יסוד ושורש העבודה, ג; שער השיר ה׳Yesod VeShoresh HaAvodah, The Third Gate 5
א׳
1
ב׳
2
ג׳
3
ד׳
4
ה׳
5
ו׳
6
ז׳
7
ח׳
8
ט׳
9
י׳
10
י״א
11
י״ב
12
י״ג
13
י״ד
14
ט״ו
15
ט״ז
16
י״ז
17
י״ח
18
י״ט
19
כ׳
20
כ״א
21
כ״ב
22
כ״ג
23
כ״ד
24
כ״ה
25
כ״ו
26
כ״ז
27
כ״ח
28
כ״ט
29
ל׳
30
ל״א
31
ל״במודעת זאת מאמר רז"ל בגמרא דברכות גודל מעלת תהלת המזמור של תהלה לדוד דאר"א א"ר חנינא כל האומר תהלה לדוד ג"פ בכל יום מובטח לו שהוא בן עוה"ב ואיתא נמי בפרק כל כתבי והובא ג"כ בטור אר"י יהא חלקי עם גומרי הלל בכל יום ומסקינן כי קאמר בפסוקי דזמרה ומאי ניהו תהלה לדוד עד כל הנשמה תהלל יה. והובא באבודרה"ם בשם המדרש וז"ל ואומר במדרש למה כל פסוקי האלפא ביתא של תהלה לדוד באמצע הפסוקים אחרי האתנחתות מתחילין בוי"ו חוץ משני פסוקים שהם חנון ורחום ה' וגו' קרוב ה' לכל קוראיו לומר לך חק אל לאומרו בכל יום חי"ת דחנון קו"ף דקרוב הרי ח"ק. אל"ף דארך למ"ד דלכל הרי א"ל עכ"ל:
32
ל״גאחיי ורעי בוודאי אין הבטחת הגמרא הקדושה אל האדם שהוא בודאי בן עוה"ב באמירת מזמור זה בכל יום על מי שאומרה בלא כוונת הלב ובלתי כוונת ההודאות בלבו לו ית"ש ויתעלה כפי הוראת התבות של כל המזמור הזה וגם בודאי אין כוונת הבורא ית' ויתעלה שעשה עלינו עם קדוש חק לומר מזמור זה בכל יום כנ"ל באבודרה"ם בשם המדרש שיאמר אותו כמצות אנשים מלומדה בלתי שום שכל והבן במקרא לתת הודאה עצומה בלבו ובמחשבתו מעין כל פסוק ופסוק אך בודאי אחר כוונת הלב הן הן הדברים האמורים וע"כ יזהר האדם במאוד מאוד בכוונת מזמור זה כפי ענין המלות והפסוקים המורים עליו.
33
ל״דופסוקי אשרי שלשתן יאמר האדם בכוונה עצומה ובשמחה גדולה בלבו כשאומר אשרי יושבי ביתך וגו' ישמח בלבו שמחה עצומה על שזיכה אותו ית' להיותו מן העומדים בבית המלך מלכו של עולם ולברך בשמו ובפסוק אשרי העם שככה לו וביחוד באשרי העם שה' אלהיו יכניס האדם שמחה עצומה בלבו על אלהותו ית"ש ויתעלה ויתן הודאה עצומה בלבו לית"ש על שזיכה אותו להיות בחלקו הקדוש מעם הקדוש הישראלי. ובפסוק ארוממך אלהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד. ופסוק בכל יום אברכך ואהללה שמך לעולם ועד פי' המלות של שני הפסוקים אלו מורים שמקבל האדם על עצמו שירומם ויברך ויהלל שמו הגדול ית' כל ימי חיותו לכן יזהר האדם מאוד בקבל' זו על עצמו בשמחה עצומה עד מאוד בב' פסוקים אלו שלא יהיה ח"ו דובר שקרים. ואחר שקבל על עצמו שישבח ויהלל שמו הגדול ית' בתמידות אח"כ מתחיל לשבח אותו ית"ש בפסוק ג' גדול ה' ומהולל מאוד כו' עד סוף פסוקי דזמרה.
