ישמח משה, חיי שרה ח׳Yismach Moshe, Chayei Sara 8
א׳ואקברה מתי מלפני (בראשית כג ד), ויענו בני חת וגו' (בראשית כג ה), נשיא אלקים אתה בתוכינו במבחר קברינו קבור את מתך איש ממנו וגו' (בראשית כג ו), אם יש את נפשכם וגו' שמעוני וגו' (בראשית כג ח). הנה יש להבין מה דאמר אברהם מלפני, והם ענו נשיא אלקים, מה זה תשובה. וגם אמרו קבור מתך, כמו שאמר הוא בעבור עצמו ואקברה מתי, ענו לנוכח קבור מתיך, אבל לא אמרו מלפניך כמו שאמר הוא מלפני. וגם יש להבין מה שאמרו אחר כך איש ממנו וגו', וגם מה שחזר אברהם ואמר אם יש את נפשכם לקבור מתי מלפני, הלא דבר הוא. וכבר אמרתי על כונת אברהם באמרו מלפני, במה שאמרתי על פסוק גר ותושב כמבואר למעלה, וכעת לחדש באתי, דהנה אמרו במסכת סנהדרין (דף מ"ו ע"ב) קבורה משום בזיוני או משום כפרה, תא שמע מדאיקבר צדיקים, ואי אמרת משום כפרה, צדיקים לכפרה צריכים, ודאי אין, דכתיב (קהלת ז כ) אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, עיין שם. ושם בתוספת ד"ה קבורה וכו', והאי בזיוני דהכא לאו בזיוני דמת, אלא בזיוני דמשפחתה וכו', עיין שם. והנה איתא בתוספת (מסכת שבת דף נ"ה, ע"ב, ד"ה ארבעה) דכי אדם אין צדיק בארץ וגו', היינו ברוב בני אדם, והנה שרה לא חטאה כלל כמבואר במה שדרשו (ב"ר נ"ח א') בת ק' כבת ך' וכו', ושני חיי שרה (בראשית כג א), כולן שוין לטובה, ואם כן משום כפרה לא נצרכה, לכך אמר ואקברה מתי מלפני, דהיינו משום בזיון דידי, (אחר כך מצאתי במהר"ם א"ש שפירש כדברי, והנאני שכיוונתי לדעת הגדול). והנה שם איבעיא בהספד משום יקרא דחיי או משום יקרא דשכבי וכו', תא שמע ויבא אברהם וכו', ומשני שרה גופא ניחא לה וכו'. והנה דברי תורה כפטיש יפוצץ סלע, דיש מקום אתי לישב קושית הגמרא משרה, דהנה התוספת בד"ה הספדא כתבו דאפילו הספדא יקרא דחיי, שאני מלך דאיכא בזיון טפי לגביה שלא נספד כהלכה. והנה איתא במדרש (ב"ר מ"ב ה') נשיא אלקים אתה בתוכינו, מלך אתה עלינו שהמליכו אותו עליהם בשובו מהכות המלכים. והנה איתא במסכת כתובות (מ"ח ע"א) תנא כשהוא עולה עולית עמו, אם כן כיון שהיה גם לה דין מלך איכא בזיון טפי, לכך ויבא אברהם לספוד וגו', והנה דעת לנבון נקל דאם אמרינן דחיישינן ליקרא דשכבי בהספד, מכל שכן בקבורה דחיישינן לבזיון דשכבי, וזה ברור. וזה אמרם נשיא אלקים וגו' מלך אתה עלינו, אם כן במבחר קברינו קבור מתך, ואין צריך לומר מלפניך, כי כיון שהיא מתך הוי בזיון למת והבן. וז"ש איש ממנו לא יכלה ממך, דאיתא במסכת סנהדרין (דף כ' ע"ב) כל האמור בפרשת מלך, מלך מותר בו, ואחד מהן שדותיכם יקח (שמואל א' ח יד), אבל אברהם לא רצה בדין מלכות, לכך אמר אם יש את נפשיכם לקבור את מתי מלפני, ר"ל בבחינה זו ולא בבחינת מלך שמעוני ופגעו לי, דאלו בבחינת מלך לא היה צריך לבקש, וטעמו של אברהם שלא רצה בדין מלך, או מפני ענותנותו, או שלא יערער אחר כך אם לא יהיה ברצון טוב, (ועיין עוד מזה לקמן), והבן כל זה כי נכון הוא בס"ד.
1
ב׳או יאמר נשיא אלקים אתה בתוכינו וגו' איש ממנו את קברו לא יכלה ממך וגו' (בראשית כג ו). על פי המדרש הנ"ל (ב"ר מ"ב ה') נשיא אלקים אתה בתוכינו מלך אתה עלינו וכו'. והיינו דאמרו לו איש ממנו לא יכלה וגו', ר"ל לא יוכל למנוע שמוכרח לקיים מצות המלך, ואליה וקוץ בה ולפידים בתוך הכדים שאמרו לו שאנוסים הם, וכמבואר בשו"ע שפ"ח סעיף ג' אנסו המלך וכו', והנה על זה תיסוב דברי עפרון (בראשית כג יא) השדה נתתי לך וגו', והשיב אברהם (בראשית כג יג) אך אם אתה לו שמענו נתתי כסף השדה קח ממני, דאף אם הוא באונס הוי תלוי וזבין, מה שאין כן במתנה הוי תליוהו ויהיב, (בראשית כג יד) ויען עפרון (בראשית כג טו) ארץ ארבע מאות וגו' ואת מתך קבור ואחר כך תתן, (בראשית כג טז) וישמע אברהם אל עפרון לענין זה דאמר ארבע מאות, אבל לשקול תיכף על פי המבואר בחושן משפט סימן ר"ה דבעינן דוקא שנתן המעות דאגב אונסא גמר ומקני, (בראשית כג יז) ויקם שדה עפרון (בראשית כג יח) לאברהם למקנה לעיני בני חת, על פי המבואר שם סעיף א' בהג"ה דבעינן שראו עדים נתינת המעות, (בראשית כג יט) ואחרי כן קבר וגו', דלא רצה לקבור אם יהיה שום חשש נדנוד קרקע גזולה ח"ו, והבן.
2
