יסוד ושורש העבודה, י; שער המים ד׳Yesod VeShoresh HaAvodah, The Tenth Gate 4
א׳
1
ב׳
2
ג׳
3
ד׳
4
ה׳
5
ו׳ימי הסליחות
6
ז׳הנה עת לחננה כי בא מועד ימי הסליחות והמה בכלל ימים נוראים ועינים להם לו יראו שכל איש ישראלי אפי' קל שבקלים מתעורר בצדק להחזיק לבו בימי הסליחות לילך להתפלל בבה"כ ולומר מזמורי תהלים יותר מכדי הרגלו בכל השנה גם ענות אדם נפשו בו בכמה תעניתים ואיש כמתנת ידו ליתן צדקה וביחוד ת"ח מנדדים שינה מעיניהם נערים וזקנים יחדיו מעוררים לבם הטהור בהתמדת הלמוד לעמוד בבית ה' בלילות וע"פ רוב עוסקים כל הלילה בלימוד גם בקימת חצות אף מי שלא היה רגיל כ"כ בזה כל השנה אך בימים אלי מעוררים עצמם חצות לילה לקום להודות לה' ולאונן ולקונן על חורבן בהמ"ק מזה יבחנו דברי אמת שגם בעולמות העליונים התעוררות גדול בימים אלו כדאיתא בגמרא אי אינהו לאחזו מזלייהו חזו לכן כל אדם יעורר לבו הטהור בימים אלו יותר ויותר בבכי יבא ובתחנונים יוביל שי למורא וקומי רוני בלילה לראש אשמורת שפכי כמים לבך בתקון חצות ועל חרבן בית מקדשינו ותפארתנו כי הבכי על ענין זה היא סגולה נפלאה לטהר כתמי העונות של אדם ולפני ה' ישפוך שיחו זו תפלה בכוונה יתירה מכל השנה גם בברכת הנהנין וברכת הודאה בכוונה יתירה גם למעט בתענוגי אכילה ושתיה בכל האפשרי כי זה כל אדם חייב בכל השנה לקדש עצמו במותר כמ"ש והתקדשתם והייתם קדושים וכ"ש בימים המקודשים והנוראים אלו. גם להרבות בטהרה טבילה בכל האפשרי כי זה עיקר טהרת נפש גם בכל השנה וביחוד אם. בלתי טהור הוא מטומאת קרי ר"ל או מטומאת הזיוג יזהר לטבול בו ביום קודם תפלת שחרית וז"ל בז"ח דף י"ד ע"ד ובחג נדונין על המים על שהם מבזים בנטילת ידים ועל שהם מזלזלים במקואות ובטהרות שהם במים ועל כך נדונין על המים על ענין המים עכ"ל. גם להרבות בתעניתים כפי יכלתו וגודל מעלת התענית מבואר בגמרא הקדושה ובזה"ק בהרבה מקומות. הנה יום ענות אדם נפשו בתענית בודאי כל אדם אינו חייב אלא כשעורו אם ידע אינש בנפשיה שיכול לסגף עצמו בתעניתים בודאי מוטל החיוב עליו וכל המרבה ה"ז משובח. ואף מי שיודע בחולשות גופו שאינו יכול לסגף עצמו כלל בתעניתים החיוב לסגף א"ע בכל מה דאפשר דהיינו למעט באכילה ושינה ולהרבות בלמודו. וכתבו ספרי יריאים מי שמפסיק באמצע אכילה בעודו בגברות התאוה לאכול וכובש תאותו וכוונתו למען השם יתעלה ויתרומם נחשב לו כאלו התענה יום שלם. גם שמעתי רבים שמקבלים עליהם מר"ח אלול שלא יתחככו ויסבלו היסורים ויקבלו באהבה למען שמו הגדול לכפרת עונותיהם שהכעיס בהם להש"י ויתעלה ודבר זה הוא סיגוף גדול ועצום מאוד. ורבים וכן שלמים נוהגים שמקבלים עליהם מר"ח אלול שלא ידברו שום שיחת חולין ואשרי חלקם כי אין כל דבר בעולם לטהרת הנפש כמו בלימת פיו משיחה בטלה. גם הוא תועלת גדול מאוד ומאוד לכוונת התפלה שאין מבלבלין אותו מחשבות זרות צא ולמד גודל מעלת הבולם פיו משיח' בטילה ממ"ש האריז"ל. וז"ל מי ששומר עצמו בשתיקה ארבעים יום רצופים בודאי ישיג רוח הקודש בלי ספק עכ"ל:
7
ח׳וע"ז ידוה לב כל הדווים ודי בזה גם יזהר האדם שלא יקפיד בביתו על שום דבר שאינו נוגע ליראת ה' בין קטן ובין גדול האריז"ל. גם כתב האריז"ל להנצל מכרת להיות נעור כל הלילה ולא יישן כלל אלא לעסוק בתורה עד אור הבוקר וראוי ללמוד מעניני העבירה שעבר שחייב עליה כרת ובכל לילה שיעשה כן נצול מכרת א' שנתחייב עכ"ל. ונוהגים ללמוד מסכת כריתות משניות וגמרא וספרי יראים. וכבר נהגו בזה רבים בימים הנוראי' האלה ובימי השובבים ונוהגים ג"כ ללמוד בעמידה בתיקון זה. ובודאי תקון זה יכול אדם לעשות בכל ימות השנה לישן מעט ביום כדי שיוכל להיות כל הלילה נעור ללמוד כדי להנצל מכרת ר"ל. עוד יוסיף תקון הנפש חטאך בצדקה פרוק ולהרבות בצדקה בכל מה דאפשר. גם בכל השנה הוא תיקון גדול מאוד וביחוד בימים הנוראים האלו. וגודל מעלת הצדקה מקומו מוזכר לו מאמרי הז"הק ותקונים בפרק מיוחד בשער הכולל פרקי' בעז"ה עיי"ש ולהוציא חלק כאן א"א אך להעיר לבב אנוש כערכי הפעם בא בקצרה איזה מאמרים מז"הק בקיצור נמרץ ולהקדים לפניו כמה מימרות מגמרא הקדושה הובאו בס' מנורת המאור אך המה באו בדרך ארוכה שם ובכדי להקל על המעיין כאן נמצאו בקצרה. גרסינן בפ"ק דב"ב די"א דרש ר' דוסתאי ברבי ינאי בא וראה שלא כמדת בשר ודם מדת הקב"ה מדת ב"ו מביא דורון לאדונו ספק מקבל הימנו ספק אין מקבלין הימנו ואם תאמר מקבלין ממנו ספק רואה פני האדון ספק אינו רואה פניו והקב"ה אינו כן אדם נותן פרוטה לעני זוכה ומקבל פני השכינה שנאמר אני בצדק אחזה פניך. א"ר יוחנן מ"ד מלוה ה' חונן דל וגמולו ישלם לו אלמלא מקרא כתוב א"א לאמרו כביכול עבד לוה לאיש מלוה ואפי' עני המתפרנס מן הצדקה יעשה ממנו צדקה. וכן נגוזו ועבר תנא דבי ר' ישמעאל כל המגיז מנכסיו ועושה מהן צדקה ניצל מדינה של גיהנם כו'. וא"ר אסי שקולה מצוה זו כנגד כל המצות כולן שנאמר כו' ובשכר פרוטה זו שנותן לעני מתברך ואם אין לו פרוטה ליתן לו ומפייסו בדברים מתברך יותר כדגרסינן א"ר יצחק כל הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות והמפייסו בדברים מתברך בי"א ברכות כו' ומי שאינו רוצה ליתן גדול שכר הכופה אותו כדגרסינן אמר רבי אליעזר גדול המעשה יותר מן העושה שנאמר כו'. תני חייא בר רב מדפתי כל המעלים עינו מן הצדקה כאלו עע"ג כתיב הכא כו'. א"ר יצחק כל הרודף צדקה הקב"ה ממציא לו בני אדם הגונים לעשות בהם צדקה. ריב"ל א' זוכה לבנים בעלי חכמה בעלי עושר בעלי הגדה הצדקה מעשרת לאדם שנ' יש מפזר ונוסף עוד וגו'. א"ר יצחק ד' דברים קורעין גז"ד של אדם ואלו הן צדקה צעק' ושינוי השם ושינוי מעשה. צדקה דכתיב וצדקה תציל ממות כו' וגרסינן נמי הוא היה אומר עשרה דברים קשים נבראים בעולם ומיתה קשה מכולם וצדקה מבטלתה שנאמר וצדקה תציל ממות. תניא אר"ג בר"מ מ"ד ונתן לך רחמים ורחמך כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים וכל שאינו מרחם על הבריות אין מרחמין עליו מן השמים א"ר סימון אריב"ל יותר ממה שבע"הב עושה עם העני העני עושה עם בה"ב כו'. אר"א גדולה צדקה יותר מכל הקרבנות שנאמר כו'. ובזה"ק פ' וירא דף ק"ד ע"א וז"ל רא"א ת"ח כמה אנהג קב"ה טיבו עם כל בריין וכ"ש לאנון דאזלי בארחוי דאפי' בזמנה דבעי למידן עלמא איהו גרים למה דרחים לי' למזכי במלה עד לא ייתי ההוא דינא לעלמא דתנינין בשעתא דקב"ה רחום לי' לב"נ מסדר לי' דורנא ומאן איהו מסכנא בגין דיזכי' בי' וכיון דזכי בי' איהו אמשיך עליה חד חוטא דחסד דאתמשך מסטר ימינא ופריש ארישי' ורשים לי' בגין דכד ייתי דינא לעלמא ההוא מחבלא יזדהר בי' וזקיף עינוי וחמא לההוא רשימו כדין אסתלק מני' ויזדהר בי' ובג"כ אקדים לי' קב"ה במה דיזכי כו' ב"נ דיזכי בצדקה עם בני נשא בשעתא דדינא שריא בעלמא קב"ה אדכר לי' לההיא צדקה דעבד. וז"ל דק"ט ע"א כל ב"נ דאיהו צר עינא לגבי מסכנא יאות הוא דלא יתקיים בעלמא ולא עוד אלא דלית לי' חיים לעלמא דאתי וכל מאן דאיהו וותרן לגבי מסכנא יאות הוא דיתקיים בעלמא ויתקיים עלמא בגיני' ואית לי' חיים ואורחא דחיי לעלמא דאתי עכ"ל. ובפ' מקץ דר"א ע"א ז"ל רש"א בזמנא דנשמתא נפקת מהאי עלמא בכמה דינין אתנדת עד לא תיעול לאתרא לבתר כל אנון נשמתין אית לון למעבר בהך נהר דנור דנגיד ונפיק ולאסתחאה תמן ומאן איהו דיקום תמן ויעבר בלא דחילו כו'. ומאן דאשתדל בצדקה בהאי עלמא ויתן מממוני' בצדקה כדין עבר בההוא אתר ולא דחיל וכרוזא קרי לה לההיא נשמתא ועניתיך לא אענך עוד מאן דזכי למעבר בהאי לית לי' דינא יתיר כלל עכ"ל. ובפ' בחקתי דקי"ג ע"ב ז"ל בכה ר"ש ואמר ווי לון לבני נשא דלא ידעין ולא משגיחין ביקרא דמאריהון מאן עביד שמא קדישא בכל יומא הוי אימא מאן דיהיב צדקה למסכני כו' ומאן דיהיב לי' צדקה למסכני הוא עביד לעילא שמא קדישא שלים כדקא יאות בגין דצדקה דא אילנא דחיי כו' עכ"ל ובוודאי יתלהב לב המעיין בשער הכולל פ' י' הנ"ל יותר ויותר אל קיום מ"ע זו לעשותה בשמחה עצומה עד מאוד לטהר בזה נפשו ורוחו ונשמתו וביחוד בימים הנוראים האלה. ודי בזה. (ויעיין) אדם בספרי יראים וימצא עוד תקונים לטהרת הנפש. ובודאי מי שהוא חולה וצריך לרופא דורש וחקר הכל על איזה רופא מומחה שיכול לרפאות אותו מחוליוואם בחולי הגוף כך ק"ו הדברים לחולי הנפש שחיוב גדול הוא על האדם לדרוש ולחקור בספרים לבקש לו איזה רפואה לחלאת עונות וביחוד על אותן עונות שידע בעצמו שעבר עליהן כמה פעמים. וז"ל הזה"ק פ' אמור דק"א ע"א ת"ח כד בר נש חטי וחב זמנא חדא תרין ותלתא ולא אהדר בי' הא חובוי באתגלייא אינון ומפרסמי לון לעילא ומפרסמי לון לתתא וכרוזי אזלין קמי' ומכרזי אסתלקו מסחרנ' דפלני' נזיף הוא ממאמרי' נזיף הוא לעילא נזיף הוא לתתא ווי לי' דפגי' דיוקני דמארי' ווי לי' דלא חייש ליקרא דמארי' קב"ה גלי חובי' לעילא. הה"ד יגלו שמים עונו וארץ מתקוממיה לו וכד ב"נ אזיל באורחא דמארי' ואשתדל בפולחני' ואזדמן לי' חטאה חד כלא מכסין עלוי' עלאין ותתאין. דא אקרי כסוי חטאה. עכ"ל. ובימים אלו הנוראים ראוי לאדם למעט בלמודים אחרים וירבה בלמוד ספרי יראים לעורר לבו אל התשובה. אך עיקר התשובה. הוא החרטה על העבר והקבלה אלהבא שלא ישוב לכסלה עוד כי בלתי זה אף אם יתענה האדם משבת לשבת כמה פעמים ויעשה כל הסגופים שבעולם הכזה יהיה צום יבחרהו הבורא ית"ש ויתעלה שאם לא קבל עצמו אלהבא שלא ישוב עוד לאותו עון הרי הוא ממש כטובל ושרץ בידו אך אם קבל על עצמו בלבו קבלה ברורה ואמתית אלהבא שלא ישוב לכסלה עוד אף שאינו יכול לתקן על העבר בסגופי' מפאת חולשתו תיכף ומיד נקרא בעל תשובה בעיני המקום ב"ה וב"ש שאפי' צדיקים לא יהיו יכולים לעמוד במחיצתו אחר פטירתו כי בוחן לבות וכליות אלהים צדיק צופה ומביט עוצם התחרטותו על העבר וקבלתו עליו אלהבא כנ"ל ודי בהערה זו:
8