34
ל״הובפסוק גדול ה' ומהולל מאוד ולגדולתו אין חקר יחשוב האדם במחשבתו בשמחה עצומה מגדולתו של הבורא ית"ש ויתעלה בבריאת העולמות העליונים עד אין חקר וסוף ותכלית וכלם נותנים לו ית' גדולה והתפארות לאין תכלית כמבואר לעיל קצת בשער הא'. גם בכל פסוק של המזמור העיקר הוא שיכוין האדם השבח של בוראנו ית' ויתעלה הנאמר בענין הפסוק אך אבאר על כמה פסוקים פרטים מה שראוי לכוין בהם כונה פרטית:
35
ל״ובפסוקי הדר כבוד הודך ודברי נפלאותיך אשיחה. ועזוז נוראותך יאמרו וגדולתך אספרנה יכוין פרש"י והוא שיקבל על עצמו שישיח ויספר בתמידות בכבודו ונפלאותיו העצומים ובגדולתו של יוצרנו ובוראנו ית' ויתעלה:
36
ל״זובפסוק טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו ראוי שיתפלל האדם בלבו תפלה עצומה שירחם השם יתעלה על כלל עמו להטות לבבנו אל עבודתו ית"ש לבלתי ידח ממנו נדח ח"ו. גם ראוי שיתפלל האדם בלבו באם יש איזה חולי בתוך ביתו ר"ל או על שאר חולי ר"ל יתפלל בזה במחשבתו שירחם עליו וישלח רפואה לאותו חולה.
37
ל״חובפסוק להודיע לבני האדם גבורותיו ראוי לאדם לקבל במחשבתו על עצמו להודיע לבניו גם לשאר ב"א גבורותיו ית' שמו וגודל מלכותו:
38
ל״טובפסוק סומך ה' לכל הנופלים וגו' ראוי לאדם להכניס בלבו שמחה עצומה בהבטחה על העתיד שיסמוך השם יתעלה את השכינה הקדושה שנקראת סוכת דוד הנופלת ויקים אותה מנפילתה לעתיד כמרומז בגמרא דברכות דף ד' ע"ב שפסוק זה קאי על השכינה הקדושה ויתפלל במחשבתו שהקמתה תהיה ב"ב, וראוי שיקבל עליו תיכף מסירת הנפש בציור איזה מיתה ויכוין שמוסר עצמו בשביל השכינה הקדושה לקרב בזה סמיכתה וזקיפתה.
39
מ׳ובפסוק עיני כל אליך ישברו.
40
מ״אובפסוק פותח את ידיך יכוין האדם בשמחה עצומה גבורותיו ית' ויתעלה על זה. מי כה' אלהינו המגביה לשבת. המשפילי לראות בהשגחה פרטית על כל בריותיו וזן ומפרנס ומכלכל מקרני ראמים עד ביצי כינים כל א' וא' בעתו ובזמנו גבורות ה' בזה. גם יכוין בפסוק פותח את ידך הכוונה הנדפס בסדורים.
