ישמח משה, במדבר ה׳Yismach Moshe, Bamidbar 5
א׳קח את הלוים תחת כל בכור וגומר והיו לי הלוים אני ה' (במדבר ג מה). והנה דקדקו מה דכתיב אני ה' בסוף, וכתבו שפירושו אני ה' נאמן לשלם שכר, שזה הוא שכר ללוים על שלא חטאו בעגל. והוא תמוה דאני ה' נאמר תמיד על שכר העתיד, ושייך לומר נאמן לשלם, מה שאין כן מה שכבר שילם. והנ"ל בזה, דהנה נ"ל לבאר הפסוק בקהלת (ג' ט"ו) מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלקים יבקש את הנרדף. דנ"ל דהכי פירושו, דכל מי שנדחה משום איזה עבירה, אם כן לעתיד כשיתהפך הכל לזכות, יחזור לשירותו כמו הבכורים שנדחו מפני חטאם כמבואר במדרש (במ"ר פ"ד ח'), וכן מבואר במדרשות דלעתיד לבוא יהיה העבודה בבכורות. והיינו מה שהיה כבר הוא, ר"ל הוא גם עכשיו, כי לפניו ית"ש מה שאינו נצחי אין בו ממש, והדחוי אינו נצחי, לכך הרי הוא גם עכשיו, משום ואשר להיות כבר היה, ר"ל שיהיה בעתיד מה שהיה כבר בעבר, ולכך הדחוי אינו נצחי, וביאר הכתוב יותר ואמר והאלקים יבקש את הנרדף, דר"ל מי שהוא נרדף מהעבודה, יהיה זמן שהאלקים יבקש אותו וירצה בו, כי לכל קציפה אית סבר, ודוק. והנה שם הויה, מורה על עבר והוה ועתיד בסוג אחד, והנה זה אשר להיות כבר היה, היא בבחינת הויה. והנה אף שהבכורות יחזרו לעתיד, מכל מקום אם עלה לא ירד, והלוים גם כן לא ירדו. והיינו והיו לי הלוים, אין לי, אלא עולמות כמבואר במדרש (ויק"ר ב' ב), אני ה', ר"ל אף שאתנהג בבחינת שמי ויחזרו הבכורים לשירותן ולעבודתן, מכל מקום הלוים לא ירדו, ודו"ק.
1