יסוד ושורש העבודה, ח; שער העליון י׳Yesod VeShoresh HaAvodah, The Eighth Gate 10
א׳
1
ב׳
2
ג׳
3
ד׳
4
ה׳
5
ו׳
6
ז׳
7
ח׳
8
ט׳
9
י׳
10
י״א
11
י״ב
12
י״ג
13
י״ד
14
ט״ו
15
ט״ז
16
י״ז
17
י״ח
18
י״ט
19
כ׳
20
כ״א
21
כ״ב
22
כ״ג
23
כ״ד
24
כ״ה
25
כ״ו
26
כ״ז
27
כ״ח
28
כ״ט
29
ל׳
30
ל״א
31
ל״ב
32
ל״ג
33
ל״ד
34
ל״ה
35
ל״ו
36
ל״ז
37
ל״ח
38
ל״ט
39
מ׳
40
מ״א
41
מ״ב
42
מ״גתפלת מוסף
43
מ״דבנוסח תכנת שבת יזהר לומר הנוסחא מסיני נצטוו צווי פעליה כראוי שמתכנת שבת עד תיבת מסיני הם כ"ב אותיות א"ב ע"ד תשר"ק ומתיבת מסיני עד כראוי הם אותיות מנצפ"ך. (יהי רצון כו'. שתעלינו בשמחה לארצינו כו') תפלה זו יתפלל אדם בכוונה עצומה מעומקא דלבא ויכניס בלבו צער ואנינות ע"ז מתי נזכה לכל זה שנקריב שם כל הקרבנות וגם קרבן מוסף שבת זה והיינו עושים בזה נחת רוח גדול לית"ש וזה עיקר מגמתינו וזהו כמצות רצונך. ודי בזה למשכיל.
44
מ״החזרת התפלה
הכון לקראת אלהיך ישראל. וכשמגיע לעיקר הקדושה ראוי לאדם להיות כתנור לבו בוער בקרבו בגודל התלהבות וחדו' ושמחה וכמעט בטל ממציאותו הגשמים מגודל ההתלהבות והחדוה על העילוי הגדול והעצום והתפארות והתרומממות שיש עתה בשעה זו ליוצרנו ית"ש שכל העולמות מכתירים אותו ית"ש ומעריצים ומקדישים ומשבחים לממ"ה הקב"ה בשעה זו שמקדישים אותו ית"ש בעולם זה התחתון ואף המלאכים שואלים. איה מקום כבודו כי להשיג עלייתו והתפארותו הגדולה אינם יכולים. וממש יהיה בכל תיבה ותיבה קולטת בלבו שמחה עצומה יותר ויותר. ודי בזה:
הכון לקראת אלהיך ישראל. וכשמגיע לעיקר הקדושה ראוי לאדם להיות כתנור לבו בוער בקרבו בגודל התלהבות וחדו' ושמחה וכמעט בטל ממציאותו הגשמים מגודל ההתלהבות והחדוה על העילוי הגדול והעצום והתפארות והתרומממות שיש עתה בשעה זו ליוצרנו ית"ש שכל העולמות מכתירים אותו ית"ש ומעריצים ומקדישים ומשבחים לממ"ה הקב"ה בשעה זו שמקדישים אותו ית"ש בעולם זה התחתון ואף המלאכים שואלים. איה מקום כבודו כי להשיג עלייתו והתפארותו הגדולה אינם יכולים. וממש יהיה בכל תיבה ותיבה קולטת בלבו שמחה עצומה יותר ויותר. ודי בזה:
45
מ״ואיה מקום כבודו
בתיבת אי"ה יקבל וימשיך על עצמו תוספת נשמה מיום השבת האריז"ל. ממקומו הוא יפן ברחמים ויחון כו' ובזה"ק ובתקונים הנוסח ממקומו הוא יפן. ברחמיו לעמו ויחון כו'. וגודל התקון בעולמות העליונים הקדושים משבח נוסח זה הובא בתקונים תקון נ' דף פ"ו ע"ב. וז"ל זכאה איהו מאן דסליק לה (ר"ל להשכינה הקדושה) לאתרה ולקב"ה לאתרי' דאתמר בי' הנה ה' רוכב על עב קל הנה ה' יוצא ממקומו. א"ל ר"א אבא וכי יכיל ב"נ לאחזרא לקב"ה לאתרי' א"ל אין. כמה דאשכחנא בדוד דאמר אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה עד אמצא מקום לה' כו'. בההוא זמנא דבר נש אחזר לי' לאתרי' מה כתיב בי' ממקומו יפן ברחמיו לעמו. ובמאי חזרין לי' לאתרי' אלא בשלימו דתקונו דתקינו בצלותא. ואוכח דבתר דאמר ממקומו יפן ברחמיו לעמו אמר המיחדים את שמו ערב ובוקר תמיד בכל יום אומרים פעמים ואנון כו' עכ"ל. לכן יאמר אדם נוסח זה בכוונה עצומה מאוד. (המיחדים שמו ערב ובוקר בכל יום כו'). ישמח בלבו שמחה עצומה עד מאוד שזכינו לכל זה ליחד שמו הגדול בכל יום ערב ובוקר. (שמע ישראל כו'). יכוין ממש הכוונה הנ"ל בק"ש וביחוד קבלת מסירת נפש על ק"ה והאריז"ל מזהיר על זה. ויאמר הנוסח הוא אלהינו כו'. בשמחה עצומה מאוד על שזכינו להיות בחלקו הקדוש. ויתלהב לבו בקרבו בהתלהבות גדול ועצום עד סיום התפלה. מראשית כזאת נודעת בתפלת החול אמירת אין כאלהינו כו'. בכוונתה וגודל ההתלהבות והחדוה ומה גם עתה בשבת קודש בהתלהבות עצום יותר ויותר. ראוי לכל יחיד לקרות הפרשה של לחם הפנים בפרשת אמור ולקחת סולת ואפית אותה עד חק עולם לפי שהיה סדורם וסלוקם בשבת. ואחר זה יקרא כמה פסוקים בנביאים מענינא דיומא והוא בהפטורת של שחרית י"כ מפסוק ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך עד סוף ההפטרה. אח"כ ברכי נפשי כו' וגודל מעלתה מבואר בזה"ק. ואחר זה ילמוד פרק משניות דמס' שבת והלכה קטנה ת"ר כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת כו' והגד' תנא דבי אליהו כל השונה כו'. ומאמר זה"ק דסעודת שחרית דשבת כדי שילמוד קודם אכילה תורה נביאים וכתובים ומשנה והלכה ואגדה וקבלה. אח"כ ילך בשמחה לביתו לקדש קידוש' רבא ולאכול סעודה דעתיקא קדישא ויזהר במלח על השולחן בכל הסעודות. הלא מאז השמעתיך כבר למעלה בסעודה הא' זהירות הלימוד על השלחן. ויזהר האדם מאוד מלאכול אכילה מרובה וגסה בסעודה זו וביחוד בימים הקצרים בימות החורף בכדי שיוכל להתפלל תפלת מנחה וערבית בכוונה גם שיוכל לקיים סעודה שלישית כהלכתה שלא יהיה דומות עליו ח"ו כמשא כבד מפאת האכילה גסה ואינה נקראת סעודה כלל. ובעת האכילה ראוי לומר בכל עת הריני אוכל לכבוד שבת קודש לשם יחוד קב"ה ושכינתיה. ואם רוצה לישן אחר הסעודה ימסור שינתו לשומר שיקיץ אותו שלא ישתקע בשינה יותר מדאי:
בתיבת אי"ה יקבל וימשיך על עצמו תוספת נשמה מיום השבת האריז"ל. ממקומו הוא יפן ברחמים ויחון כו' ובזה"ק ובתקונים הנוסח ממקומו הוא יפן. ברחמיו לעמו ויחון כו'. וגודל התקון בעולמות העליונים הקדושים משבח נוסח זה הובא בתקונים תקון נ' דף פ"ו ע"ב. וז"ל זכאה איהו מאן דסליק לה (ר"ל להשכינה הקדושה) לאתרה ולקב"ה לאתרי' דאתמר בי' הנה ה' רוכב על עב קל הנה ה' יוצא ממקומו. א"ל ר"א אבא וכי יכיל ב"נ לאחזרא לקב"ה לאתרי' א"ל אין. כמה דאשכחנא בדוד דאמר אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה עד אמצא מקום לה' כו'. בההוא זמנא דבר נש אחזר לי' לאתרי' מה כתיב בי' ממקומו יפן ברחמיו לעמו. ובמאי חזרין לי' לאתרי' אלא בשלימו דתקונו דתקינו בצלותא. ואוכח דבתר דאמר ממקומו יפן ברחמיו לעמו אמר המיחדים את שמו ערב ובוקר תמיד בכל יום אומרים פעמים ואנון כו' עכ"ל. לכן יאמר אדם נוסח זה בכוונה עצומה מאוד. (המיחדים שמו ערב ובוקר בכל יום כו'). ישמח בלבו שמחה עצומה עד מאוד שזכינו לכל זה ליחד שמו הגדול בכל יום ערב ובוקר. (שמע ישראל כו'). יכוין ממש הכוונה הנ"ל בק"ש וביחוד קבלת מסירת נפש על ק"ה והאריז"ל מזהיר על זה. ויאמר הנוסח הוא אלהינו כו'. בשמחה עצומה מאוד על שזכינו להיות בחלקו הקדוש. ויתלהב לבו בקרבו בהתלהבות גדול ועצום עד סיום התפלה. מראשית כזאת נודעת בתפלת החול אמירת אין כאלהינו כו'. בכוונתה וגודל ההתלהבות והחדוה ומה גם עתה בשבת קודש בהתלהבות עצום יותר ויותר. ראוי לכל יחיד לקרות הפרשה של לחם הפנים בפרשת אמור ולקחת סולת ואפית אותה עד חק עולם לפי שהיה סדורם וסלוקם בשבת. ואחר זה יקרא כמה פסוקים בנביאים מענינא דיומא והוא בהפטורת של שחרית י"כ מפסוק ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך עד סוף ההפטרה. אח"כ ברכי נפשי כו' וגודל מעלתה מבואר בזה"ק. ואחר זה ילמוד פרק משניות דמס' שבת והלכה קטנה ת"ר כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת כו' והגד' תנא דבי אליהו כל השונה כו'. ומאמר זה"ק דסעודת שחרית דשבת כדי שילמוד קודם אכילה תורה נביאים וכתובים ומשנה והלכה ואגדה וקבלה. אח"כ ילך בשמחה לביתו לקדש קידוש' רבא ולאכול סעודה דעתיקא קדישא ויזהר במלח על השולחן בכל הסעודות. הלא מאז השמעתיך כבר למעלה בסעודה הא' זהירות הלימוד על השלחן. ויזהר האדם מאוד מלאכול אכילה מרובה וגסה בסעודה זו וביחוד בימים הקצרים בימות החורף בכדי שיוכל להתפלל תפלת מנחה וערבית בכוונה גם שיוכל לקיים סעודה שלישית כהלכתה שלא יהיה דומות עליו ח"ו כמשא כבד מפאת האכילה גסה ואינה נקראת סעודה כלל. ובעת האכילה ראוי לומר בכל עת הריני אוכל לכבוד שבת קודש לשם יחוד קב"ה ושכינתיה. ואם רוצה לישן אחר הסעודה ימסור שינתו לשומר שיקיץ אותו שלא ישתקע בשינה יותר מדאי:
46