ישמח משה, בראשית ל׳Yismach Moshe, Bereshit 30
א׳ה' חפץ למען צדקו וגו' (ישעיה מב כא), עד (ישעיה מג י) אתם עדי וגו' לפני לא נוצר אל וגו'. בהקדים לפרש הפסוק בפרשת ויצא (בראשית כח יד) והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וגו'. לישב מה שדקדקו המפרשים כיון שנמשלו לכוכבים גם כן, למה נאמר ליעקב הגרוע. והנ"ל כי מבואר באלשיך פרשת ויצא על המדרש (ב"ר מ"ט ב') משל למלך שהיה לו ג' אוהבים וכו', לשלישי א"ל זוכר אני שהיה פלטין מתחילה, א"ל חייך שאני בונה אותו וקורא אותו על שמך, עיין שם שמבואר כי יעקב ראה המקדש שלישי שהוא בזכותו וקיים לעד, וכמו שפירש האלשיך אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים (בראשית כח יז), כי הורידו לזבול ונשפע ממנו דוגמתו, עיין שם. והנה לפי זה ראה יעקב הגלות אחרון והגאולה האחרונה, כי השכיבה על האבנים רמז לחורבן כמבואר במפרשים, והנה בגלות האחרון היא מטה מטה אכלה ומדקה (דניאל ז ז), וכי שחה לעפר נפשינו (תהלים מד כו) קומה עזרתה, והיינו והיה זרעך כעפר הארץ אז ופרצת וגו', וכמו שכתב הכלי יקר שם והבן. ונקדים דברי נזר הקודש בהמדרש פרשת ויצא (ב"ר ס"ח ב') שאמר יעקב אשא עיני אל ההרים וכו' (תהלים קכא א), עיין שם. ושורש דבריו כי אם האדם מתנהג מה' לבדו, אז מתנהג היפך הטבעי כי הוא הבורא יש מאין, מה שאין כן המתנהג על פי מלאך שהנהגתו על פי הטבע, שהמלאכים נבראו אחר בריאת שמים וארץ. ומבואר שם עוד, כי הזוכה לכתרה של תורה הוא המתנהג על פי השי"ת בעצמו, ועיין באלשיך מה שפירש על מראות הסולם, כי הנה הבטיחן שיתנהג רק על פי השי"ת לבד, אף לא על ידי שרפי הק' ומלאכי מרכבתו, ומכל שכן על ידי שרי עם ועם, ועיין מה שפירש בכלי יקר על פסוק (בראשית כח יב) עולים ויורדים, כי הם ד' מחנות שכינה אוריאל רפאל מיכאל גבריאל, עיין שם. אף על פי כן והנה ה' נצב עליו לשמרו (בראשית כח יג) והבן, ועיין עוד באלשיך שם מבואר איך שכל העולמות כלם נבראו עבורו, על כן כלם משועבדים לעבדו, עיין שם. בהקדים עוד מה שכתב הכלי יקר על פסוק ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה, וז"ל: מה שהזכיר הרוחות המקבילין זה כנגד זה ולא כסדרן, הענין כי במערב לעולם שקיעת השמש, ובמזרח לעולם זריחתו. וזה שאמר ימה, שבזמן שיהיה הערב שמשן של ישראל, אז יברחו לקצה שכנגדו הוא קדמה להיות כסאם כשמש נגדו ית', ואם תאמר שזה יהיה דוקא אם יהיה כרוח מערבי, שאף גם אם השמש שוקעת שם, מכל מקום יש לה באותו רוח זריחה במקצת, כך ישראל בזמן שיהיה להם זריחה מעט, שם יעלו להיות כרוח מזרחי, שגם שם אין השמש זורחת לעולם כמו בתקופת טבת, כך לא תתמיד שררותם, תלמוד לומר צפונה ונגבה, כי אף אם יהיה כרוח צפונה שאין בו אורה כלל, כך כשיהיו ישראל נעדרי אורה לגמרי, משם יעלו אל קצה שכנגדו להיות כרוח דרומי שנקרא כן על שם דר רום, שלעולם השמש זורח הוא שם ודר ברוחו כמ"ש, כך תתמיד זריחת שמשן של ישראל לעולם, כמו שכתוב (ישעיה ס כ) לא יבא עוד שמשך, וידורו לעולם ברוחו של עולם, וזו הבטחה על גאולה אחרונה, עכ"ל. ועל פי זה יתבארו הפסוקים ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה למעלה מן הכל מכל העליונים, והיינו ויאדיר כמו שנאמר (תהלים צג ד) אדיר במרום ה', ואם כן הזוכה לכתרה של תורה אין עליו רק ה', ולכן אף שהוא עם בזוז וגו' (ישעיה מב כג), וכל זאת מפני שחטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך (ישעיה מב כד), היינו בדרכי תורתו ולא שמעו בתורתו וישפוך וכו', עד ולא ישים אל לב (ישעיה מב כה), דהיינו בתכלית השפלות שאינו נחשב כלל להשים על לב, וממש כנשכח מאנוש זכרם, ועתה תיכף בעת הזאת וברגע הזאת שתראה שאין לך עוזר ותשוב בודאי לה' ולתורתו, (ועל דרך אין ועתה אלא תשובה, ב"ר פכ"א ו'), אז תיכף לא די שתגאל, אלא שתעלה אל גרם המעלות כדברי הכלי יקר, אף שהשכל לא יגזור כן, מכל מקום (ישעיה מג א) כה אמר ה' המיוחד בראך יעקב, דהיינו יש מאין וגו', ואם כן המתנהג על ידו מתנהג בפלא, ואם תרצה לומר איך יתכן זה, על זה אמר כי גאלך, כי הוא גואלם בכבודו ובעצמו ית' ותתנהג על ידי. קראתי בשמך לי אתה, יובן על פי ויקרא שמו יעקב (בראשית כה כו), שאמרו רז"ל (תנחומא שמות סי' ד') כי אמר הקב"ה אתם קראתם לבנכם שם, אף אני אקרא לבני בכורי שם, וזה הוראה עצומה כי יהיו תחת יד השי"ת בעצמו, ועל כן (ישעיה מג ב) כי תעבור במים וכו', (ישעיה מג ג) כי אני ה' אלקיך וגו' הכל על דרך זה, (ישעיה מג ה) ממזרח אביא זרעך, היינו הגאולה של מצרים שאז התחלת הזריחה של הכולל זרע המקודש, ואז היה במקום אחד. וממערב שכבר העריב שמשן בגלות השני אקבצך, כי אז היה גם כן מפוזר ומפורד. (ישעיה מג ו) אומר לצפון תני, היינו הגלות האחרון כדברי הכלי יקר, ולתימן שהוא הגאולה האחרונה אל תכלאי, כי היא קימת לעד ולא תכלא, והבן. (ישעיה מג ז) כי כל הנקרא בשמי וגו', היינו שכל העולמות בעבורו והוא התכלית לכולן, ואם כן הוא הבריאה והוא היצירה והעשיה כי התכלית היא העצמית, ואם כן הכל משועבדים לו ואינו נופל תחתיהן להתנהג בטבע, אתם עדי נאום ה' כי לפני לא נוצר אל, רק שאני בראתי הכל יש מאין כנ"ל, לכך ואחרי לא יהיה, כי כל מי שאין לו תחלה אין לו תכלה, והבן.
1