקדש בשעה שהכהן נכנס ביום הכפורים זכה נכנס בשלום לא זכה מבין שני הכרובים יוצא להב ונשרף מבפנים ומת והיו מכוונים כנגד אלו אשר בשערי ג"ע לצרף הנשמות זכתה הנשמה נותנין לה פנקס סימן ליכנס ונכנסה בגן עדן אשר בארץ ועמוד אחד של ענן ונוגה מעורב זה בזה ועשן ונוגה סביביו שנאמר וברא ה' על מכון הר ציון ועל מקראיה ענן יומם ועשן ונוגה והוא נעוץ מלמטה למעלה לשערי שמים זכתה לעלות למעלה עולה באותו עמוד לא זכתה יותר נשארת שם ומתעדנת מהטוב אשר למעלה דאמר ר' יוסי ראיתי גן עדן והוא מכוון כנגד פרכת קרח הנורא אשר למעלה והיא נהנית מזיו השכינה אבל אינה נזונת ממנה. זכתה לעלות עולה באותו עמוד עד שמגעת הפתח השלישי והוא נגד הרקיע הנקרא זבול ומגעת עד ירושלים אשר שם ושם שומרים זכתה פותחין לה הפתחים ונכנסת לא זכתה נועלים השערים ודוחים אותה לחוץ ונוטלים פנקסה ממנה והנשמה אומרת מצאוני השומרים הסובבים בעיר אלו מלאכי השרת השומרים בית המקדש וירושלים אשר למעלה נשאו את רדידי מעלי זהו פינקס שלה סימנה שומרי החומות כד"א על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים. זכתה לעלות נכנסת שם באותן השערים ומשבאת להקב"ה בבית המקדש אשר למעלה ומיכאל השר הגדול מקריב אותה לקרבן א"ר יצחק לר' חייא מה קרבן הוא זה יכול לומר כשאר הקרבן א"ר חייא הקרבה זו היא כאדם המקריב דורון לפני המלך ומיכאל הולך עמה עד הפתח הרביעי והחמישי והששי אמר לפני הקב"ה רבש"ע אשרי בניך בני אהוביך אברהם יצחק ויעקב אשריהם הצדיקים הטובים הזוכים לזה עד שמגיעים לשער השביעי שהוא ערבות וגנזי חיים טובים מצויין שם וכל נשמתם של צדיקים כלם שם ונעשים מלאכי השרת ומקלסין לפני הקב"ה ונזונין מזיו השכינה אספקלריא המאירה ושם המנוחה והנחלה ונוח חיי העולם הבא אשר עין לא ראתה אלהים זולתך כו' עכ"ל. וז"ל בפ' תולדות דף כ"ג ע"ב כל צדיק וצדיק יש לו מדור לפי כבודו ולפי הראוי לו מאן דאתי מראובן שם מדורו עם הצדיקים מן ראובן וכן כל שבט ושבט כו' והשבטים עומדים לעדים לכל צדיק וצדיק הה"ד ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל להודות לשם ה' א"ר יהודה נשמתו של צדיק יודעת ומכרת לעוה"ב מה שאינו יודע ומכיר מלאך ומשר' הה"ד אמרו צדיק כי טוב כי טוב ממלאכי השרת וכתיב אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה עכ"ל. וז"ל ג"כ בז"ח פר' בלק דף מ"ג ע"א וכד בר נש נפיק מהאי עלמא כלהו בין צדיקים בין חסידים ותמימין וחייבין ורשעים כלהו עברין באורחא למחמי ליה לאדם קדמאה לכל בני עלמא. ותמן נטלי אורחא או לג"ע או לגיהנם כל אינון דאורחייהו לג"ע מתקרבין לגבי חומה דלבר מאינון תלת חומות דתמן כדין נפיק חד ממונא ויתער קמייהו וקארי ואמר זכאין אתון צדיקייא בעלמין כלהו וההוא ממנא יעזריאל שמיה אוליף לון אורחא ואזלין קמיה עד ארעא חדא דגיהנם והאי ממנא קרי בחיללא צנון חננא צנון יקידת'. בההיא שערא בבהילו מצננן ליה ועאלין כלהו וטבלין ועברין. וכלהו חייביא אתמסרן בידא דדומה ועאלין בגיהגם וכל אינון זכאין לא אתמסר בידו אלא בידי דהאי ממנא. כיון דטבלין ועברין ההוא ממנא אזיל קמייהו עד דמטון לפום חומה דגנתא דעדן וההוא ממנא קארי לפחתא ואמר פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים כדין פתחין פחתא ואעיל ליה לגאו וכן לכל פתחא ופתחא. כיון דעלו לגאו לאתר צדיקייא אחרנין קיימין. כמה חדוה על חדוה וכמה חידו על חידו על צדיקייא וכל בני מתיבתא חדאין. לסוף תלת יומין דאתטמרן בהיכלין ידיעאן נפקין ואוירן נשבין ומצטיירין כלהו בדיוקנייהו ומכאן ולהלאה ירתי אחסנת ירותא כדקא חזי לכל חד וחד. חיזותא דאתחזיא בג"ע מחיזו יקרא דיוקנא דכל דיוקנין וגיון דכל גוונין דמלכא קדישא לא אתגלי בהיכלא ולא באתר חד אלא אתפתח רקיעא מרקמא על גבי גנתא לד' סטרין ואתמליא מציוא יקירא קדישא ואתחזי תמן ואתנהרון כלהו צדיקייא מאן חאמי חדווה דא וכסופא דא דההוא נעם ה' כו' עכ"ל. וז"ל בהיכלית דפ' בראשית דף ל"ח ע"א שבעה היכלין מדורין כו' ובהו הוה דיוריה דאדם ולבתר דאתתרך מגנתא דעדן אתקין לון קב"ה לנשמתיהון דצדיקייא לאשתעשעא בהו כדקא חזי מזיוא דיקרא עלאה וכל חד וחד אתתקן כגוונא דלעילא וכגוונא דלתתא כמה דאוקמינא:
20
כ״אהיכלא קדמאה אחר דאיהו מתתקן לתתא למהוי כגוונא דלעילא והא אתערו חברייא נמוסי דגנתא דעדן כמה דאיהו ברזא עלאה דאיהו מתקן לגו גו טמירא דרזא דלתתא גניז וסתים מכלא ולא שלטא ביה עינא בר נשמתהון דצדיקייא למהוי גליפן לעילא ותתא ולאסתכלא מתמן ברזא דמאריהון ובענוגא דלעילא ואלון אינון צדיקיי' דלא אתחלפו יקרא דמאריהון בגין דחלא אחרא כו' היכלא דא קאים בדיוקנא דרזא עלאה בגין דכד נשמתין דצדיקייא נפקי מהאי עלמא עאלין גו אלין היכלין די בגנתא דעדן דלתתא ותמן יתבין כל חד וחד כל ההיא זמנא דאצטריכא נשמתא למיתב תמן. ובכל היכלא והיכלא אית דיוקנין כגוונא דלעילא ודיוקנין כגוונא דלתתא ותמן אתלבשת נשמתא בלבושין כגוונא דהאי עלמא ואתעדנת תמן כל ההוא זמנא דאצטריכת עד דמטי זמנא לסלקא לאתר עלאה כמה דאצטריך. ומגו ההוא מאנא דאתלבשת ביה חמאת דיוקנין עלאין לאסתכלא ביקרא דמאריהון. בהאי היכלא אית נהורין עלאין לאסתכלא ונשמותיהון דאינון גיורין דאתגיירו קיימין תמן ועאלין תמן לאסתכלא ביחודא עלאה ומתלבשן תמן בלבושא חדא דנהורא דנהיר ולא נהיר. וההוא היכלא מקפא מאבן טבא ודהבא ותמן איהו פתחא חדא דנחית לקבל פתחא דגיהנם מתמן מסתכלן בכל אינון חייביא דעובדי כוכבים דלא עאלו בברית קיימא קדישא ואתחרכו באינון מלאכי חבלה דטרדי לון בנורא דדליק ואינון חמאן וחדאן על דאתגיירו. ותלת זמנין ביומא נהרין מגו נהירו עלאה ומשתעשען תמן ועילא מנהון עובדיה ואונקלוס גיורא ושאר גיורין דאתגיירו כו':
21
כ״בהיכלא תנינא היכלא דא קיימא לגו מהאי היכלא קדמאה והאי היכלא סמיך למערתא דאבהן. והאי היכלא נהיר מקדמאה הכא אית כל אבנין יקירין דמקפן ליה בגו דהאי היכלא אית נהירו חד כליל מכל גוונין ואיהו נהיר מעילא לתתא. בהאי היכלא קיימין אינון דסבלו יסורין ומרעין בהאי עלמא בגין לאתתקנא יהוו מודן ומשבחן למאריהון כל יומא ולא הוו מבטלין צלותייהו לעלמין. לגו מהאי היכלא קיימין כל אינון דמקדשין בכל חילא שמא דמאריהון ואתיבו אמן יהא שמיה רבא מברך בכל חילא. ואלין אינון קיימין לגו בגו האי היכלא ההוא נהורא דכליל בכל גוונין נהיר לון. מההוא נהירו קיימין וחמאן נהורין אחרנין דאתאחדן ולא אתאחדן בגווייהו ועילא מנהון משיח דאיהו עאל וקאים בינייהו ונחית לון. איהו נטיל ההאי היכלא ועאל:
22
כ״גבהיכלא תליתאה ותמן כל אינון בני מרעין וכאבין יתיר וכל אינון דרדקי דבי רבן דלא אשלימו יומין. וכל אינון דעצבין על חרוב בי מקדשא והוו אושדין דמעין כלהו קיימין בההוא היכלא ואיהו מנחם לון ונטיל מהאי היכלא ועאל:
23
כ״דבהיכלא רביעאה ותמן כל אינון אבלי ציון וירושלים וכל אינון קטולי דעובדי כוכבים ואיהו שרי ובכי וכדין כל אינון נשיאין דזרעא דדוד כלהו אחידן ביה ומנחמין ליה. שארי תניינות ובכי עד דקלא נפיק ומתאחד בההוא קלא וסליק לעילא ואשתהי תמן עד ריש ירחא וכד נחית נחתין עמיה כמה נהורין וזיוין מנהרין לכל אינון היכלין ואתוותא ונהורא לכל אינון קטולין ובני מרעין ומכאובין דסבילו עמיה דמשיח וכדין פורפורא לביש ותמן חקיקין ורשימין כל אינון קטולי דשאר עובדי כוכבים בההוא פורפירא. וסליק ההוא פירפירא לעילא ואתרקם תמן גו פורפירא עלאה דמלכא וקב"ה זמין לאלבשא ההוא פורפירא ולמידן עמיה דכתיב ידין בגוים מלא גויות עד די אתא ונחים לון ונחתין עמיה נהורין ועדונין לאתעדנא וכמה מלאכין ורתיכין עמיה כל חד וחד במלבושא לאתלבשא בהו כל אינון נשמתין דקטולין ותמן מתעדנין כל ההוא זמנא דאיהו סליק ונחית לגו מהאי היכלא קיימא גו דרגא עלאה אינון עשרה רברבין ממנן ר' עקיבא וחברוי וכלהו סלקי בסליקו גו אספקלריא דלעילא ונהרין בזיו יקרא עלאה עלייהו כתיב עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו:
24
כ״הבהיכלא חמישאה קיימין כל אינון מאריהון דתיובתא שלימתא דתבו מחטאיהון ואתנחמו בהו ונפקת נשמתייהו בבכיה וכל אינון דקדישו שמא דמאריהון וקבילו עלייהו מותא ובתרעא דהאי היכלא קאים מנשה מלך יהודה דקביל ליה קב"ה בתיובתא שלימתא וחתר ליה חתירה לקבלא ליה. ולגו מהאי היכלא קיימין כל אינון מאריהון דתיובתא תקיפא דנשמתהון נפקא בשעתא דאתמרמרו על עובדיהון ואלין מתעדנין בעדונא עלאה בכל יומא ויומא ותלת זמנין ביומא נהירו עאל בההוא היכלא דמתעדנין ביה כל חד וחד כדקא חזי ליה וכל חד נכוה מנהורא דחופה דחבריה בין לתתא בין לעילא. האי היכלא קיימא על אינון תתאי ואפי' צדיקים גמורים לא יכלין לאעלאה בגו האי היכלא ולמיקם ביה והאי איהו דרגא עלאה על כלא בר דרגא דחסידי דאיהו דרגא עלאה על כלא:
25
כ״והיכלא שתיתאה היכלא דא היכלא דחסידי היכלא דא היכלא עלאה על כלא והאי הוה היכלא דקיימי על כלא היכלא דימינא לית מאן דיקום ביה. אלא אינון חסידים קדישין וכל אינון דמרחמי למאריהון ברחימו סגי. ולפתחא דהאי היכלא קיימי כל אינון דמיחדי יחודא דמאריהון בכל יומא ואלין עאלין בהאי היכלא וזמינין לסלקא בקדמיתא ועילא מהאי פתחא אברהם ימינא דקב"ה ולפתחא אחרא קיימא יצחק דאתעקד על גבי מדבחא והוה קרבנא שלים קמי קב"ה, ולפתחא אחרא לגו קיימא יעקב שלימא ותריסר שבטין סחרניה ושכינתא על רישייהו וכד ישראל בעקו אתערו תלת אבהן ומתערי לה לשכינתא לאגנא עלייהו וכדין איהי סלקא ואתעטרא לעיל' ואגנא עלייהו דישראל וכמה דאית היכלין לתתא בגנתא דעדן הכי נמי לעילא אית היכלין מתקנין דאינון רזא דמהימנותא וכל הני היכלין כלהו מתקשרן ומתעטרן בחד היכלא דאיהו:
26
כ״זהיכלא שביעאה והאי היכלא איהו גניז וסתים מכל שאר היכלין באמצעיתא דהאי היכלא קאים חד עמודא דאיהו בגוונין סגיאין. ירוק חוור סומק אוכם וכד נשמתין סלקין אינון עלאין גו האי היכלא. מאן דאתחזי להאי גוון סליק ביה ומאן דאתחזי להאי גוון סליק ביה כל חד וחד כדקא חזי ליה. ואלין שית היכלין אינון למדורא כדאמרן ושביעאה כו' עכ"ל:
27
כ״חעוד אציגה נא אתך אחי ורעי אחד מן המאמרים מפר' שלח לך המדבר מגודל פלאות הנעשים בג"ע התחתון ועוד זה מדבר מגודל מעלת מאן דנטר ברית קודש דיליה ומאמר זה בא בארוכה שם אך לאהבת הקיצור אעתיק בקיצור נמרץ בכל האפשרי:
28
כ״טוז"ל דף קס"ד ע"א האי קרא מגדל עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב ופריש רב מתיבתא קרא דא כו' בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין (פי' בג"ע) קיימא נהירו חד בדיוקנא דס"ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההוא מגדל מאתרי' וקאים גו אמצעי דעזרה (פי' העזרה שבג"ע) גו גדפי דכרובים הוה רומיה לרום שמיא כו' תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דס"ת:
29
ל׳ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא להוי מלכא משיחא ולא אחרא ובההוא ס"ת דההוא נהירו. אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומי' שמע קל נעימו דמלוי. מאינון מלין סתימין דפרש באוריתא בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא. כד בעאן כל בני מתיבתא לסלקא לעיל' לגו מתיבת' דרקיע כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיחא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו כו' כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה ופתחא דא פתח. פתחין אינון כרובים פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס"ת סתים ואינוי כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו' וסגירו פתחין וס"ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהור' דההוא ס"ת כו' בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן יפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא דכתיב וישלח את היונה היונה ההיא דאשמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעי מה היא אלא אמרי נפקת ועבדת שליחותא ובשעתא דכתיב ולא יספה שוב אליו עוד לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומה ותשוי על רישא דמלכא משיחא מטי ולא מטי וכדין כתיב תשית לראשו עטרת פז כו' זכאה עמא דכל דא מחכאן. חסר. אי חסידא קדישא מאן דנטר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי (פי' השכינה הקדושה) לקמא ואי תימא מאן נטר לאחורא. הא נטירו רב ועלאה מלכת דנטיר ליה ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין זכאה מאן דנטיר ברית דא כו' מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באמצעא כו' מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימה עבדו את ה' בשמחה וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את ה' ביראה חד מעיינא דמיא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא כו' באמצעי דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא כו' כל אינון נטורי קיימא קדישא (פי' ברית הקודש) בעיין לאתחזאה קמי מלכא כו' וע"ד יראה כל זכורך אינון בר קיימא קדישא דייקרב מתיבתא זכורך ולא זכרך דהא זכר כתיב ולא זכיר מאי זכורך אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משבחת בהו ודכיר לון תדיר וע"ד זכורך ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה כמאן דנטיר קיימא דא כו' כל מאן דנטיר ברית קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריא עליה ובג"כ תמים תהיה עם ה' אלהיך תמים תהיה ולבתר עם ה' אלהיך בזווגא חדא דכיון דנטיר ברית דא עם ה' להוי ולא אתפרש מניה כו' אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר כו' זכאה עמא דכל דא מחכאן וכל דא גניז לון. א"ר שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן א"ל אי ר' אי ר' זכאה חולקך כו' בכה ר' שמעון וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מינך לכל סטרין. מינך כלא. עלך קיימי עלאין ותתאין כו' אילת אהבים אנת ויעלת חן גבי עילא ותתא רחימון דילך מאן יזכי לינקא מינך כדקא יאות. אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ועאיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה אמרו ליה לא תדחל בריה דיוחאי כו' אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין אשכחוהו רישא בין ברכוי כו' אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תוכלין לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאין לסלקא לעילא אי היך אינון תמן א"ל אי ר' אי ר' בדא אית לן רזא יתירא בגין דלא לגלאה סתרין דתמן כו' אי ר' שית היכלין אחזיו לו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל:
30
ל״אבהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא וחדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה:
31
ל״בתלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביאה מהימנא אתי ובאיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפיקודי אוריתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא כלבושא דדכורין בר דלא נהרין הכי:
32
ל״גפקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי בתיה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל:
33
ל״דבהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדא תלת זמנין ביומא מכריזון כמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערת בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה וכמה דוכתין וחדו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפיקודי אורייתא ובטעמייהו:
34
ל״הבהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זימנין בכל יומא ויומא אודת ושבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה. ושירתא דימא מזמרן בכל יומא ואיהו בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשנחן עמה לשמא קדישא:
35
ל״ובהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא אי ר' אי ר' מאן חמי חדוה דצדיקייא ונשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה. לגו אינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון:
36
ל״זבכל יומא כמה דאמינא לך אינון בלחודיהון וגוברין אוף הכי. בכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא כמה דאתמר בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא כו' זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא בנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא כו' זכאה חולקיהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא כו' אי ר' אי ר' אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסיר לגלאה כו'. אמר ליה אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטילא בה א"ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע. א"ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחית רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיע ורזא יקירא איהי:
37
ל״חתא חזי תלת קלין אינון כו' וכד יהיב נר נש קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב"נ. היאך יתער. במחאה כד מחי ב"נ מחאה אתער קלא דנחש דאתטמ' לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה ועל דא ביומא דר"ה קול שופר אתער קול שופר זינא בתר זיניה אזלא:
38
ל״טארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה. בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה. ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירא כו' חדי ר"ש ואמר אלמלא לא זכינא למשמ' אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא א"ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר כו' ת"ח בכל שמיטה ושמיטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו. כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא דרקיעא וחדאן חדוה ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו וההוא גבר דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההוא חדוה לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם ה' בגו היכלא דאהבה דקב"ה ודא הוא דכתיב לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו כו' זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן כו' עכ"ל בקיצור נמרץ בכדי להקל משא העיון ומי האיש אשר יקרא בצדק ישפוט למשרים ואש ההתלהבו' תוקד בקרבו לקרבה אל המלאכה מלאכת עבדת הקדש כל הקרב הקרב אל משכן ה' ולחזות בנעימו והי"ן די ביאור עולה למה שרצינו לבאר ובזה נשלם הפרק בעז"ה:
39
