יסוד ושורש העבודה, ג; שער השיר א׳Yesod VeShoresh HaAvodah, The Third Gate 1
א׳ פסוקי דזמרה
1
ב׳השער הזה יהיה כלול כל פסוקי דזמרה ושירת הים מב"ש עד יוצר אור וע"כ זה שמו אשר יקראו לו שער השיר ובו יבואר גודל מעלות זקיפת הידים בתפלה ושבחים ותהלות ואח"כ דקדוק התיבות והמלות. וכוונת פסוקי דזמרה על הסדר עולות:
2
ג׳טרם נבוא שעריו בתודע כוונת פסוקי דזמרה צריכין אנחנו למודעי ידיעה בתחלה מכלל מפי העבודה הצריך לכלל כל פרטי עבודה ועבודה בעבודתו לית"ש והיא גודל מעלת זקיפת הידים בתפלה או בהודאה ושבח להבורא ית"ש וגודל מעלת עבודה זו לאין ערך ותכלית כמבואר בזה"ק פ' יתרו ד' ס"ז ע"א וז"ל עשרה שליטין אשר היו בעיר. אלין אנון עשרה די ממנן על פרישו דידין לעילא לנטלא ההיא צלותא או ההיא ברכתא ויהבי ביה חילא לאתיקרא שמא קדישא ואתברך מתתא. כיון דמתתא אתברך מההוא פרישא דידין לעילא כדין אתברכא מעילא ואתיקר מכל סטרין ואלין עשרה אנון ממנן לנטלא מאנון ברכאן דלעילא ולארקא לתתא ולברכא ההוא דמברך ליה דכתיב ואני אברכם. בג"כ יסתמר ב"נ בשעתא דירים ידוי לעילא למהוי בצלו או בברכן או בבעותא ולא ירים ידוי למגנא בגין דאלין עשרה אנון זמינן ומתערין לגבי' ההוא פרישו דידין ואי הוא למגנא אנון עשרה לטיין ליה במאתן וארבעין ותמניא לווטין והאי הוא דכתיב ביה ויאהב קללה ותבואהו וכדין רוח מסאבא שרי' על אנון ידין דאיהו ארחיה למשרי על אתר רקניא וברכתא לא שרי' באתר רקניא וע"ד הרמותי ידי אל ה' אל עליון מתרגם בצלי. ובהאי פרישו דידין אית רזין עלאין. בשעתא דאתפרישו ואזדקפו לעילא אוקיר ב"נ לקב"ה בכמה רזין עלאין. אחזי ליחדא רזא דעשר אמירין בגין ליחדא כלא ולאתברכא שמא קדישא כדקא חזי ואחזי ליחדא רזא דרתיכין פנימאין ורתיכין דלבר בגין דית' שמא קדישא בכל סטרין ויתיחד כלא כחדא עילא ותתא כו' ובהא כל סטרא דקדושא אתאחד לעילא לארמא כדין כל סטרין אחרנין אתכפין כלהו ואודן למלכא קדישא. עכ"ל. אחיי ורעי איך לא יתלהב האדם אל העבודה העצומה הזאת ובנקל לעשותה שאין ערך ותכלית לגודל מעלתה שכל העולמות העליונים הקדושים מתיחדים ומתקדשים ע"י עבודה זו וכל הס"א מתכפיין ומתבזין ועי"ז נתברך ונתייקר שמא קדישא מכל סטרין כמבואר בזה"ק הנ"ל לבד מהשכר הגדול והנפלא שנזכר בזה"ק הנ"ל לאדם שגורם כל זה בזקיפות ידיו בתפלה או בהודאה אך יזהר האדם מאוד שלא יהיה כף אחת מחוברת אל חברתה והיו לאחדים בעת הזקיפה רק מרוחקים זה מזה קצת. זה מבואר בזה"ק פ' נשא דף קמ"ו ע"ב ע"ש ושם ד' קמ"ה ע"א מבואר שיד ימין רוממה ביתר שאת מעט למעלה מיד שמאל בעת הזקיפה. ושלא בשעת תפלה או שבח והודאה יזהר האדם מאוד שלא יזקוף ח"ו ידיו כי האדם יראה לעינים גודל העונש כמבואר בזה"ק הנ"ל. אך בשעת התפלה לא יתרשל בעבודה זו הרמה כי כל כוונת הבורא ית' בבריאת האדם בעה"ז הוא שיעשה האדם רצונו ית' ולעשות לו נחת רוח בכל מה דאפשר. ושלמה המלך ע"ה אמר בחכמתו כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה וגו' ודי בהערה זו:
3
