ישמח משה, חיי שרה י״גYismach Moshe, Chayei Sara 13
א׳וה' ברך את אברהם בכל (בראשית כד א). איתא במדרש זה אליעזר הנאמר בו (בראשית כד ב) המושל בכל אשר לו, מכאן אמרו חכמים אל יפטור אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה, הובא בנחלת יעקב פרשת לך. והנראה לענ"ד, על פי מה ששמעתי מפרשים כי מחבירו היינו שלא יהיה בגדר חבירו והבן, ויומתק על פי שאין לאדם מישראל מעלה על חבירו, כי כל ישראל בני מלכים הם (שבת ס"ז ע"א), ובני אברהם יצחק ויעקב הן, ואף בעבד עברי אמרו (קידושין כ' ע"א) כקונה אדון לעצמו, ואל תעבוד בו עבודת עבד כתיב (ויקרא כה לט), והנה לפי זה עבד כנעני יש לו מעלה גדולה שיכול לנהוג בו מנהג עבד, אך יש לו חסרון כי סורו רע, וכבר אמרו (אבות פ"ב מ"ח) מרבה עבדים מרבה גזל, וכבר אמרו (עיין פסחים צ"א ע"א) שפרוצים בעריות, לכך אין מספידין על עבד שמת רק כמו שאומרים על בהמתו שמתה (ברכות ט"ז ע"ב), רק אם יזדמן עבד כנעני כשר וישר מתת אלהים הוא כמו טבי עבדו של רבן גמליאל (שם). והנה אברהם אבינו קיים כל התורה כולה (יומא כ"ח ע"ב), והנה כל הנלוים אליו מהנפש אשר עשו, דן אותן כישראלים וכגרים גמורים כמבואר בפרשת דרכים, ולא היה יכול לעשות עמהם עבודת עבד, ועכו"ם לא רצה להכניס לתוך ביתו. אך באליעזר מצינו ראינו שאמר לו אין ברוך מדבק בארור (ב"ר נ"ט ט'), ונראה דהואיל דהיה מזרע כנען, החזיקו לעבד ולא לגר גמור, וגם כשר וישר היה ואם כן נחשב לו לברכה, ועל פי זה תבין המדרש.
1
