יסוד ושורש העבודה, ט; שער הצאן ד׳Yesod VeShoresh HaAvodah, The Ninth Gate 4
א׳
1
ב׳
2
ג׳
3
ד׳
4
ה׳
5
ו׳
6
ז׳
7
ח׳
8
ט׳
9
י׳
10
י״א
11
י״ב
12
י״ג
13
י״דחודש ניסן
14
ט״ומיום אחד בניסן יגיל וישמח האדם מאוד ומאוד כי הגיעו הימים אשר בהם חפץ ה' לגאלינו ולקדשינו במצותיו והן קרבו הימים אשר בהם נעשה רצונו לנחת רוח לפניו ית"ש במצו' רבות באכיל' המצה ובבל יראה ובבל ימצא בכל גבולינו חמץ. ואכילת מרור. ושביתת י"ט ושארי מצות שבזה החודש ומיום אל יום יצפה ויחכה בגילה ורנן ע"ז שיבוא בקרוב על ידו נחת רוח ליוצרו ובוראו ית"ש ע"י קיום מצות מקריות זמניות וכל הקרב הקרב אל הזמן ההוא תגדל שמחתו ומה גם בהגיע תור עשייתם כאשר יבוא לפנינו בע"ה וכבר עלה זכרונו לטובה בשער הא' פ"ה ע"ש. יזהר האדם באפיית המצות בכל האופנים היותר מועיל שלא יבא ח"ו לידי איסור משהו חמץ בפתח שהוא כעובד כו"ם ר"ל כמבואר בזה"ק פ' תצוה דף קפ"ב ע"א. וז"ל כתיב אלהי מסכה לא תעשה לך וכתיב בתריה את חג המצות תשמור. מאי עביד האי לגבי האי. אלא הכי אוקמוה מאן דאכיל חמץ בפסח כאלו דפלח לכו"ם לגרמיה דהא רזא הכי הוא דחמץ בפסח כמאן דפלח לע"ז דע"ג איהו עכ"ל:
15
ט״זולקמן בעז"ה נעתיק עוד מאמר מזה"ק מגודל זהירות איסור משהו חמץ בפסח. גם כל ירא וחרד יזהר שלא יאכל כל שבעת ימי הפסח רק ממצה שמורה שהי' לה שימור משעת קצירה דוקא כי שאר חטים שלא היתה להם שמירה משעת קצירה קרוב לודאי שירדו עליהם גשמים במחובר אחר שנתייבשו ומקבלים חמוץ אף במחובר כמ"ש בש"ע סימן תס"ז דגן שבמחובר שנתייבש לגמרי ואינו צריך ליניקה כמאן דמנח בכדא דמי ומקבל חמוץ אם ירדו עליו גשמים והוא דינא דגמרא לכן יזהר האדם מאוד בזה:
16
י״זהגעלת כלים של פסח וביותר צריך לזרז ולהזהר כל הירא וחרד לדבר ה' שלא ישתמש בפסח בכלים שנשתמשו בהם חמץ כל השנה ונתכשרו ע"י הגעלה דהיינו כלי בדיל ונחושת כי בלתי אפשר לנקרם היטיב בסדקים הקטנים שבהם בענין שלא ישאר בהם משהו חמץ עכ"פ ויותר טוב לאכול בפסח בקערות ודולבקאות של כלי חרס חדשים. והיורה של נחושת שמבשלים בה דגים יכשיר ע"י לבון כי סתם יורה קבוע בה מסמרי' וגם לפעמי' טלאי בעניין שאין מועיל לה הגעלה כלל ואפילו יורה שאין בה מסמר וטלאי עכ"פ בלתי אפש' לנקותה ממשהו חמץ שנשא' בסדקיה בעין לכן ראוי לכל ירא וחרד להכשירן דוקא על ידי לבון אך יזהר שיעשה לבון בעצמו ולא יסמוך על א' מאנשי ביתו. וגם יד היורה יכשיר אותה ג"כ בליבון ודי בזה:
17
י״חסדר ערב פסח
בשלשה עשר לחודש אחר תפלת מנחה ילך בעצמו להביא מים למצת מצוה וההליכה תהיה בשמחה עצומה מאוד ויאמר כל עת ההליכה בשמחה עצומה מאוד הנני הולך לשאוב מים היום כדי שיהיה למחר מים שלנו לינת לילה למצת מצוה כפי שצונו חז"ל לקיים מ"ע ול"ת כנ"ל וללוש בהם מצת מצוה שצונו יוצרי ובוראי ית"ש במ"ע לאכול בליל פסח וגם בחזרת ההליכה יאמר כנ"ל ואל יתרשל אדם בדבורו בענינים כאלה וכיוצא כי בכל דבור ודבור עושה נחת רוח ליוצרו ובוראו ית"ש ויתעלה ועושה בזה עבודה עצומה כמבואר בזה"ק בהרבה מקומות כל מלה ומלה דנפיק מפומי' דבר נש בקעא רקיעין ואעלת לאתר דאעלת ותמן אתבחנת כו' ומצורף לדבור היא השמחה שבלב ודבר זה כתוב בתורה הקדושה תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה הרי לפניך כתוב מפורש אף שעבדו את הבורא ית"ש אך תחת אשר לא עבדו בשמחה את ה' רחמנא לצלן מה כתיב אחריו בתוכחה ע"ז וע"כ העיקר שיצורף השמחה עם הדבור וכוונת השמחה יהיה בלבו בכל הנ"ל שמצוה זו יזכה לקיים מצות יוצרו ובוראו ית"ש ויתעלה זכרו לעד באכילת מצה בלילה הראשונה. ודי בזה. אור לי"ד בניסן יזהר מאוד בבדיקת חמץ כראוי וע"פ רוב מניחים על התנור בחורף עצים קטנים לייבשם ויזהר לפנותם מהתנור מקודם כדי שיוכל לבדוק שם ויברך ברכת הבדיקה בשמחה עצומה ויכוין אל קיום מ"ע ול"ת ולמחר בע"פ כשיגיע זמן שריפת החמץ יזדרז במצוה זו בעצמו ולא ע"י שליח ויאמר לשם יחוד כו' לקיים בזה מ"ע ול"ת כנ"ל:
בשלשה עשר לחודש אחר תפלת מנחה ילך בעצמו להביא מים למצת מצוה וההליכה תהיה בשמחה עצומה מאוד ויאמר כל עת ההליכה בשמחה עצומה מאוד הנני הולך לשאוב מים היום כדי שיהיה למחר מים שלנו לינת לילה למצת מצוה כפי שצונו חז"ל לקיים מ"ע ול"ת כנ"ל וללוש בהם מצת מצוה שצונו יוצרי ובוראי ית"ש במ"ע לאכול בליל פסח וגם בחזרת ההליכה יאמר כנ"ל ואל יתרשל אדם בדבורו בענינים כאלה וכיוצא כי בכל דבור ודבור עושה נחת רוח ליוצרו ובוראו ית"ש ויתעלה ועושה בזה עבודה עצומה כמבואר בזה"ק בהרבה מקומות כל מלה ומלה דנפיק מפומי' דבר נש בקעא רקיעין ואעלת לאתר דאעלת ותמן אתבחנת כו' ומצורף לדבור היא השמחה שבלב ודבר זה כתוב בתורה הקדושה תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה הרי לפניך כתוב מפורש אף שעבדו את הבורא ית"ש אך תחת אשר לא עבדו בשמחה את ה' רחמנא לצלן מה כתיב אחריו בתוכחה ע"ז וע"כ העיקר שיצורף השמחה עם הדבור וכוונת השמחה יהיה בלבו בכל הנ"ל שמצוה זו יזכה לקיים מצות יוצרו ובוראו ית"ש ויתעלה זכרו לעד באכילת מצה בלילה הראשונה. ודי בזה. אור לי"ד בניסן יזהר מאוד בבדיקת חמץ כראוי וע"פ רוב מניחים על התנור בחורף עצים קטנים לייבשם ויזהר לפנותם מהתנור מקודם כדי שיוכל לבדוק שם ויברך ברכת הבדיקה בשמחה עצומה ויכוין אל קיום מ"ע ול"ת ולמחר בע"פ כשיגיע זמן שריפת החמץ יזדרז במצוה זו בעצמו ולא ע"י שליח ויאמר לשם יחוד כו' לקיים בזה מ"ע ול"ת כנ"ל:
18
י״טאפיית מצה של מצוה
ואחר חצות היום יאפה מצה של מצוה כדין הטור וש"ע וכמה פוסקים בשם הירושלמי שאין יוצאין ידי חובתם כלל במצת מצוה אם לא שנאפה דוקא בע"פ אחר חצות היום ואף אם נאפה בע"פ קודם חצות היום אסרו רבותינו כמבואר בטור וז"ל סי' תנ"ח אין מתחילין להתעסק בפת בי"ד עד אחר ו' שעות ואי' בתשובה מעשה באחד שאפה מצות קודם ד' שעות וכבר ביער חמצו ואסרו רבותינו המצה דאתקדש לפסח וכיון דפסח אינו נשחט אלא מו' שעות ולמעלה אף מצה כן אבל ר' אלעזר הגדי ור' שמואל הכהן התירו אך לכתחילה יש להזהר ואבי העזרי הביא תוספתא יוצאין במצה ישינה ובלבד שיעשנה לשם פסח וכתב דבירושלמי פליג אתוספתא ואוסר אפי' עשאה לשם פסח וכיון דבירושלמי אוסר ראוי להחמיר שלא לעשות קודם חצות. עכ"ל הטור והב"י מפלפל פלפול גדול וארוך בזה וכתב שאפשר לפרש שגם התוספתא סובר שאין יוצאין במצת מצוה כ"א נעשית בע"פ אחר חצות ועי"ש עכ"פ אחיי ורעיי עיניכם תחזינה משרים במצת מצוה לדעת הירושלמי ודעת רבותינו שמביא הטור אין יוצאין בה אפי' בדיעבד אם לא נאפה בע"פ אחר חצות דוקא ודעת הטור וב"י ג"כ להחמיר לכן ראוי להזהיר ולהוכיח ג"כ להמון עם ע"ז שלא יקלו בזה ח"ו כי חדשים מקרוב באו מכמה שנים הקלו בזה ואופין מצת מצוה כמה ימים קודם פסח עם שאר המצות. ודי בהערה זו. וראיתי בספרים לומר הלל בעת לישה ועריכה ואפייה המצה של מצוה דוגמת עשיית קרבן פסח ועכ"פ יגיל וישמח בלבו שמחה עצומה עד מאוד בכל עת הלישה והעריכה ואפייה של מצת מצוה וישגיח בעצמו בשמחת לבו מאוד ודי בזה. הזמנה מלתא היא אם מזמין יין צמוקים לד' כוסות יראה שיהיה היין טוב ומשובח כי גם בכל המצות אין ראוי לקמץ מה גם במצוה זו שהפליגו בה חז"ל אפי' עני שבישראל לא יפחות כו' לכן ראוי להזהר בכל מה דאפשר שיהיה היין משובח יותר. ודי בזה. ועל כרפס יזמין עלי בצלים כי על הפוטר זייל חי אין ראוי לברך עליו בורא פרי האדמה ועל מרור יזמין תמכא שקורן חריי"ן לגוררו על הרייב"א אייזין דוקא כי בלא"ה אפשר שלא יוכל לאכול ממנו כזית מרור אגב חורפי' וע"י גרירא בקל יכול לאכול ממנו כזית דעד שעת האכילה על הסדר יופג קצת המרירות. אך למחר בליל שני של פסח מוכרח אדם לגרור שנית קודם הסדר כי זה שנגרר מאתמול נפגם טעם מרירותא מכל וכל ואף אם יהיה הכלי מכוסה בכסוי היטיב עד הסדר הב' אינו מועיל כל זה נסיתי בעצמי. ובס' אלי' רבה מתיר לגרור תמכא בי"ט וראוי לסמוך על דעת המקילין לצורך מצוה. והזרוע יזהר שלא יהא מבשר עוף כי רוב נשים עושים צואר של עוף לזרוע. על תפלת המנחה של יום זה באנו להזהיר שיהיה בעונתה כי עינינו ראו רבים עוברים זמן מנחה זו מחמת טרדת היום אך אדם מועד לעולם ואשרי אדם מפחד תמיד להיות תפלת המנחה לזכרון ותמיד כל היום ההוא ובל יעבור זמנה ח"ו ולהכין בזריזות כל צרכו הכל מקודם בכל מה דאפשר ודי בזה. ואחר כל הנ"ל ילך לבה"כ להתפלל תפלת המנחה בזמנה ובכוונה עצומה ואחר תפלת המנחה יסדר סדר הקרבת הפסח וכבר נדפס בסידור' ומקודם יקרא בחומש הפרשה בפ' בא דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה וגו' ואחר קריאת הפרשה יאמר סדר ההקרבה בסידור כנ"ל וכשיגיע זמן תפלת ערבית יתפלל בכוונה עצומה ביתר שאת ויתר עז משאר הימים וביחוד בברכת אמת ואמונה כי יומא קא גרים הכוונה יתירה כי זה היום עשה ה' נפלאות גדולות במצרים לעינינו לגאלינו משם וע"כ יכוין ביתר שאת כל הכוונות הראיות בברכה זו שבארנו למעלה בתפלת החול יותר ויותר בהודאה ובשמחה עצומה כי הוא הזמן גרמא ודי בהערה זו:
ואחר חצות היום יאפה מצה של מצוה כדין הטור וש"ע וכמה פוסקים בשם הירושלמי שאין יוצאין ידי חובתם כלל במצת מצוה אם לא שנאפה דוקא בע"פ אחר חצות היום ואף אם נאפה בע"פ קודם חצות היום אסרו רבותינו כמבואר בטור וז"ל סי' תנ"ח אין מתחילין להתעסק בפת בי"ד עד אחר ו' שעות ואי' בתשובה מעשה באחד שאפה מצות קודם ד' שעות וכבר ביער חמצו ואסרו רבותינו המצה דאתקדש לפסח וכיון דפסח אינו נשחט אלא מו' שעות ולמעלה אף מצה כן אבל ר' אלעזר הגדי ור' שמואל הכהן התירו אך לכתחילה יש להזהר ואבי העזרי הביא תוספתא יוצאין במצה ישינה ובלבד שיעשנה לשם פסח וכתב דבירושלמי פליג אתוספתא ואוסר אפי' עשאה לשם פסח וכיון דבירושלמי אוסר ראוי להחמיר שלא לעשות קודם חצות. עכ"ל הטור והב"י מפלפל פלפול גדול וארוך בזה וכתב שאפשר לפרש שגם התוספתא סובר שאין יוצאין במצת מצוה כ"א נעשית בע"פ אחר חצות ועי"ש עכ"פ אחיי ורעיי עיניכם תחזינה משרים במצת מצוה לדעת הירושלמי ודעת רבותינו שמביא הטור אין יוצאין בה אפי' בדיעבד אם לא נאפה בע"פ אחר חצות דוקא ודעת הטור וב"י ג"כ להחמיר לכן ראוי להזהיר ולהוכיח ג"כ להמון עם ע"ז שלא יקלו בזה ח"ו כי חדשים מקרוב באו מכמה שנים הקלו בזה ואופין מצת מצוה כמה ימים קודם פסח עם שאר המצות. ודי בהערה זו. וראיתי בספרים לומר הלל בעת לישה ועריכה ואפייה המצה של מצוה דוגמת עשיית קרבן פסח ועכ"פ יגיל וישמח בלבו שמחה עצומה עד מאוד בכל עת הלישה והעריכה ואפייה של מצת מצוה וישגיח בעצמו בשמחת לבו מאוד ודי בזה. הזמנה מלתא היא אם מזמין יין צמוקים לד' כוסות יראה שיהיה היין טוב ומשובח כי גם בכל המצות אין ראוי לקמץ מה גם במצוה זו שהפליגו בה חז"ל אפי' עני שבישראל לא יפחות כו' לכן ראוי להזהר בכל מה דאפשר שיהיה היין משובח יותר. ודי בזה. ועל כרפס יזמין עלי בצלים כי על הפוטר זייל חי אין ראוי לברך עליו בורא פרי האדמה ועל מרור יזמין תמכא שקורן חריי"ן לגוררו על הרייב"א אייזין דוקא כי בלא"ה אפשר שלא יוכל לאכול ממנו כזית מרור אגב חורפי' וע"י גרירא בקל יכול לאכול ממנו כזית דעד שעת האכילה על הסדר יופג קצת המרירות. אך למחר בליל שני של פסח מוכרח אדם לגרור שנית קודם הסדר כי זה שנגרר מאתמול נפגם טעם מרירותא מכל וכל ואף אם יהיה הכלי מכוסה בכסוי היטיב עד הסדר הב' אינו מועיל כל זה נסיתי בעצמי. ובס' אלי' רבה מתיר לגרור תמכא בי"ט וראוי לסמוך על דעת המקילין לצורך מצוה. והזרוע יזהר שלא יהא מבשר עוף כי רוב נשים עושים צואר של עוף לזרוע. על תפלת המנחה של יום זה באנו להזהיר שיהיה בעונתה כי עינינו ראו רבים עוברים זמן מנחה זו מחמת טרדת היום אך אדם מועד לעולם ואשרי אדם מפחד תמיד להיות תפלת המנחה לזכרון ותמיד כל היום ההוא ובל יעבור זמנה ח"ו ולהכין בזריזות כל צרכו הכל מקודם בכל מה דאפשר ודי בזה. ואחר כל הנ"ל ילך לבה"כ להתפלל תפלת המנחה בזמנה ובכוונה עצומה ואחר תפלת המנחה יסדר סדר הקרבת הפסח וכבר נדפס בסידור' ומקודם יקרא בחומש הפרשה בפ' בא דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה וגו' ואחר קריאת הפרשה יאמר סדר ההקרבה בסידור כנ"ל וכשיגיע זמן תפלת ערבית יתפלל בכוונה עצומה ביתר שאת ויתר עז משאר הימים וביחוד בברכת אמת ואמונה כי יומא קא גרים הכוונה יתירה כי זה היום עשה ה' נפלאות גדולות במצרים לעינינו לגאלינו משם וע"כ יכוין ביתר שאת כל הכוונות הראיות בברכה זו שבארנו למעלה בתפלת החול יותר ויותר בהודאה ובשמחה עצומה כי הוא הזמן גרמא ודי בהערה זו:
19
כ׳עתה באתי כמזכיר להוסיף אזהרה בק"ש די"ט אף ששבת וי"ט לאו זמן תפילין הוא מ"מ יכוין בפסוק וקשרתם לאות וגו' בזה"ל הריני מקבל עלי מ"ע זו של תפילין לקיימה אחר י"ט כאמור למעלה בק"ש דשבת ע"ש:
20