יסוד ושורש העבודה, ח; שער העליון ב׳Yesod VeShoresh HaAvodah, The Eighth Gate 2

א׳
1
ב׳
2
ג׳
3
ד׳
4
ה׳קבלת שבת
5
ו׳לעת ערב לעת צאת ידי חובת תפלת מנחה ויהי בעלות המנחה. שבת בעי הכנה להכין האדם עצמו לקראת שבת מלכתא לומר המזמורים של קבלת שבת בשמחה עצומה עד מאוד ובודאי באלו המזמורים התיבה קולטתן ההתלהבות בלב האדם אל עושהו בשמחה עצומה מאוד כשיוציא אותם מפיו ויקרא בכל כחו ובהתלהבות גדול וכן מבואר בזה"ק שצריך האדם לעבוד ליוצרו ובוראו ית"ש ויתעלה בכל כחו דווקא וכבר בא זכרונו לטובה לשונו הקדוש בפסוקי דזמרה ועיי"ש. וכללו של דבר מידי דבעי כונה אל כל המקום אשר יבוא דבורו באהבת אלהותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד יקבל במחשבתו על עצמו מסירת נפש להראות את יופי אמיתת אהבתו לו ית"ש ויתעלה כגון בתיבות הוא אלהינו ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו. גם במזמור ב' בתיבות הבו לה' כבוד ועוז הבו לה' כבוד שמו. ובמזמור ג' בתיבות וראו כל העמים כבודו. וביחוד בפסוק שמחו צדיקים בה' כו'. ובמזמור ד' בפסוק ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו וכיוצא בהם מה מאוד נעלה בהם מסירת נפש. ודי בהערה זו הקצרה.
6
ז׳מזמור הבו לה'
ויהי הוא טרם חלה לדבר מזמור זה יכוין אדם לקבל תוספות נפש יתירה כתבי האריז"ל הנה בכתבי האריז"ל מבואר התקונים הגדולים והנוראים הנעשים בעולמות העליונים הקדושים ע"י אמירת מזמור זה בקבלת שבת שבאמירת השלשה הבו לה' שבמזמור זה עושים תקון בפ"ע בעולמות העליונים ובשבעה קולות שבמזמור זה עושין תקון בפ"ע ובי"ח הויו"ת שבמזמור זה שכנגדם תקנו אנשי כנסת הגדולה י"ח ברכות התפלת החול ובי"ח הויות אלו ע"ב אותיות כנגד שם ע"ב כמספר חסד עושים תקון בפ"ע ובאחד עשר פסוקים שבמזמור זה כמספר ו"ה שבשם הוי"ה ב"ה עושים תיקון בפ"ע ובתשעים וא' תיבות שבמזמור זה כמספר שילוב הוי"ה ואדנ"י עושים תיקון בפ"ע ובוודאי אשרי מי שיגיע ידי שכלו לכוין במזמור זה כוונת האריז"ל אך לאו כל מוחא סובל דא לכן יאמר אדם מזמור זה בכל עוצם כחו ויאמר התיבות במתון גדול ובשמחה רבה ועצומה ויכוין ג"כ במחשבתו שכוונתו באמירת מזמור זה לעשות תקונים גדולים בעולמות העליונים ולעשות בזה רצון הבורא ית"ש ויתעלה זכרו לעד ואז בודאי יחשב לו כאלו כיון בכל הכוונת ורחמנא לבא בעי. ואתה אנוש כערכי הן ערוך אליך אגידה ואדברה פרטי כוניות פשטיות במזמור זה ויכונו מחשבותיך בהם כאלו ידעת ספירות וחשבת דרכיך במחשבת הקדש פנימה בקדש הקדשים כוונת האריז"ל והן הנה לבני ישראל עם קדוש הכוונות פשטיות. (בתיבות הבו לה') בני אלים יכניס האדם בלבו שמחה עצומה עד מאוד על זה שאנו נקראים בני אלים בני אברהם יצחק ויעקב שנקראים אילי הארץ כפרש"י ואמר הפסוק שעלינו בני אברהם יצחק ויעקב מוטל לתת כבוד ועוז לשמו הגדול של יוצרנו ובוראנו ב"ה וב"ש כמו שאומר הפסוק להלן הבו לה' כבוד ועוז הבו לה' כבוד שמו וע"ז ישמח האדם שמחה עצומה מאוד שזכינו לכל זה. (ובהבו לה' כבוד) ועוז הבו לה' כבוד שמו יקבל על עצמו מסירת נפש בציור איזה מיתה בשמחה עצומה עד מאוד כי ע"י מסירת נפש גורם להבורא ית"ש ויתעלה כבוד גדול ושמו הגדול מתקדש ומתעלה בכל העולמות כנ"ל כמה פעמים ולא יהיה כדובר שקרים ח"ו:
