ישמח משה, בשלח י״גYismach Moshe, Beshalach 13
א׳ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה וגו' (שמות יד כב), ולהלן כתיב (שמות יד כט) ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה. והנה הדקדוק ידוע דלמה בפעם הראשון כתיב חומה מלא, ופעם השני חסר, וכבר כתבתי לתרץ זה, אבל דברי תורה כפטיש יפוצץ סלע. ועוד מה שמדקדקים למה בפעם הראשון נאמר בתוך הים ביבשה, ופעם הב' ביבשה בתוך הים. והנ"ל על פי דאיתא (ילקו"ש רמז רל"ד) שנתמלא עליהם הים חימה להטביעם לומר הללו עובדי עבודה זרה והללו וכו'. והנה זה ודאי שלא היה כולם עובדי ע"א, והיו ביניהם הרבה צדיקים כמבואר בכמה מקומות. והנה איתא (סוטה ל"ז ע"א) שהלכו עד צווארן במים והיא אמונה רבה וחזקה, ומשום זה זכה יהודה כי נחשון קפץ לתוך הים, כמו שדרשו היתה יהודה לקדשו (תהלים קיד ב) וגו' (סוטה דף ל"ו). ובודאי דת"ר אלף אינם נכנסין ברגע אחת, ובודאי דהצדיקים בעלי אמונה הקדימו לתוך הים, וכשהלכו עד צווארן נבקע ונעשה כולו יבשה, ממילא דאלו העובדי אלילים בודאי דהם באו לתוך הים כשהיה כבר יבשה, דבודאי הם קטני אמונה. ואם כן בפעם הראשון נאמר ובני ישראל הלכו בתוך הים ואחר כך ביבשה, כי כן היה שהלכו בתוך הים קודם שנעשה יבשה, ואחר כך נעשה יבשה, ועל אלו הצדיקים לא נתמלא חימה, מה שאין כן אחר כך נאמר על ההולכים באחרונה ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים, אחר שכבר נעשה יבשה הלכו בו והם הרשעים, ועל אלו נתמלא חימה, והוא נכון ואמת לדעתי. ויותר נכון ממה שמפרשין על שבט דן, דעל זה קשה חדא, דהא איתא (תנחומא בשלח סי' י') דנגזר לי"ב קרעים, ואם כן שבט דן הלכו בפני עצמם ובזמן אחד עם שאר השבטים. ועוד קשה דלמה להתורה לספר ממה שהלכו ביבשה קודם שנכנסו לים, ואחר שיצאו מהים צריכה למימר. ועוד קשה דאם כן העיקר דהפך ים ליבשה חסר מן הספר, והם תמיהות גדולות על הפירוש הזה, ולפי מ"ש אתי שפיר הכל כנ"ל, והבן.
1
