יסוד ושורש העבודה, י; שער המים א׳Yesod VeShoresh HaAvodah, The Tenth Gate 1
א׳השער הזה פתח לדופקי בתשובה בחדש אלול לקבל תומו והוא החדש למנויו שנמנין לשוב ומשכים את ידיהם מעבירות שבידם ושופכים לב כמים נוכח פני ה' להטות משפט גבר מטה כלפי חסד כי בא מועד יום ה' כי קרוב ופלגי מים תרד עיניו על לא שמרו פקודי ה' ישרים מים נאמנים ע"כ שמו נאה לו שער המים ע"ש התשובה והבכי. ובו מבואר התעוררות התשובה בדרך פרטי וביחוד על עבירות שאדם דש בעקביו:
1
ב׳חודש אלול התעוררות התשובה
2
ג׳הנה הראשונים וגם האחרונים בספריהם יועצין על אלול מפני ר"ה ומאיימין על האדם כי גדול יום ה' כי קרוב ומי יכילנו וז"ל הטור סי' תקפ"א תניא בפרקי ר"א בר"ח אלול אמר הקב"ה למשה עלה אלי ההרה שאז עלה לקבל לוחות האחרונות והעבירו שופר במחנה משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר ע"ג והקב"ה נתעלה באותו שופר שנאמר עלה אלהים בתרועה וגו' לכך התקינו חכמים שיהיו תוקעין בר"ח אלול בכל שנה ושנה וכל החדש כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנא' אם יתקע שופר בעיר וגו' וכדי לערבב השטן וכן נוהגים באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפלה ויש מי שמרבים סליחות ותחנונים מר"ח אלול ואילך כו' ומסיים וכל המוסיף לבקש רחמים זכות הוא לו. עכ"ל הטור והובא ג"כ בש"ע בב"י סי' תקפ"א והרבה ספרים כתבו רמזים על התעוררות חדש אלול. ובז"ח דמ"ו ע"ד ז"ל ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים דא הוא ירחא דאלול כו' עכ"ל בקיצור. וז"ל האריז"ל ג"כ ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים את אביה זה הקב"ה ואת אמה זו כנסת ישראל יבכה האדם ויתחנן לפני ה'. ירח ימים הוא חדש אלול שהמה ימי רחמים ורצון. עכ"ל. (וכבר) פשט בכל תפוצות ישראל וישימה לחוק ולמשפט עד היום הזה ולעורר לבבם בחדש זה לתורה לתעודה ולהתמיד בלמוד ביותר ולהתענות תענית נדבה ולקום בחצות לילה להודות לה' ולטבול עצמו במקוה טהרה בשחרית קודם תפלת שחרית ולהרבות בצדקה. והנה לעוררם אל הפועל אינו צריך כי לא נחשדו ישראל לעבור על עשה ול"ת בפועל דהיינו שלא יניח תפילין או לבטל מצות ציצית וכיוצא אך פן ואולי עון עקיבו יסובנו ליום הדין ח"ו והם מ"ע ול"ת הכתובים ומפורשים בתורתינו הקדושה ואדם דש בעקביו ויש מהן שבין אדם למקום ומהן שבין אדם לחבירו ונבאר תחלה אותן שבין אדם למקום שיבין לאשורו כמה מאות ואלפים מ"ע מן התורה של ברכת המזון בירך שלא בכוונה וכמה מ"ע של ק"ש קרא שלא בכוונה וכמה מאות ואלפים תפלות התפלל שלא בכוונה שדרשו רז"ל מפסוק ולעבדו בכל לבבכם איזהו עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה וכמה ברכת הנהנין וברכת המצות בירך שלא בכוונה ועבר על עשה של ועשית ע"פ הדבר אשר יגידו לך ול"ת דלא תסור כו' זולת העונש החמור הנזכר בגמרא הקדושה ובזה"ק בברכת הנהנין ע"ז שנהנה בלא ברכה מעה"ז וגוזל אביו ואמו וכנסת ישראל ואף שבירך אך לא כיון לבו בהם כראוי כלא נחשב בעיני המקום ב"ה וב"ש וגם אין הדעת סובלו דהיינו אדם גם רעב ואין כח ולא שתה מים ויעף ויאכל מאכלים אשר לא עמל בו ולא גדלו והתענג בדשן נפשו מהם תענוג גדול ואם לא נתן הודאה ושבח כראוי להבורא ית"ש ויתעלה זכרו לעד על שיצר וברא כל אלה והכין לפניו מטבח. היסבלוהו השכל האנושי זאת גם אם האדם צמא מאד ושתה אף רק מים שלא עמל בה ולא גדלה ולא נתן בברכת שהכל ובברכה אחרונה הודאה ושבח גדול במחשבתו להבורא ית"ש שיצר וברא אלו המים ואף שאמר בפיו ובשפתיו נוסח תיבות בהמ"ז או הברכה אך היה כמצות אנשים מלומדה רחמנא לצלן בודאי אין הדעת אדם שהוא בר שכל קצת סובל זאת. ויעלה האדם על לבו הברכה אחת היא לך שנעשה כמצות אנשים מלומדה והלא למאות ואלפים ברכת המזון בירך כל ימי חיותו. גם ברכת ההודאות כברכת אשר יצר כמה פעמים בכל יום בירך שלא בכוונה כראוי וכיוצא. ולבו ישים לדרך פעמיו שאם לא היה נזהר בכל הנ"ל בכוונתם כמה אלפים ורבבות שמות הקדושים הוציא מפיו בלא כוונה רחמנה לצלן מעונשו הגדול כמבואר לעיל בשערים הקודמים שער ב' ועיי"ש. גם יעלה על דעתו אם יודע בעצמו שלא היה נזהר כ"כ בעניית אמן שעונשו מבואר במאמרי הזה"ק שהבאנו למעלה. יפקח עיניו ע"ז אשר תאבד ממנו קימת חצות אף לילה א' בכל השנה שהזה"ק מזהיר ע"ז מאוד כנ"ל בשער הב' וימצא כתוב בספרים מי שלא קם בחצות הוא בנדוי ר"ל. גם אם לא היה נזהר בהתמדת הלמוד כראוי שנעשו ר"ל מפורש בקרא התרפית ביום צרה צר כחכה ודרז"ל מי שמרפא עצמו מד"ת צר כחו ביום הדין וכמה אזהרות בגמרא הקדושה על בטול תורה גם בזה"ק יודע כמובא למעלה בשער הלימוד ע"ש. גם אם לא היה נזהר מלהפסיק באמצע הלמוד בשיחת חולין והעונש ע"ז נזכר בגמרא הקדושה מפסוק הקוטפים מלוח עלי שיח כו'. וז"ל הזה"ק פ' שלח לך דקס"ב ע"א מאן דפסק מלין דאוריתא על מלין בטלי' יתפסקון חיוהו מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא כו'. עכ"ל. גם אם לא היה נזהר לחתך המלות הטיב בלימוד ר"ל מהעונש הגדול הנזכר בזה"ק ע"ז כמבואר בשער ג' פ"ב. גם יעלה על דעתו אם יודע בעצמו שלא היה נזהר בימי חייו מזביבים ומילבי"ן המצוין באוכלין בימות החמה כמה ל"ת מן התורה עבר בזה וכי אין ראוי לאדם לבכות יומם ולילה כמו שמשער בנפשו שלא היה נזהר בכל הנ"ל בעודו בחיים חיותו וקצב בחרט אנוש חרטה המסלקת לשעבר ומשמרת למשמרת אלהבא וליום הכסא יבא כעמר נקי בן יומו:
3