7
ח׳ובז' קולות שבמזמור זה דהיינו מפסוק קול ה' על המים כו' יכוין האדם פרש"י בכל פסוק וישמח שמחה עצומה עד מאוד בגודל אלהותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד ובוודאי מעוצם גודל תשוקתו ואהבתו באלהותו ית"ש יבא מעצמו אל קבלת מסירת נפש בכמה מקומות במזמור זה. והן די ביאור עולה הערה בכוונה כוללת הזאת לכל פרט ופרט בפ"ע. ובפסוק קול ה' חוצב להבות אש יכוין ג"כ פרש"י ולא נשנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה דבר פרטי שישמח ישראל בעושיו שזכו אומה הישראלית כל העם רואים את הקולות קול ה' חוצב להבות אש חרות על הלוחות בשעת מתן תורה ומובטחים עוד מאתו ית' שמו להשמיענו ברחמיו שנית לעיני כל חי לשמוע בקול דברו הנפלאים והנוראי' ההם בעת ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו ואותן דודים ערבים עלינו ואנו מתאוים ומשתוקקים להיותו נוהג עמנו כמנהג הראשון כפירש"י בשיר השיריס על פסוק ישקני מנשיקות פיהו ומגודל תשוקה זו יקבל על עצמו מסירת נפש בציור איזה מיתה להראות תשוקתו העצומה באלהותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד. ויזהר האדם בדקדוק התיבות היטיב כאשר בא בארוכה ביאורו למעלה בשער הב' כי רובא דרובא יבא במזמור א' אחר נח נראה כי כל הז' קולות בא אחריהם אות א' קוֹל אֲדֹנָי ואם לא ישים ריוח פירוד ביניהם יאמר קוֹ לַדֹנָי ולא יאמר כלל לא תיבת קול ולא השם ב"ה וכיוצא בשאר תיבות ודי בזה. ואחר מזמור זה יאמר תפלת אנא בכח בנעימת קול ויזהר מאוד בכוונתה. ובתקונים תקון כ"א דמ"ז ע"ב מבואר איך מרומז במזמור זה השם של מ"ב דאנא בכח ועיין שם:
8
ט׳פזמון לכה דודי
ראיתי בספרים קצת פירושו וזהו דודי הוא הקב"ה ואנו מתפללים על קץ הפלאות שינחם לשכינה הנקראת כלה ויאמר אליה התנערי מעפר קומי כו' לא תבושי ולא תכלמי כו' ולפי שבשבת קודש מתרומם למעלה כמו לעתיד לכן אומרים לכה דודי בשבת ע"כ ואציגה נא עמך אנוש כערכי קיצור כוונה פשוטה וזה הוא לכה דודי זה הקב"ה לקראת כלה היא השכינה הקדושה והוא סוד קב"ה ושכינתיה וכל ימות החול השכינה הקדושה בעולמות התחתוני' בשבילנו ועתה בשבת קדש עולה לעולמות העליונים בשביל קדושת שבת הרמה ואנו בניה הקדושים חיוב גדול עלינו לשמוח עמה בעלייתה שמחה עצומה ואנו אומרים לכה דודי לקראת כלה שהיא עולה עתה לעולמות העליונים נצא לקראתה לקבלה וגם אנו בניה אומרים פני שבת נקבלה שהיא השכינה הקדושה שנקראת ג"כ שבת כנזכר בזה"ק וראוי לאדם לשמוח במללו פני שבת נקבלה שמחה עצומה עד שמרוב התשוקה והחדוה יקבל על עצמו מס"נ ודי בזה. בואי בשלום כו' חרוז זה יאמר האדם בשמחה עצומה עד מאוד כי בחרוז זה מקבל האדם נפש יתירה דליל שבת קדש ואנו קוראים לשכינה הקדושה בואי בשלום עטרת בעלה כו' תוך אמוני עם סגולה. פי' שתשרה עלינו בסוד נפש יתירה. (בואי כלה בואי כלה) ופעם ג' בואי כלה יאמר בלחש האריז"ל. ואחר ג"פ בואי כלה יאמר שבת מלכתא וימשיך על עצמו במחשבתו ג"כ בזה"ל בשמחה עצומה הריני ממשיך עלי ועל כל ישראל נפש יתירה קדישא של ליל שבת. ודבר זה שנוי בזה"ק שצריך אדם דוקא להכין עצמו לזה להמשיך עליו נר"ן יתירה של שבת קדש ויבא לפנינו העתק' מאמרו הקדוש בעז"ה בברכת הפורס סוכת שלום בקבלת נשמה יתירה:
9
י׳מזמור שיר ליום השבת
זה המזמור ראוי לומר בשמחה עצומה עד מאוד כי הוא ג"כ מתקוני התפלה עתה בעולמות העליונים הקדושים. ובפסוק (טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון) ראוי שיתן הודאה עצומה במחשבתו להבורא ית"ש ויתעלה שברא אותו בחלקו הקדוש וזיכה אותו להודות ולזמר לשמו הגדול ומגודל החדוה ע"ז יקבל על עצמו מסירת נפש להראות גודל תשוקתו אליו ית"ש ויתעלה. (כי שמחתני) ה' בפעלך וגו' ראיתי בזה פי' נפלא ואמתי בפעלך הם מצות הקדושים במעשה ידיך ארנן קאי על כלל התורה שהיא מעשה ידיו של הקב"ה לכן בפסוק זה יכניס האדם שמחה עצומה בלבו ע"ז. (מה גדלו) מעשיך ה' מאוד עמקו מחשבותיך מבואר בזה"ק שקאי על התורה:
10
י״אוז"ל בז"ח במדרש הנעלם ד' ט' ע"א וא"ת שאין סתרים בתורה תדע לך כי על כל דבר ודבר יש תילי תילים של סודות והלכות ופירושים כי ר' לוי אמר כתיב מה גדלו מעשיך ה' מאוד עמקו מחשבותיך מה גדלו מעשיך ה' זה מעשה בראשית שהם מעשיו של הקב"ה. מאוד עמקו מחשבותיך אלו סתרי תורה עכ"ל בקיצור. לכן בפסוק זה ישמח האדם ג"כ שמחה עצומה עד מאוד על תורתינו הקדושה והנפלאה ויחשוב במחשבתו בשמחה עצומה כמה פעמים גבורות ה' גבורות ה' בזה איך נרמז ונסתר בכל קוץ וקוץ של תורתינו הקדושה ובכל אות ואות ובנקודות ובטעמים תילי תילים סודות נוראים שאף המלאכים הקדושים אינם יכולים להשיג אפי' אות א' מתורתינו הקדושה על בורי' כמבואר בזה"ק הלא זה בא למעלה העתקת לשונו הקדוש בשער הלמוד ועיי"ש. ומגודל התשוקה יתפלל במחשבתו שיורנו הבורא ית"ש נפלאות מתורתו הקדושה כדי שישיג מתורתו הקדושה גודל אלהותו ית"ש ויתעלה כי אוריתא וקב"ה חד הוא כנזכר בזה"ק כמה פעמים ודי בזה (שתולים) בבית ה' בחצרות אלהינו יפריחו שקאי על נשמת הצדיקים לאחר פטירתם שיחיו מזיו השכינה הקדושה יתפלל במחשבתו שיזכה גם הוא אחר פטירתו לחזות בנועם ה' ולהנות מזיו השכינה הקדושה ולהשיגה (להגיד) כי ישר ה' צורי ולא עולתה בו יחשוב אני מאמין באמונה שלימה ואמיתית שבוראנו ית"ש ויתעלה הוא ישר ולא נמצא עולה בכל מעשיו ומשפטיו כי צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו:
11
י״במזמור ה' מלך גאות וגו'
יאמר בשמחה מאוד ובפסוק (עדותיך) נאמנו מאוד יכוין פרש"י ויחשוב אני מאמין באמונה שלימה ואמתית לכל דברי הנביאים אף אם יתמהמה אני חכה לו שבודאי יתקיימו נבואתם וישמח ויגיל מאוד על זה שמחה עצומה:
12

Welcome to Sefastia

Your AI-powered gateway to the Jewish textual tradition. Find sources with TorahChat and track your learning progress.