יסוד ושורש העבודה, ה; שער הקרבן ח׳Yesod VeShoresh HaAvodah, The Fifth Gate 8

א׳

ב׳

ג׳

ד׳

ה׳

ו׳

ז׳

ח׳

ט׳

י׳

י״א

י״ב

י״ג

י״ד

ט״ו

ט״ז

י״ז

י״ח

י״ט

כ׳

כ״א

כ״ב

כ״ג

כ״ד

כ״ה

כ״ו

כ״ז

כ״ח

כ״ט

ל׳

ל״א

ל״ב

ל״ג

ל״ד

ל״הוהוא רחום שאומרים בב' וה' יזהר האדם לאומרה בכוונה ובשברון לב מאוד ומה טוב אם יכול להוריד דמעות בשעת אמירת והוא רחום. ומבואר בב"י ובש"ע סי' קל"ד שאומרים אותו בקול רם ומעומד דווקא וכל התפלה זו נתקנה על צער השכינה ועל חרבן הבית ולחנן ולבקש על עונותיו ג"כ, וכבר הודעתיך בתפלת י"ח האי כללא בכ"משנזכר לשון שמך עשה למען שמך והושיענו למען שמך וכיוצא רומז על השכינה הקדושה. לכן הוא להב שבכללות בכ"מ אשר יזכור תיבת שמך בתפלה זו יחשוב אדם במחשבתו בזה"ל עשה למען שכינתך הקדושה שהיא בצער בשביל עונינו ובוודאי אחיי ורעי אהובי נפשי ראוי לאדם לבכות ולהתאונן יותר ויותר על צער השכינה אך כשיבכה ויתאונן על צער השכינה הקדושה ועל חלול שמו הגדול יכניס בלבו מוסר גדול ותוכחה מגולה עלי עונותיו וידין בעצמו דינא דגרמי אני גרם בניזקין בשביל טומאות עונותי הרבים שמו מחולל ודין גרמא דצער דשכינתא כביכול אוי לי ואוי לנפשי ובאותו שעה יפשפש במעשיו. ובתיבות אנא ה' הושיעה נא יתפלל אדם במחשבתו להשם יתעלה שיושיע ויצליח אותו בדרכי התשובה כי לפעמים אף אם אדם מקבל על עצמו לעשות תשובה גם אם התחיל בדרכי התשובה לא יספיקו לו מן השמים לגמור כמרז"ל האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה כי בוודאי אפי' רשע גמור בשעה שחוטא אמר בלבו שאשוב אח"כ וסופו שימות ברשעו כי לא הספיקו בידו מן השמים לכן ראוי להתפלל במחשבתו בתיבות אלו שיספקו בידו לעשות תשובה וזהו הושיעה נא ידי בזה ובפסוק שמע ישראל שבסוף תפלה זו ראוי לאדם שיקבל עליו ג"כ מסירת נפש כמו בפסוק דק"ש אל ארך אפים כתב אבודרה"ם ז"ל שיש לומר ב' הנוסחאות וגודל מעלות של יום ב' וה' שמרבים בהם בתפלת ותחנונים הובא כמה טעמים בספרים גם בש"ע סי' תק"פ מבואר שהם תענית צדיקים. ואבודרה"ם כתב ז"ל ואומר במדרש דרשו ה' בהמצאו ב' ה' מצאו כלומר בשני ובחמישי מוציאין אותו להיות קרוב עליכם אם תדרשוהו עכ"ל. בריך שמיה יהא האדם נזהר מאוד לאומרו בשעת הוצאת ס"ת בכוונה עצומה כי נוסח תפלה זו הובא בז"הק וגם תועלת אמירתה בכוונה היא תקון גדול על קרי ר"ל כמובא בספרים לכן אף אם אדם עומד באמצע תפלת והוא רחום ראוי להפסיק לומר בריך שמיה עם הצבור. קריאת התורה אף בב' וה' הוא חיוב גדול והוא מתקוני משה רבינו ע"ה כנזכר בגמרא וז"ל בזה"ק פ' ויקהל ד' ר"ו ע"א סדורא לסדרא עמא קדישא ביומא דא (ר"ל ביום השבת) ובשאר יומין דס"ת (ר"ל בכל הימים שקורין בס"ת) בעי לסדרא ולתקנא תקונא בחד כרסייא דאקריתיבה כו' לשואה עלי' ס"ת ולאחזא' לי' לכלא כד סליק ס"ת לתמן כדין בעאן כל עמא לסדרא גרמייהו באימת' בדחילו ברתת בזיע כלא לתתא ולכוונה לבייהו כמה דהשת' קיימין על טורא דסיני לקבלא אוריתא ויהון צייתין וירכון אודנייהו ולית רשו לעמא ולא לאחרא למפתח פומי' באוריתא וכ"ש במלה אחרא אלא כלהו באימתא כמאן דלית לי' פומא והא אוקמו' דכתיב ובפתחו עמדו כל העם ואזני כל העם אל ספר התורה אר"ש כד מפקין ס"ת בצבורא למקרי בי' מתפתחי תרעי שמיא דרחמין ומעוררין את האהבה לעיל' ואבעי לי' לב"נ למימר הכי בריך שמיא דמארי עלמא כו' לטב ולחיין ולשלם ואסור למקרי בספרא דאוריתא בר חד בלחודוי וכלא צייתין ושתקין בגין דישמעון מלין מפומי' כאלו קבילו לה ההיא שעתא מטורא דסיני ומאן דאקרי אוריתא להוי חד קאים עלי' ושתיק דלא ישתמע אלא דבור חד בלחודוי לא תרין דבורין לשון קדוש חד ואד הוא ולא תרין. ואי תרין משתכחין בס"ת גריעותא דרזא דמהימנותא אשתכח בס"ת ובעי חד קלא. מתרגם חד כו' וההוא דקארי באוריתא ישוי לבי' ורעותי' לאנון מלין וכי איהו שלוחא דמאריה בסדורא דהני מלין למשמע לכל עמא דהא איהו קאים כדוגמא עלאה. בגין כך מאן דסליק למקרי באורייתא יסדר אנון מלין בקדמיתא בביתי' ואי לאו לא יקרא באוריתא מנ"ל כו' עכ"ל. הרי לפניך ממאמר הנ"ל שחיוב גדול לשמוע הפרשה מפי הקורא אף בב' וה' שהרי שנה ופירש בלשונו הקדוש ביומא דא ובשאר יומין דספר תורה כו' בעאן כל עמא לסדרא גרמייהו באימתא בדחילו ברתת ובזיע כלהו לתתא ולכוונא לבייהו כמה דהשתא קיימין על טורא דסיני לקבלא אוריתא כו' והדבור הן בהם אזהרה בלשונו הקדוש ולית רשו כו' למפתח פומא באוריתא וכ"ש במלא אחרא גם בגמרא הקדושה בפ' ואלו נאמרין אמרו כיון שנפתח ס"ת אסור לספר אפי' בדבר הלכה שנאמר ובפתחו עמדו כל העם עכ"ל. ומי האיש אשר נטה אזן לשמוע בלימודים ומה גם לדברים בטלים ודעתו אצל קול אדם המספר ספורה דברי הבאי ולא שת לבו לזאת התורה אשר שם משה מפי הקור' אוי לאזנים שכך שומעות ואוי לעינים שכך רואות כאשר הוא למראה עינינו רבים שתו פיהם ולשונם לדבר זה עם זה בשע' קריאת התורה אוי להם ואוי לנפשם כי גמלו להם רעה גדולה ומי יתן ראשם מים ועינם מקור דמעה לבכות יומם ולילה על העדר גודל השכר שנאבד מהם וז"ל הזה"ק פ' פנחס ד' רכ"ט ע"א ואינון דחשות לס"ת בזמנא דדבור נפיק מפי הקורא איהו חשוב לגבייהו כאלו מקבלים אוריתא בטורא דסיני כו' ואלין אנון דחשות לס"ת אינון בדיוקנייהו דחיון ומני לון קב"ה לאעלא לון בחדר דמראה אש בית לה עכ"ל. ואם לעושי רצונו כך גדול כחה של השכר ודון מינה ומינה גודל עוצם העונש לפי גודל השכר ודבר זה אלמלא לא נכתבה ראוי' להכתב אם עדת ישראל ישגו לדבר זה עם זה בעת הקריאה לפני מי הוא יקרא הקורא הפרשה האם לפני כותלי בה"כ ובהמ"ד אוי לאותו בושה אוי לאותו כלימה כי גם זולת העדר השכר הטוב הספון מאתם גם תפלתם תועבה וז"ל התקונים תקון כ"א דס"ג ע"ב אדם כי יקריב מכם וגו' האי איהו דמקרב קרבן לה' ודא אוריתא ובגין דא תקינו בצלותא למשמע ספר תורה למהוי בי' קרבנא שלים באדם דאתמר ביה זאת התורה אדם ובגין דא מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה עכ"ל. ואתה בן אדם דום האנח בשברון מתנים איך סר המסו' בושה מעל פניך מלפני אדון כל הארץ שמלא כל הארץ כבודו עין רואה בדברך עם חבירך עניניך ומסיר אזן משמוע תורה שיצאת מפיו ית"ש ויתעלה זכרו לעד אוי לאותה בושה ודי בהערה זו. כהן ולוי וישראל כוונת עלייתם לתורה הלא זה אור מצהיל בקריאת התורה דשבת עיניך תחזינה משרים בעזה"י ויוהר האדם מאוד לענות אחר המברך כשאומר ברכו את ה' וכו' יענה ויאמר ברוך ה' המבורך לעולם ועד בכוונה עצומה ובעמידה דוקא עיין במ"א ובט"ו. ויזהר האדם לענות ב"ה וב"ש וביחוד אמן אחר ברכת התורה של העולים לתורה ובעו"ה רבים אתה נדברו איש אל רעהו והשבתם בקול דבר שפתים מלענות אחר ברכת המברך ושתים רעות עשו שסרו מאחרי ה' ויטו אחרי הבצע אמרתו וכדי בזיון וקצף ומה אם מברכין ברכה למלך בשר ודם והוא אינו עונה אחריהם אמן והתקצף במלכו באלהיו ית"ש ויתעלה זכרו לכ"ש לכן יזהר האדם בזה מאוד כל קורא את דברי התורה הזאת יהא נזהר לקרות במתון בהעמדת הנגינות ולבעא בשפתים כל תיבה ותיבה לבל תדמה לתיבה אחרת. ולא יקרא במהירות ובהעלטה וז"ל התקונים תקון ג' ד' קמ"ב ע"א וברי בודאי אנון שלוחיא דצבורא צריכין כד קראן ס"ת דיחתכון מלין ולא יימרון להון בהלעטה כגוונא דערב רב דאתמר בהון הבשר עודנו בין שיניהם והוו אכלין בהלעטה וכגוונא דעשו דאתמר בי' הלעיטני נא ואי לא הוו טחנין ליה אתמר בהון ואף ה' חרה בעם. הדרא כו' עכ"ל. וע"כ צריך לזהר בזה מאוד. עניית איש"ר אחר קריאת התורה דוקא מעומד האריז"ל. וזאת התורה וגו'. כתוב בכתבי האריז"ל וכל אדם ישתדל לקרב עצמו לתיבה כדי שיוכל בעת הגבהת ס"ת לקרות מה שכתוב משם (ר"ל כמה תיבות) ויזכה בזה להארה גדולה בהסתכלו בו ויאמר פסוק וזאת התורה עכ"ל: