יסוד ושורש העבודה, ט; שער הצאן ג׳Yesod VeShoresh HaAvodah, The Ninth Gate 3
א׳
1
ב׳
2
ג׳
3
ד׳
4
ה׳
5
ו׳
6
ז׳
7
ח׳
8
ט׳
9
י׳
10
י״אמוסף ר"ח. ראשי חדשים כו'.
11
י״במזבח חדש בציון תכין ועולת ר"ח נעלה עליו. יאמר תפלה זו בשברון לב מאוד ומקירות לבו הומה כאלו מבקש מאת הבורא ית"ש ויתעלה איזה בקשה גדולה הנוגעת בנפשו ובוודאי אם אדם מתפלל על בנו יחידו שהוא נוטה למות רחמנא לצלן הוא מתפלל במרירות לב מאוד להבורא ית"ש שיעזור אותו מצרה זו וישלח רפואה שלימה לחולי בנו כן הדבר ממש ראוי לאדם להתפלל במרירות לב ומקירות לבו מאוד שיוחזר לנו העטרה ליושנה בבנין בית המקדש ובהקרבת הקרבנות וכוונתינו יהיה בשביל נחת רוח של הבורא יתברך שמו ויתעלה שיגיע לו יתברך שמו אז מאתנו בהקרבת הקרבנות ושיתקדש אז שמו הגדול בין כל הגוים שעתה בגלות נתחלל שמו הגדול בשביל עונינו ביניהם ואומרים איה אלהיהם והנה תפלת מוסף היא במקום קרבן מוסף שהקריבו בזמן שבית המקדש היה קיים ואם לא כיון במחשבתו על הקרבן מוסף שיוחזר לנו איך היא נחשבת כאלו הקריב. ודי בהערה זו. ובתיבות (כי בעמך ישראל בחרת מכל האומות) ובחתימת הברכה (בא"י מקדש ישראל וראשי חדשים) יתן במחשבתו הודאה עצומה על שקדש אותנו ועל שקדש ראשי חדשים ונתן לנו מתנה זו הגדולה אף שאין אנו משיגים אמיתת המתנה זו בודאי חיוב עלינו עם קדוש להאמין באמונה שלימה ואמתית כי היא מתנה גדולה וטובה מאוד. ודי בזה:
12
י״גמוסף שבת ור"ח
אתה יצרת עולמך מקדם כו' אהבת אותנו ורצית בנו ורוממתנו מכל הלשונות כו' בודאי ראוי לאדם לקרוע לבבו לי"ב קרעים באמירת נוסח זה כי זה נמשך להלן אל התפלה שאח"כ (ולפי שחטאנו לפניך חרבה עירנו ושמם בית מקדשינו וגלה יקירנו ונוטל כבוד כו') ולפי גודל רוממתינו מכל הלשונות מקדם והן עתה בעוה"ר אנו שפלים ונבזים יותר מכל אומה ולשון והושלך משמים ארץ תפארת ישראל מאיגרא רמה לבירא עמיקתא ובעבור זה נתחלל שמך הגדול ואם כן הוא שרוממתנו מכל לשון וקרבתנו לעבודתיך רחם נא עלינו כו' ושם נעשה את קרבנות חובותינו ובודאי ראוי גם כן להוריד דמעות בנוסח זה ויתפלל במחשבתו מקירות לבו שיחזור האהבה הישנה אלינו כמקדם בבנין בית המקדש ובהקרבת קרבנותיו שהוא עיקר ושורש תפלת המוספין ודי בזה. (כי בעמך ישראל בחרת מכל האומות ושבת קדשיך להם הודעת וחוקי ראשי כו') בתיבות אלו וביחוד בתיבות של חתימת הברכה (ברוך אתה ה' מקדש השבת וישראל וראשי חדשים) יתן האדם הודאה עצומה במחשבתו על כל ג' הטובות האלו בפרוטרוט דהיינו על המתנה הגנוזה שבת קדש בתיבות (מקדש השבת). ועל שבחרת בנו באלקך הקדוש וקדשת אותנו בתיבת (וישראל). ועל שנתת לנו מתנה טובה של ראשי חדשים בתיבות (וראשי חדשים). ויזהר האדם מאוד בכוונות פרטיות אלו ולא יפטור עצמו באמירת התיבות בפיו ובשפתיו לבד. ודי בהערה זו:
אתה יצרת עולמך מקדם כו' אהבת אותנו ורצית בנו ורוממתנו מכל הלשונות כו' בודאי ראוי לאדם לקרוע לבבו לי"ב קרעים באמירת נוסח זה כי זה נמשך להלן אל התפלה שאח"כ (ולפי שחטאנו לפניך חרבה עירנו ושמם בית מקדשינו וגלה יקירנו ונוטל כבוד כו') ולפי גודל רוממתינו מכל הלשונות מקדם והן עתה בעוה"ר אנו שפלים ונבזים יותר מכל אומה ולשון והושלך משמים ארץ תפארת ישראל מאיגרא רמה לבירא עמיקתא ובעבור זה נתחלל שמך הגדול ואם כן הוא שרוממתנו מכל לשון וקרבתנו לעבודתיך רחם נא עלינו כו' ושם נעשה את קרבנות חובותינו ובודאי ראוי גם כן להוריד דמעות בנוסח זה ויתפלל במחשבתו מקירות לבו שיחזור האהבה הישנה אלינו כמקדם בבנין בית המקדש ובהקרבת קרבנותיו שהוא עיקר ושורש תפלת המוספין ודי בזה. (כי בעמך ישראל בחרת מכל האומות ושבת קדשיך להם הודעת וחוקי ראשי כו') בתיבות אלו וביחוד בתיבות של חתימת הברכה (ברוך אתה ה' מקדש השבת וישראל וראשי חדשים) יתן האדם הודאה עצומה במחשבתו על כל ג' הטובות האלו בפרוטרוט דהיינו על המתנה הגנוזה שבת קדש בתיבות (מקדש השבת). ועל שבחרת בנו באלקך הקדוש וקדשת אותנו בתיבת (וישראל). ועל שנתת לנו מתנה טובה של ראשי חדשים בתיבות (וראשי חדשים). ויזהר האדם מאוד בכוונות פרטיות אלו ולא יפטור עצמו באמירת התיבות בפיו ובשפתיו לבד. ודי בהערה זו:
13