יסוד ושורש העבודה, שער הכולל ה׳Yesod VeShoresh HaAvodah, Shaar HaKollel 5

א׳

ב׳

ג׳

ד׳

ה׳

ו׳

ז׳

ח׳

ט׳

י׳

י״א

י״ב

י״ג

י״ד

ט״ו

ט״ז

י״ז

י״ח

י״ט

כ׳

כ״א

כ״ב

כ״ג

כ״ד

כ״ה

כ״ו

כ״ז

כ״ח

כ״ט

ל׳

ל״א

ל״ב

ל״ג

ל״ד

ל״ה

ל״ו

ל״ז

ל״ח

ל״ט

מ׳

מ״א

מ״ב

מ״ג

מ״ד

מ״ה

מ״ו

מ״ז

מ״ח

מ״ט

נ׳

נ״א

נ״ב

נ״ג

נ״ד

נ״ה

נ״ו

נ״ז

נ״ח

נ״ט

ס׳

ס״א

ס״ב

ס״ג

ס״ד

ס״הבו יבואר גודל העון והעונש המסלסל בשערו והמסתכל בברית הקודש. וגודל עון ופגם מי שמוצא זרע לבטלה וקדושת הזווג

ס״וגודל עון לסלסל בשערו מבואר בזה"ק וז"ל בפ' וישלח דף קס"ו ר' שמעון פתח ואמר טוב נקלה ועבד לו ממתכבד יחסר לחם האי קרא על יצר הרע אתמר בגין דאיהו מקטרגא תדיר לגבי בני נשא ויצר הרע איהו ארים לביה ורעותיה דב"נ בגאותה ואזיל אבתרי' מסלסל שעריה ובריש' עד דאיהו אתגאי עלי' ומשיך ליה לגיהנם אבל טוב נקלה ההוא דלא אזיל אבתריה דיצר הרע ולא אתגאי כלל ומאיך רוחיה ולביה ורעותיה לגבי קב"ה וכדין ההוא יצה"ר מתהפך לעבד לו דלא יכיל לשלטאה עלוי וההוא בר נש שליט עלוי כד"א ואתה תמשול בו ממתכבד כמה דאמרן דאיהו איקור גרמיה מסלסל בשעריה אתגאי ברוחיה ואיהו חסר לחם חסר מהימנותא כד"א לחם אלהיו וגו' עכ"ל. וז"ל בפ' פקודי דף רס"ו ע"ב היכלא שתיתאה היכלא דא קיימא כו' על האי היכלא כתיב ונעתרות נשיקות שונא בגין דהכא קיימין כל אינון נשיקין בישין ותיאובתין בישין וכל עדונין דגופא דהאי עלמא די באינון אדונין אתתרך בר נש בהאי עלמא ומעלמא דאתי כו' בגין דבהאי היכלא קיימי כל קטרוגין וכל שליחאן בישין דמשתבחי לגבי דבר נש ועבדין ליה דיתקן בתקונוי ויסלסל בשעריה ויתחסי ויתקן בגין דיסתכלון ביה הכא קיימא רוחא חדא דאקרי סקטפ"ה ודא הוא ממנא על כל תקינא וסלסילא דבני נשא לגו דיוקנא דהאי היכלא קיימא חד ממנא אתרא דהאי ממנא אחרא איסו אתער ליה לבר נש לבתר דאיהו מתקן גרמיה ומסלסל בשעריה שוי ליה בידיה חד מראה דאיהו חיזו לאסתכלא ביה שוי ליה בידיה ואסתכל ביה וחמי דיוקניה בהאי חיזו ובהאי אסער לההוא רוחא חילה אתרא דאקרי עסירט"א ומהכא נפקי כל אינון דאחזין כדיבין לבני נשא בחלמייהו וכל אינון דמחזון מלין ולא מתקיימי בהו אלא לערבבא לון ולבתר כד אינון בני נשא אתמשכאן בההוא חיזו דאקרי מראה כדין כלהו בנסותא דרוחא דלהון והאי רוחא דאקרי עסירט"א איהו אתער לחד רוחא ממנא דאיהו תחות ידיה ועאל בנוקבא דלתתא דכל וקבין וסליק מתמן חד רוחא אתרא דאיהו ממנא עם ההוא רוחא דאקרי אסכרא כדקאמרן ודא איהי לילית אימא דשדין וכד ההוא בר נש אתער לההיא רוחא אחרא דאקרי עיסרט"א כדין אנח עמיה דההוא בר נש ואתקשר עמיה תדיר פו' וכל דת גרים ההוא חיזו דמראה דאיהו מסתכל ביה דהא כמה דאחזי גסותא דרוחא בלביה הכי נמי אסגי רוחא בישא לגביה וע"ד כלא קיימא בההוא אתערו דלתת' כו' עד כאן לשונו:

ס״זגם יזהר האדם מאוד שלא יסתכל בברית קדש הן שלו הן של חבירו: וז"ל בפ' בשלח דף ס"ו ע"ב אסור לאסתכלא בקשת מאן קשת אמר רבי אבא בקשת סתם מאי בקשת סתם א"ל בקשת דלעילא ובקשת דלתתא כו' קשת דלתתא מאי היא ההוא את קיימא דאתרשים ביה בבר נש דכל מאן דאסתכל ביה עביד קלנא לעילא א"ר יצחק אי הכי והכתיב שים נא ידך תחת ירכי דהוה אומי ליה בהאי את א"ל אנח להו לאבהן דעלמא דלית אינון כשאר בני עלמא ועוד שים נא ידך תחת ירכי כתיב ולא כתיב ראה תחת ירכי בג"כ אסור לאסתכלא בקשת סתם כמה דתנינן עכ"ל בקיצור:

ס״חוגדולה מזו רעה חולה בא לאדם מכל הסתכלות הנ"ל שפוגם על ידי זה בברית המעור ומוציא זרע לבטלה רחמנא ליצלן:

ס״טוגודל עון הפוגם ברית המעור מבואר בזהר הקדוש בכמה מקומות שאין לו כלל חלק לעוה"ב ואין מועיל לו שום תשובה וז"ל בפ' ויש בדף קפ"ח ע"א תא חזי בכל אינון חובין דאסתאב בהו ב"נ בהאי עלמא דא איהו חובא דאסתאב ביה ב"נ יתיר בהאי עלמא ובעלמא דאתי מאן דאושיד זרעיה בריקניא ואפיק זרעא למגגא כו' כד"א כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע בגין דא לא עאל לפרגודא ולא חמי סבר אפי עתיק יומין כמה דתנינן כו' ובגיני כך כתיב ידיכם דמים מלאו זכא' חולקיה דבר נש דדחיל למאריה ויהא נטיר מאורח בישא וידכי גרמיה לאשתדלא בדחילו דמאריה עכ"ל:

ע׳וז"ל בפ' ויחי דף רי"ט ע"ב תנינן כל מאן דאפיק זרעיה בריקניא אקרי רע ולא חמי אפי שכינתא דכתיב כו' ולהאי טרדין בההוא עלמא יתיר מכלא כו' וכלהו סלקין והאי לא סליק ואי תימא שאר חייבין דקטלו בני נשא תא חזי כלהו סלקין והוא לא סליק מאי טעמא אינון קטילו בני נשא אחרא והאי קטיל בנוי ממש אושיד דמין סגיאין תא חזי בשאר חייבי עלמא לא כתיב וירע בעיני ה' וכאן כתיב וירע בעיר ה' אשר עשה מ"ט משום דכתיב ושחת ארצה תנן אמר רבי יהודה לית לך חובה בעלמא דלא אית ליה תשובה בר מהאי ולית לך חייביא דלא חמאן אפי שכינתא בר מהאי דכתיב לא יגורך רע כלל א"ר יצחק זכאין אינון כו' עכ"ל:

ע״אוז"ל בדף ר"מ ע"ב את קיימא קדישא יהב קב"ה ורשים ליה בבני נשא בגין דינטרון ליה ולא יפגמון ליה בפגימו להאי רשימו דמלכא ומאן דפגים ליה הא קאים לקבלא חרב נוקמת נקם ברית לנקמא נוקמא דברית קדישא דאתרשים ביה (והוא פגים ליה ומאן דבעי לנטרא האי אתר יזדרז ויתקן גרמיה וישוי לקבליה בשעתא דיצרא בישא יתקף עלוי להאי חרב דקיימא על ירך לאתפרעא ממאן דפגים האי אתר וכדין חגור חרבך על ירך גבור גבור איהו גבור אתקרי. ועל דא הודך והדרך) עכ"ל:

ע״בוז"ל בפ' תרומה דף ק"נ ע"ב אתר אית בגיהנם ודרגין תמן דאקרון צואה רותחת ותמן איהו זוהמא דנשמתין. אינון דמתלכלכן מכל זוהמא דהאי עלמא ומתלבנן וסלקין ואשתארת ההיא זוהמא תמן כו' ואית חייבין אינון דמתכלכן בחובייהו תדיר ולא אתלבנן מנייהו כו' אלין אתדנו תמן בההיא זוהמא ובההוא צואה רותכת דלא נפקין מתמן לעלמין אינון דמחבלין ארחייהו על ארעא ולא תששו ליקרא דמאריהון בהאי עלמא כל אינון אתדנו תמן לדרי דרין ולא נפקי מתמן כו' עכ"ל:

ע״גוז"ל בפ' ויקהל דף רי"ד ע"ב מאן דפגם ברית ווי ליה כו' כיון דאתמסר לההוא סטרא ווי ליה דאעלין ליה בגיהנם ולא נפיק מניה לעלמין על דא כתיב ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כו' והני מלי כד לא עביד תיובתא שלימתא תיובתא דאיהי אתחזייא לחפייא על כל עובדוי כו' בגין דלית חיבא דקשיא קמי קב"ה כהאי מאן דמשקר ופגים להאי את קיימא קדישא כו' עכ"ל בקיצור:

ע״דוז"ל בפ' פקודי דף רס"ג ע"ב היכלא תניינא היכלא דא איהו חשיך יתיר על היכלא קדמאה כו' בהיכלא דא קיימין תלת פתחין לתלת סטרין:

ע״הפתחן קדמאה ביה קימא חד ממנא עספיריא שמיה וכמה אלף ורבבן ממנן תחותיה והאי איהו קיימא על כל אינון דמחבלי ארחייהו לאושדא זרעא על ארעא או דמפקי זרעא דלא כארחא או לכל אינון דמזני בידייהו אלין אינון דלא חמאן אפי שכינתא כלל אלא האי ממנא דבסטר מסאבא דקאמרן נפיק בההוא זמנא וכמה אינון אלף ורבבן כלהו מתכנפי על ההוא בר נש ומסאבי ליה בהאי עלמא ולבתר כד נפק נשמתיה מניה מהאי עלמא האי ממנא וכל אינון דעמיה מסאבין ליה לנשמתיה ואחדין ביה ואסתאבת בהו ואעילו לה לאתדנא בהו ואלין אקרון שכבת זרע רותחת דכלהו רוגזין מסאבין קיימין כלהו על דא בגין דכלהו קיימין ושארן עליה דבר נש בההוא זמנא דארתח גרמיה וחמים ליה לתיאובתא דא וכדין נטלין ליה לההוא תיאובתא וההוא זרעא דאתושד בארעא ואתתקפו ביה ונטלי ליה וסלקי ליה לעילא וגרמו דברית דא דישתעבד בסטר מעאבא עכ"ל:

ע״ווז"ל בתיקונים תיקון כ"ב דף ס"ו ע"ב מאן דנטיר ברית מילה דאיהו חותמא דיליה זו מות מיניה דאיהו שטן יצר הרע רע טמא צפוני מלאך המות ולא יתקריב לגביה ולא ימות על ידיה ומאן דמשקר בברית מילה הוא משקר בחותמא דמלכא דאיהו רשים ביה שד"י מלבר יהו"ה מלגאו מנלן מהאי קרא משמע מ"י יעל"ה לנ"ו השמימ"ה ראשי תיבות מילה ס"ת יהו"ה ובודאי מאן דמשקר בברית מילה אסתלק מניה יהו"ה ושד"י ושריא שטן דאיהו אל אחר. חויא שריא באתר דיהו"ה מלגאו וסם מות שריא באתר דשד"י מלבר ודא איהו דאמר קרא את מקדש ה' טמא וגו' אבל אם לא תב בתיובתא וסביל כמה יסורין לאעברא ההוא חויא מתמן ולסם מות דיליה דאיהי צרעת ממארת בכמה מרעין ומכתשין עד דלא אשתאר ביה בשרא דאיהי עפרא ורזא דמלה ועפר אחר יקח וטח את הבית בגין דנחש עפר לחמו עד דיתפרנס מההוא בשרא לא יזיז מניה עכ"ל:

ע״זוגודל מעלת מי ששומר ברית הקודש שלו מלהוציא זרע לבטלה ר"ל מבואר בזה"ק ובתיקונים בהרבה מקומות וכבר העתקתי ג"כ מאמרים מגמרא הקדושה מענין זה בשער חדש אלול ועיין שם:

ע״חוז"ל גם כן בפ' בשלח דף נ"ז ע"ב כתיב ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם בההוא זמנא אמר רבי שמעון זכאין אינון דישתארון בעלמא ומאן אינין תא חזי לא ישתאר להו לבני עלמא בר אינון גזירין דקבילו את קיימא קדישא כו' ואי נטיר לההוא קיים כדקא חזי ויזדהר ביה עליה כתיב הנשאר בציון והנותר בירושלים אלין ישתארון בההוא זמנא ובהו זמין קודשא בריך היא לחדתא עלמא ולמחדי בהו על ההוא זמנא כתיב יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו עד כאן לשונו בקיצור:

ע״טוכבר העתקתי בפרק ב' משער זה מפ' שלח לך ג"כ מגודל מעלת נטירת ברית הקודש:

פ׳אחיי ורעי אהובי נפשי בוודאי מכל אלו המאמרים ראוי לאדם לעורר לבו להזהר מאוד ומאוד שלא יבא ח"ו לידי עון המר הזה היינו להזהר מאיזה ראיה ושמיעה שיכול לבא ח"ו ע"י זה לקשוי אבר ר"ל וביחוד להזהר מלדבר מענייני תשמיש אף עם אשתו כי זה גורם בודאי לקשוי אבר ואזהרה זו מפורש בזה"ק כבר העתקתי ג"כ קצת מאמרים מענין זה בשער חדש אלול ועיין שם:

פ״אקדושת הזווג הנה גם בעילת מצוה וקדושה יורדת לידי טומאה ר"ל במחשבה והרהור' אחרא ופגמו גדול מאוד וגודל תיקון ורב המעלה במקדש עצמו במותר לו בעת הזווג מושך להוליד נשמה קדושה וטהורה כמבואר בזה"ק וז"ל בפ' וירא דף קי"ב ע"א במדרש הנעלם אמר רב יהודה אמר רב צריך האדם לקדש עצמו בשעת תשמיש ונפקי מיניה בני קדישי בני מעלי ולא מסתפו מיצר הרע שנא' והתקדשתם והייתם קדושים ר' אבא אמר מאי דכתיב ואת שבתותי קדשו אלא אין עונתן של ת"ח אלא משבת לשבת ומזהר להו דהואיל דתשמיש המטה דמצוה הוא קדשו כלומר קדשו עצמיכם בשבתותי בההוא תשמיש דמצוה עכ"ל:

פ״בוז"ל בפ' חיי שרה דף ק"ל ע"ב כל בר נש דעלמא איהו כליל מעילא ותתא בכל אינון דידעין לאתקדשא בהאי עלמא כדקא יאות כד אולידו בר משכין עליה רוח קדישא מאתר דכל קדישין נפקין מיניה ואלין אקרון בנין לקב"ה בגין דגופא אתעביד בקדושה כדקא יאות הכי נמי יהבין ליה רוחא מאתר עלאה קדישא כדקא חזי והא אתמר עכ"ל:

פ״גוז"ל בפ' ויצא דקנ"ה ע"א בסתרי תורה כל מלין דעלמא אזלין בתר מחשבה והרהורא וע"ד והתקדשתם והייתם קדושים בגין דכל קדושין דעלמא אפיק ומשיך בהרהורא טבא מאן דאסתאב בהרהורא בישא כד אתי לאזדווגא באתתיה ושוי רעותיה והרהוריה באתתא אחרא וזרע זרעא בהרהורא אחרא דא הוא דאחלף דרגין עלאין דלעילא דרגא דקודש' בגין דרגא דמסאבא כמה דהרהורא דיליה הכי עביד חלופין לעילא. כמא דגופא דההוא ברא דיוליד אקרי בן תמורה אוף הכי בנפשא בן תמורה אקרי דהא לא משיך משיכו קדישא בההוא הרהורא ונפש' דילי' אתחלף בדרגא אחרא כו':

פ״דוז"ל בפ' תזריע דמ"ג ע"א ת"ח בשעת' דב"נ אתי לאתקדשא לאזדווג' בנוקביה בכוונ' ברעותא קדיש' דילי' אתער עליה רוח אחרא קדישא כליל דכר ונוקבא ורמיז קב"ה לחד שלוחא ממנא על עדוייהון דבני נשא ומנ' בידי' ההוא רוחא ואודע ליה לאן אתר יפקוד ליה הה"ד ולילה אמר הורה גבר כו' וקב"ה אפקוד ליה לההוא רוחא כל מה דאפקיד כו' עכ"ל:

פ״ההנה עיניך לנוכח יביטו ויראו כי בקדושת הזווג ממשיך לולד נשמה קדושה וטהורה והאיך צריך האדם להתקדש עצמו מלמטה להמשיך בולד נשמה קדושה ובזה נשלם הפרק בעז"ה: