יסוד ושורש העבודה, ה; שער הקרבן ט׳Yesod VeShoresh HaAvodah, The Fifth Gate 9

א׳

ב׳

ג׳

ד׳

ה׳

ו׳

ז׳

ח׳

ט׳

י׳

י״א

י״ב

י״ג

י״ד

ט״ו

ט״ז

י״ז

י״ח

י״ט

כ׳

כ״א

כ״ב

כ״ג

כ״ד

כ״ה

כ״ו

כ״ז

כ״ח

כ״ט

ל׳

ל״א

ל״ב

ל״ג

ל״ד

ל״ה

ל״ואשרי ולמנצח הנה מזמור של תהלה לדוד שאומרים שוב שנית אחר תפלת י"ח יזהר האדם מאוד לאומרה בכוונה עצומה יותר מאמירה ראשונה של פסוקי דזמרה וז"ל הזה"ק פ' פנחס ד' רכ"ו ע"א אר"א תנינן על מאן דאמר תהלה לדוד בכל יום תלת זמנין איהו בר עלמא דאתי והא אתמר טעמא אי בגין פרנסה ומזוני דכל עלמא תרי זמנין אנון בכל יומא בצפרא ובפני' דכתיב בתת ה' לכם בערב בשר וגו' אי הכי אמאי תלת זמנין בכל יומא אלא תרין כו' תו הכי אוליפנ' דלא איהו אלא תרין זמנא בכל יומא האלין חיובא על ב"נ (ר"ל תהלה לדוד שאחר תפלת י"ח ותהלה לדוד שקודם ש"ע של מנחה) ואי אמר יתיר (היינו תהלה לדוד שבפסוקי דזמרה) לאו בגין חובה איהו אלא בגין שבחא בגו תשבחן דזמירות דדוד מלכא מ"ט בגין דפרנסה לא חזי למשאל אלא בתר צלותא ופיוסא דמארי' כו'. וע"ד לית חיובא דמזונא אלא לבתר צלותא. בצלותא דמנחה בערב קודם צלותא מ"ט בגין דעד לא אשתכח דינא קשי' בעוד דאנפין דמלכא נהירין יימא תהלה לדוד בהאי סידורא דמזונא. דלבתר דדינא שרי' כו' לאו שעתא איהו עכ"ל הרי זה מבואר מזה"ק הנ"ל שאמירת תהלה לדוד שאחר תפלת י"ח יותר חיוב על האדם מזה שבפסוקי דזמרה ולכן יזהר האדם מאוד לאומרה בכוונה יותר עצומה ובהתלהבות היותר גדול ולא כמו שעינינו ראו רבים סרים מכוונת אשרי ובא לציון אף שמתפללים עד כאן בכוונה עצומה אך מכאן ועד סוף התפלה אינם שמי' לבם כלל אל הכוונה ועל דקדוק התיבות כנ"ל ובשביל חסרון הכוונה מוציאין מפיהם ג"כ כמה שמות הקדושים לבטלה היינו שלא בכוונת הלב ר"ל וכנזכר בפרקים הקודמים אוי לעינים שכך רואות ודי בהערה זו. גם ג' אשרי שקודם מזמור זה אשרי יושבי ביתך עוד כו' אשרי העם כו' אשרי העם שה' אלהיו יזהר לאומרם במתון ובכוונה עצומה כי כל אשרי שבכאן הוא תקון גדול בפני עצמו בעולמות העליונים הקדושים למי שבא בסוד ה' בכתבי האריז"ל. ובפסוק פותח את ידיך יכוין את לבו מאוד ולהתפלל במחשבתו לית"ש על מזונותיו ועל מזונות אנשי ביתו ועל מזונות כללית אומה הישראלית אשר בחר באבותם לחלקו הקדוש כמבואר בלשון הזה"ק הנ"ל שכתב בגין דפרנסה לא חזי למשאל אלא בתר צלות' כו' הרי מבואר בפסוק פותח את ידיך וגו' ויתפלל האדם על מזונותיו וכן בתהלה לדוד של מנחה יכוין ג"כ כוונה זו. וכל כוונתו הפשטיות של מזמור זה והג' אשרי הקודמים לו כבר כתב הוא ונערך בפסוקי דזמרה ע"ש. למנצח מזמור לדוד יענך וגו'. מזמור זה הוא ג"כ תקון גדול מתקוני התפלה ומבואר הוא בארוכ' בזה"ק פ' פנחס ד' רמ"א ע"ב ואעתיק לשונו בקיצור נמרץ למען ירוץ הקורא בו וז"ל צלותא דבר נש כגוונא דא בקדמיתא כו' מכאן ולהלאה לימא ב"נ עאקו דלבי' הה"ד יענך ה ביום צרה. עאקו כעוברתא דיתבא בעאקו. לאתהפכא כלהון סניגורין עליה דב"נ על דא כתיב אשרי העם שככה לו וגו' עכ"ל. לכן יזהר האדם מאוד לאומרו בכוונה עצומה ובדקדוק התיבות ובמזמור הזה יש בו ע' תיבות כנגד ע' קולות שהשכינה הקדושה צועקת כתבי האריז"ל ומבואר בזה"ק בכמה מקומות לכן מי שבא בסוד ה' יכוין כל המזמור ממש על השכינה הקדושה כי גם תיבות הושיעה ה' משיחו מרמז ג"כ על השכינה הקדושה שנקראת מלך המשיח כמבואר בזה"ק ודי בזה. וכתב האבודרה"ם ז"ל מזמור זה מסוגל מאוד לאומרה בשעה שאשה מקשה לילד שבמזמור זה ט' פסוקים כנגד תשעה חדשים שהאשה מתעברת בהם עכ"ל:

ל״זקדושה דסדרא ובא לציון כו'. וז"ל הטור סי' קל"ב וצריך לזהר בו מאוד לאומרו בכוונה דאר"ש ב"ג משום ר' יהושע מיום שחרב בה"מ אין לך יום שאין בו קללה ולא ירד הטל לברכה וכל יום מרובה קללתו מיום שלפניו אלא עלמא אמאי קאי אקדושה דסדרא ואאמן יהא שמי' רבא דאגדתא עכ"ל הטור והובא בש"ע ג"כ. ובזה"ק פ' תרומה ד' קל"ג ע"א ז"ל קדושה אחרא איהי תוספת קדושה בגין כך איהי בתר צלותא כו' ובגין דכל חד וחד בעי לאמשכא עליה מההוא תוספת אתתקן לכל יחיד ויחיד קדושת תרגום. ואי תימא הא אית בה קדושת לשון קודש ההוא לצבור לאתקדשא כלהו בכלל בההוא תוספת קדושה. ובגין דיחיד לית ליה רשות לאומרה בלשון הקודש ולאתקדשא יחידאה אתקינו לה בלשון תרגום ואיהו ביחיד לאתקדשא כל חד וחד בההוא תוספת לאמשכא עליה קדושה יתיר זכאה חולקיהון דישראל דקא מתקדשי בקדושה עלאי בגין דאנון דבקין לעילא דכתיב ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום עכ"ל. ובדף קכ"ט ע"א ז"ל בשעתא דמטן ישראל לקדושא דסדרא כדין האי גוונא דגניז נפיק בגין דהאי איהו קדושתא דקא מקדשי ישראל יתיר על מלכא עלאה כו' ויסתלק יקרא דקב"ה עילא ותתא עכ"ל הנה אחיי ורעי לכו ראו מפעלות קדושה זו שהיא משענת קנה לקיום העולם ולהמשיך על כל א' וא' מישראל קדושה עלאי ולהשלים יקרא דקב"ה עיל' ותתא והאיך לא יתלהב לב האדם בקרבו לאומרה בהתלהבות גדול ובכוונה עצומה ממש ע"ד הכונה המבואר בקדושה דתפלת י"ח ודי הערה בזה. ויש לזהר במה שכתב המ"א סי' קל"ב לומר קדושה זו עם הצבור דוקא וכתב עוד שאם בא אדם לבה"כ בשעה שהצבור אומרים סדר קדושה זו יאמרה עמהם אף קודם תפלתו שלא התפלל עדיין ומכ"ש שיכול לומר אשרי ולמנצח אח"כ כדי לומר סדר קדושה זו עם הצבור לפי שאין קדוש של לשון קדש נאמרת ביחיד אלא דוקא בצבור עכ"ל. לכן ראוי לתקן עכ"פ בכל בתי כנסיות שיהא הש"ץ ממתין בקדושה זו עד שיסיימו הצבור פסוקי ובא לציון עד אמר ה' מעתה ועד עולם ואז יתחיל הש"ץ הקדושה עם הצבור. וגם היחיד שכבר התפלל תפלת י"ח אף שלא הגיע עדיין לקדושה זו יאמרה עם הצבור ואח"כ יתחיל ממקום שפסק. ואם מתפלל ביחיד ראוי לו לומר קדושת לשון הקדש שבקדושה זו בטעמים כקורא בנביאים. הפסוקים שאחר סדר הקדושה שהם מלוקטים לתקון הנפש בודאי מהראוי לאומרם בכוונה עצומה. ברוך הוא אלהינו שבראנו לכבודו כו' יקבל עליו מסירת נפש מרוב החדוה והתשוקה שזכינו לכל זה שיצר וברא אותנו ית"ש ויתעלה לשבחו ולפארו וכבר נדפסה בסדורים הכוונה בזה ע"ש וינעם לך, וז"ל האבודרה"ם שבראנו לכבודו פי' לשבחו וזהו כבודו עכ"ל למען יזמרך כבוד ולא ידום ה' אלהי לעולם אודך. הכוונה בזה הלא המה בכתבים למעלה במזמור שיר חנוכת הבית לדוד כי פסוק זה הוא סוף המזמור ע"ש. ברוך הגבר כו' פסוקים אלו יזהר מאוד לאומרם במתון ובכוונה עצומה:

