ישמח משה, אחרי מות ו׳Yismach Moshe, Achrei Mot 6
א׳כי ביום הזה יכפר עליכם וגו' לפני ה' תטהרו (ויקרא טז ל). בסוף יומא (פ"ה ע"ב) אמר ר' עקיבא אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרים, ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים. על פי המבואר כי דבר יקר, נקל בו הכתם והפגם במעט מן המעט. וגם מהמבואר כי אינו דומה הניקיון של הבגדים וצחצוחן המובאין לפני הדיוט, כהמובאין לפני מלך גדול, דלזה צריך אומן גדול, וגם צריך לזה דבר יקר המנקה היטב, ולא יועיל לזה המנקים הפשוטים כמו נתר ובורית. והנה ידוע כי נשמותינו חלק אלקי ממעל דבר יקר מאד שורש גבוה מעל גבוה יותר ויותר ממלאכי השרת, ובדבר קל נעשה בו כתם ופגם, וגם צריך ניקיון להביאו לפני מלך גדול ונורא שאין כמוהו, על כן איזה אומן נמצא לנקות דבר יקר כזה וניקיות כזה שצריך לפני מלך גדול כזה, היספיקו כל רופאי גלעד, ומכל שכן האיך נמצא דבר יקר המנקה שצריך לזה, היספיק כל צרי גלעד. אבל הבטיחנו לבל נתייאש כי לעומת זה שמובא לפניו ית' שהוא מלך גדול ונורא, הלא הוא בעצמו המטהר והמנקה, ואין לך אומן כמוהו ית', ולעומת שצריך דבר יקר שהאומן ינקה, הוא ית' כביכול בעצמו הוא הדבר יקר, כי כביכול בעצמותו הוא המנקה. וזה אמרו אשריכם ישראל לפני מי דייקא אתם דייקא מטהרים ר"ל לפני מלך גדול, ובגד חשוב כנשמתכם, לעומת זה ומי מטהר וכו', ואומר (ירמיה יז יג) מקוה וכו' כנ"ל, ולכך סמוך המאמר הנ"ל למה שמביא לפניו לפני ה' תטהרו, דהיינו לפני ה' דייקא תטהרו דייקא, ולכך אמר תקנתיה, והבן. והנה עוד יש מכוון בזה כי לפני ה' ודאי תטהרו, כי מקוה ישראל ה', רק צריך התעוררת רב לבא לפני ה', והבן.
1
ב׳עוד יתבאר מאמרו (יומא פ"ה ע"ב) לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם וכו', על דרך המבואר בספר חוקר ומקובל בדף האחרון, שבכל ערב שבת מחויב לתקן שיבא למקורו טהור, וכל שכן קודם יום הכיפורים כי הוא מקור המקורות בסוד הבינה, עד כאן דבריו. וידוע דמי הוא נו"ן שערי בינה ים העליון, כל הנחלים הולכים אל הים (קהלת א ז). והיינו לפני מי, ר"ל קודם שנתגלה בחינת מי, אתם מטהרים ואז ומי מטהר אתכם, כי הוא מקור הטהרה אתר דלא קיימא לשאלה ונסתלקו המקטריגים, וכשעולים שם הזדונות נהפכין לזכיות, על כן המקטריגים גם כן נתהפכים למליצים. ועל פי זה יתבאר הפסוק (קהלת ז' י"ג) ראה את כל מעשה אלקים כי מי יוכל לתקן את אשר עיותו, ולא אמר את אשר עוית, דר"ל כי מי דייקא, ר"ל מי שעולה לבחינת מי, יוכל לתקן את אשר עיותו, היינו הזדונות שהם מעיותין את האדם כי עבירה גוררת עבירה (אבות פ"ד מ"ב), וגם היצר הרע נהפך לטוב, והבן.
2
ג׳ובדרוש לקודם נעילה עניתי ואמרתי לפרש מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו (ויקרא טז ל). על פי משל משר העיר שקבע דירתו מעבר לים, והשכיר את העיר לאיזה אדם, והנה זה שהעיר הוא שלו, חס על העיר ועל יושביה שלא יכביד עליהם עולו בגופם ובממונם, שלא ישחית את נחלתו. מה שאין כן זה השוכר שיודע שלא יהיה לו הנחלה לנצח, מצורף לזה אם הוא רשע וצורר, מכביד עליהם בממונם וגופם. והנה נשמע למרחוק שהמושל דעתו לבא לעירו באיזה יום, והנה כשמעם נתייעצו בני המדינה שיבאו אליו בבכי ובתחנונים לומר לו אל תשחת נחלתך ואל תניחני ביד זה הצורר, רק משול אתה עלינו. והנה זה השוכר מבין זאת, והתחכם לבלבל את כל אחד באיזה שירות באותו יום, באופן שיצא היום ולא יספיקו לבוא אליו, ואזי ישכור מחדש ויסע השר לדרכו, ואחר כך יעשה בהם מה שלבו חפץ, וכן עשה, והם לא שמו אל לבם ואמרו הן עוד היום גדול עד כי נטו צללי ערב, והועמדו הסוסים בצבים בפרדים כרכרים ליסע השר לדרכו. והנה כאשר ראו זאת, הוחשכו עיניהם מראות ונתייעצו שיפלו כולם לפני הרכב ולא יניחנו ליסע, ויצעקו כולם אדונינו המלך להוי ידוע לך מה זה עושה לנו וביד מי מסרתה אותנו, עד כאן המשל. והנמשל מובן כי יעקב חבל נחלתו (דברים לב ט), ומרוב חטאותינו נאמר (הושע ה טו) אלכה ואשובה אל מקומי (משלי ל כב) תחת שלש רגזה הארץ תחת עבד כי ימלוך וגו', והנה מקפח פרנסתינו ואויב ואורב לנו בגופינו ונפשינו, כאמרם (ב"ב ט"ז ע"א) הוא שטן וכו'. והנה בעשרת ימי תשובה נאמר (ישעיה נה ו) דרשו ה' בהמצאו, אימת מצוים וכו' (ר"ה י"ח ע"א), והשר בא לעירו, והנה אז מבלבל את כל אחד. והנה כעת כבר פנה היום, והשר רוצה ליסע ורוצים לנעול השער, והנה אם ח"ו ישכור מחדש, מה יהיה אחריתינו ומי יודע מה יעשה בנו, על כן נפיל תחינתינו לפניו ית' לומר אל תשחת עמך ונחלתך, ואל תמסור אותנו, רק משול אתה עלינו, כאמור ותמלוך אתה עלינו וכו'. וזה שאמר הפסוק מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו, היינו בשעה שאתם עומדים לפני ה' תכלו להטהר, אבל לא אחר שננעל השער, על כן אחינו בני ישראל כעת היא החתימה. והנה מי שנכתב לטוב יבקש שיגמור החתימה בעדו לטובה, וזה שנכתב ונגזר דינו ח"ו לרע ומי יודע, וכעת היא ביכולת להחזיר הדבר, לזאת אחינו בני ישראל אל תתעצלו ואל תמעיטו בבכי ותפילה ווידוי ותשובה כי אם לא עכשיו אימתי, וכשנשוב מובטחים אנחנו כי נותן יד לפושעים, ולא יחפוץ בהשחתת עולם ירחם עלינו ויבא לציון גואל במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.
3