ישמח משה, אחרי מות ג׳Yismach Moshe, Achrei Mot 3
א׳ולקח את שני השעירים וגו' (ויקרא טז ז). אמרו רז"ל במסכת יומא (דף ס"ז.) בלשון של זהורית הקשור בראש שעיר המשתלח, הלבין היו שמחין, לא הלבין היו עצבין, עד כאן. ולכאורה קשה טובא האיך משכחת לא הלבין, הלא יום הכיפורים מכפר בכל ענין כמ"ש הרמב"ם (הלכות תשובה פ"א ה"ג). והנ"ל דיש שני מיני תיקונים לעבירה. א', מחילה וסליחה, שהקב"ה מוחל ואינו מעניש. ב', רפואה לחולי ומכות פצעים של הנשמה מהעונות שחובל העובר עבירה בעצמו, הנה יום הכיפורים הוא יום מחילה וסליחה וכפרה שהקב"ה מוחל וסולח, אבל רפואה אינו רק על ידי תשובה, כנאמר (ישעיה ו י) ושב ורפא לו. והנה על פי זה מבואר לא הלבין, הוא סימן שאף שהקב"ה מוחל ואינו רוצה להענש, מכל מקום יש כל המכות והפצעים והרושמים האדומים בהנשמה שצריך לטהרן ולנקותן ולרפאותן, לכך היו עצבין. אבל הלבין הוא סימן שעשו תשובה גמורה, ולא נשאר שום רושם של פצע וחבורה ונטהרו מכל וכל, לכך היו שמחין, כנ"ל ברור בס"ד.
1