יסוד ושורש העבודה, ה; שער הקרבן א׳Yesod VeShoresh HaAvodah, The Fifth Gate 1
א׳תפלת י"ח
1
ב׳מודעת זאת בכל הקרב הקרב אל משכן ה' בתקוני עולם האצילות ערב ובוקר וצהרים ישיחו זו תפלה י"ח והיא העולה במקום קרבן עולת העשוי בזמן הבית, וע"כ זה שמי נאה לו שער הקרבן ובו יבאר תפרת י"ח והכוונה הראוי' לה. ושארית התפלה דשחרית עד גמר הסדר כולה:
2
ג׳טרם נשמע קולי בבאי אל הקדש בביאור כוונת תפלת י"ח באתי להסיר המכשול מדרך עמי באלו דברים הנאמרים שמונעים התפלה ואין תפלתו של אדם נשמעת ע"ז. ועלי' תסוב גם שארי אזהרות שצריך לזהר בתפלתו ׃ הנה בכל מניעות התפלה עומד בראש כולם הוא הגזל כי כל מי שיש בידו עון גזל ר"ל גם כי יזעק וישוע סתם תפלתו. כי ידיו דמים מלאו כדאי' באלה שמות רבה, והארכנו למעניתם בשער המים בחדש אלול פ"ב מגודל כבד עון הגזל אשר כל השומע תצילנה אזניו וירעדו כל אבריו עי"ש. עד מצאתי בספרים בשם המקובלים. אחד ממניעות התפלה שאין תפלתו של אדם מתקבל אף אם יתפלל כראוי כתפלה למשה איש האלהים כמנין תקע"ו ובכוונות הראוים. אך אם האדם אינו נזהר ממלבוש שעטנז בשעת התפלה אין תפלתו נשמעת כי אותיות שעטנז הוא שט"ן ע"ז וע"ז ידוו כל הדווים עכ"ל. ויחדנו לזה פרק מיוחד בשער הכולל פרק י"ח. אזהרת ראשית האומר בא בש"ע א"ח סי' צ"ה ז"ל ויחשוב כאלו עומד בבהמ"ק כו' והוא דינא דגמ' לכן קודם התחלת תפלת י"ח יצייר במחשבתו שעומד ממש בבהמ"ק ורוצה להתפלל שם לפני הבורא ית"ש. ומה טוב אם יעלה על דעתו כמה פעמים באמצע התפלה כוונה זו. ומה מאד צריך האדם לזהר במ"ש שם סי' צ"ח וז"ל המתפלל צריך שיכוין בלבו פי' המלות שמוציא בשפתיו ויחשוב כאלו שכינה כנגדו וזהו ג"כ דינא דגמ' ויצייר אדם במחשבתו שעומד ממש לפני הבורא ית"ש ויתעלה כי מלא כל הארץ כבודו ואומר התפלה לפניו ית', וראוי לאדם לעי' לפרקים עכ"פ פעם א' בכל שבוע בש"ע סי' צ"ח מענין כוונת התפלה שכולם הם מדינא דגמרא הקדושה כדי לעורר לבבו לכל הנזכר שם, ואיך צריך האדם להזהר ממחשבה זרה ומבלבול הדעת ח"ו בתפלה, וז"ל ז"ח דף פ"א ע"ג צלותין חסרין עליי' אתמר תקיל תקילתא במאזניא ואשתכח חסיר אע"ג דהאי קרא באתר אחרא אוקמוהו, ע' ענפין לתורה. בגין דשכינתא עלה אתמר כלך יפה רעיתי ומום אין בך ולא קבילת צלותא דאי' בי' מומא הה"ד כל אשר בו מום לא יקרב וכי אית צלותא דאית בי' מומא אין ההיא דסלקא פגימא בלא מחשבה ובלבולא דדעתא ע"ש כו' וכד צלותין סלקין כדקא יאות כרוזא נפק ואמר שאו שערים ראשיכם כו' ואם צלותא לאו איהי שלימא כמה מלאכי חבלה רדפין אבתרה ואתמר בה כל רודפי' השיגוה בין המצרים ובג"ד מצליין והוא רחום וגו' עכ"ל בקיצור, אחי ורעי ידיד השם וידיד נפשי אתה הראת לדעת גודל העונש והפגם במחשבה זרה בתפלה וכבר נתבאר גודל מעלת התפלה במאמרים מזה"ק שהעתקתי למעלה בשער הב' בגודל מעלתה ומהתקונים הגדולים והנוראים הנעשים בעולמות העליונים מתפלות היוצאים מלבות בני אדם וכבוד והדר תעטרה מכל פמליא של מעלה לתפלה ההגונה לכן שמירתן עליך לזהר בזה מאד שקודם התפלה להסיר ממך עקשות המחשבה הטורד' ומבלבלת הדעת אף מחשבת הלמוד כי זמן תורה לחוד כו' עד שתשאר המחשבה זכה וברורה, וז"ל האבודרה"ם פירש הרב אברהם בר יצחק אב ב"ד ועבדתם את ה' אלקיכם לשון עבודה היא להסיר המחשבה הטרודה בעסקי העולם ולהביאה בשיעבוד הכוונה ותמצא כי תפלה בגי' בכונת הלב כו' עכ"ל בקיצור, וקודם כל תפלה יכין האדם את לבו לכך שרצונו להתפלל תפלה זו בכוונה עצומה אזי הבורא ית"ש ויתעלה שהוא בוחן לבות יסייע אותו בדבר זה כנודע שבדרך שאדם רוצה לילך שם מוליכין אותו. ושלשה המה מטיבי סעד לאדם ומועילים שינצל ממחשבות זרות ומבלבול הדעת בתפלה:
3
ד׳אחת היא ופרסומה נודע בגודל תועלתה אל כוונת התפלה שיניע ראשו וגופו לפניו ולאחריו בכח גדול כל התפלה מראש ועד סוף, ומצאתי בשם המדרש וז"ל חייב אדם לנענע עצמו בתפלה ע"ש כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך, עכ"ל, והן שני להקימו אל כוונת התפלה הוא שיוציא התיבות של התפלה ממש כאלו מונה מעות דהיינו שיתן הפסקת נשימה בין כל ב' או ג' תיבות ועכ"פ שלא יאמר יותר מג' תיבות בנשימה א'. דוגמא אסקהו בברכה ראשונה מי"ג ברכות האמצעות והיא אתה חונן יתחיל אתה חונן לאדם ויפסיק רגע מועט ויאמר דעת ויפסיק מעט ויאמר ומלמד לאנוש ויפסיק מעט ויאמר בינה ויפסיק מעט ויאמר חננו מאתך ויפסיק מעט ויאמר דעה בינה והשכל ויפסיק לפי העלות הענין קטן או גדול כן יחנו וכן יוציאו התיבות וממנה יקיש האדם אל שאר התפלה ובפרט בק"ש יזהר האדם בב' תחבולות אלו, ועוד השלישי לו בא בתועלת עצום עושה דברו הכוונה בלבו שידבר האדם התפלה או בקשה בל' תחנונים כעני העומד בפתח כמשרז"ל בברכות דף כ"ט ע"ב מאי קבע רבנן אמרי כל שאינו אומרה בלשון תחנונים וז"ל הש"ע סי' צ"ח ס"ג ויתפלל דרך תחנונים כרש המבקש בפתח וכוונתם שיעקם אדם שפתותיו שונים נוטפות מר לבו ופני עצבות בשעה שאומר תיבות התפלה והבקשה ממש כבן המתחטא אצל אביו באיזה בקשה גדולה מאוד בודאי עושה נפשו בשאלתו עקימת שפתים ופניו בכדי לעורר רחמי האב על הבן כן יעשה האדם ממש בתפלת י"ח מברכת אתה חונן עד סוף התפלה או בשאר תפלות ובקשות וגם עקימת שפתיו הוי מעשה בגופו להוריד כנחל דמעה מאין הפוגות שע"י שאומר בעקימת שפתים יסק ויבא לידי ירידות דמעות בתפלות ובקשות ושומע ה' קול בכיו וזה ברור, עוד ראה זה מצאתי בשל"ה דף רנ"ט ע"ב וז"ל יעשה אדם המצאה שיכריח א"ע לבא לידי כוונה בכל תיבה ותיבה יעשה מוסכם כשיזכיר את השם שיזכירנו באימה וביראה וברתת וזיע ויכוין אל קריאתו ואל כתיבתו כמ"ש הטור סי' ה' וירעדו כל אבריו כמ"ש הרוקח וז"ל ויזהר כשמברך הברכות את ה' אלקיך תירא בהזכרת שמו ירעדו כל אבריו ליראה את השם הנכבד והנורא הזה עבדו את ה' ביראה וכן כל שמותיו הקדושים ע"כ ומי שאינו עושה מוסכם בדעתו נמצא הוא מורד באדונו מסלק את היראה וטוב לו שלא נברא. ואז כשיהיה הדבר הזה אצלו מוסכם קיים אז בהכרח צריך לזרוק כל מחשבות חוץ מכל תיבות התפלה דאל"כ ויהיה מחשבתו חוצה נמצא כשבתוך התיבות יבא הזכרת השם ישכח מלכוין בו ויעבור על הנ"ל וערום יעשה בדעת עכ"ל השל"ה. ובודאי תחבולה זו הוא זהירות גדול לאדם אל כונת התפלה כי יהיה מוכרח לומר כל התיבות של התפלה בכונה כי יחשוב בלבו איך לא אזהר בכל התיבות לומר אותם בכונה עצומה פן יהיה בתוכם איזה שם מן השמות של הבורא ב"ה וב"ש ואזכיר אותו ג"כ בלי כונת הלב ח"ו, וז"ל זה"ק פ' יתרו דפ"ז ע"ב תנינן אסור לי' לב"נ לאדכרא שמיה דקב"ה בריקנא דכל מאן דאדכר שמי' דקב"ה בריקניא טב לי' דלא אברי, עכ"ל הזה"ק ובודאי אין לך יותר הוצאת ה' הקדוש של הבורא ית"ש בריקניא ממי שהוציא אות' מפיו בלא כונה כלל וכלל ולא ידע והרגיש כלל בעת שיצא מפיו, כי חשב באותו העת בענין אחר אוי לאותה בושה שהזה"ק מעיד עליו טב לי' דלא אתברי ובודאי אם פותח אדם פיו בתפלה לומר התיבות במהירות בלי מתון בלתי שום הכנת איזה תחבולה מתחבולות הנ"ל מקודם בלתי אפשרי להנצל מפח יוקש מחשבות זרות בתפלה זו אף מי שתורתו אומנתו ומכ"ש אם הוא עסקן בדברי העה"ז ומה גם אם רגיל על לשונו לדבר בדברים בטלים בלתי אפשרי להנצל שלא יבא במחשבתו בתפלה מחשבת חוץ או מעניני הדברים שעסק או מעניני הדברים בטלים שדבר ויש לאדם לידע שקרוב לששה מאות שמות הקדושים של יוצרינו ובוראינו ית"ש ויתעלה זכרו לעד שמות שאינם נמחקים ואלו הן הוי"ה אדנ"י א"ל אלו"ק אלק"י אלקים שד"י צבאו"ת י"ה יש בתפלת שחרית של חול ובתפלת והוא רחום שמוסיפין בב' וה' שמונים וארבעה שמות הקדושים הנ"ל ובשבת קדש נתוספו כמה וכמה שמות הקדושים בזמירות של שבת ברכות ובנשמת והכל יודוך ובתפלת מוסף. לכן אחיי ורעיי שימו לבבכם לכל הדברים האלה ובתחבולות תעשה מלחמה לזהר בזה מאוד ומאוד להכין עצמו בתחבולות קודם התפלה בכדי להביא נפשו אל שעבוד הכוונה בכל תיבות התפלה שיהיה תפלתו זכה וברורה לפני אדון כל ושיוכל להעשות מתפלתו עטרה וכתר למלכו של עולם מלך מלכי המלכים הקב"ה וב"ש וזכרו לעולמי עד ואז ינצל ממילא ג"כ מהוצאת ש"ש בתפלה לבטלה היינו בלי כונה ר"ל ובפרט במקומות מהתפלה שיש שם הרבה שמות הקדושים זא"ז יזהר בהם מאוד ואז יקרא שמך בצדק בן להבור' ית"ש ויתעלה וילך בכל גנזי דמלכא ולית דימחי בידי' ודי בהערה זו:
4