41
מ״בובתבות ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד יתפלל במחשבתו שיתגדל כבודו ית' בקרוב בביאת המשיח לעבדו כולם שכם אחד וזהו ויברך כל בשר שם קדשו שכל דרי תבל יכירו וידעו כי לה' המלוכה:
42
מ״גאחיי ורעיי בודאי ראוי לאדם לכוין בכל הנ"ל כי בודאי בכל כוונת האלו עושה אדם נחת רוח גדול ליוצרו ובוראו ית"ש ויתעלה ודי הערה בזה:
43
מ״דהללויה שבין המזמורים תחלה וסוף והם עשרה הללויה יאמר אותם בהתלהבות גדול ובשמחה עצומה ובמתון דהיינו שיכוין פי' המלה של הללויה שפירושו הללו י"ה וישמח בלבו שמחה עצומה על אלהותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד שיש לנו אלוה כזה שראוי להללו ולשברו בכל השבחים הנזכרים במזמור זה ושבח זה של תבות הללויה שהוא שם ושבח כאחד עולה על כל השבחים. וז"ל הגמרא בפרק ע"פ ד' קי"ד ע"א אריב"ל בעשרה מאמרות של שבח נאמר ספר תהלים בנצוח בנגון במשכיל במזמור בשיר באשרי בתהלה בתפלה בהודאה בהללויה. גדול מכולם הללויה שכולל שם ושבח בבת אחת. עכ"ל הגמרא וז"ל הזה"ק פ' תרומה ד' קע"ג ע"ב פתח ר"א ואמר הללויה אודה ה' בכל לבב וגו' הא אתמר ואתערו ביה חבריא והכי איהו דדא איהו שבחא דקא סלקא על כל אנון שירין ותושבחן דאמר דוד בעשר תושבחן דאיהו אמר. דכליל שם ושבחא בחד ואיהו כללא דשמא קדישא עלאה. עכ"ל ודי בהערה זו:
44
מ״הועשרה הללויה אלו שבין המזמורים תחלה וסוף הם תקון בפ"ע בעולמות העליונים מתקוני התפלה לבד התקון של המזמורים וז"ל זה"ק פ' במדבר ד' ה' ע"א אתי ב"נ בצפרא מקבל עליה עול מלכות שמים כמה דאתמר מסדר שבחא באנין תושבחן דקאמר עם תהלה לדוד וכלהו הללויה דאנון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא ובגין כך עשרה אנון הללוי' כו' ומאן אנון עשרה הללויה הא חמשה אנון אלא שרי שבחא בהללויה וסיים בהללויה עכ"ל. וכן בפ' תרומה ד' ר"ב ע"ב מחלק המזמורים והללויה שביניהם לשני תקונים ז"ל וכל אנון רזין דשירי ותושבחן כל אנון רזין דהללויה עכ"ל בקיצור ודי הערה בזה:
45
מ״ומזמור הללי נפשי כו' הנה בתיבות הללי נפשי את ה' יכוין פי' המלות שתיבת הללי הוא צווי שהאדם מצוה לנשמתו שתהלל ותודה את ה' וראוי לאדם לומר בהתלהבות גדול. ובתיבות אהללה ה' בחיי אזמרה לאלהי בעודי יזהר האדם לקבל במחשבתו על עצמו בשמחה עצומה עד מאוד שיהלל ויזמר לאלהיו כל ימי חייו בכדי שיאמת בלבו מה שמוציא בשפתיו ולא יהיה דובר שקרים ח"ו לפני הבורא ית"ש יודע כמובא למעלה בארוכה בהקדמת החבור ועיי"ש:
46
מ״זובפסוק אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה' אלהיו. ע"פ פי' הזה"ק יכניס בלבו של אדם מוסר גדול להשתדל בעבודת הבורא ית"ש אף בדברים שהם קשים לגוף ומפאת זה היצר מונע עשייתם כגון רבוי טהרת טבילה במקוה וסגופי תעניתים וביחוד להתפלל בכל עוצם כחו כי ז"ל הזה"ק פ' ויקהל דף קצ"ח ע"א שברו על ה' אלהיו שברו ולא אמר תקותו ולא בטחונו אלא שברו א"ת שברו (ר"ל השי"ן שמאלית) אלא שברו (ר"ל השי"ן ימנית) דניחא להו לצדיקיא לתברא גרמייהו ולאתברא תבירו על תבירו וכלא על ד' אלהיו. כד"א כי עליך הורגנו כל היום כי עליך נשאנו חרפה עכ"ל. ודי בזה. ובתיבות ה' פוקח עורים יכוין הכונה שמבואר לעיל בברכת פוקח עורים:
47
מ״חובתיבות ה' זוקף כפופים יכוין הכוונה גם המסירת נפש שמבואר לעיל בפסוק סומך ה' לכל הנופלים. וזוקף לכל הכפופים ובפסוק ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון ישמח האדם שמחה עצומה מאוד שעל שאר אדם לא יכנה אלהותו ית"ש ויתעלה רק עלינו עם הקדוש הישראלי במה שאמר אלהיך ציון גם על שלא יפסוק אלהותו ואדנותו מעלינו עם הקדוש לעולמי עד במה שאמר ימלוך ה' לעולם:
48
מ״טמזמור כי טוב זמרה בתיבות כי טוב זמרה אלהינו ראוי לאדם לשמוח שמחה עצומה כנ"ל וליתן הודאה עצומה בלבו להבורא ית"ש ויתעלה על שזיכה אותו ג"כ לזמר ולשבח לית"ש:
49
נ׳ובפסוק הרופא לשבורי לב וגו' יכוין הדרש של הגמרא הקדושה שבפסוק זה מרמז על תחית המתים כי כן דרז"ל בתחלה בונה כו' ויכוין האדם במחשבתו בשמחה עצומה כמה פעמים גבורת ה' בזה כנ"ל בחתימת ברכת אלהי נשמה.
50
נ״אובפסוק מונה מספר לכוכבים וגו'. ושני לו גדול אדונינו וגו' יכוין האדם במחשבתו גבורת ה' בזה בשמחה עצומה שאף שאין מספר לכוכבים הוא ית' ויתעלה מונה אותם ויודע מספרם וז"ל הזה"ק פ' תרומה ד' קע"א ע"ב מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא אי כל בני עלמא מיומא דאתברי קדם יתכנשון לממני כוכבים לא יכלין לממני כד"א וספור את הכוכבים אם תוכל לספור אותם וקב"ה מה כתיב בי' מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא מ"ט בגין דכתיב גדול אדונינו ורב כח וגו' כמה דלית מספר לכוכבי שמיא בר מיני'. אוף הכי איהו כתיב ביה ולתבונתו אין מספר. ת"ח כתיב המוציא במספר צבאם וגו' כלהו חיילין ומשריין וכוכביא קב"ה אפיק לון בשמא כל חד וחד לא גרע אפי' חד עכ"ל ובוודאי ראוי לאדם להלהיב לבו אל שמחה עצומה עד מאוד על גודל אלהותו ית"ש ויתעלה.
51
נ״בובתיבות את המיחלים לחסדו יכוין על יציאת השכינה מהגלות ועל ביאת המשיח ויכניס בלבו תשוקה גדולה ותוחלת עצומה ע"ז וכמדומה שכוונה זו ראיתי בספר. ובפסוק שבחי ירושלים וגו' ראו לאדם לשמוח שמחה עצומה באלהותו ית"ש ויתעלה כנ"ל ובפסוק ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים ראוי לאדם לחשוב שבעת החורף יהיה על הארץ כפור כאפר יפזר וזרם מים נצמתו וקודרים מני שלג וברגע קטן עד מהרה ירוץ דברו ויעבר אלהים רוח על הארץ וישוקי המים כמשק גבים נחל שוטף ונוזלים מן הגנות והמס ימס כדונג הקרח הגדול והכפור גבורות ה' גבורות ה' בזה. ובפסוק מגיד דבריו ליעקב וגו' יכניס האדם שמחה עצומה בלבו שבחר ית"ש ויתעלה אותנו לחלקו וגורלו ונתן לנו תורתו הקדושה וחקיו ומשפטיו מה שלא עשה כן לכל גוי. מזמור הללו את ה' מן השמים ראוי לו' בהתלהבות יותר עצומה כי מזמור זה עיקר פסוקי דזמרה לפי פרש"י בגמרא דשבת ובמזמור זה רמוזים עולמות עליונים ונעלמים מאוד כנודע להמעיין בזה"ק ובכתבי האר"י ז"ל והאדם בעולם השפל כזה מצוה לעולמות הקדושים העליונים שיהללו וישבחו להבורא א"ס ב"ה וב"ש זכרו לעד כי תיבות הללוהו הוא צווי. ובתבות חק נתן ולא יעבור יכוין בשמחה עצומה גבורות ה' בזה שלא שינו את תפקידם לעולם מה שחקק להם הבורא ית' שמו ויתעלה במעשה בראשית כפרש"י יחשוב גבורות ה' בזה. ומן פסוק הללו את ה' מן הארץ וגו' מצוה האדם לכל הברואים של עולם התחתון שיהללו להבורא ית"ש ויתעלה ובתבות לבני ישראל עם קרובו יתלהב לב האדם ויתן הודאה עצומה במחשבתו להבורא ית"ש על שבחר אותנו עם הישראלי לחלקו ולגורלו הקדוש ונקראים עם קרובו וישמח בזה שמחה עצומה:
52
נ״גמזמור שירו לה' בפסוק ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם חיוב על האדם שיכניס שמחה גדולה ועצומה בלבו עד מאוד על שיש לו אלוה גדול גבור ונורא מלך גדול כזה ולא יהיה ח"ו דובר שקרים יודע כמובא למעלה בארוכה בהקדמה וע"ש ובגודל ההתלהבות לבו בשמחה עצומה זו ראוי לקבל עליו מסירת נפש בציור איזה מיתה על ק"ה להראות גודל אהבתו ביוצרו ובוראו ית"ש ויתעלה. מזמור הללו אל בקדשו במזמור זה ראוי להתלהב לבו אל שמחה עצומה יותר כי הוא ג"כ עיקר פסוקי דזמרה לפי פרש"י הנ"ל. ובתבות הללוהו בגבורותיו יכוון בשמחה עצומה מי ימלל גבורות ה' שעושה אף בעולם השפל בכל רגע. ובתבות הללוהו כרוב גודלו יחשוב בשמחה עצומה מגדולתו ורוממותו הגדולה בעולמות שברא עד אין קץ למספרם וכולם מגדלים ומפארים ומשבחים אותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד בפסוקים של ברוך ה' לעולם אמן כו' ראוי להתלהב לב האדם אל שמחה עצומה באלהותו ית"ש ויתעלה. ובתבות וימלא כבודו את כל הארץ ראוי לאדם להעלות על לבו צער גדול ועצום מאוד על חילול כבודו ית' על שבעו"ה עתה בגלות נתחלל כבודו ית' בגוים ובשביל זה ראוי לאדם לקבל על עצמו תיכף מסירת נפש בציור איזה מיתה ויכוין שע"י מסירת נפש זו יתגדל ויתקדש שמו הגדול בכל העולמות ואח"כ יאמר אמן ואמן ויכוין כונה עצומ' במחשבתו מקירות לבו מאוד בזה הל' אמן ואמן שימלא כבוד ה' את כל הארץ ויתגדל ויתקדש שמו הגדול בכל העולם:
53
נ״דפסוקי ויברך דוד כו' שבח גדול הוא מאוד מאוד מורה על אלהותו ית"ש ויתעלה ועל ממשלתו בכל העולמות ושהוא מחי' כל העולמות ובפסוק לך ה' הגדולה ראוי לאדם להפסיק בין תיבה לתיבה ולהכניס בלבו שמחה עצומה על כל שבחיו הנזכרים בפסוק זה כי בפסוק זה רמז דוד הע"ה מדות וספירות העליונים הקדושים כנודע להמעיין בספרים. ובתיבות ובידך לגדל ולחזק לכל ראוי לאדם להתפלל בלבו תפלה עצומה שיחזיק לבו ולבב כל ישראל לעבודתו ית"ש. ובתיבות ועתה אלהינו מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך אתה הוא ה' לבדך כו' ראוי לאדם לומר אותם במתון ובנחת ולהכניס שמחה עצומה בלבו על גודל אלהותו ית"ש ויתעלה ועל שבחר אותנו עם קדוש לחלקו ולגורלו הקדוש להודות ולהלל לשם תפארתו ובתיבות אתה הוא ה' לבדך כו' ראוי לאדם לקבל על עצמו מסירת נפש להראות אמתת אמונתו בהאמנת יחודו ית"ש ויתעלה זכרו לעד. ובתיבות אתה עשית את השמים שמי השמים כו' ראוי לאדם לכוין אני מאמין באמונה שלמה ואמתית שבראת עולמות עליונים לאין קץ ומספר ותכלית אף שלא נאמר מפורש במקרא זה ויתלהב האדם בשמחה עצומה באלהותו ית"ש ויתעלה באמירת התבות עד שירת הים:
54
