יסוד ושורש העבודה, יא; שער האיתון ד׳Yesod VeShoresh HaAvodah, The Eleventh Gate 4
א׳
1
ב׳
2
ג׳
3
ד׳
4
ה׳
5
ו׳
6
ז׳תפלת מוסף
7
ח׳יתפלל תפלת מוסף בכל הכוונות המבוארים בתפלת ערבית ושחרית ובתפלת המוספין של רגלים ובודאי בתפלת מוסף של זה היה"ד הגדול והנורא ראוי לאדם לעורר לבבו ביתר שאת ויתר עוז לבכי גדול ועצום בכל הנוסח של ומפני חטאנו וביחוד באבינו מלכנו גלה כבוד מלכותך עלינו כו' ראוי לאדם לעורר עצמו אל הבכיה ממש עד שלא ישאר עוד כח בו לבכות על חילול שמו הגדול עתה בגלות כנ"ל. ויזהר לומר ואת מוספי יום הזכרון הזה אף אם חל ר"ה בחול גם ושני שעירים לכפר כנזכר בש"ע וברוב סידורים נדפס בטעות ואת מוסף. גם ושעיר לכפר. ויאמר השבח הגדול של עלינו לשבח בכל הכוונות המבוארים למעלה בתפלת החול ובשמחה עצומה עד מאוד כי תקנו אנשי כה"ג לומר שבח זה באמצע התפלה בשביל המקטרגים עלינו עם קדוש במרום מה נשתנו אלו מאלו וע"כ מקדימין אנחנו עם קדוש ונותנים שבח המפואר והנכבד הזה ליוצרנו ובוראנו ית"ש ויתעלה ועי"ז אנו סותמים את פי המקטריגים מעלינו:
8
ט׳סדר מלכיות
ויזהר האדם מאד לומר פסוקי מלכיות וזכרונות ושופרות בכוונה עצומה ובמתון גדול ובדקדוק התיבות היטיב הביטו וראו במ"ש בגמרא דר"ה דף ל"ד ע"ב אמר רבה אמר הקב"ה אמרו לפני בר"ה מלכיות זכרונות ושופרות מלכיות כדי שתמליכוני עליכם. זכרונות כדי שיבא לפני זכרוניכם לטובה ובמה בשופר ודרז"ל זאת מפסוק ותקעתם בחצוצרות הרי שופרות והיו לזכרון הרי זכרונות אני ה' אלהיכם הרי מלכיות. אחיי ורעיי אהובי נפשי הלא עיניכם לנוכח יביטו ועפעפיך יישירו נגדך כוונת פסוקי מלכיות מפורש בגמרא הנ"ל והוא שגזרה רצונו ית"ש ויתעלה בזה הצווי על האדם כדי שימליך ית"ש ויתעלה עליו בעת אמירת הפסוקים כמבואר בל' הגמרא מלכיות כדי שתמליכוני עליכם ואיך בוש לא יבושו והכלם לא ידעו אם מוציא מפיו ומשפתיו לבד הפסוקי מלכיות ואיני מכוין במחשבתו להמליך אותו ית"ש עליו ואינו נותן במחשבתו שבח והודאה בשמחה עצומה לבוראנו ית"ש ויתעלה על שבחר והבדיל אותנו מכל העמים לחלקו ולגורלו הקדוש להיות לנו לאלהים ומלכותו עלינו ושמו הגדול ב"ה אינו מפנה רק עלינו עם קדוש אלהי ישראל מלך ישראל וגואלו אוי לאותה בושה כי לא כיוון ביום הנורא הזה כגזירת רצונו ית"ש בצווי אמירת פסוקים אלו ובודאי לא יצא ידי חובתו. לכן כשיאמר פסוק ראשון ה' ימלוך לעולם ועד יכוין במחשבתו בשמחה עצומה עד מאד בזה"ל אני מקבל אלהותך מלכותך עלי ועל בני ועל בני בני עד סוף כל הדורות וישמח שמחה עצומה בלבו עד מאוד על שיש לו אלוה קדוש ומלך גדול ונורא ויכוין לתת לית"ש בזה נחת רוח גדול וכזה יכוין כוונה זו בקיצור בכל עשרה פסוקי וביחוד בפסוק שמע ישראל. ודי בזה:
ויזהר האדם מאד לומר פסוקי מלכיות וזכרונות ושופרות בכוונה עצומה ובמתון גדול ובדקדוק התיבות היטיב הביטו וראו במ"ש בגמרא דר"ה דף ל"ד ע"ב אמר רבה אמר הקב"ה אמרו לפני בר"ה מלכיות זכרונות ושופרות מלכיות כדי שתמליכוני עליכם. זכרונות כדי שיבא לפני זכרוניכם לטובה ובמה בשופר ודרז"ל זאת מפסוק ותקעתם בחצוצרות הרי שופרות והיו לזכרון הרי זכרונות אני ה' אלהיכם הרי מלכיות. אחיי ורעיי אהובי נפשי הלא עיניכם לנוכח יביטו ועפעפיך יישירו נגדך כוונת פסוקי מלכיות מפורש בגמרא הנ"ל והוא שגזרה רצונו ית"ש ויתעלה בזה הצווי על האדם כדי שימליך ית"ש ויתעלה עליו בעת אמירת הפסוקים כמבואר בל' הגמרא מלכיות כדי שתמליכוני עליכם ואיך בוש לא יבושו והכלם לא ידעו אם מוציא מפיו ומשפתיו לבד הפסוקי מלכיות ואיני מכוין במחשבתו להמליך אותו ית"ש עליו ואינו נותן במחשבתו שבח והודאה בשמחה עצומה לבוראנו ית"ש ויתעלה על שבחר והבדיל אותנו מכל העמים לחלקו ולגורלו הקדוש להיות לנו לאלהים ומלכותו עלינו ושמו הגדול ב"ה אינו מפנה רק עלינו עם קדוש אלהי ישראל מלך ישראל וגואלו אוי לאותה בושה כי לא כיוון ביום הנורא הזה כגזירת רצונו ית"ש בצווי אמירת פסוקים אלו ובודאי לא יצא ידי חובתו. לכן כשיאמר פסוק ראשון ה' ימלוך לעולם ועד יכוין במחשבתו בשמחה עצומה עד מאד בזה"ל אני מקבל אלהותך מלכותך עלי ועל בני ועל בני בני עד סוף כל הדורות וישמח שמחה עצומה בלבו עד מאוד על שיש לו אלוה קדוש ומלך גדול ונורא ויכוין לתת לית"ש בזה נחת רוח גדול וכזה יכוין כוונה זו בקיצור בכל עשרה פסוקי וביחוד בפסוק שמע ישראל. ודי בזה:
9
י׳סדר זכרונות
אתה זוכר מעשה עולם כו' הנה מבלי ספק כל מי שנגע יראת ה' בלבו אף במקצת יתן את קולו בבכי רב ועצום בנוסח זה כי יתן האדם אל לבו היום יפקד נפשו ורוחו ונשמתו וגופו ובניו על כל רוע מפעליו של כל ימי חייו ולא לבד רוע מפעלו שבגלגול זה אלא אף רוע מעללו אשר עליו בגלגולים אחרים כהיום יבוקר פנקסו לצרף הכל כאחד להביאו במשפט ביום הדין הגדול והנורא הזה והכל מרומז בנוסח זה. (אתה זוכר מעשה עולם) המה העודם חיים (ופוקד כל יצורי קדם) הם גלגולים הקודמים (להזכר מעשים רבים) ר"ל לצרף המעשים שעבר עליהם בגלגולים הקודמים עם אלו של עכשיו ובודאי באמרו הדברים האלה במתון יתן אל לבו תיכף לשוב מעבירות שבידו ויקבל במחשבתו לתקן כל מה שעיות מכל נגעי לבבו אשר יודע ועיניו יורידו כנחל דמעה מאין הפוגות ודי בהערה זו. ויזהר ג"כ לומר פסוקי זכרונות בכוונה עצומה ובמתון גדול ובדקדוק התיבות היטיב כנ"ל (ובפסוק הלוך וקראת באזני ירושלים לאמר כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך כו') יתפלל במחשבתו בבכי עצום מאד שגם עתה ביום הדין הגדול הזה יזכור לנו חסד נעורים ואהבת איתן ועצום שהיה באבותינו לית"ש ויתעלה ללכת אחריו במדבר בארץ לא זרועה ויקבל על עצמו להראות אתו ג"כ עתה האהבה עזה ועצומה שיש בנו לית"ש ויתעלה. גם (בפסוק וזכרתי אני את בריתי אתך בימי נעוריך והקמותי לך ברית עולם) יתפלל במחשבתו כנ"ל שיחיש להקים אתנו הברית עולם. ובפסוק (הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כו') יעורר לבו אל הבכי עצום יותר ויתפלל במחשבתו כנ"ל רחם נא עלינו רבון כל העולמים ביום הדין הגדול והנורא הזה וזכור לנו עתה זכות אבותינו הקדושים ובשביל זה יהמו נא מעיך עלינו לרחמינו ולנחמנו:
אתה זוכר מעשה עולם כו' הנה מבלי ספק כל מי שנגע יראת ה' בלבו אף במקצת יתן את קולו בבכי רב ועצום בנוסח זה כי יתן האדם אל לבו היום יפקד נפשו ורוחו ונשמתו וגופו ובניו על כל רוע מפעליו של כל ימי חייו ולא לבד רוע מפעלו שבגלגול זה אלא אף רוע מעללו אשר עליו בגלגולים אחרים כהיום יבוקר פנקסו לצרף הכל כאחד להביאו במשפט ביום הדין הגדול והנורא הזה והכל מרומז בנוסח זה. (אתה זוכר מעשה עולם) המה העודם חיים (ופוקד כל יצורי קדם) הם גלגולים הקודמים (להזכר מעשים רבים) ר"ל לצרף המעשים שעבר עליהם בגלגולים הקודמים עם אלו של עכשיו ובודאי באמרו הדברים האלה במתון יתן אל לבו תיכף לשוב מעבירות שבידו ויקבל במחשבתו לתקן כל מה שעיות מכל נגעי לבבו אשר יודע ועיניו יורידו כנחל דמעה מאין הפוגות ודי בהערה זו. ויזהר ג"כ לומר פסוקי זכרונות בכוונה עצומה ובמתון גדול ובדקדוק התיבות היטיב כנ"ל (ובפסוק הלוך וקראת באזני ירושלים לאמר כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך כו') יתפלל במחשבתו בבכי עצום מאד שגם עתה ביום הדין הגדול הזה יזכור לנו חסד נעורים ואהבת איתן ועצום שהיה באבותינו לית"ש ויתעלה ללכת אחריו במדבר בארץ לא זרועה ויקבל על עצמו להראות אתו ג"כ עתה האהבה עזה ועצומה שיש בנו לית"ש ויתעלה. גם (בפסוק וזכרתי אני את בריתי אתך בימי נעוריך והקמותי לך ברית עולם) יתפלל במחשבתו כנ"ל שיחיש להקים אתנו הברית עולם. ובפסוק (הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כו') יעורר לבו אל הבכי עצום יותר ויתפלל במחשבתו כנ"ל רחם נא עלינו רבון כל העולמים ביום הדין הגדול והנורא הזה וזכור לנו עתה זכות אבותינו הקדושים ובשביל זה יהמו נא מעיך עלינו לרחמינו ולנחמנו:
10
י״אאלהינו וא"א זכרנו בזכרון טוב לפניך כו' תפלה זו יאמר בבכי עצום מאוד. ובפסוק (וזכרתי להם ברית ראשונים) יתפלל במחשבתו בכוונה שיזכור לנו ברית ראשונים ההוא ויגזור עלינו שנת גאולה. (בא"י זוכר הברית) יחשוב במחשבתו בכוונה עצומה בזה"ל ידעתי שבודאי. תזכור לנו הברית ההוא אך אני מתפלל לפניך יוצרי ובוראי שתזכור אותו ביום הדין הזה:
11
י״בסדר שופרות.
אתה נגלית כו' ז"ל אבודרה"ם (ובריות בראשית) הם האילנות ושאר צמחים. (חרדו ממך) שנאמר וירקידם כמו עגל וכתיב קול ה' יחיל מדבר יחיל ה' מדבר קדש כי המזמור מדבר בעת מתן תורה ואימתי חרדו ממך בהגלותך מלכנו על הר סיני עכ"ל. הנה אחיי ורעיי בודאי מהראוי לאדם כשיתחיל לומר הנוסח אתה נגלית כו' לעורר לבו באהבה עצומה באלהותו ומלכותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד ומחמת גודל התשוקה והאהבה עזה יבכה בכי גדול מאוד ויתפלל במחשבתו מתי נזכה גם אנחנו לשמוע שנית מאלהינו אמרות טהורות ולהשיג בזה קצת גודל אלהותו ית"ש ויתעלה כמו שזכו דור המדבר לזה כמו שהבטיחנו ע"י הנביאים והיו עיניך רואות את מוריך ועוד כמה פסוקים המורים שנזכה לזה לעתיד וביחוד בפסוק ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר כו' יעורר לבו בבכי עצום יותר ויותר מתי נזכה גם אנחנו לזה. ותשוקה עצומה זו יהיה בכל ג' פסוקים של תורה בבכיה גדולה. וכשיתחיל פסוקי הנביאים (כל יושבי תבל ושוכני ארץ כנשוא נס הרים תראו וכתקוע קול שופר תשמעו) יעורר לבו אל בכי גדול ועצום מאוד ויתפלל במחשבתו רבון כל העולמים עשה למען שמך הגדול שיתקדש בכל העולם. ומחשבה זו בבכי עצום יהיה בכל הג' פסוקים של נביאים וביחוד בפסוק וביום שמחתכם ובמועדיכם כו' (יתפלל במחשבתו בבכיה רבה ועצומה מתי נזכה להקריב קרבנות בבית מקדשו שיבנה ב"ב). (ובחתימת הברכה יתן במחשבתו הודאה עצומה לית"ש ויתעלה ע"ז ששומע קול תרועתינו ברחמיו הגדולים להיטיב לנו ע"כ). ואחר תפלת העמידה יאמר הפיוטים עם הצבור בכוונה עצומה ובנוסח ותשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה (בתיבות ותשובה) יהרהר במחשבתו תשובה שלימה ויקבל על עצמו קבלה אמתית שיזהר בכל מה שלא נזהר עד הנה. (ובתיבות ותפלה) יתפלל במחשבתו תפלה קצרה בזה"ל רבון כל העילמים מחול לי על כל עונותי אני מקבל עלי לתקן מעשי. (ובתיבות וצדקה) יקבל בלבו ליתן צדקה כפי מסת ידו ודי בזה. ובחזרת התפלה דש"ץ יזהר מאוד לשמוע את התפלה בכוונה עצומה ויכוין בכ"מ כנ"ל בתפלת העמידה בלחש. ובעת שהש"ץ מאריך בנגונים לא ישב בטל אלא יאמר מזמורי מהלים בכוונה עצומה וטוב מעט בכוונה כו'. וכשכורע וישתחוה בואנחנו כורעים והש"ץ מאריך בנגון יכוין במחשבתו כל עת הכריעה שבח והודאה בשמחה עצומה מאוד לבורא ית"ש על שנתן חלקנו וגורלנו באלהותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד וישמח שמחה זו עד ועל כן נקוה לך ואח"כ יאמר הפסוקים שנדפס במחזורים בשל הרוקח בשמחה עצומה ג"כ ע"ד הכוונה הנ"ל. ובתקיעות של הסדרים בכל תקיעה שישמע מהתוקע יכוין ג"כ כנ"ל בתקיעות דמיושב אני מקיים בשמיעת זו התקיעה מ"ע שצוני בורא ית"ש לשמוע היום קול שופר כמ"ש יום תרועה יהיה לכם. ויזהר האדם מאוד בכוונת אמן על כל ברכה ותהלה של חזרת התפלה מעין חתימתה. ודי בהערה זו. (קוה אל ה' חזק ואמץ כו' אין כאלהינו כו') יאמר בכוונה ובשמחה עצומה מאוד (ובתיבות מושיענו) בכל. אלו התבות יתן במחשבתו הודאה עצומה בזה"ל אני נותן הודאה גדולה ועצומה לך ית' שמך שאתה מושיענו ברחמיך הרבים ביום הדין הנורא הזה מכל המקטריגים והמסטינים עלינו ואח"ז יאמר פ' קטרת וסממנים בכוונה עצומה מאוד כי אמירתם סגולה נפלאה להבריח החיצונים והקליפות שלא יתאחזו בתפלתינו אך בכל השנה ומה גם בימים הנוראים האלה כנודע מכתבי האריז"ל. ראוי לכל אדם להשתדל לשמוע מאה קולות בר"ה כדאיתא בטור רמז למאה קולות כנגד ק' פעיות דפעיא אמי' דסיסרא לכן ראוי בכל המנינים להתנהג להשמיע מאה קולות עד"ז והוא שאחר השלמת כל התפלה יתקעו מתחלה ג' תש"ת וג' תר"ת להשלים שלשים קולות לג' תשר"ת שתקעו בחזרת התפלה בסדרים הרי ס' קולות עם שלשים התקיעות דמיושב ואח"כ יתקעו עוד שלשים קולות כמנהג לתקוע אחר התפלה הרי תשעים ואח"כ יתקעו פ"א תשר"ת ופ"א תש"ת ופ"א תר"ת להשלים מאה קולות וע"פ כתבי האריז"ל חיוב גדול לשמוע דוקא מאה קולות בר"ה. ויזהר האדם מאד ומאד ביום הדין הקדוש למעט באכילה בכל מה דאפשר כנזכר בש"ע סי' תקצ"ז ס"א וכמה דיעות בפוסקים שמצוה להתענות בר"ה והובא ג"כ בש"ע בשם י"א ועכ"פ ראוי לאדם שתהיה יראת אלהים על פניו לשבר תאותו הבהמיית ויצרו ביום הדין הנורא הזה ולא יאכל כל שבעו והיא עבודה עצומה להבורא ית"ש ויתעלה כדאי' בגמרא פרק נגמר הדין אריב"ל כל הזובח את יצרו מעלה עליו הכתוב כאלו כבדו להקב"ה בשני עולמות בעה"ז ובעה"ב דכתיב זובח תודה יכבדנני ע"כ. וביחוד אם עדיין לא התפלל תפלת המנחה שזה ברור כי במלוי כרסא באכילה ושתיה בלתי אפשרי לבא אל המלך מ"ה הקב"ה להתחנן לו בהכנעה וענוה גם מלוי הכרס מביא את האדם לידי בלבול מחשבה בתפלה ואוי לאותה בושה שבימים נוראים אלו יתפלל במחשבות שונות וזרות לפני המלך המשפט ית"ש ויתעלה היושב עתה על כסא דין לדון את כל ברואיו על כל מעשיהם ועלילות מצעדי גבר ומחשבותיו ותחבולותיו כמבואר בז"ח פ' בראשית דף י"ד ע"ד וז"ל בר"ה דן את כל העולם גופות בני אדם והנשמות ופוקד אותם ודן אותם על כל מה שעשו כל השנה כולה ותאנא אפי' צעדיו של אדם נמנין ובאין בדין באותו היום הה"ד וכל צעדיו יספור כו'. א"ר אחא בד' פרקים כמו כן האדם נידון בו ביום שמהרהר בעבירה ובזמן שעושהו וביום ר"ה ובעוה"ב עכ"ל ודי בהערה זו ואחר תפלת המנחה ילך עם הצבור לומר סדר תשליך כנדפס בסדורים ואחר הסדר יאמר מזמור ממעמקים קראתיך בכוונה עצומה:
אתה נגלית כו' ז"ל אבודרה"ם (ובריות בראשית) הם האילנות ושאר צמחים. (חרדו ממך) שנאמר וירקידם כמו עגל וכתיב קול ה' יחיל מדבר יחיל ה' מדבר קדש כי המזמור מדבר בעת מתן תורה ואימתי חרדו ממך בהגלותך מלכנו על הר סיני עכ"ל. הנה אחיי ורעיי בודאי מהראוי לאדם כשיתחיל לומר הנוסח אתה נגלית כו' לעורר לבו באהבה עצומה באלהותו ומלכותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד ומחמת גודל התשוקה והאהבה עזה יבכה בכי גדול מאוד ויתפלל במחשבתו מתי נזכה גם אנחנו לשמוע שנית מאלהינו אמרות טהורות ולהשיג בזה קצת גודל אלהותו ית"ש ויתעלה כמו שזכו דור המדבר לזה כמו שהבטיחנו ע"י הנביאים והיו עיניך רואות את מוריך ועוד כמה פסוקים המורים שנזכה לזה לעתיד וביחוד בפסוק ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר כו' יעורר לבו בבכי עצום יותר ויותר מתי נזכה גם אנחנו לזה. ותשוקה עצומה זו יהיה בכל ג' פסוקים של תורה בבכיה גדולה. וכשיתחיל פסוקי הנביאים (כל יושבי תבל ושוכני ארץ כנשוא נס הרים תראו וכתקוע קול שופר תשמעו) יעורר לבו אל בכי גדול ועצום מאוד ויתפלל במחשבתו רבון כל העולמים עשה למען שמך הגדול שיתקדש בכל העולם. ומחשבה זו בבכי עצום יהיה בכל הג' פסוקים של נביאים וביחוד בפסוק וביום שמחתכם ובמועדיכם כו' (יתפלל במחשבתו בבכיה רבה ועצומה מתי נזכה להקריב קרבנות בבית מקדשו שיבנה ב"ב). (ובחתימת הברכה יתן במחשבתו הודאה עצומה לית"ש ויתעלה ע"ז ששומע קול תרועתינו ברחמיו הגדולים להיטיב לנו ע"כ). ואחר תפלת העמידה יאמר הפיוטים עם הצבור בכוונה עצומה ובנוסח ותשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה (בתיבות ותשובה) יהרהר במחשבתו תשובה שלימה ויקבל על עצמו קבלה אמתית שיזהר בכל מה שלא נזהר עד הנה. (ובתיבות ותפלה) יתפלל במחשבתו תפלה קצרה בזה"ל רבון כל העילמים מחול לי על כל עונותי אני מקבל עלי לתקן מעשי. (ובתיבות וצדקה) יקבל בלבו ליתן צדקה כפי מסת ידו ודי בזה. ובחזרת התפלה דש"ץ יזהר מאוד לשמוע את התפלה בכוונה עצומה ויכוין בכ"מ כנ"ל בתפלת העמידה בלחש. ובעת שהש"ץ מאריך בנגונים לא ישב בטל אלא יאמר מזמורי מהלים בכוונה עצומה וטוב מעט בכוונה כו'. וכשכורע וישתחוה בואנחנו כורעים והש"ץ מאריך בנגון יכוין במחשבתו כל עת הכריעה שבח והודאה בשמחה עצומה מאוד לבורא ית"ש על שנתן חלקנו וגורלנו באלהותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד וישמח שמחה זו עד ועל כן נקוה לך ואח"כ יאמר הפסוקים שנדפס במחזורים בשל הרוקח בשמחה עצומה ג"כ ע"ד הכוונה הנ"ל. ובתקיעות של הסדרים בכל תקיעה שישמע מהתוקע יכוין ג"כ כנ"ל בתקיעות דמיושב אני מקיים בשמיעת זו התקיעה מ"ע שצוני בורא ית"ש לשמוע היום קול שופר כמ"ש יום תרועה יהיה לכם. ויזהר האדם מאוד בכוונת אמן על כל ברכה ותהלה של חזרת התפלה מעין חתימתה. ודי בהערה זו. (קוה אל ה' חזק ואמץ כו' אין כאלהינו כו') יאמר בכוונה ובשמחה עצומה מאוד (ובתיבות מושיענו) בכל. אלו התבות יתן במחשבתו הודאה עצומה בזה"ל אני נותן הודאה גדולה ועצומה לך ית' שמך שאתה מושיענו ברחמיך הרבים ביום הדין הנורא הזה מכל המקטריגים והמסטינים עלינו ואח"ז יאמר פ' קטרת וסממנים בכוונה עצומה מאוד כי אמירתם סגולה נפלאה להבריח החיצונים והקליפות שלא יתאחזו בתפלתינו אך בכל השנה ומה גם בימים הנוראים האלה כנודע מכתבי האריז"ל. ראוי לכל אדם להשתדל לשמוע מאה קולות בר"ה כדאיתא בטור רמז למאה קולות כנגד ק' פעיות דפעיא אמי' דסיסרא לכן ראוי בכל המנינים להתנהג להשמיע מאה קולות עד"ז והוא שאחר השלמת כל התפלה יתקעו מתחלה ג' תש"ת וג' תר"ת להשלים שלשים קולות לג' תשר"ת שתקעו בחזרת התפלה בסדרים הרי ס' קולות עם שלשים התקיעות דמיושב ואח"כ יתקעו עוד שלשים קולות כמנהג לתקוע אחר התפלה הרי תשעים ואח"כ יתקעו פ"א תשר"ת ופ"א תש"ת ופ"א תר"ת להשלים מאה קולות וע"פ כתבי האריז"ל חיוב גדול לשמוע דוקא מאה קולות בר"ה. ויזהר האדם מאד ומאד ביום הדין הקדוש למעט באכילה בכל מה דאפשר כנזכר בש"ע סי' תקצ"ז ס"א וכמה דיעות בפוסקים שמצוה להתענות בר"ה והובא ג"כ בש"ע בשם י"א ועכ"פ ראוי לאדם שתהיה יראת אלהים על פניו לשבר תאותו הבהמיית ויצרו ביום הדין הנורא הזה ולא יאכל כל שבעו והיא עבודה עצומה להבורא ית"ש ויתעלה כדאי' בגמרא פרק נגמר הדין אריב"ל כל הזובח את יצרו מעלה עליו הכתוב כאלו כבדו להקב"ה בשני עולמות בעה"ז ובעה"ב דכתיב זובח תודה יכבדנני ע"כ. וביחוד אם עדיין לא התפלל תפלת המנחה שזה ברור כי במלוי כרסא באכילה ושתיה בלתי אפשרי לבא אל המלך מ"ה הקב"ה להתחנן לו בהכנעה וענוה גם מלוי הכרס מביא את האדם לידי בלבול מחשבה בתפלה ואוי לאותה בושה שבימים נוראים אלו יתפלל במחשבות שונות וזרות לפני המלך המשפט ית"ש ויתעלה היושב עתה על כסא דין לדון את כל ברואיו על כל מעשיהם ועלילות מצעדי גבר ומחשבותיו ותחבולותיו כמבואר בז"ח פ' בראשית דף י"ד ע"ד וז"ל בר"ה דן את כל העולם גופות בני אדם והנשמות ופוקד אותם ודן אותם על כל מה שעשו כל השנה כולה ותאנא אפי' צעדיו של אדם נמנין ובאין בדין באותו היום הה"ד וכל צעדיו יספור כו'. א"ר אחא בד' פרקים כמו כן האדם נידון בו ביום שמהרהר בעבירה ובזמן שעושהו וביום ר"ה ובעוה"ב עכ"ל ודי בהערה זו ואחר תפלת המנחה ילך עם הצבור לומר סדר תשליך כנדפס בסדורים ואחר הסדר יאמר מזמור ממעמקים קראתיך בכוונה עצומה:
12