ל״חמזמור פ"ו תפלה לדוד יזהר מאוד לאומרה ואף אם הוא במקום שלא נהגו לאומרה במנין והאר"י ז"ל מזהיר מאוד לאומרה בכוונה עצומה. ועוד ידינו נטויה להציג בזה כוונות פשטיות שמהראוי לכל אדם לכוין במזמור זה. כי אליך ה' נפשי אשא. ראוי בזה לקבל עליו מסירת נפש בציור איזה מיתה. הורני ה' דרכך יתפלל במחשבתו בכוונה עצומה להשם יתעלה שיורנו בדרך הטוב. כי חסדך גדול עלי והצלת נפשי משאול תחתיה. יתן הודאה עצומה במחשבתו להשם יתעלה בזה"ל. אני נותן שבח והודאה לך ית"ש שבראתנו בחלק המאמינים בך וישמח בהודאה זו שמחה עצומה. אלהים זדים קמו עלי ועריצים בקשו נפשי כו' יכוין על הקליפות ויצה"ר שנקראו זדים ועריצים ויתפלל במחשבתו שיצילנו הש"י מפתוים שלא יוכלו לפתות אותו לעבירה. גם כל הפסוקים עד סוף המזמור יכוין הכל עליהם. תנה עוזך לעבדך. שאהיה גובר אותם. והושיעה לבן אמתך תן בי כח להתגבר עליהם. עשה עמי אות לטובה ויכירו הקליפות ויצה"ר שאתה ית"ש עומד לימין צדקי להושיעני מפתויים ומקטריגים ואז ויראו שונאי ויבושו כי אתה ה' עזרתנו ונחמתני ודי בזה. מזמור שיר של יום ראו לאמרו מעומד. וקודם אמירת מזמור שיר של יום יאמר הנוסח שנדפס בסדורים. ואח"כ יאמר הפסוקים קוה אל ה' חזק ויאמץ כו' כי פסוקים אלו הם ג"כ מעיקר תקוני התפלה כתבי האריז"ל. ובאמירתם יכניס האדם שמחה עצומה בלבו עד מאוד על גודל אלהותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד כפי שמורים פסוקים אלו ודי בזה אין כאלהינו כל הבבות כולם יאמר אחר הפסוקים הנ"ל בכוונה גדולה. אחיי ורעיי ראוי לכל אשר בצדק יקרא ויאמר לה' אני ובשם ישראל יכנה להכניס שמחה עצומה בלבו עד מאוד בעת אמירת השבח הגדול הזה ועלינו לשבח בנפש כסופה והשתוקקות עצום בשמחה עצומה באלו החמשה בבות דאין כאלהינו כו' דהיינו באמירתו. אין כאלהינו ישמח שמחה עצומה על אלהותו ית"ש ויתעלה עלינו. אין כאדונינו על אדנותו ית"ש ויתעלה עלינו. אין כמלכנו. על מלכותו ית"ש ויתעלה עלינו. אין כמושיענו. על ישועתו ית"ש ויתעלה עלינו בתמידות ועד"ז בכל הבבות. (אמת הוא אלהינו) ראוי בזה שיקבל עליו מסירת נפש בציור איזה מיתה להראות אמתת אמונתו באלוהותו ית"ש ודי בזה. (אתה) תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד. יגיל בזה וישמח ישראל מאוד שבודאי בביאת מועד ירחם ציון ויבנה ערי יהודה ויבקש במחשבתו שיחישנה בקרוב בימינו. (אתה) הוא ה' אלהינו שהקטירו אבותינו לפניך את קטורת הסמים כו'. (ויאמר) ה' אל משה קח לך סמים כו' כל הנוסח עם פסוק וערבה וגו' כאשר נדפס בסדורים במתון ובכוונה עצומה וגודל מעלת אמירת פיטום הקטורת בכל יום אחר תפלת שחרית מבואר בזה"ק וז"ל פ' פנחס ד' רכ"ד ע"א בר"מ עוד אמר בוצינא קדושא דבתר צלותא איהו כקורבנא מאן דיימא פיטום הקטורת בתר תהלה לדוד (ר"ל שאחר תפלת י"ח) בטיל מותנא מביתי' עכ"ל. ומי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב נצור לשונך לומר קטורת כנ"ל ואחר כוונת הלב הן הן הדברים (תנא דבי אליהו) וכו'. (אר"א א"ר חנינא) כו' אח"ז (קדיש) וקדיש זה נקרא קדיש יתום האריז"ל: