יסוד ושורש העבודה, ה; שער הקרבן ד׳Yesod VeShoresh HaAvodah, The Fifth Gate 4

א׳

ב׳

ג׳

ד׳

ה׳

ו׳

ז׳

ח׳

ט׳

י׳

י״אברכה ד' אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה, בתיבות אלו יחשוב האדם בשמחה עצומה מאוד כמה פעמים גבורות ה' גבורות ה' על גבורותיו ית"ש ויתעלה וחכמתו הנפלאה בזה הניצוץ קטן אור השכלי שניתן לאדם מעולם העליון כאשר בא בארוכה בשער הראשון ע"ש. חננו מאתך דעה בינה והשכל. בתיבות אלו יתפלל במחשבתו בכונה עצומה עד מאד בזה"ל תן לי דעה ובינה בתורתך הקדושה ובעבודתיך שאוכל לעבוד אותך בשכל גדול. וחיוב כונה זו על האדם בברכה זו מבואר בזה"ק פ' פקודי דף רע"א ע"ב וז"ל אתה קדוש ושמך קדוש כיון דאמר אתה ק' כו' אמאי ושמך קדוש היינו שם היינו אתה אלא הא תנינן כו' והיינו בא"י האל הקדוש כו' עד הכא דבקותא וברכאן וקדושא כחדא באבהן מכאן ולהלא' קיימין שאילתין ובעותין שירותא דבעי ב"נ למשאל עסקוי למנדע במילין דמאריה בגין למחזי דתאובתי' לגבי ולא אתפרש מני' (פי' שכונת ברכה זו היא שיתפלל האדם שיתן לו הבורא ית"ש דעה בינה והשכל בתורתו ובעבודתו וזהו מה שאמר למנדע במילין דמארי' ובכונת תפלת ברכה זו מראה האדם גודל תשוקתו ליוצרו ובוראו ית"ש ויתעלה וזש"ה בגין למחזי דתאובתיה לגביה ולא אתפרש מני') בגין דבעי ב"נ לאשתתפא בקדושה כו' ובג"כ בעי לאתקשרא בקדושה דמארי' ולא אתפרש ב"נ מני' וכד שאיל שירותא דשאלתין דתאובתי' לגביה מכאן ולהלאה יתפרש זעיר זעיר וישאל שאילתוי מה דאצטריך לשאלא וכל שאלתו יהון לבתר דיסדר סדורא דא דקאמרן כגוונא דא כל שאלתוי יהון בתחנונים ובעותין לקמי' מארי' ולא יצדיק גרמי' מני' זכאה חולקי' מאן דידע לסדרא סידורא דא למהך בארח מישר כדקא חזי כו' זכאה חולקי' בהאי עלמא ובעלמא דאתי עכ"ל. ויזהר האדם בזה מאוד. בא"י חונן הדעת. יכוון כנ"ל בתחלת הברכה. ואם בא לאדם איזה בינה ודעת בעבודת הבורא ית"ש או בתורתו הקדושה יתן ע"ז שבח והודאה בברכה זו להבורא ית"ש ולא יהיה ח"ו כופר בטובה ודי בזה. אמן בענייתו על ברכה זו יכוין אמת שראוי להודות לו ית' ע"ז והלואי שיתן לנו בינה ודעת לעבודתו באמת וכן היא הכונה של אמן בכל הי"ג ברכות אמצעיות וברכת העבודה שיתן הודאה על שבחו ית' שנזכר בחתימת הברכה ויתפלל שיקוים הבקשה של הברכה לפי שהם בקשות ותפלות אך ברכות של הודאה ושבת לבד כגון ג' ברכות ראשונות וברכת ההודאה של מודים וכיוצא אין שייך רק כונה אחת אמת שהוא כן וראוי להודות לית"ש ע"ז. ושים לבך בהאי כללא בהדי שלא אצטרך להגיד את הרשום כאן בשארי הברכות:

י״בברכה ה השיבנו אבינו. כשיאמר אבינו יכניס שמחה עצומה בלבו ע"ז שנקרא אבינו ואנחנו נקראים בניו ויחשוב במחשבתו בזה"ל רחמנו כרחם אב על בנים והשיבנו לתורתיך שתתן לנו השגה גדולה בתורתיך הקדושה. והחזירנו בתשובה שלימה לפניך. בתחילה יתפלל במחשבתו בשברון לב מאד בעד כלליות עם קדוש שיחזיר אותנו בתשובה שלימה לפניו ואח"כ יתפלל תפלה פרטית ע"ע איש אשר יודע את נגעי לבבו שיודע בעצמו שאינו נזהר בהם כראוי ויתפלל בלב נשבר מאד שיתן בלבו לחזור מהן ומה טוב כי פלגי מים תרד עיניו ע"ז. בא"י הרוצה בתשובה. ויחשוב הודאה עצומה במחשבתו בזה"ל מודה אני לך ית"ש על חסדך הגדול שאתה רוצה בתשובת הרשעים ויכוין ג"כ גבורת ה' בזה כי זה הוא א' מגבורותיו ית"ש להאריך אפו עם הרשעים אולי ישובו משא"כ מדת בשר ודם:

י״גברכה ו' סלח לנו אבינו. יכניס ג"כ בלבו שמחה עצומה כנ"ל ויחשוב בזה"ל כאב את בן ירצה וסלח לנו על חטאתינו ופשעינו ויחשוב ג"כ כל נגעי לבבו מחטאים ופשעים שיודע בעצמו ויקבל ע"ע במחשבתו עזיבת פשעיו והחרטה הגמורה לבל ישוב לכסלה עוד עד עולם כי כמה חציף האי גברא המבקש סליחה ומתודה עונותיו ולא גמר בלבו העזיבה והחרטה כאשר נעריך בזה מאמר מזה"ק בפרקים שיבאו לפנינו בעז"ה וע"כ יזהר האדם בזה מאד. כי מוחל וסולח אתה. בא"י חנון המרבה לסלוח יתן ג"כ הודאה עצומה במחשבתו על חסדו הגדול שמרבה לסלוח לא כמדת ב"ו וגם זה אחד מגבורותיו ית"ש כנ"ל:

י״דברכה ז' ראה נא בענינו. יזהר מאד שלא ידלג תיבת נא כי ע"פ כתבי האריז"ל תיבת נא עיקר. וגאלינו מהרה למען שמך. ראוי לאדם לידע כלל א' בכל התפלות שנזכר תיבת שמך מרמז על השכינה הקדושה שהיא עתה בגלות בשביל עונינו ויחשוב במחשבתו בכונה עצומה בזה"ל גאל אותנו בצרתינו מהרה בשביל צער השכינה הקדושה כביכול שנקראת שמך. כי גואל חזק אתה. בא"י גואל ישראל:

ט״וברכה ה' רפאנו ה' ונרפא כו' והעלה רפואה שלימה לכל מכותינו יכוין במחשבתו על רפואת הנפש יותר מרפואת הגוף. ובברכה זו יתפלל על החולה ר"ל הן אם יהיה איזה חולה בבני ביתו ר"ל או על חולאים אחרים הנודעים לו שיש בעיר ר"ל ואף שלא בקשו ממנו שיבקש רחמים עליו ויקיים בזה מ"ע מן התורה ואהבת לרעך כמוך ויתפלל תחלה על חולים אחרים ואח"כ על החולי של ב"ב כדאי' בגמרא הקדושה כל המתפלל על חברו והוא צריך לאותו דבר כו'. כי אל מלך רופא נאמן ורחמן אתה. ב' א"י רופי חולי עמו ישראל. ואם נתרפא החולי של ב"ב או של אחרים יתן שבח והודאה בחתימת הברכה ויכוין בזה ג"כ אל מ"ע כנ"ל:

ט״זברכה ט ברך עלינו ה' אלהינו. ברכה זו יתפלל אדם ג"כ בשברון לב ומקירות לבו הומה שיהא השנה הזאת תבואתה לטובה בכדי שיהא ריוח לעניים והאביונים האומללים ויהיה ג"כ כונתו עליו ועל ב"ב גם אם הוא עושר גדול צריך ג"כ לכוין בזה כידוע ממעשה דמרתא בת בייתוס שהיה לה גנזי אוצרות והיתה נפוחה רעב ומתה באותה מיתה. ועי"כ ישים האדם הדברים האלה לנגד עיניו ויבקש רחמים ע"ז. (ובחורף ותן טל ומטר) וישים האדם במחשבתו מקירות לבו פי' הלע"ז של תיבות ותן טל ומטר. כי ידוע מדינא דגמרא באם שכח ולא שאל מטר בברכת השנים בחורף מחזירין אותו. הנה אחיי ורעי אם שאל אדם מטר רק בשפתיו ולא כיון את לבו כלל לשאלה ובקשה זו בודאי אינו נחשב כלל לשאלה ולתפלה לפני בוחן כליות ולב ואוי לאותה בושה ודי בזה. בא"י מברך השנים. יתן האדם על דעתו גבורותיו ונפלאותיו ית"ש ויתעלה בצמיחת הזרעים מהארץ והחכמה הנפלאה בזה כמ"ש בשער הראשון לכן ראוי לכוין בחתימת ברכה זו גבורות ה' ג' ה' כמה פעמים במחשבתו בשמחה עצומה על גודל גבורותיו וחכמתו הנפלאה ית"ש ויתעלה:

י״זברכה י' תקע בשופר, גדול, לחירותנו יתפלל האדם בשברון לב מאוד ולהכניס צער גדול בלבו מתי יהיה קץ הפלאות לקבץ נדחי ישראל והשכינה הקדושה תצא כביכול עמנו מהגלות ול' תקע בשופר גדול כי קיבוץ גליות יהיה ע"י תקיעת שופר כמש"ה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים גו'. ולשון ושא נס לקבץ גליותנו כמש"ה כנשוא נס הרים תראו וגו'. וכאן נדפסו בסידורים תפלה על עון קרי והוא מכהאריז"ל. וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ. בא"י מקבץ נדחי עמו ישראל. יכוין בזה"ל אני נותן לך ית"ש שבח והודאה ע"ז שבודאי נדחי ישראל תקבץ אך מבקש אני רחמיך וחסדיך שתקבצנו מהרה:

י״חברכה יא השיבה שופטינו כבראשונה כו' ומלוך עלינו אתה כו' מה טוב לאדם כי יוריד דמעות על לחיו בתבות ומלוך עלינו אתה ה' לבדך ויחשוב עד מתי נהיה אנחנו עם קדוש נבזים ושפלים בין האומות עובדי פסילים ובזה נתחלל שמך הגדול ועכ"פ יתפלל ברכה זו בלב נשבר ויזעק מר על חילול שמו הגדול וצדקנו במשפט יכוין בזה"ל צדקינו במשפט כדי שנהיה ראוי שתמלוך אתה עלינו לבדך. בא"י מלך אוהב צדקה ומשפט:

י״טברכה י"ב ולמלשינים בכתבי האר"י ז"ל שקאי על הקליפות וכן ראוי לכוין וכל המינים כרגע יאבדו. כן הוא הנוסחא האמתית כי ברכה זו נקראת ברכת המינים שתקנוה ביבנה ולפי שכתב הטור שבברכה זו יש כ"ט תיבות ע"כ אציג הנוסחא הנכונה ומינה לא תזוע ולמלשינים, אל תהי תקוה וכל המינים כרגע יאבדו, וכל, אויבי עמך מהרה יכרתו, ומלכות, הָרְשָעָה מהרה תעקר ותשבר ותמגר ותכניעם במהרה בימינו ברוך, אתה, ה' שובר, אויבים ומכניע זדים ויתפלל אדם ברכה זו בשברון לב מאוד כי בשבירתם יהיה לנו תקומה וביחוד לשכינה הקדושה כביכול:

כ׳ברכה י"ג על הצדיקים ז"ל הגמרא והובא ג"כ בטור ותקנוה אחר קללות המינים שכיון שכלו המינים מתרוממ' קרנות הצדיקים דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק וכולל גרים עם הצדיקים כו' ונמצא כללית ברכה זו בה אנו מתפללים שיתרומם קרן הצדיקים והחסידים שהם בגלות שפלים ונבזים בזוזי דבזוזי ובודאי ראוי להתפלל ברכה זו בשברון לב מאד וכן הוא הנוסחא על הצדיקים ועל החסידים כו' יהמו נא רחמיך ה' אלקינו כו' ולעולם לא נבוש כו'. בא"י משען (ולא משן) ומבטח (ולא ומפתח) לצדיקים, ויכוין בזה"ל במחשבתו ואני ג"כ משענתי ומבטחי רק עליך ית"ש:

כ״אברכה י"ד ולירושלים עירך ברחמים תשוב, יתפלל בשברון לב מאד עד מתי יהיה ירושלים מדבר נאות תנין והר האלקים חורבה ומה טוב אם יכול להוריד דמעות ע"ז. וכסא דוד עבדך מהרה כו' ויזהר לומר תיבת עבדך כתבי האריז"ל, לתוכה מפיק ה'. בא"י בונה ירושלים. יכוין בשברון לב בזה"ל כי בודאי אתה ית"ש תבנה ולא אחר יבנה אותה במהרה למען שמך הגדול שלא יתחלל עוד בין הגוים:

כ״בברכה ט"ו את צמח דוד עבדך כו' כי לישועתך קוינו כל היום כתוב בכהאריז"ל בתיבות אלו יכוין לצפות לישועה כדי שיוכל להשיב ליום הדין כששואלין אותו צפית לישועה ע"כ, וז"ל הזה"ק בהקדמות בראשית דף ד' ע"א תתאין דמיכין סתימין בחוריהון איתערו מאן מנכון די חשכוא מהפכין לנהורא וטעמן מרירו למתקא עד לא ייתון הכא מאן מנכון דמחכאן בכל יומא לנהורא דנהיר בשעתא דמלכא פקיד לאילתא (פי' לשכינה הקדושה) ואתקרי מלכא מכל מלכין דעלמא מאי דלא מצפה דא בכל יומא בההוא עלמא לית לי' חולקא הכא עכ"ל, לכן יכוין מקירות לבו עד מאד בזה"ל אני מחכה ומצפה בכל יום לישועת השכינה הקדושה שתצא ותגאל אותנו ג"כ בביאת משיחך ותצמיח קרן דוד ובודאי הבוחן לבו' וכליות הוא רואה החכוי והקוי של כל אדם באיזה תשוקה היא בלבו לכן חכה לו בתשוקה גדולה ועצומה עד מאד בכדי שלא יבוש ולא יכלם ליום הדין כשישאלו אותו צפית לישועה, ודי בהערה זו. בא"י מצמיח קרן ישועה, יכוין בזה"ל שבודאי אתה הוא ית"ש שתצמיח הישועה האמתית ולא אחר ועשה זה במהרה למען שמך הגדול:

כ״גברכה ט"ז שמע קולינו ה' אלקינו חוס ורחם עלינו כו' כי אל שומע, כי ברכה זו היא סוף ברכות אמצעית ובודאי ראוי ונכון לאומרה בכונה גדולה ועצומה עד מאד, ומגודל מעלתה עיין בש"ע א"ח סי' ס"ו וס"ג בהגה"ה, וכתב בכהאריז"ל שבברכה זו חיוב על האדם להתודות על עונותיו וישאל ג"כ מזונותיו מהשם יתעלה וז"ל זה"ק פ' בשלח דף ס"ב ע"א כל אינון בני מהימנותא בעאן בכל יומא ויומא לשאלה מזונייהו מקב"ה ולצלאה צלותהון עליה מ"ט בגין דכל מאן דמצלי' צלותי' לגבי' קב"ה על מזוני' גרים דיתברך כל יומא ע"י ההוא אילנא דמזון דכלא בי'. וטעמא דמלה ברוך ה' יום יום ואע"ג דאשתכח עמי' בעי למשאל קמי קב"ה ולצלאה צלותא על מזונא כל יומא בגין דישתכחון עמיה ברכאן כל יומא ויומא לעילא כו' וכדין אשתכח קב"ה מלא ברכאן בכל יומא וכדין כתיב פותח את ידך וגו' כו' ומאן דשאיל מזונא בכל יומא ויומא ההוא אקרא ברא מהימנא ברא דבגיניה משתכחין ברכאן לעילא כו' עכ"ל, וכבר נדפסה נוסח הוידוי והתפלה על מזונותיו בסידורים אך הוידוי צריך להיות נשבר לבו בקרבו ובחרטה גמורה ויתודה בברכה זו ויפרוט בפיו כל נגעי לבבו שיודע בנפשו בקיצור. ואחר תפלת י"ח יתודה באריכות על סדר נוסח א"ב כל נגעי לבבו, כי אתה שומע כו'. ב' א' ה' שומע תפלה ויכוין בזה"ל לכן תשמע תפלותינו כי רחמן אתה, ובתענית אומר בברכה זו ענינו. ובודאי ראוי לאומרה בשברון לב מאד כי תפלה זו היא מדינא דגמרא להתפלל בשומע תפלה מי שקבל עליו תענית ונקראת תפלת תענית בגמ' דתענית דף י"ג ע"ב: