ישמח משה, בא י״בYismach Moshe, Bo 12
א׳במשנה (ריש מסכת ר"ה, ב' ע"א) באחד בניסן ראש השנה לרגלים, ומפרש הגמרא (ר"ה ד' ע"א) רגל שבו ראש השנה לרגלים, למאי נפקא מינה לבל תאחר (דברים כג כב). נ"ל על דרך המלוצה, כי נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע, חד אמר בניסן נגאלו ובתשרי עתידין לגאול, וחד אמר בניסן נגאלו ובניסן עתידין לגאול (ר"ה י"א ע"א). והנה מסורת בכל פלוגתא דאלו ואלו דברי א' חיים (גיטין ו' ע"ב). ונ"ל דבאחד מהן בניסן או בתשרי יכתב ויחתם שיהיה הגאולה בשני, ואם כן לעילא הוי הגאולה בזמן החתימה, ולתתא בזמן שיצא לפועל, אם כן למאן דאמר בתשרי עתידין להגאל, יכתב ויחתם בניסן, וענין ראש השנה הוא הכתיבה והחתימה, כאמרם (ר"ה ט"ז ע"ב) צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים. והנה שם רגלים הוא מה שאמרו שעולין לרגל לראות בעזרה, ואם כן לא יתכן שם זה רק בזמן שבית המקדש קיים, ואם כן רגל שבו דהיינו פסח ראש השנה לרגלים, ר"ל שבו נכתב ונחתם אם יהיה רגלים, דהיינו שיבנה בית המקדש ויעלו ברגל, למאי נפקא מינה, ר"ל מה היא הנפקא מינה שהתנא אשמעונין זה, ואמר לבל תאחר, שאנחנו נראה שלא יאחר הגאולה, ועל כל פנים יכתב ויחתם בפסח זה כי בידינו הוא, והוא פירוש נאה על דרך המליצה בס"ד. (אמר המסדר לשון הגמרא שם כך היא, נפקא מינה לנודר למיקם עליה בבל תאחר, והנה צריך להוסיף נופך להעמיס מליצה זו בלשון זה, והמשכיל יבין).
1
