יסוד ושורש העבודה, יא; שער האיתון ה׳Yesod VeShoresh HaAvodah, The Eleventh Gate 5
א׳
1
ב׳
2
ג׳
3
ד׳
4
ה׳
5
ו׳
6
ז׳
7
ח׳
8
ט׳
9
י׳
10
י״א
11
י״ב
12
י״געשרת ימי תשובה
13
י״דהנה נא ידעת כי עשי"ת קבעה הבורא ית"ש ברוב רחמיו וחסדיו עת מצוא מזור תרף למחלת עונות אף ליחיד שישוב מעבירות שבידו כמרז"ל על פסוק דרשו את ה' בהמצאו וגו' אלו י' ימים שמר"ה עד יה"כ והנה כבר חלפו ועברו שני ימים דר"ה מחשבון של עשרת ימי תשובה והנה ימים באים שבין כסא לעשור לכן יראה כל אדם פועל אלהים ומעשיהו ישכילו לעשות הכנה דרבה הוא אל התשובה כל שבעת הימים יפריש האדם א"ע וישב בדד וידום לחקור לחפש אחר כל פרט ופרט של סור מרע ועשה טוב קטן וגדול שם הוא אל לבו לעזוב דרך רשע בחרטה גמורה על העבר וגודר גדר לעמוד בפרץ בגדרים וסייגים לבל ישוב לכסלה עוד להבא וכבר מלתו אמורה למעלה בחדש אלול התעוררות על כמה פרטי דברים ויעיין אדם היטב בהם יראה לתקן בימים האלו לעשות עליהם תשובה בפועל על העבר בכל מה שיוכל הן בתעניתים ושאר סגופי' וכל סגוף הן קטן הן גדול נחשב לפני הבורא ית"ש לתשובה הן בנתינת צדקה אף יותר מיכולתו. ויעשה תקון כרת בלמוד כל הלילה כנ"ל בחדש אלול. ויקבל על עצמו בער"ה שלא ידבר שום שיחת חולין מיום ר"ה עד אחר יה"כ ולמעט ג"כ בדברים הכרחים בכל מה דאפשר והוא מנהג חסידים הראשונים וכן בכל שאר הנהגת החסידות אף שלא היה נוהג א"ע בכל השנה ראוי עכ"פ לכל אדם להתנהג בחסידות בעשי"ת האלו וכן משמע מהירושלמי שמביא הטור סי' תר"ב ובש"ע סי' תר"ג בענין פת של עכו"ם. וכתב האריז"ל בענין י' ימי תשובה וז"ל המתענה בהם ועושה תשובה גמורה בכל לבו שלא יחזור לאותן העבירות לעולם אז מוחלין לו בכל יום מימי השבוע שבעשי"ת מה שחטא ביום ההוא לעולם עכ"ל ודי בהערה זו:
14
ט״וכוונת צום גדליה
צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וגו' הנאמר בזכריה ח' דרשו רז"ל צום השביעי זה צום גדליה וצום זה הוא כענין ת"ב כי ביום זה נהרג גדליה בן אחיקם שנשאר תיכף אחר החרבן הבית ראשון עם יתר הפליטה מדלת עם בני ישראל שנשארי בארץ הקדושה אחר החורבן ואלמלא לא נהרג גדלי' היה קצת פליטה לעם קדוש כי נבוכדנצר הפקיד לגדלי' בארץ יהודה על כל דלת עם בני ישראל אשר נשארו שם כמפורש בירמיה סי' מ' אך כשנהרג גדלי' ברחו כל עם בני ישראל מארץ יהודה והלכו למצרים ושם נהרגו כלם כמפורש הכל בפסוק. וגם ארץ יהודה נשארה אז שממה וחרבה מכל וכל וע"כ נקבעה צום ע"ז על הריגת הצדיק הגדול הזה ועל הריגת בני ישראל לאלפים ולרבבות ע"י הריגתו ג"כ ועל חרבן ארץ הקדושה מכל וכל לכן בכל עת ובכל רגע של יום צום זה יכנים בלבו כל איש ישראל צער ואנינות גדול לאונן ולקונן על חורבן בית מקדשינו ותפארתנו וחורבות ארצינו הקדושה ועל הריגת הצדיק הזה ויתר הפליטה מעם הישראלי וביחוד יתן את קולו בבכי בעת אמירת הסליחות על כל הנ"ל. ודי בהערה זו:
צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וגו' הנאמר בזכריה ח' דרשו רז"ל צום השביעי זה צום גדליה וצום זה הוא כענין ת"ב כי ביום זה נהרג גדליה בן אחיקם שנשאר תיכף אחר החרבן הבית ראשון עם יתר הפליטה מדלת עם בני ישראל שנשארי בארץ הקדושה אחר החורבן ואלמלא לא נהרג גדלי' היה קצת פליטה לעם קדוש כי נבוכדנצר הפקיד לגדלי' בארץ יהודה על כל דלת עם בני ישראל אשר נשארו שם כמפורש בירמיה סי' מ' אך כשנהרג גדלי' ברחו כל עם בני ישראל מארץ יהודה והלכו למצרים ושם נהרגו כלם כמפורש הכל בפסוק. וגם ארץ יהודה נשארה אז שממה וחרבה מכל וכל וע"כ נקבעה צום ע"ז על הריגת הצדיק הגדול הזה ועל הריגת בני ישראל לאלפים ולרבבות ע"י הריגתו ג"כ ועל חרבן ארץ הקדושה מכל וכל לכן בכל עת ובכל רגע של יום צום זה יכנים בלבו כל איש ישראל צער ואנינות גדול לאונן ולקונן על חורבן בית מקדשינו ותפארתנו וחורבות ארצינו הקדושה ועל הריגת הצדיק הזה ויתר הפליטה מעם הישראלי וביחוד יתן את קולו בבכי בעת אמירת הסליחות על כל הנ"ל. ודי בהערה זו:
15
ט״זשבת תשובה
הנה יום גאולה מחטאיו ופשעיו יום שבת אם תשמרו בכל פרטים ודקדוקים בדבור ובמעשה ובמחשבה כי עיקר ושורש גדול ויסוד מוסד אל התשובה היא שמירת שבת כהלכתו גם בכל השנה כמרז"ל כל השומר שבת כהלכתו אפי' עע"ג ר"ל כדור אנוש מוחלין לו ולכן זה שמו אשר יקראו לו לשבת שבין כסא לעשור שבת תשובה כי שמירתו כהלכתו הוא יסוד ועיקר לתשובה לכן יזהר בו האדם מאוד ומאוד לשמור ולעשות אותו כהלכתו בכל פרטיו ודקדוקיו מלדבר בו שיחות חולין ח"ו וגם לטהר רעיוניו ומחשבותיו שלא יחשוב בעניני עה"ז כלל וכלל רק ביראת ה' כל היום ואז מוחלין לו על כל מה שחטא בכל שבתות השנה מיום הולדו ועד עתה כנ"ל בשם האריז"ל. ובודאי בני ישראל אף המון עם נזהרים בשבת זו לטהר עצמם במקוה בשחרית קודם התפלה אף שאינם עושים זאת בכל שבתות השנה. גם תיכף אחר סעודת שחרית הולכים לבה"כ לומר ס' תהלים עד תפלת המנחה:
הנה יום גאולה מחטאיו ופשעיו יום שבת אם תשמרו בכל פרטים ודקדוקים בדבור ובמעשה ובמחשבה כי עיקר ושורש גדול ויסוד מוסד אל התשובה היא שמירת שבת כהלכתו גם בכל השנה כמרז"ל כל השומר שבת כהלכתו אפי' עע"ג ר"ל כדור אנוש מוחלין לו ולכן זה שמו אשר יקראו לו לשבת שבין כסא לעשור שבת תשובה כי שמירתו כהלכתו הוא יסוד ועיקר לתשובה לכן יזהר בו האדם מאוד ומאוד לשמור ולעשות אותו כהלכתו בכל פרטיו ודקדוקיו מלדבר בו שיחות חולין ח"ו וגם לטהר רעיוניו ומחשבותיו שלא יחשוב בעניני עה"ז כלל וכלל רק ביראת ה' כל היום ואז מוחלין לו על כל מה שחטא בכל שבתות השנה מיום הולדו ועד עתה כנ"ל בשם האריז"ל. ובודאי בני ישראל אף המון עם נזהרים בשבת זו לטהר עצמם במקוה בשחרית קודם התפלה אף שאינם עושים זאת בכל שבתות השנה. גם תיכף אחר סעודת שחרית הולכים לבה"כ לומר ס' תהלים עד תפלת המנחה:
16
י״זסדר ערב יוה"כ
מנהג אבותינו בידינו בסדר הכפרות בעי"כ הוא מנהג ותיקון והובא בטור ובכל הפוסקים והרמ"א בש"ע. גם ע"פ כתבי האריז"ל הוא תקון גדול לנפשו ותיכף לסמיכה שחיטה וראוי לכל אדם שילך הוא בעצמו אצל שוחט לשחוט הכפרות ולעמוד אצל השוחט ולזרז אותו אל תקון הסכין והשחיט'. (וראוי) לאדם שירבה בצדקה ביום זה אף יותר מכדי יכולתו כי נתינת הצדקה היא סגולה נפלאה לכפרת העוונות וביחוד לאביונים מהוגנים בעלי תורה. (סעודת) ערב יוה"כ למדו רז"ל מפסוק ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש לכן לא יעשה האדם אותה כמצות אנשים מלומדה ויכון שעושה בסעודה זו נחת רוח גדול להבורא ית"ש וקודם הסעודה יאמר לשם יחוד ופסוק ויהי נועם ועכ"ז תהיה יראתו על פניו לבלתי יאכל להנאתו ח"ו בלתי לה' לבדו. ובאכילה זו בקדושה ולש"ש יתוקן כל אכילה של איסור גם רבוי האכילות שנכשל ונלכד בהם כל השנה כנ"ל בשם האריז"ל. והחכם עיניו בראשו שלא למלאות בטנו מאכילה גסה שבודאי אחר כמה שעות יתחרט בעצמו כי יזיק לו וגם יבא לידי ביטול תפלה. ודי בזה. ויזהר מאוד בעניים ולמוד על שלחנו. (ואחר) ברכת המזון בכוונה עצומה אם ירצה לישן יזהר מאוד למסור השינה אל השומר שיקיץ אותו משינתו בעת ועונה שיקבע להקיצו בכדי שיהיה לו עת ושהות אחר השינה לעשות הכל כתקון דהיינו לטבול במקוה בלב נשבר מאוד וחיוב טבילה ביום זה מבואר בזה"ק פ' פנחס דרי"א ע"ב וז"ל בעיין בני היכלא בתשעה לירחא למעבד חדוותא ולמטבל בנהרא לדכאה גרמייהו עכ"ל. גם שיהיה לו שהות להתפלל מנחה בנקיות הגוף ובכוונה עצומה (ואחר) התפלה ילקה מלקיות ארבעים כנהוג ועיין בש"ע סי' תר"ז וברמ"א. (ויעיין) אדם בספרים ויראה נפלאות מהנהגת חסידים הקדמונים מהסגופים הנוראים שעשו בעצמם בענין מלקיות בימי הנוראים האלה וסבלו יסורים קשים ומרים ע"י מלקיות ואשרי חלקם. (וקודם) הוידוי שבתפלת מנחה יאמר פסוק יהיו לרצון ואח"כ יתודה וכן בכל התפלות של יה"כ ואחרי הוידוי יאמר אלהי נצור. מצאתי. רבים נוהגין לטבול במקוה ג"כ אחר סעודה המפסקת וכן הובא בספרים. קודם שילך לביה"כ יברך את בניו בבכיה עצומה ועיקר הברכה יהיה שיהיו עובדי השם יתעלה כל ימי חייהם ויתן להם השם יתעלה שכל ובינה בתורתו הקדושה ודי ספוקם מיגיע כפים באמונה ויתן להם חיים ושנים ארוכים ויזכה לראות מהם בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות כל ימי חייהם ויוכיח אותם שילכו ביראת אלהים כל ימיהם ויכוין בתוכחה זו לתת בזה נחת רוח להבורא ית"ש ויתעלה. ויזהר האדם מאוד קודם שילך לביה"כ לפייס למי שהקניט אותו אף בדבור בעלמא כי היא דינא דגמרא ועיין בש"ע. ויזהר האדם מאוד בזה. גם יזהר האדם בעי"כ לשלם כל מה שנדר בעניני צדקה קודם לכן. ויזהר האדם מאוד לתקן בלבו כל תקון עניני עבודת הבורא ית"ש היינו שירגיש בעצמו כשיבא לבה"כ לכל נדרי שהוא נקי וטהור מכל מום ופשע ממש כמלאך האלהים בחזרת תשובה אלהבא בכל לבבו בכל הענינים. ודי בהערה זו הקצרה. וקודם שילך לבי"הכ יאמר בפה מלא בשמחה עצומה בז"הל הריני מקבל עלי לענות נפשי וגופי ביום הכפורים הזה כאשר צוני יוצרי ובוראי ית"ש ויתעלה בתורתו הקדושה ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב וגו' והריני מקבל עלי מעתה איסור אכילה ושתיה ורחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה לשם יקב"ה ושכינתי' ויכוין בעת קבלתו ע"ע החמשה ענוים הכוונה הקצרה שהובא בתקונים תקין כ"א דס"ב ע"ב. וז"ל וצריך ב"נ לקבלא עלי' חמש ענוין בגין ענוי דגרים לה' זעירא:
מנהג אבותינו בידינו בסדר הכפרות בעי"כ הוא מנהג ותיקון והובא בטור ובכל הפוסקים והרמ"א בש"ע. גם ע"פ כתבי האריז"ל הוא תקון גדול לנפשו ותיכף לסמיכה שחיטה וראוי לכל אדם שילך הוא בעצמו אצל שוחט לשחוט הכפרות ולעמוד אצל השוחט ולזרז אותו אל תקון הסכין והשחיט'. (וראוי) לאדם שירבה בצדקה ביום זה אף יותר מכדי יכולתו כי נתינת הצדקה היא סגולה נפלאה לכפרת העוונות וביחוד לאביונים מהוגנים בעלי תורה. (סעודת) ערב יוה"כ למדו רז"ל מפסוק ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש לכן לא יעשה האדם אותה כמצות אנשים מלומדה ויכון שעושה בסעודה זו נחת רוח גדול להבורא ית"ש וקודם הסעודה יאמר לשם יחוד ופסוק ויהי נועם ועכ"ז תהיה יראתו על פניו לבלתי יאכל להנאתו ח"ו בלתי לה' לבדו. ובאכילה זו בקדושה ולש"ש יתוקן כל אכילה של איסור גם רבוי האכילות שנכשל ונלכד בהם כל השנה כנ"ל בשם האריז"ל. והחכם עיניו בראשו שלא למלאות בטנו מאכילה גסה שבודאי אחר כמה שעות יתחרט בעצמו כי יזיק לו וגם יבא לידי ביטול תפלה. ודי בזה. ויזהר מאוד בעניים ולמוד על שלחנו. (ואחר) ברכת המזון בכוונה עצומה אם ירצה לישן יזהר מאוד למסור השינה אל השומר שיקיץ אותו משינתו בעת ועונה שיקבע להקיצו בכדי שיהיה לו עת ושהות אחר השינה לעשות הכל כתקון דהיינו לטבול במקוה בלב נשבר מאוד וחיוב טבילה ביום זה מבואר בזה"ק פ' פנחס דרי"א ע"ב וז"ל בעיין בני היכלא בתשעה לירחא למעבד חדוותא ולמטבל בנהרא לדכאה גרמייהו עכ"ל. גם שיהיה לו שהות להתפלל מנחה בנקיות הגוף ובכוונה עצומה (ואחר) התפלה ילקה מלקיות ארבעים כנהוג ועיין בש"ע סי' תר"ז וברמ"א. (ויעיין) אדם בספרים ויראה נפלאות מהנהגת חסידים הקדמונים מהסגופים הנוראים שעשו בעצמם בענין מלקיות בימי הנוראים האלה וסבלו יסורים קשים ומרים ע"י מלקיות ואשרי חלקם. (וקודם) הוידוי שבתפלת מנחה יאמר פסוק יהיו לרצון ואח"כ יתודה וכן בכל התפלות של יה"כ ואחרי הוידוי יאמר אלהי נצור. מצאתי. רבים נוהגין לטבול במקוה ג"כ אחר סעודה המפסקת וכן הובא בספרים. קודם שילך לביה"כ יברך את בניו בבכיה עצומה ועיקר הברכה יהיה שיהיו עובדי השם יתעלה כל ימי חייהם ויתן להם השם יתעלה שכל ובינה בתורתו הקדושה ודי ספוקם מיגיע כפים באמונה ויתן להם חיים ושנים ארוכים ויזכה לראות מהם בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות כל ימי חייהם ויוכיח אותם שילכו ביראת אלהים כל ימיהם ויכוין בתוכחה זו לתת בזה נחת רוח להבורא ית"ש ויתעלה. ויזהר האדם מאוד קודם שילך לביה"כ לפייס למי שהקניט אותו אף בדבור בעלמא כי היא דינא דגמרא ועיין בש"ע. ויזהר האדם מאוד בזה. גם יזהר האדם בעי"כ לשלם כל מה שנדר בעניני צדקה קודם לכן. ויזהר האדם מאוד לתקן בלבו כל תקון עניני עבודת הבורא ית"ש היינו שירגיש בעצמו כשיבא לבה"כ לכל נדרי שהוא נקי וטהור מכל מום ופשע ממש כמלאך האלהים בחזרת תשובה אלהבא בכל לבבו בכל הענינים. ודי בהערה זו הקצרה. וקודם שילך לבי"הכ יאמר בפה מלא בשמחה עצומה בז"הל הריני מקבל עלי לענות נפשי וגופי ביום הכפורים הזה כאשר צוני יוצרי ובוראי ית"ש ויתעלה בתורתו הקדושה ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב וגו' והריני מקבל עלי מעתה איסור אכילה ושתיה ורחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה לשם יקב"ה ושכינתי' ויכוין בעת קבלתו ע"ע החמשה ענוים הכוונה הקצרה שהובא בתקונים תקין כ"א דס"ב ע"ב. וז"ל וצריך ב"נ לקבלא עלי' חמש ענוין בגין ענוי דגרים לה' זעירא:
17