יסוד ושורש העבודה, ד; שער המזרח ג׳Yesod VeShoresh HaAvodah, The Fourth Gate 3
א׳
1
ב׳
2
ג׳
3
ד׳
4
ה׳
5
ו׳אהבה רבה אהבתנו אעתיק לשון מהרח"ו בשער הקדושה בענין מ"ע דאוריתא שמבא' שם והוא מזהר פ' ויקהל ד' ר"א ע"א אך בזהר מאריך ולשונו אקצר וז"ל ליראה את ה' בקרבנות השחר ובזמירות. לאהבה את ה' בברכ' אהבת עולם (בנוסח האשכנזים אהבה רבה) ובפסוק ואהבת את ה' אלהיך. לברכו בישתבח וביוצר המאורות ובכל ז' ברכות של ק"ש בבוקר ובערב. לקדש את שמו ית' במסיר' נפשו במחשבה בפסוק שמע ישראל ה' אחד. לקדש את שמו בנקדישך (פי' בקדושה בנקדש את שמך בעולם כו') למסור נפשו במחשבה עכ"ל מהרח"ו ז"ל. ואסביר לאנוש כערכי מ"ש הזה"ק שמ"ע של יראת השם הוא בזמירות ומ"ע של אהבת השם הוא בברכת אהבה רבה לכאורה הסברא להיפך שפסוקי דזמרה צריך האדם לומר בשמחה עצומה מאוד כשמו כן הוא פסוקי דזמרה ובודאי השמחה והחדוה בא מחמת אהבה וברכת אהבה רבה היא תפלה נוראה ושייך בה יראת השם. אך האמת יורה דרכו ע"פ שכל פשוט והוא זה בהיות כי מה שמזמרים לפני המלך שבחיו ותהלותיו לפעמים יצוייר בזה שהוא מפאת גודל יראת המלכות אף שבלבו אין אהבתו שלימה כ"כ אך תהיה יראתו על פניו ע"כ הוא בא אל שולחן המלך לומר לפניו תהלותיו ושבחיו ובודאי מי שאינו חושש כ"כ ליראתו אינו בא לזמר עם אותם המזמרים לפניו תהלותיו מחמת גודל יראתם אותו כי הולך הוא אחרי תאוותיו באותו שעה בהיות שאינו חושש ליראתו כ"כ. ולא כן האיש אשר יחשב לו ענין עבודת המלך לזכייה גדולה וע"כ הוא בא אל המלך ויפל לפני רגליו ויבך ויתחנן לו להעביר אליו השקפת חכמתו הגדולה לטובה לקרבו אל עבודתו ובתחבולות יעשה לו המצאה בעצה נכונה איזה הדרך ישכון אור איך לירא מפניו יראה אמתית ואיך לאהוב אותו אהבה עצומה ואיך יכול להזהר במצות המלך לקיימם נכרים דברי אמת כי בקשת תחנתו זו בא מפאת גודל אהבת המלכות וגודל תשוקתו לעבודתו ולעשות לו נחת רוח בתמידות ומגודל הבקשה והתחנה והבכי' שאנו רואים שנפשו בשאלתו ופלגי מים תרד עיניו בבואו לפני המלך שימציא תחבול' על כל הנ"ל מזה ניכר אמית' הדברים גודל תשוקת אהבתו אל המלך משא"כ באדם שאינו נותן דעתו כ"כ אל גודל הבקשה מלפני המלך אל כל הנ"ל ודבר זה א"צ ראי' כי חוש השכל תעיד ע"ז. הנה כמו כן על דרך זה ישכון אור של קיום מ"ע של אהבת השם ית' ויתע' שנזכר בתורתינו הקדושה כמה פעמים תקנו לנו אנשי כה"ג ברכה זו של אהבה רבה לומר בכל יום להראות בזה גודל אהבת האדם אל המקום ב"ה יתעלה ויתרומם זכרו לעד שמבקש ומתחנן לפניו ית"ש שימציא לו תחבולות לעבודתו וליראתו ולאהבתו בנוסח אבינו מלכנו בעבור אבותינו כו' כן תחננו ותלמדנו כו' המרח' רחם אלינו ותן בלבנו להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים כו' והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצותיך ויחד לבבינו לאהבה וליראה כו' כדי לקיים בזה מ"ע של יוצרנו ובוראנו שצונו בתורתו הקדושה לאהוב את השם יתעלה ויתרומם זכרו לעד אמן. ודי בזה למבין. לכן בהתחלת הברכה כשאומר האדם אהבה רבה אהבתנו ה' אלהינו צריך להכניס בלבו אהבה רבה ועצומה להבורא ית"ש ויתעלה מאחר שמודעת זאת שחביבין ישראל לפני המקום וחבה יתירה הוא שנודעת להם האהבה רבה שאהב אותנו ה' אלהינו ית"ש לכן את זה לעומת זה צריך האדם ג"כ בהוציאו הדברים האלה מפיו להראות בלבו עוצם אהבתו אל הבורא ית"ש ויתעלה ויזהר מאוד בזה כי הוא מ"ע דאוריתא כנ"ל ואחר זה מתוך תשוקת אהבת הבורא שבוער בלבו יתפלל מלפניו בנוסח הברכה שיתן לו לב להבין ולהשכיל ללמוד וללמד לשמור ולעשות וליחד לבבו לאהבה וליראה אותו ית"ש. וכוונתו יהיה בכל נוסח הברכה שיוכל בתמידות לעשות לו ית"ש נחת רוח וביחוד בחתימת הברכה בא"י הבוחר בעמו ישראל באהבה יזהר האדם מאוד בקיום מ"ע זו של אהבת השם דהיינו שיכניס בלבו אהבה עזה ועצומה בכל עוצם כחו אל הבורא ית"ש ויתעלה כפי גודל אהבת הבורא ית' אלינו עם קדוש כמו שאומר הבוחר בעמו ישראל באהבה כן החיוב עלינו עם קדוש להכניס בלבנו גודל אהבת יוצרנו ובוראנו ית"ש ויתעלה וז"ל בתקונים תיקון א' דף י"ח ע"א כי עזה כמות אהבה תקיפא איהי אפרשותא דקב"ה ושכינתא מישראל כפרישא דרוחא ונפשא מגופא ותו כי עזה כמות אהבה כד ישראל מיחדין שמא דקב"ה ברחימ' ואמרי הבוחר בעמו ישראל באהבה עכ"ל התקוני' לכן יזהר האדם מאוד כשיסיים הבוחר בעמו ישראל באהבה ליתן בלבו ובמחשבתו שבח והודאה עצומה בשמחה רבה עד מאוד להבורא יתב' שמו על שזיכה אותו ג"כ להיות בחלקו וגורלו הקדו' בעמו הישראלי הקדושים ויכניס שמחה עצומה בלבו עד מאוד באלהותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד אמן. ודי בהערה זו:
6